הרבה זמן לא היה לי לילה כזה בצה"ל.

השמירות האלה, זה משו.

יש דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי
(או ליתר דיוק, פשוט לא כדאי.)

כל הדרכים, השבילים, משעולים
מובילים לירושלים
כל התפילות, בקשות, רגשות מחשבות
מובילות לירושלים
כל השירים, פיוטים מזמורים
כולם לירושלים
ירושלים
שבלב


עוד מעט בית.
לא יודע איפה אהיה שבת.
חבל שהדיל עם דניאל (מקווה שיאושר) לא על השבת הקרובה, למרות שלא בא לי לסגור עכשיו...

אני צריך לתרום דם. כבר בזבזתי כמה שבועות, וחבל. עברו כבר יותר משלושה חודשים מאז פעם שעברה.
וב"ה יש לי סוג דם נדיר יחסית שיכול לתרום לכולם.

והפלאפון הזה. למען ה', רק שיגמרו עם זה כבר. אני כבר לא מקווה לשום דבר, רק שיגמר.

רק עד 5, ואז לישון.