ב'ה ההורים שלי מתוקים מדבש ונפת צופים.אוהבים להראות דאגה ואכפתיות.מאוד.מאוד.גם בגיל ההתבגרות גם בשירות ועכשיו שהתחתנתי זה צובר עוד.ספציפית אבא שלי. הוא פתאום לא מבין לא אני לא זמינה(אחרי שהסברתי לו כמה פעמים שבבית כרגע אנחנו לא עם טלפונים שזה שנה ראשונה וכשיש לי פניות אני מתקשרת!)עדין יש לו רצון לדעת איפה אני, מה אני עושה, מה התוכניות שלי.גם לבעלי הוא מתקשר.הוא ככה עם כל הגיסים.והאחים.בכללי, אצלינו במשפחה נניח בעלי לא הרגיש ממש טוב, יון למחרת סבתא שלי מתקשרת ואומרת איך הוא מרגיש(כי אבא שלי סיפר לה, קנינו מקרר, אותו הדבר). <אני תמיד אהבתי תפרטיות שלי, ובעיקר על זה היו לי ויכויים עם ההורים, יש לציין שההורים של בעלי הם ההיפך הגמור, מרגע שהתחתנת במיוחד שנה ראשונה, נותנים לך ספייס.
ניסתי כמה פעמים לשבת עם אבא שלי, להסביר לו יפה וכ'ו.
הם גם מאוד ריגשיים( אנחנו עושים את זה מאהבה) וברגע שאני מנסה להסביר להם גם ברגש ושכל..מבחינתם זה " טוב אז לא נדבר, ולא נתעניין) נעלבים קצת.. בעלי בהחלט בהלם ברמת ההתערבות של ההורים שלי, עם כל הרצוו הטוב(ויש המון רצון).אבא שלי מבחינתו שכל שבת נבוא אליהם. וכ'ו.
אני הבת הקטנה והאחרונה שהתחתנה, מבינה שזה עטש יותר קשה וכ'ו.אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות עוד
סליחה על החפירה!
נשואים חמישה חודשים ב'ה
ניסתי כמה פעמים לשבת עם אבא שלי, להסביר לו יפה וכ'ו.
הם גם מאוד ריגשיים( אנחנו עושים את זה מאהבה) וברגע שאני מנסה להסביר להם גם ברגש ושכל..מבחינתם זה " טוב אז לא נדבר, ולא נתעניין) נעלבים קצת.. בעלי בהחלט בהלם ברמת ההתערבות של ההורים שלי, עם כל הרצוו הטוב(ויש המון רצון).אבא שלי מבחינתו שכל שבת נבוא אליהם. וכ'ו.
אני הבת הקטנה והאחרונה שהתחתנה, מבינה שזה עטש יותר קשה וכ'ו.אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות עוד
סליחה על החפירה!
נשואים חמישה חודשים ב'ה
או משהו בסגנון... שמעיד על זה שהכל טוב, פשוט לא מתאים כרגע...