את יכולה לכתוב לי את כל החסרונות שיש בלהיות קומונרית?

-הרבה נסיעות, הרבה טפסים, הרבה טלפונים, הרבה התעסקות בכסף.
-אי אפשר להיות ביישן, חייבים לדבר עם כל מיני מנהלים (מחוז, עיריה, בתי ספר, ארגונים, הסעות).
-צריך לשמוע הרבה ביקורת (הורים, צוות וכו').
-לפעמים צריך להיות קשוח עם הצוות שלך כדי להזיז דברים.
-צריך להגיד לאנשים שהם לא מתקבלים להדרכה.
-יותר גרוע, להגיד למדריכים שהם "מפוטרים".
-יש תקופות של לחץ גדול.
-עשויים להתמרד בך.
-בסוף ההחלטה נופלת עליך בלבד. אתה אחראי לתוצאות.
-נחשפים לחוויות קשות בחיים של חניכים/ מדריכים.
-גם בסניף יש משחקי פוליטיקה. וכקומונרית אי אפשר לעמוד מן הצד.
-צריך להקדיש הרבה מחשבה לכל מה שרוצים לתכנן וגם כדי לשמור על שגרה תקינה.

למרות הכל, עדיין היה שווה את זה.
(אגב, אני בן, זו כנראה חוויה אחרת)

אבל חייב לשאול למה את שואלת.

יש כמה דברים שנראלי אני לא מסכימה איתם אבל תודה.

אין נכון ולא נכון.

יש קומונריות שלא חוות שום קושי ממה שמניתי. תלוי נורא באתגרי הסניף.

(אני הייתי קומונר כמה שנים ברצף, אז עם הזמן צורת ההסתכלות משתנה).

- הרבה מהעבודה היא טכנית ובד"כ קומו רוצה להתעסק בחינוך ולפעמים כל המסביב נורא מתיש ומאוד קל להשאב לשם
- צריך להציב גבולות גם כשזה לא קל (גם מול חניכים ומדריכים ולפעמים גם מול אנשים שיש להם סמכות עלייך, כמו ועדת חינוך ורכזי מחוז וכדו' וזה לא קל )
- צריך לדעת לעמוד על שלך מול לחצים
- התמודדות מול אנשים שחושבים מאוד אחרת ממך ובסוף הם מעלייך והם מקבלים החלטות מסויימות
- גם כשאת לא בתפקיד, את בתפקיד. תמיד להיות זמינה טכנית ומהותית
- צריך להכיל מורכבויות בצוות, אם זה בין מדשים ואם זה בצוות בכללי
- הרבה השקעה
- הרבה זמן מחוץ לבית

פתאום אני קוראת את כל זה, וזה לא בהכרח חסרונות. זה פשוט מורכבויות והתמודדויות שהרבה פעמים שוות את זה ומבגרות ומעצימות מאוד. פשוט זה תפקיד שלא מתאים לכל אדם, וגם מי שזה מתאים לו, זה תלוי סניף

מוזמנת לפנות אליי באישי לפירוט ושאלות בשמחה

* כדאי לציין שלא הייתי קומונרית בסניף רגיל *