זה בדיוק העיניין שזה קורה בחיים שאתה נמצא לבד מתישהו.

לכן,לומדים לטיייל לבד וכו'...
אני לא אומר עכשיו לא להתפתח לחברויות וכו'..
אלא פשוט זה המצב ונעשה כל מה שנוכל כדי שניהיה מאושרים במצב הנתון..

להתחיל לצייר או לנגן

זה ממלא את הנפש ונותן סיפוק.

או התנדבות.

ואז אמא היקרה שלי הזמינה דודים,

והדבר האחרון שהיה בא לי זה לארח אותם...

אבל הם באו וישבו,

והרגשתי צורך שיהיה לכולם נעים,

וישבתי ודיברתי והתעניינתי וכ' וכ',

והרגשתי ממש טוב  אח"כ.

ושמתי לב שזה תמיד משפר לי את ההרגשה.

חג שמח!!

לא רציתי לאיזה מקום למפגש משפחתי ומשמים הכריחו אותי ללכת ובסוף הרגשתי טוב כמו שלא הרגשתי מלא מלא מלא זמן

היא כשאנו יוצאים מעצמנו,

ומהבעיות שלנו..

לא תמיד יש כח

של להכניס את זה למודעות.

במקום לפול ולשקוע,

פשוט לצאת ולעשות,

ולחיות בטוב בהווה.

כל השאר ב"ה לא עלי ולא באחריותי,

וזה מה שהסוכה לימדה אותי.

לשמוח במצוי.

אבל זה ק-ש-ה!!

ולכן יש עוד חגים,

ומעגל שנה...

אשרינו!

אני לקחתי לעצמי עבודה אחרת, להכיר ביקרת נשמת הישראל שבי, שלא משנה כמה זמן אני רווק, לא משנה מה עשיתי, כמה תשובה אני עוד צריך לעשות, כמה מידות יש לי לתקן ולא משנה איפה אני עומד עדיין, הנשמה שלי היא חלק ה' ממעל ואני צריך להיות מאושר בזה שזכיתי להיות מעם ישראל (ובשאר המתנות שה' נתן לי).

לא יודע אם אצליח, אבל אנסה

נשמע קשה,

לשנות מהבסיס את ראיית העולם והערכת העצמי,

אתה עובד על זה רק בהכרה ובמודעות או שיש מעשים שנגזרים מזה ועוזרים לשינוי?

הכוונה אם אני מנסה לעשות כל מיני מעשים שעוזרים לזה? אז כן (נניח לשנן פסוקים), אבל זה עדיין קשה (עשיתי את זה פעם והצלחתי ועקב רווקות מאוחרת מאוד זה חזר).

לוקח זמן, אם יהיה אפשר, אדווח בהמשך

יפה.

אף עם לא חשבתי על שינון פסוקים כעזרה,

אבל לאחרונה היה לי קשה עם משהו ואז ראיתי פסוק שמדבר על זה,

וכל פעם כשהיה לי קשה, הזכרתי אותו.

וזה עבד,

כי לכי תתווכחי עם האמת של הפסוק...

יופי, בהצלחה לך,

חלק מהעבודה ברווקות..

אגב הסמך לקטע של לשנן פסוקים או אמירות חיוביות הוא "האמנתי כי אדבר", בגלל שדיברתי, אני מאמין.

יש על זה כמה וכמה מאמרי חסידות וגם מאמרים מגדולי ישראל שלא היו חסידים

תודה!

יכול להיות שהפורום הוא מעין נחמה.

אבל ממש חשוב (ואני אומר גם, ובעיקר, לעצמי): אסור ליפול לעצבות. שמובילה לחטא

 התגובה מהולה בציניות קלה

@נפש חיה. בבקשה אל תעלבי חלילה

בזה שאת כותבת לי "אתה ממש לא מתוסבך". (חוץ מלנסות לעודד אותי. שעל כך תודתי. בכנות.)
מה אני אמור לעשות עם זה...?
מתוסבך זו לא הגדרה שכלית. זאת הרגשה! (וגם מציאות...)

חוצמזה, דומני שאי- אפשר לשנות שם של 'ניק' אבל אנילא פה מספיק זמן כדי לדעת האם אני צודק

נמנעים מזה @פה לקצת

שאלה קשה שאלת, בתי.

נראה לי שעל זה רבים וירבו העונים. איש איש מניסיון חייו. מה משמח אותו.

מחווייתי האישית, עצבות קשורה בסוג של 'חוסר אמונה' (ואין פה ביקורת אלא מהמקום של ההתמודדות האישית).  
בנפשי ידעתי שבתקופות שבהם הייתי עצוב הרגשתי גם ריחוק מהקב"ה. וכן להפך. שמחה מדגישה קירבה.

כשאין לך זמן לעצמך?!?!

צריך קצת זמן לעצמך קצת זמן לאחרים והרבה זמן לשאר הדברים (כל אחד ומינונו שלו).

זה שוחק..

הרבה פעמים מרגישה לבד..

לפעמים זה גורם לי לבכות..וזה הולך תמיד ביחד עם התבודדות

וזה מעודד אותי שה' איתי ויודע את ההרגשה שלי בלב

וכדי לעודד את עצמי אני שומעת שירים או הולכת לפעמים לקניות ,סידורים,מפנקת את עצמי

בגלידה או אייס קפה ושוכחת מהלבד 

אני אוהבת את הלבד..

אבל את יכולה ללכת עם חברה \אחות\בת דודה אם בא לך תמיד נחמד לשתף לדבר =]

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת