"כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף "[ג לט]
מרגלית זוהרת מצאנו בדברי הרמב"ן בפרשת השבוע. עם סיכום מספר המתפקדים בכל אחד משבטי ישראל, מתעוררת אצלנו תמיהה גדולה על המספר הזעום של אנשי שבט לוי, שהיה רחוק מאד ממספר שאר השבטים: "והנה לא יגיעו [אלה שהם] מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט מישראל הפחות שבכולם... וזו תמיהה. איך לא יהיו עבדיו וחסידיו ברוכי ה' כשאר כל העם?"
מעלה הרמב"ן מחשבה מקורית: "ואני חושב שזה חיזוק למה שאמרו רבותינו, כי שבטו של לוי לא היה בשעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך. והנה [כל] ישראל אשר מררו המצרים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם, היה הקב"ה מרבה אותם כנגד גזירות מצרים".
מחשבה נעלה זו של רבן של ישראל, שעמד בויכוחים קשים עם שונאי ישראל, צריכה לשמש לנו מקור עידוד וחיזוק. "מעשה אבות סימן לבנים" וכדרך שנהג הקב"ה עם אבותינו בגלות הראשונה כך ינהג עם בני בניהם בגלות האחרונה, בגלות של שעבוד מלכויות.
***
"שובו לבצרון!" בקריאה נמרצת זאת יצא מרן הראי"ה קוק זצ"ל לפני שנים אל עם ה' בציון, והוסיף וכתב: "כל מי שהוא עוקב אחרי סדרי [התפתחות] הישוב, מראשית צעדיו עד עכשיו, יכול הוא להראות בחוש, איך שמכל ירידה אשר סבלנו, נצמחה אחר כך עליה והתפתחות יותר גדולה, וצעד של דליגה לטובה יצא מכל משבר... ומתוך המחשכים יצא לנו אור גדול".
הבה נתאזר גם אנחנו באזור האמונה והבטחון בעוז ה' וישעו, כי ככל שיגברו עלינו הלחצים המדיניים והכלכליים, לצמצום גידולנו, לעכב גאולת עמנוולהצר צעדי בנין ארצנו - כן נרבה וכן נפרוץ! ותתקיים בנו הנבואה: "והיה מספר בני ישראל כחול הים... ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו... כי גדול יום יזרעאל"!יהי רצון לעומת כל הדברים הקשים שאנחנו עוברים, נזכה לגדול מתוכם ועל ידי כך לקרב את הגאולה.
