או על יאכטה. מתפננים לנו ומשתזפים בשמש
וכשטיפות ירדו חשבנו שזו ברכה
איזה קטע. טיפות! איזה יופי. זה כיף, זה דוקר קצת את הפנים. תאמין לי, גשמי ברכה
עכשיו זו סערה
שיטפונות. היאכטה מתהפכת. אנשים טובעים, מתים. או פחות טראגי, יש סערה. לא רואים כלום. גשם חזק ומציק
למה זה מגיע לנו
מה עשינו שהיה רע, אה? מה? תל לחיות בשקט ותעזוב לנו את היאכטה במנוחה, אנחנו רוצים לחיות! לשמוח! למה להרוס, אה?
ואיך זה שלא ראינו את זה בא
איך לעזאזל. לא ברור. היינו צריכים לדעת שלא הכל ורוד לנצח
ובשדה רחב פרשנו ידיים
הלכנו לנשום קצת אוויר צח
ורוח סתיו הגיעה ובעורפנו נשבה
רוח. נעימה. מלטפת את העורף, את הפנים, מנפנפת את השיער לכל כיוון
עכשיו הכל קפא
הרוח. הקפיאה. הכל. אין שום דבר שנשאר חם. או פושר.
למה זה מגיע לנו
ואיך זה שלא ראינו את זה בא
זוכרת פעם נגד הזרם חתרנו
לשבור את המוסכמות. לעשות מה שאנחנו חושבים בלי להתחשב בדיעות המיותרות של אחרים
ונסחפנו שיכורים מאהבה
נכון, נסחפנו. נכון, בסוף כל עשינו דברים כי כולם עושים. אבל עצם הנגיעה ברצון האישי והפרטי גרמו לנו לאהוב. להשתכר קצת
ואחרי שחלמנו
על עתיד טוב יותר
ועפנו לשמיים
והתנתקו מהמציאות, מההווה
התעוררנו שבורים באדמה
בוקר טוב אליהו. אתה לא בעתיד, אתה כאן. תפסיק לחלום בגדול. תהיה ריאלי. תהיה שבור
ובבית ההוא שם ישבנו שנינו
בבית הנחמד שלנו. השקט
ושתקנו מילים שיכולנו לומר
לא אמרנו אחד לשניה דברים כנים. לא פירגנו, לא הבינו את האהבה. העדפנו לשתוק, כי יש עוד זמן. יש המון זמן
עכשיו זה חדר ריק
עכשיו כבר אין זמן להגיד מילים. החדר הריק, זמנך עבר. אכלת אותה
למה זה מגיע לנו
ואיך זה שלא ראינו את זה בא
זוכרת פעם נגד הזרם חתרנו
ונסחפנו שיכורים מאהבה
ואחרי שחלמנו ועפנו לשמיים
התעוררנו שבורים באדמה

- לקראת נישואין וזוגיות