בעל שמאוכזב מהאוכלעירוניסטית102

אשמח לדעתכם בנושא.

 

בעלי מגיע ממשפחה בה שולחן שבת הוא כיד המלך. 

בכל שבת יש אצלם מגוון גדול מאד של בשרים, תוספות, סלטים וקינוחים שמשתנה בכל ארוחה. 

אני לעומת זאת, ההפך הגמור. גם בגלל שהגעתי מבית שבו לא עושים עניין מאוכל וגם בגלל

שאני לא אוהבת לבשל, ארוחת שבת שאני מבשלת היא מאד פשוטה ומינימלית. אין לי צורך ביותר מזה.

בעלי מאד מאוכזב ומתוסכל מהעניין. בכל ארוחת שבת שאנחנו אוכלים בבית הוא מעיר הערות 

כמו: "מה, זה כל מה שהכנת?" , "לא חסרה פה איזה תוספת?" , "למה לא השקעת יותר?" וכו'

 

הסברתי לו כבר המון פעמים שאני לא ממש אוהבת לבשל, שאין לי הרבה כוח וזמן לעמוד שעות במטבח

ושאם לדעתו התפריט פשוט מידי הוא מוזמן להכין בעצמו עוד משהו.

אבל הוא מתנגד לחלוטין לרעיון שהוא יבשל. מבחינתו להיכנס למטבח זה סיפור גדול ולדעתו אם אני כבר במטבח  

מה הבעיה שאני אשאר שם עוד קצת זמן ואכין יותר סוגים. 

הוא מרגיש שאני לא מספיק מכבדת אותו, והוא טוען שבגלל שזה כזה מפריע לו אני אמורה להתאמץ ולהשקיע יותר.

 

עייפתי מהוויכוח הזה בכל שבת...

הוא מכין אוכל באמצע שבוע או שבכלל לא מתחבר לרעיון המטבח?בעזרת ה
יש לו איזה זיקה לבישול?
את מרגישה שחוסר הרצון שלו להיכנס למטבח בבישולים בשבת קשורים למנטליות ותפיסה שזהו תפקיד האישה או שבאמת אין לו ידיים לזה?
אולי להזמין אוכל מוכן?העוגב
בנוסף למה שאת מכינה או במקום, ככה אולי גם ירגיש שיש מחיר כלשהו (כלכלי/ מבחינת השקעה...) תוספות. וזה יהיה מבחירה שלו.
אם הוא מרוקאי זה בעיה😌כלה נאה
אחי גם היה כזה אישתו מעדה אחרת וגם לא עושים סיפור מהאוכל
אבל אישתו למדה לאט לאט והתחילה שבת מיום רביעי. היום אחרי 10 שנים היא אלופה
יש גברים שהאוכל חשוב להם. אולי תתאמצי עוד שני סוגי סלטים ותוספת אחת ?
למה לא לשמח אותו אם אפשר ?
בהחלט מסכימה! כנראה הוא מנסה להשיג דרך הארוחת שבתטוב ומטיב
הוכחה שהוא מוערך ואהוב ושווה מאמץ ולכן הוא מתעקש. תרפי מעט אל תנסי להתווכח ולהוכיח אותו. וכמו שהציע כלה נאה תוסיפי מעט מהנורמה, מעט מאמץ מהרגיל שווה את השקט.
האם גם בתחומים אחרים הוא מתעקש? אם רק בארוחת השבת זה כל כך חשוב לו, שווה להראות לו שאת מתייחסת לבקשה.
לא חסר מתכונים פשוטים קלים וטעימים.
מנסיון אומרת עם החשק יבוא התיאבון, המטבח הוא מקום נעים, ואם בכל זאת קשה לך, אפשר לקנות ירקות של סנפרוסט מוכנים לבישול, רטבים מוכנים. סלייסר וכל שאר ההמצאות יקלו עלייך .
תחשבי שהוא רגיל מהבית 10 סוגי סלטים ?כלה נאה
גם אם זה מוגזם זה קשה להרגיש כאילו חסר אוכל או שולחן שבת עלוב
שוה המאמץ
ואז היא מעבירה את הבעיה לכלות שלה.....44444
אז ביגלל הכלות שיהיו בעתיד החמות תכין בצימצום?כלה נאה
זה מה שהום רגילים.
אוי ואוי שאני יצטרך לחשוב על הכלות שלי ולאכול בצימצום 20 שנה או כל דבר שיכול לעצבן את הכלה כי היא באה מבית אחר.
הספרדים והמרוקאים במיוחד האישה מכינה אוכל ומוזגת לו ושמחה מיזה. זה התפקיד שלה. זה שהשתבשו היוצרות הוא לא אשם.

מה שעושים במצב כזה שניהם צרכים לותר ולבוא לקראת השני. ולא לחיב את בן הזוג לעשות רק מה שאני חושבת
לחנך לקבל את השונהאנושית 8)
גם אם האמא מכינה 20 סלטים לחנך את הילדים שלא יצפו מהאישה שלהם. יש אמא שמכינה 12 סלטים ויש אמא שמרוויחה 12 אלף או יולדת 12ילדים.
יש עדות שחושבות שהאמת אצלן ומותר לומר שאם הכלה לא מכינה לבן כמו האמא -היא עדיין בסדר גמור . חינוך נכון יכול למנוע הרבה.
לא קשור . נתינה ולבוא אחד לקראת השני זה הבסיס לנישואים מאושרכלה נאה
אישה חכמה יודעת לקנות את הלב של בעלה ולא לריב ולהתעקש מי צודק ואיזה חינוך יותר טוב.
מי קבע שהוא צריך לקבל את המנטליות שלה ?
הם בונים בית חדש וביחד עושים מה שאפשר
תאמיני לי במשך השנים יהיה לה דברים שהוא יצטרך להתאמץ בשבילה היא תרצה שהוא ימשיך לעמוד על שלו ?
נישואים זה השקעה משתלמת !
האמת לא אצל המרוקאים ושילמדו להשתנות.אנושית 8)
כמו שבדור הקודם אידה לא עזרה לבעל לפרנס והיום אישה מפרנסת חצי חצי כמעט כמו הבעל ככה מותר שהוא יעזור.
כמובן שמאוד יפה וחשוב למען הזוגיות והגברת האהבה שהאישה (מידי פעם) תגיש לו מנה יפה וחמה ולא שיקח לבד מהסיר.

גם הבעלים הצעירים ברובם כבר לא כמו אבותם. ומי שכן אז הוא עושה נזק כי אישתו היא לא אמא שלו- לא בהשכלה, בפניות, באופי ובתרבות
כל אחת תנהג איך שהיא רוצה. אבל אני לא ישתנהכלה נאה
בשביל אף כלה שתבוא עוד 10 שנים.
האמת גם לא אצל האשכנזים הקרים.
אני ימזוג ןיגיש לבעלי אוכל בשימחה וישב איתו ביחד. כן בשבילי זה כבוד לבעל.
גם הוא לפעמים מוזג לי.
ברור שאל תשתניאנושית 8)
אבל שימי לב שאת מבקשת ממנה להשתנות לפי המנטליות שלך
(אגב אני אוהבת את התגובות שלך בנושאים אחרים)
לא אמרתי לה להשתנות אמרתי להתאמץ קצת יותרכלה נאה
נגיד לא 10 סלטים שהוא רגיל
וגם לא 2 סלטים שהיא רגילה
הוא יוותר קצת והיא תשתדל קצת יותר
זה בכל דבר צריך להתנהג כך
כיף לי לקרוא את התגובות שלך!!חצי שליש


תודה. יש כאלה שאני מעצבנת אותם🙄כלה נאה
את אחלה ומדברת לענייןסחלב
את ממש מקסימה! מסכימה עם כל מה שאמרת!avia_hazan


לא מוזגים אוכל. !!!שירה515
מוזגים משקאות.

אוכל פורסים (לפרוסות, לא כמו 'פריסה' בצבא...), מחלקים או מגישים.

חוץ מזה אני מסכימה עם דברייך.
תודה. אני יודעת! התכונתי למזוג שתיה ולהגיש אוכלכלה נאה
ושכותבים מהר זה קורה
אה...שירה515
חשבתי אחרת.
כי כבר יצא לי לשמוע מחברה מרוקאית שמוזגת אוכל...
יש הרבה עדות ש"מוזגות" אוכלאמא, ברוך ה'

למה זה כל כך מפריע לך?

זה ביטוי מקובל בעדות מסויימות ובאיזורים מסויימים.

את מהאקדמיה ללשון?

גם אני שמעתי את הביטוי לראשונה בשירות לאומי, אבל התרגלתי שזו צורת ביטוי מסויימת. סו ואט?

סתם כי זה לא נכון.44444
כמו כאלה שמפריע להם תינוקים או טעות בשם מספר....
תינוקים אגב, זה תקין מילולית*אשתו של בעלי*
עפ"י האקדמיה ללשון...
זה נכוןאמא, ברוך ה'

אבל כאן זו לא סתם טעות, זו צורת ביטוי, שכמו שאמר כאן, מבטאת משהו. 

מנהג ישראל - דין הוא. זו לא טעות של אדם מסויים, אלא דרך ביטוי של רבים, ולכן לדעתי יש לכבד אותה, גם אם אני לא מתבטאת כך.

למה זה נקרא מנהג??+mp8
זה נראה לי פשוט שיבוש לשוני שהתקבע....

(תגידי לאשכנזים 'למזוג' אוכל- והם יעדיפו להישאר רעבים... )
נו, בדיוקאמא, ברוך ה'

מה זה מנהג?

זה איזשהו משהו שהתקבע, לא תמיד שיש לו בסיס.

אבל אף אחד לא יצליח לשנות אותו על ידי הערות, הן רק מעצבנות..

זו לא טעות של אדם מסויים, זו דרך ביטוי של רבים

זו טעות לשונית כמו כל טעות לשונית אחרת.44444
כמו שאצל דוברי שפות אירופאיות יש המון שיבושים בזכר ונקבה ודוברי אידיש משבשים המון מילים מלרעיות והוגים אותם במלעיל.
על אותו עקרון למזוג זה שיבוש שהגיע משפה מסוימת.
חחח....44444
אחרי שגרתי בעיר של מרוקאים ועשיתי שר"ל בעיר של מרוקאים התרגלתי....
ועוד מצאתי את עצמי מתווכחת על זה בחדר מורים עם מורות שלא מוזגים בשר ולא מוזגים דגים ולא פסטה. כששמעתי שאומרים ל"מזוג" למוצק התחשק לי לתת להם את האוכל בכוס.

תלוי יש מאכלים ממש נוזליםאנושית 8)
בעדה שלי..הכל מוזגים...
יש עדות א שאצלן "מוזגים"...וואוו
האמת שגם שתיה לא מוזגים לכוסיוסף חיים17
משהו מזוג הכוונה למשהו שערבבו אותו עם 2 משקאות.
יש יין מזוג במים, אבל השתרש שמוזגים משקאות (סבא שלי שואל לשפוך לך יין?)
אני מניח שהלמזוג אוכל, בא ממאכלים עם רוטב או מרקים שצריך לשים עם מצקת, ומשם עבר לעוד מאכלים.
אני לא פמניסטאהוד כהן
אבל אם הוא רוצה עוד סלטים שיקום ויכין הוא לא איזה נסיך סעודי שצריך לשרת אותו וזה לא קשור לבעל ואשה זה עניין כללי פשוט של בן אדם לחברו, אל תבקש מאחרים מה שלא היית עושה בעצמך.
הא ואני אשכנזי קר שיעשה גם חלק מעבודות הבית ככה אנחנו האנשים הקרים. עוזרים.
אני יודעת שאצלנו הבעלים יותר מפונקים ואצלכםכלה נאה
הנשים מפונקות יותר.
בכל זאת לא היתי ריצה לאכול אוכל שבעלי בישל ואני כמו אורחת. ואני זאת שחשבח אותו. המטבח זה המתחם שלי.
וגבר שרוצה מעצמו לבשל בכבוד. אבל להגיד לו אתה תכין זה זילזול בעיני.
האם מתחילים ככה נישואים ??

רוב הגברים לא מוכשרים בלהתעסק במטבח.
בעלה יכול לעזור בקניות ולנקות לשבת והיא תבשל בשביל לשמח אותו. מה יש ??

אבל בכל זאת תפקיד האישה לנהל בית וגבר בחוץ. זה שיתהפכו היוצרות לא אומר שזה נכון.
ולא רק אתם האשכנזים עוזרים. היום שיש הלדים ולחץ של עבודה בעלי עוזר במה שיכול.
ולא רק בעלי.
אז הוא לא מבשל ועושה כלים. אבל לוקח את הילדים לרופא, קניות, מקלח את הקטנים, ושם אותם לישון. בשבילי זה עזרה גדולה. אני לא צריכה אותו בתור עוזרת בית. הא וזבל אף פעם לא זרקתי ולמה ? הוא אומר זה לא כבוד לאישה. אזמגיע לו אוכל טעים וגם להגיש לו בשימחה !

ןמה שכתבתי על האשכנזים זו תשובה לאנושית 8 שכתבה שהאמת לא אצל המרוקאים ושהם צריכים להשתנות.
אולי אתם צרכים להשתנות ??

חח איך את מנחשת איזה עדה אני?אנושית 8)
זה גם לא משנה
חבל שאת כועסת
כן מאפיין מרוקאים שאני מכירה שהם חושבים שכל האמת אצלם וכל החיים זה אוכל.
אז יש לי שכנה פרסיה שהצעקות בבית השם ישמורכלה נאה
ואני ממש לא טיפוס עצבני. ובעלי בכלל לעדין ואדיש שקשה לעצבן אותו.
אז די עם הסטיגמות
לא מבינה.אנושית 8)
מי אמר שאת עצבנית?
כתבת:אולי אתם צריכים להשתנות?? אז כתבתי שחבת שאת כועסת.
באמת לא משמעותי מהיכן סבתא של ההורים שלי הגיעו לארץ.

ו..מה הקשר לשכנה הפרסית?

איך אני אוהבת פרסים! צנועים עדינים שקטים, אוכלים בעדינות ופשטות.
פרסית כי חושבים שרק המרוקאים עצבניםכלה נאה
אז לא. השכנה שלי צועקת בלי סוף נמאס לי כבר. מקפיצה לי את הלב לפעמים. איזה עדינים וצנועים ?
אני מכירה עוד עדות שלא חסר להם. זה קשור לאופי ומידות
מי כועס ? מה אכפת לי מה תעשו ?כלה נאה
את הבנות שלי אני מחנכת בצורה הזאת וזה מספיק לי
אבל אשכנזיה אני לא.אנושית 8)
אגב מסכימים איתך ושמחים שאתם שמצים בחייכיםאנושית 8)
באמת ובתמים
זה לא אומר שהפותחת צריכה להשתנות .מסכימה ששניהם צריכים לבוא לקראת..
אין לי בעיה שלא תשתנה אבל היא רוצה שלום בית ?כלה נאה
או להמשיך ככה. אם בעלה היה שואל היתי עונה לו אחרת. אבל היא שאלה וזה מה שאני חושבת שמטבח זה תחום של האישה.
מטבח זה תחום של מי שלוקח את זה על עצמואורי8
זכותך לחיות בפעם...אבל אם אני עובדת אותו מספר שעות כמו בעלי, למה אני צריכה לעשות יותר בבית?
אצלנו ספציפית, בעלי לא מבשל, כי הוא פחות טוב בזה ( אבל הבן שלי מעולה בהכנת בשרים, וחמי טוב בדגים). אבל הוא מנקה ומגהץ, גם אלו תחומים של האשה?
למה לקבע שמטבח זה תחום של אשה? ואם הבעל אוהב לבשל?( מעניין איך רוב השפים הם גברים?)
ולעניין הפותחת, אני חושבת שצריך לדבר , שכל אחד ישמע מה חשוב לשני ויגיעו למשהו באמצע, שמקובל על שניהם ( כולל מי עושה מה), בלי חלוקות סטיגמטיות לתפקידים של נשים או גברים.
מטבח שיך לאישה! וזה שגבר רוצה גם אין בעיהכלה נאה
במיצרים עבדו עבודת פרך. אומרים שנתנו לגבר לעשות עבודות של האישה
ולאישה עבודות של האיש.
אז היום רוצים שיויון והאישה צריכה לעבוד בחוץ והגבר צריך לעזור בבית.
אבל מלכתחילה האישה נועדה לבית.

