מורה זה שליחות ללא ספק!
סתם שתדעי שמבחינתי כל מצב/סיטואציה בחיים שלי או של כל אדם אחר זה שליחות.
אמרתי עזבו שליחות ועזבו נעלים כי אני רוצה לברר עם עצמי עד כמה אני באמת מוכנה להוראה.
מה שכתבתי זה סוג של פריקה. לא תיארתי שם את הדברים הטובים בלהיות מורה, ויש הרבה.
אני מפחדת שאלמד הוראה ואגיע לכיתה ופתאום אגלה שאני לא מתאימה לתפקיד, לא מתאימה להיות עם בנות/ להצליח להגיע אליהן ולעזור/ לא מצליחה להשתלט או סתם לא מצליחה להעביר חומר בצורה מעניינת.
הבעיה היא כמו שאמרת 'להיות בן אדם במקום שלא תמיד פשוט לכולם'.
יצא לי לשמוע מלא מקרים על מורה שהייתה צריכה מצד ההנהלה לעשות משהו מסויים, אבל התלמידים לא נתנו לה ולא אהבו את זה והיא הייתה אובדת עצות.
מורה זה תפקיד בו את חייבת להתמסר לתלמידים ולעזור להם. וזה ממש לא תמיד פשוט וקל.
ואם את לא מצליחה ונכשלת בתפקיד (וזה לגמרי הגיוני שזה יקרה וגם לא באשמתך) את פספת פה את הכל. ולהיות מורה שכולם אוהבים אותה זה ממש קשה לדעתי.
אולי אני סתם מנסה שם לשכנע אותי שלא טוב לי המקצוע הזה. לא יודעת.
- לקראת נישואין וזוגיות