@הנושמת

@משתדלת יותר

@בננית

 

 

מוזמנים לתייג עוד

פרנסה וכו'...

הו"ר זה הסוף של סוכות.

יהודה גזבר:

הלימוד בליל הושענא רבא מזכיר לי זקנים שבאים לרקוד בחתונה של הנכד שלהם, ובחתונה כולם רוקדים לבד ומנפנפים איברים לכל הכיוונים, והם, מה לעשות, התרגלו לרקוד הורה. הם היו רוצים לרקוד בנפנוף ידיים לכאן ורגליים לכאן, אבל הם זקנים; גם קשה ללמוד ריקודים חדשים, וגם המפרקים כואבים. והנכד, שרואה את זה, עוצר לפני הכל ורוקד איתם הורה. צעד אחר צעד, לאט לאט. ואחר כך הזוג המאושר חוזר לרקוד כדרכם של הצעירים והזקנים משרכים את רגליהם לאט לאט כדי להסתכל על כל זה ממקום המבטחים שבשולחן, וכולם מאושרים מאוד.

ותיקון ליל הושענא רבא הוא קצת כזה. כי מחר אנשים ירקדו עם ספר התורה ברחובה של עיר או בבתי הכנסת, ויפזזו ויכרכרו כאחד הריקים (הלוואי עלינו!), אבל בסופו של דבר אנחנו יהודים, ויהודים יודעים, בתוך תוכם, שהם לא עם של גוף. אמנם הציונים הכניסו קצת התעמלות לסיפור ואפעס כמה קבוצות כדורגל אבל בסוף בסוף, יהודים יודעים לקרוא. וכך גם בליל הושענא רבא, יום לפני כל הריקודים האלה של הצעירים, יושבים יהודים ולומדים את התורה במקום להניף אותה באוויר ולנפנף בידיים. כי נו, הריקודים האלה זה יופי והכל אבל תורה צריך ללמוד.

אחר כך הדברים התפתחו, נוספו מנהגים כמו סליחות וכאלה...
מנהגים כמו תיקונים ומנהג הסרת הצל... ועוד מיני נספחי יהדות...
הרבה התפתח גם בגלל חמדת ימים המיוחס לנתן העזתי וכאלה...
לפי היהדות, הדין נחתם ביוה"כ... לא בהושענא רבה, לא בחנוכה, לא בפורים...

ישנם גם מנהגים יותר מקוריים כמו חיבוט ערבה המוזכר בתלמוד או הקפת הר הזיתים מהגאונים שאותם אפשר לאמץ...

יהי רצון שיאר ה' עינינו בתורתו ולא נפתה ונזנה אחר המתדמים והחושך ובעז"ה ננצל מכל מיני שיבושים...

זה דיון ענק...

 

מתלבט אם לכנס אליו...

חו"מ, לא הזכרתי חסידות...

רק שנראה לי מגוחך למדי להצהיר שספר הזוהר הוא לא חלק מהיהדות.

ספר שמיוחס לרשב"י תנא קדוש.

 

לא שמעתי על מקום שהוא לא התקבל ( אולי הלכה למעשה לא. אבל כמובן נוהגים בו בכבוד)

לא שמעתי על קהילות שעניין הושענה רבא לא מקובל אצלם

 

סומכת על הרבנים שלי שיש להם ידע בכל מכמני התורה שאם היה איזשהו ספק שהוא הלכה למעשה\ השקפתי

היו מידעים את הציבור

 

- לכן סוף פסוק מבחינתי

א. לא הצהרתי שהספר אינו חלק מהיהדות, הסקת זאת בעצמך.

ב. זה שיחסו אותו לרבי שמעון בר יוחאי זה לא אומר שבהכרח הספר התחבר על ידו.

ג. זה שלא שמעת זה לא אומר שלא קיים.

א. כתבת

' הרעיון שליום החיתום מקורו בספר הזוהר..'

ולאחר כמה שורות 

'לפי היהדות, הדין נחתם ביוה"כ... לא בהושענא רבה, לא בחנוכה, לא בפורים...'

משמע שהרעיון שמקורו בספר הזוהר לא חלק מהיהדות

אבל אדרבה, אם לא הבנתי נכון, תסביר את כוונתך

 

ב. יש לך הוכחה שהיא לא? ונגיד שהיא לא, בכל זאת הספר התקבל. האר"י וכל גדולי המקובלים לקחו חלק מהתורה הזאת

 

ג. לא שמעתי שהקהילות המקובלות. לא צריכה יותר מזה..
 

א. לפי היהדות החיתום האמיתי הוא ביוה"כ כך כתוב בתורה וכן היא מסורת רז"ל.
הרעיון שלחיתום בהושענא רבה אמנם נלמד מהזוהר, אבל גם אם הזהר הוא חלק מהיהדות זה לא אומר שהלימוד הזה מהזהר הוא נכון...

