כדאי להתמקד במשהו מסוים, להתחיל משם.

בד''כ כשנכנסים לעניינים ההמשך רץ...

בשפע יש בעיות ובעומס יש בעיות, אבל אלו שני דברים שונים.

אני חושב שבהקשר הזה נאמר שהניסיון של העושר קשה יותר מהניסיון של העוני. לפעמים עודף שפע קשה יותר ממחסור.

אני למשל חוויתי את זה בכך שפעם הייתה לי תאווה לקנות ספרים, בהזדמנויות של שבוע הספר או מכירות חיסול, הייתי רואה שפע של ספרים מול העיניים והייתי מסתנוור, בדיעבד נשארתי עם מלא ספרים ששוכבים בארון, ומצערים אותי כל פעם שאני רואה אותם. 

מאז עברתי תהליך ולמדתי להיות מדוייק, אני קונה ספר רק אם אני שלם עם עצמי לגביו ביחס לרצון שלי. לא יודע להסביר איך עושים את זה בדיוק, אבל זה שילוב של לדעת להתגבר על תאווה, לעשות חשיבה שכלית ביחס לצרכים, ולהיות כנה ביחס לרצון ולמה אתה מרגיש. זה קורה לי גם כשאני הולך לקנות בגדים או נעליים, למדתי להיות מדוייק ואני קונה רק מה שאני באמת צריך ורוצה. בגלל זה לרוב אני לא מתלבט הרבה, אני קשוב לעצמי ואני עושה החלטות של קניות די מהר, וברוב המקרים גם כעבור זמן אני שמח בבחירות שלי ב"ה.

סיטואציה שכיחה שאפשר להתאמן בה על זה, היא כשנתקלים בשפע של אוכל בבית מלון, והכל טעים והכל מושך ומפתה, ואנשים ממלאים צלחות ואוכלים אולי 30-40 אחוז ממה שהם ממלאים בצלחת, צריך פשוט ללמוד לוותר, לעשות בחירה כלשהי, באיזה דרך שלא תהיה, ופשוט להשלים עם זה שאי אפשר לקבל הכל, ולוותר על השאר. לעשות חשיבה של כמה אני באמת צריך ורוצה, ולהתגבר על התאווה של עוד ועוד ועוד. תמיד כשהייתי בסיטואציות כאלה חשבתי על הפסוק "צדיק אוכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר". 

זה ממש עבודת המידות.

ע"ע אינטרנט.

כל כך הרבה דברים לעשות שבסוף לא עושים כלום

בס"ד

לרוב זה, יחד עם סקירת ההתקדמות שכבר נעשתה (ואם לא נעשתה אז מחפשים משימות קרובות מספיק כדי להחשיב את ההתקדמות בהן כקשורה) הופך את המשימה ליותר אפשרית ומוסיף מוטיבציה להתקדם בה.

עשו איזה מחקר מפורסם עם ריבות.

זה לא פיתרון אבל אולי זה יעזור לך להבין את המצב שאת (וכולנו) נמצאת בו.

(המאמר בקישור דווקא מפריך את המחקר ההוא )

יותר זה פשוט יותר – אלכסון

לא בתחום העבודה המרכזי שלי - שם אני שולט בזה מצויין, אבל כן בתחומים אחרים בהם אני חלש יותר.

זה הזכיר לי קניות בעיר כשיש לך מלאא חנויות ובגדים והכל מסנוור. מה שאני עושה זה פשוט להתמקד במה שאני מחפשת ולא להיכנס סתם לחנויות רק כדי לראות. קיצור,להשתיק הכל,לסנן את כל מה שאת לא רוצה ולהיות ברוגע שלך ולהתמקד במה שאת מחפשתץכשרגוע בפנים הרבה יותר קל.

ורעב, אבל מה שכואב לי בשפע הוא שזורקים המון.. כאילו הכל נראה ברור מאליו ולא מוערך מספיק. כמו הדוגמה בבתי מלון שלוקחים הרבה לצלחת וזורקים הרבה

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה