מבחינת תכונות נפש חיה הרומשת על הארץ

היא לא תעזור לך כי אין חבוש נעשה תפוז

איפה שורש הנשמה וכו' וכל הדרשות היפות

ותקחי 2 אנשים עם אותם חיים תאורטית. יצאו אותו הדבר? ספק

אם לא החיים

למה כל אחד לוקח אחרת

זה גוף השאלה..................................... פף

נשמה... יעני גזירת גורל?

דפוסי החשיבה שלנו מתעצבים עוד בתקופת הילדות על סמך דעות/תגובות/התייחסויות...אליהם הורגלנו/אותם ראינו/חווינו

מהסביבה הקרובה אלינו: חברים, קרובי משפחה וכו' (משוב למעשינו). והדפוסים האלו ילוו אותנו לכל מקום שהוא, אא"כ

נחליט לעבוד על עצמינו על מנת לשנות אותם, אבל עדיין זה יהיה מאד קשה כי "הרגל נעשה טבע".

ולכל הטוענים שהחברה גורמת לכך וההשפעה וכו' אז...

אולי זה נכון כלפי מראה חיצוני, וגם זה לא תמיד...

אבל- אל תשכחו שבתוך כל חזות יש אדם פנימי. יש רגש. יש מכלול של דברים שבינהם יש כשרונות, יתרונות וחסרונות.

זה מה שגורם לנו להיות מה שאנחנו...

ו"חסיד הוא זה שיודע להתבודד גם בהיותו בין אנשים"

מה הגורם? לו להיות אותו אדם שהוא מגלה שהוא? כלומר מה הוא צריך לחפש בעצמו? הגורם הוא בשתי מילים: הפוטנציאל הרוחני. כלומר אילו כוחות רוחניים יש לאדם. יש פוטנציאל מזליסטי, שהוא אינו נתון לבחירה. זה פוטנציאל של נסיבות, באיזה זמן נולד ואיפה. אבל האדם צריך להשליט את הפוטנציאל הרוחני על הפוטנציאל המזליסטי, ואז יגיע לידי מימוש עצמי אמיתי. מהי רוחניות? זה כבר ארוך. אבל כולם יודעים שאפשר למצוא ספרים שמדברים על זה. בגדול - זה המהות, זה הכוח. "א-לוהים" משורש "אלה"=שבועה. הדבר שאתה נשבע בו. שאתה יודע שאין אפשרות להחליפו ושהוא מקור הכוח האמיתי. כמובן צריך לדעת לא לעבוד לאלוהי כסף וזהב, למשל. לכן אמרתי שזה ארוך. אז לא אמשיך כרגע, רק אומר בפשטות שזה כוח רוחני מופשט שגורם לגשמיות ולא שהגשמיות גורמת אותו. אם הגשמיות גורמת אותו אז זו רוחניות ללא מהות. הרוחניות האמיתית צריכה להיות עצם המהות. ולכן מגלים אותה בהתבודדות אמיתית. רק שכדאי לזכור, שכשלומדים מהי "רוחניות" ממישהו אחר - את זה עושים יחד איתו, ולא בהתבודדות. על ידי "שימוש", כלומר הקשבה וקבלה מלאה של דבריו, גם אם אתה עצמך היית אומר אחרת. אתה צריך לשים לב על מה באמת הוא מדבר, וזה עצם הרוחניות "תורה שבעל פה". תורה שבכתב נדמית כרוחניות ולא תמיד היא כזאת באמת. אבל תורה שבעל פה מגלה יותר על עצם המחשבה, שיכולה בתורה (בתור שלה) לגלות על הרוחניות.

על עצמם, על ה' ועל המציאות.

עם הזמן - למוד, התבוננות, בחירה ועבודה, שמשתמשים  גם בדברים הקודמים.

בס"ד 

מזל שנטל ההסברה הוא לא על בור כמוני

ולעניינו : " ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר, דעות בינונייות זו רחוקה מזו.  וכל הדעות--יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו; ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם, במהרה יתר משאר הדעות; ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותן מאחרים או שנפנה להן מעצמו, לפי מחשבה שעלתה בליבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך, והנהיג עצמו בה עד שנקבעה."  (הרמב"ם בספר המדע , הלכות דעות א')

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל