פשוט תפסיקי...זה דיי מציק...ותסתכלי במשפט השלישי בחתימה שלי...

לילה טוב...

1) מה הקשר ? , זה לא אומר שהחוקים לא נועדו לשמור עלינו

2) הוא עושה מה שהוא יכול כדי להגן עלינו , אבל בסופו של דבר הוא כבול ולכן מנקודת מבטך הוא לא עושה מספיק

1.ברור שחוקים זה טוב ...לא על זה הויכוח...

2.הוא לא הרבה מן הוא מבזבז על הגבעות...ואת צודקת הכנסת והמדינה אשמים הרבה יותר...

הכנסת והמדינה פועלים לפי הרבנות הראשית. זה שלפעמים הם חורגים- זו בעיה שצריך לתקן. אבל גם הם מחוייבים לרבנות הרשית ולרבנות הצבאית. 

2. הוכחות? 

כי לי לשלי יש.

ילדה...מעניין אם כך תחשבי אחרי שיפנו אותך מביתך...

לא הכל הולך ככה...

צבא זה מודיעין, זה סיבר, זו פעילות עקיפה במקומות שונים כדי להשפיע על דברים...

מערכת המודיעין מאפשרת לדעת דברים שאנחנו יודעים. ולכן דברים שרואים בעיניים בשטח לא משקפים (כמעט תמיד) את הפעילות הצבאית במלואה. 

כי לי יש. 

אתה מכיר את המידע המודיעיני שנמצא בידי צה"ל שעל פיו הוא מכריע איפה ומתי להפציץ, ואם זה כדאי עכשיו או אם בכלל?או האם כדאי לפעול במקום אחר כדי לנטרל את השורש ולא רק במכה בפטיש האחרון?

אתה חושב שאת הכל התקשורת יודעת ומפרסמת? 

שהכל רואים בשטח בעיניים? 

יש עוד שיקולים מעבר לרצון שלנו לראות את הערבי מתפוצץ כי אני שונא אותו (ואולי בצדק ברוב המקרים)

הכל מתחיל מהשורש ...והמבין יבין...

זה שאתה רוצה לראות את הערבים מתפוצצים וסובלים כי הם רוצחים יהודים, זה מעולה. 

אבל יש עוד שיקולים מעבר לזה, ולא הכל רואים תוצאות מיידיות, ולא הכל מתפרסם ולא הכל רואים בעיניים... 

ככה זה. 

אני רוצה דברים אחרים לדוגמא כל משפחה שמבצעת פיגוע מגורשת מהארץ...או משהו בסגנון קיצר עונשים שבאמת ישפיעו...

זה שאנחנו רוצים עונשים שלדעתינו הם אפקטיביים יותר- מעולה!!! גם אני בעד גירוש משפחות וכו'. כי אני חושב שזה באמת יהיה מועיל יותר. 

אבל... מלהציע ייעול בענישה, ועד להגיד שהצבא לא עושה כלום- אין בזה דבר וחצי דבר במציאות.

לא משנה מה תגיד...

כי לי לשלי יש הרבה מאד.

לחזור על המנטרה הזו כי בה אתה רוצה להאמין זו לא הוכחה לזה שמה שאתה אומר הוא נכון. 

אם הצבא עושה מספיק למה יש עדיין לינצים,זריקות אבנים פיגועים ,בנייה בלתי חוקית וכו?ראה גם מה @מבשר שלום כתב בנושא...

למה יש? כי הם ערבים. 

אין תרופת קסם לכלום. 

קמעא קמעא. 

אבל מהלך ודרך אפשר לראות. מה היה המצב שלנו בזמן האינתיפאדה, ומה המצב שלנו היום... הרבה יותר טוב!

תבין הערבים הם כמו כלים מזהים מקילומטר הססנות ופחד (מה שיש  לחלקנו בשפע)ומפחדים מכוח...מאו פשוט זה נוסחת הקסם...

תראה איך השיטה עובדת... עובדים כמו שעובדים, (מסכים שיש מקום לומר שאפשר וראוי לפעמים יותר), והמגמה היא מגמת שיפור מטורפת!!!

פחות אחדד יותר נחמד..יודע מה לא להרוג אלה שימותו בירדן או בסוריה...למה לא?

אבל לטענה. 

למה לא להרוג? כי יש עוד שיקולים. 

מה יקרה אם יהרגו בעולם הערבי, מה יהיו ההשלכות בשטח, לגיטימציה בין לאומית...

משל נחמד....

רוב הערבים הם בבחינת"הקם וכו...",אבל המטרה לא מקדשת את המצעים...

איך היא לא נכונה?הכל בעיני המתבונן...

כי יש להם פטור ממס והם יכולים לבנות כמה שבא להם,ולעשות מה שבא להם לעשות...ואני אגלה לך סוד באמת הם רוצים אבל בשם מקום אין להם תנאים כמו שלנו...

עיין ערך משה דיין והוואקף, עיין הפעולות נגד המסתננים, עיין ערך ראש הממשלה...

זו בעיות אחרות שהגיעו בדור הזה. 

אבל מבצעית- אין שום הדרדרות- ולהפך.

אבל פעולת תגמול צבאית. לפעולת תגמול צבאית יש ערך כי יש לה לגיטימציה. 

לפעולת תגמול פרטית אין לגיטימציה, ורק גורמת ליותר תעמולה נגדינו.

עדיף משהו מאשר כלום...

אתה לא יודע. פעולת תגמול לא חייבת להיות שריפת בית או עץ זית...

לצבא יש מספיק דרכים לפעולות תגמול חכמות יותר מאלה.

מנומק ומעניין...

צריך לתקן הרבה מאד. 

לרגע לא אמרתי אחרת. 

כל מה שאני אומר זה ספיציפי על הנושא הצבאי. לא מעבר. מה שמעבר ודאי שצריך תיקון גדול מאד.

תראה נוסחה פשוטה... 

אם הצבא עושה מספיק למה יש עדיין לינצים,זריקות אבנים פיגועים ,בנייה בלתי חוקית וכו?ראה גם מה @מבשר שלום כתב בנושא...

הוא טוען מבצעית. 

אתה טוען אמונית. שנאת דת. זה משהו אחר שדרוש תיקון, אבל לא קשור.

המטרה לנצח לא זזה כהוא זה ממה שהייתה. 

רק שהתווספו גם מטרות פוליטיות. וזו הבעיה שצריך למגר. 

יש להציע דרכי התייעלות, ויש להגיד שהכל זבל. 

דרכי התייעלות זה מעולה! חייבים לתקן עוולות!

אבל מפה ועד להגיד ככה- אין שום קשר.

והוא משפיע לצערינו גם על הפעילות המבצעית. 

אבל היא לא ממעיטה מערך הניצחון

כי רוב הפעילות בצה"ל היא בכלל לא למטרת ניצחון...

גרפים?

חשאית ...אז איך יהיה גרף ?

לכן אין גרף כזה.

אז איך יהיה לי גרף?

כיוון שצהל כל מטרתו היא להלחם לא יכול להיות שרוב מטרתו היא פוליטית, ולכן לא יהיה גרף כזה. 

זה שיש בו גם צד פוליטי לא מטה את הכף לרוב פוליטי. חיילים הם נלחמים והצבא נלחם. 

הפוליטיקה היא בתוך הלחימה. אבל לחימה יש תמיד.

אהה נכון על האינטרסים של שאר מדינות העולם...

בגלל הגישה של "צבא העם"

והם אומרים שצריך צבא מתנדבים מקצועי

יש לי הרבה מה לענות...והיתי אומר יותר מידי מה להגיד...

רק אומר פעם אחר פעם שהוא לא עושה כלום. 

לא מתייחס לטענות.

חוץ מזה, שהטענות שלי מעוגנות בנתונים ארציים ובין לאומיים. לך אין שום ביסוס.

בעוד שאתה מושפע מהתקשורת...

ומתי יש פיגוע. 

תקשורת? הפוך. התקשורת נותנת שלוש אחוז בלבד מפעילות הצבא. 

הנתונים שלי כתובים בטבלאות בין לאומיות ובדפי ההיסטוריה הדיפלומטית בין המנהיגים שהיו ונמצאים פה כדי ללמוד.

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה