רק אחרי אירוסין או חתונה?

להסתיר הופך את זה לדעתי למשהו הרבה יותר גדול ממה שזה

לא מטפלת בשל סיבה אקוטית שפוגעת בתפקוד או משהו כזה, אלא עיבוד של חוויות מרקע משפחתי מורכב מתוך הבנה שעלולות להשפיע בצורה לא רצויה על העתיד

לא צריך "להסתיר". 

אבל יש דברים שהם ממש לא כלום..

נניח איזו בת, קשה לה רגשית או לא יודע מה, הולכת ל"טיפול" כמה פגישות. אז מה...

מן הסתם, תוך כדי הפגישות, תספר, כדרכן של בנות לדבר על מה שעובר עליהן....

כעת אני רואה שזה עיבוד של חוויות מרקע משפחתי מורכב, מהבנה שאת רוצה למנוע השפעות לא רצויות בעתיד.

לדעתי, זה רק מוסיף לך "נקודות טובות". מראה על אחריות.

אז ההנחה היא, שממילא תצטרכי תוך כדי הפגישות, לספר על "הרקע המשפחתי המורכב" - ואז תגידי, שאת לקחת את עצמך לטיפול כדי לעבד את החוויות, כי חשבת בשכל שאת רוצה למנוע אופציה שזה ישפיע לא נכון בעתיד.

אז מה הבחור לומד מזה? שלא שהיה לך איזה משבר קשה.. אלא שיש לך שכל - ובהיות שיש נתונים אוביקטיביים, את שמה לב שלא יהיו לזה השפעות-המשך. כנ"ל, לדעתי, רק גורם ליותר הערכה.

 @ד.

אם זה קשר דוסי אז רק בשלב שמדברים על נישואים (לפני שמתפתח רגש).

אם זה לא, אחרי השלב שכבר סומכים על הצד השני שישמור את המידע לעצמו...

בעקבות אירוע כלשהו שעבר בצבא

הבנתי ממנו שיש יום מסוים בשבוע שבו הוא לא פנוי בערב באופן עקבי, ולאט לאט זה עלה...

האמת שזה תלוי מה הנסיבות- ולא תמיד אפשר לדעת

אולי במקרה שלך זה קצת שונה.

לדעתי, אם לא מדובר במשהו מורכב מאוד - ואני לא מזלזלת חס וחלילה (כמו למשל: אונס, מחלה נפשית וכו')

אין צורך לעשות מזה מפלצת

(וגם אם מדובר במשהו יותר מורכב)

השאלה היא קודם כל מה ההתייחסות שלך לטיפול ואיך את רואה את עצמך

זה מאוד משפיע על התגובה של הצד השני

בכל מקרה אני מציעה לחכות קצת ולא מיד לספר- כדי שתרגישי יותר ביטחון לומר את הדברים. ובנוסף, הוא יכיר אותך מעט ואז הדברים ייכנסו לפרופורציה (ולא לסוג של סטיגמה או כותרת).

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים