ואני לבד בבית, ואני מתחרפנת. ואני לא מאמינה שיש עוד שבוע וחצי לסבל 
ואני יודעת שחפרתי, אבל באמת שאינלי מלעשות וגם אפחד לא מחובר כאן, אז מה זה משנה.
ואני מתלבטת אם לקבל את ההצעה של אמא, רק שזה אומר שלא נספיק לערב לשמחת בית השואבה שצריכה להיות נחמדה.
ואז זה סתם מעפן, שיואו מה. לנסוע לירושלים עכשיו? זה משעמם כבר.הם רוצים כותל ומסעדה, מה העניין. בשביל זה הסחבות.