וגבר שאהב לבשל ורוצה להיות שף. בבקשה. זה לא אומר לי כלום.

ותאמיני לי אני עובדת יותר שעות ממך. את לא עובדת עד 1
את בלילה נכון ?
עם הפסקות של לתפקד בבית ולתפור שוב בית לתפור ובין לבין לקבל כלות חדשות או למדידה. ואני לא מפונקת.
אז לפי השיטה של כל האשכנזים פה בעלי צריך לבשל לנקות לגהץ לערוך קניות וכביסה ולקלח ילדים...
ואני מה? מה מיחד את האישה שהיא מביאה כסף ?
תפקוד בבית בעיני יותר חשוב.
אתם לא חיבים לקבל את מה שאני אומרת אבל זאת האמת.

לסיכום
פה נשמע שהמטבח שיך לגברים האשכנזים. והאישה היא שעושה לבעל טובה שהיא מכינה לו איזה משהו. ושיקום ויכין לעצמו או יקנה ולא יתפנק . כי אני לא חיבת לו כלום וגם אני עובדת קשה.
ממש כמו אורחת ולא עיקר הבית כמו שצריך להיות
בהצלחה לכם


המטבח שייך לכולםחופשיה לנפשי
במטבח יש אוכל
חופשי. אבל לי אף אחד לא יפריע שאני מבשלתכלה נאה
הילדים נמצאים שם כל הזמן. אבל לבשל זה אני.
ואני לא אהבתי לבשל. רק בשנים האחרונות. לכפות הכי כיף לי. אבל לא עושים רק מה שאוהבים.
לאפותכלה נאה
הכי חשוב שהכל ייאמר בנועם.וואוו
לי צרם שהוא התלונן. יש דרך לבקש.
זה שאנחנו הבנו שהוא מתלונן זה כי שמענו רק את האישה.חותמת+

יש סיכוי סביר שהגבר יבוא וישאל את זה מהעיניים שלו ונקבל תמונה הפוכה.
 

הכללות גסות וגזענות...אודי-ה
אווו, יפה!וואוו
ברור שהבעל צריך לעזורכלה נאה
בעלי לא מתעסק במטבח או כביסות או כלים אבל בערב עוזר עם מקלחות לילדים. מקסימום חביתה. להשכיב אותם וסיפור ליפני שינה. ולי יש שקט קצת.
היום הוא גם למד לשטוף ריצפה. ולא כי ביקשתי כי כשרואה שעבדתי קשה והלכתי לישון.
מפתיע מידי פעם ושוטף ואני קמה לבית נקי.
ואת חושבת שאני אוהבת את השטיפה שלו ?
לא כל כך.
אני למדתי שאת מכבדת את הבעל. והכונה לפנק אותו. הוא שמח מעריך ומחזיר גם
הבעל צריך לעזור?פמיניסטית ?

הבעל לא צריך לעזור, הבעל צריך לקחת חלק!!!

הבעל עוזר גם אם הוא לא עומד ברשימת המכולת שלנו.טוב ומטיב
אבל אם באים לנישואין עם מושגים לא הורגלתי, אין לי חשק, לא אוהבת וכו'... התוכחה שקיבלה פה הם כאין וכאפס למה שתספוג מצד הבעל.
אבל אם באים בגישה של הערכה ואהבה, גם אם הבעל יהיה שייח סעודי הוא לא רק יקח חלק, הוא יהיה שותף מלא.
כמה דוגמאות כאלו כולנו מכירים מהחיי יומיום?
אם באים בגישה 'שמגיע לי' בכל מערכת יחסים ולא רק עם הבעל אז רוב הסיכויים שבקשתנו תדחה.
למה קוראים לזה שהבעל עוזר לאישה?ורדון
הבעל מחויב לבית בדיוק כמו אישתו!
זה בית של שניהם בדיוק באותה מידה.
לאו דווקא בבישול. בכל בית חלוקת התפקידים היא שונה בהתאם לצרכי הזוג אבל כל אחד לוקח חלק ועוזר לעצמו בבית שהוא בנה!
האישה עוזרת בפרנסה והבעל עוזר בביתיוסף חיים17
הבעל התחייב לזון ולפרנס את אשתו בכתובה ולא להפך.
ואישה היא עיקרו של בית ולכן מכונה בתורה ביתו (וכפר בעדו ובעד ביתו).
ולכן אלו תחומי האחריות של כל אחד מהם, ומי שעושה דברים בתחום האחריות שאינו שלו נקרא עוזר..
לכן אין רע בעיני בביטוי שהבעל עוזר לאשתו בבית, והאשה עוזרת לבעלה בפרנסה.
אשרייך. מקסימהדבורית
העניין הוא שבכללי חינוך לצמצום וחיסכון בכללי44444
יתרום לילדים.
לעלות ברמת החיים תמיד אפשר- לרדת קשה.
היתה לי חברה שעבדה איתי שפשוט לא יכלה לאכול אוכל שלא ברמת מסעדה. היא היתה זורקת לפח מה שהכינה והלכה לקנות במסעדה. ההתרגלות לאוכל מסוים ברמה גבוהה באמת גרמה לה לסבל (בעיקר מבחינה כלכלית).
ועבדה איתי מישהי אחרת (חרדית, אגב) שלא יכלה לאכול אוכל שלא טרי לגמרי. ברור שלא אכלה דברים שעברו הקפאה ואפילו קירור. היא גם לא אכלה גבינה מקופסא שנפתחה יום לפני (שהתאריך בסדר) וכד'...
בסופו של דבר הפינוק הזה כבר הפריע לה והתיש אותה.

אז זה יחסית קיצוני אבל העקרון זהה. שמרגילים לרמה גבוהה (בעיקר באוכל) מאד קשה לרדת ממנה. וזה לא הזוי שיהיו זמנים בחייהם ובחיי ילדיהם שלא יהיו להם משאבים לעמוד ברמה הזו אם זמן, כסף או כל משאב אחר.
מה את מדברת עד שלמדתי לבשל...אבל עשיתיכלה נאה
שעה עם אמא שלי בטלפון
אבל לא אמרתי לא יודעת תעשה אתה
נכון החינוך חשוב מגיל קטן
אבל למה אני צריכה לצמצם באוכל מה זה קשור?
גם בזמנים קשים שהיו בשנים הראשונות אמרתי לבעלי אני יצטמצם בהכל בגדים יציאות ... אבל לא באוכל !
דעתי דומה גם בעניני בגדים ובית.44444
אני באמת לא מצליחה להבין את הערך המקודש של אוכל בשפע.
ולמה בבגדים לצמצם ובאוכל לא?
בעיני להרגיל לאוכל ברמה גבוהה זה אחד הפינוקים שהכי קשה להפסיק אותם.
לא סתם דיאטה נחשבת לדבר קשה ושלא לדבר על סוכרת הריון. להתרגל לאוכל שפחות טעים זה קשה.
לכן בעיני צריך להזהר מלהרגל לאוכל ברמה גבוהה מידי כי לא בטוח שיהיה אפשר לעמוד הזה אח"כ.
אין לי מושג מה היא מכינה אבל לדעתי רב מוחלט של האנשים היום (כולל אני) אוכלים הרבה יותר ממה שהם צריכים. בכמות גדולה של אוכל אין שום צורך בריאותי.

