אז התנדבתי עם ילדון בן 3 חדשים
יש לו קוצר נשימה... צריך להאכיל וכו' וגם לשיר "החלפתי טיטול לדשא סינטטי"
סעודות שבת היה מעפן בקטע של אווירה, אבל האוכל היה סבבה אבל הכשרות בטח לא משהו
בעזה אבוא מסודר יותר פעם הבאה,
בבוקר (אחרי 15 שעות) אני מתחיל לקרוא לו התינוק "שלי"

והיה לידינו ערבי ש"דיבר" (צעק!!) לתוך הפלאפון, וקושקוש לא הצליח להרדם אז הערתי לא שיהיה בשקט.
בה הוא אכל טוב יחד איתי, (נו, קצת שוויץ מה קרה?)
ברעיון הוא צריך לאכול בסביבות ה70 גרם, ועם כולם הוא אכל 20-30, איתי הוא אכל פעם אחת 45 ושאר הפעמים (בערך 6) מעל 65
בשעה 16:00 בצהריים רשמית האיי קיו שלי צנח ל-240.

שכוייח שהקשבתם!! ותשאירו סימן שביקרתם
ממני ומ'קושקוש'

קטע מצחיק, איך לא.
נזקקתי לשרותים, ולא היה אור בשרותים, אז נעלתי את החדר,
בדיוק כשאני באמצע, הערבי השכן של התינוק, דופק על דלת החדר
השארתי את המפתח בדלת שלא יוכלו להכנס, בטח חשב שגנבתי לו משהו, אבל למי אכפת. הוא הציק ל'קושקוש"
והוא נשאר בחדר, והשתמשתי באור של החלון, הסבלנות שלי אזל תוך דקה קיצ' הוא היה מספיק טמבל לא לקלוט מה אני עושה