ב. 1. כן. לפרוס אותה?
2. מי שבכלל צריך להוכיח כאן משהו אלה הסוברים שהתחבר על ידי רשב"י הספר הזה כאשר בתכלס הוא נודע לנו רק במאה ה13...
3. בסדר, עלי בן אבי טאלב וכל גדולי האסלאם, להבדיל, קיבלו את הקוראן... זו אינה ראיה...

ג. טופ... אני מכיר לא מעט...

אבל בטח מכיר את המשל הידוע

שכמו במשפט יש חיתום של דין וכבר יש פסק... וברגע האחרון מישהו משלשל לשופט עוד איזה מילה

וכבר הפסק יהיה אחר

משו כזה

 

 

ידעתי שהוויכוח יעצבן אותי!

רק אומר שה'להבדיל לא מספיק. ולא מבינה בכלל איך הם ברי השוואה?

המקובלים הקדושים לעומת אנשי האסלם. שאיך אפשר להחזיק מהם קצוץ למי שמאמין בתורת ה'?!

 

יש עניין של מסורת. יש עניין של דעת תורה

אם הגדולים שבמקובלים הגדולים שבחסידות קיבלו את הזהר הקדוש (ראשונים אחרונים, גם אם לא תנאים כטענתך)

מי אנחנו שנהרהר?

אה, נכון אנחנו יותר חכמים ויודעים כמובן. הרי יש לנו שכל בקודקונו. ויודעים את התורה ישר והפוך

 

טוב זה היה ציני כמובן

 

סליחה אני לא מתעצבנת עליך, רק על הדעות המבולבולת

 

ואני מפסיקה את הדיון כאן

 

 

המשל לבדו אינו ראיה...

 

טוב, את לא חייבת להתעצבן...

את החלטת לתן ערך לקבלה ולתנועת החסידות ולשלול ערך לאסלאם. את החלטת עם בסיס אמוני ללא ראיה שהמקובלים הם קדושים ומאמינים בתורת ה' ושחכמי האסלאם הם אינם מאמינים בה' ובתורתו...
האם אי פעם בחנת את הדברים?

 

הרי, גם למוסלמים יש מסורת... גם הם קיבלו את הדת מאבותיהם... גם להם יש את "דעת התורה" שלהם... השאלה היא מהי התורה הנכונה...

 

הגדולים שבמקובלים יצרו את הקבלה בעצמם או נוצרו הם מהקבלה - אחלה סיבה להרהר...

אה חיים מבריסק הגרא, הרמבן
אבל בתוכן לדעתי אתה צודק

מארי וכו'.

אל נא תאשים את מארי בדעותי...

וכל השאר הם שיבושים או נספחים.

אם אני טועה במשהו, אתה מוזמן לתקן אותי...

גזר הדין נמסר לשליחים

באין רואים הייתי מנשק עצי הסוכה ביומו של שמיני עצרת (בגלות גם בו יושבים בסוכה). לא תתואר באומר ודברים עצבות לבי, בעת פנות היום של שמיני עצרת בזכרי שקרוב העת להיפרד ממצווה חביבה זאת שנה שלימה, ולפעמים גם י"ג חודש, ולצאת מן המצווה שנכנסתי בתוכה שאין דומה לה בכל התורה כולה. וכן בהושענא רבא לקחתי רבות פעמים את הלולב ומיניו ומקרב לבי נשקתים אחת אחת ובדמעות עיני הרטבתים, ובתפילה קצרה בפי שאזכה לראותם ולקיימם בשנה הבעל"ט".

 

האדר"ת

חָשַׁבְתִּי לוֹמַר לָךְ,
פָּחוֹת מְעַנְיֵן הַסְּכָךְ וְהַדְּפָנוֹת, אוֹ הָרֵיחַ,
אוֹ קִשּׁוּטִים. פָּחוֹת מְעַנְיֵן הָאֵרוּעַ.
לֹא כָּל כָּךְ אִכְפַּת לִי מֵהַאוּשְׁפִּיזִין שֶׁל הַיּוֹם
בָּא וְהוֹלֵךְ. עוֹד דַּקָּה מְפָרְקִים

מְעַנְיֵן הַבַּיִת.
הַבַּיִת הָרֵיק. חֶדֶר בְּלִי מִטּוֹת
מְעַנְיֶנֶת הָרִצְפָּה עֵירֹמָה מֵיוּתֵמֶת
וְהַמִּרְפֶּסֶת.
מְעַנְיֵן הַסָּדִין מְאַיֵּם לִקְפֹּץ מֵעֵבֶר לְפִנַּת הַמִּזְרוֹן קָרוֹב כָּל כָּךְ לָאָרֶץ,
מְעַנְיֵן הָאֹשֶׁר.

סֻכּוֹת זֶה שֶׁתֵּצְאִי לְגָלוּת וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לָךְ

אשכרה.