נו בעיה של מרוקאיםכלה נאה
אוי ואוי אם אמא מרוקאית תשמע שהילד או הבעל רעב. היא תרגיש שהיא מזניחה אותם.

הכונה בתקופה קשה אני יעדיף לצמצם בהכל אבל אוכל שהילדים לא ירגישו חוסר אף פעם.
בכל אופן אני לא כמו אמא שלי בכמויות שהיא מבשלת זה באמת שיגעון.
ומצליחים לאכול הכל או שחלק גדול הולך לפח?שירק


כן אוכלים הכל אחים שלי גברים. בעלי לא הוא עדיןכלה נאה
מדג הוא כבר שבע
ואמא שלי נהנת עד הגג שהיה טעים
אם הוא שבע מדג אז למה צריך להכין כל כך הרבה?44444
עוף בתנור עם תפוח אדמה לילדים זה הרבה ?כלה נאה
הגיוני שמישהו אחר יחשוב שדברים אחרים חשובים יותר.44444
אין הגיון להעדיף דווקא אוכל ע"פ דברים אחרים.
מה עדיף שאני יקנה בגדים תכשיטים ורהיטים יפיםכלה נאה
והילדים שלי יוכלו בצימצום ?
שיצא להם העינים שילד מביא לגן או לביהס קורנפלקס ? ויש ילדים שמבקשים
שיש דוחק בכסף עדיף דברים אחרים על אוכל ?
ענית לעצמך למטה- מחלה של מרוקאים44444
ויש פער עצום בין קורפלקס לסעודה ברמת חתונה.
מתכונת שהילדים לא ירגישו שאין אוכל בביתכלה נאה
כי לאמא ואבא אין עכשיו כסף.
לכל עדה והשגעון שלה.
לא מבינה את הסטיגמה על המרוקאים
אבל את בעצמך כתבת אותה למטה.....44444
יש אנשים שהאוכל עושה להם את השבת..אמא, ברוך ה'

יש דברים שאפשר לעשות ממש במינימום השקעה אבל הם נותנים גיוון, כמו חצילים בתנור, סלק, ביצים קשות במיונז, קוסקוס מוכן, תפ"א/בטטה בתנור ואפשר גם לקנות כמו שהציעו. אפשר גם לגוון בסלטים חיים בשבת עצמה אם אין זמן לפני (במקום סלט גדול עם הרבה דברים בפנים, הרבה סלטים קטנים - כמו חסה, כרוב, עגבניות, מלפפונים - כל אחד בנפרד עם תוספות קטנות - נותן הרבה צבע ומעשיר את השולחן). אם חשוב לו - תנסי ללכת לכיוונו. זה יגרום לו להעריך אותך שאת משקיעה בשבילו, ולא תמיד זה כזה הרבה יותר זמן.

בול מה שאני עושה!!!פיס אנד לאב
כמובן חוץ מהדג והבשר
אז אל תתווכחו כל שבת.בת 30
זה המצב.
את כזאת והוא כזה.
את רואה את הדברים ככה ו הוא רואה אחרת.
זה הנתון הבסיסי.
אלא מה, שהבית שאתם בונים הוא לא העתק של ההורים שלו ולא העתק של ההורים שלך.
זה משהו חדש לגמרי, ו הוא צריך להיבנות מהרצונות, הצרכים והיכולות של שניכם, בהסכמה ובאהבה.

ולכן, הפתרון- לדבר. פשוט.
לקבוע זמן רגוע באמצע שבוע ולפתוח את הענין.
הוא יסביר לך למה זה חשוב לו, את תקשיבי ותנסי להבין אותו. לחשוב איך את יכולה לבוא לקראתו.
את תסבירי לו מה את מרגישה, הוא יקשיב ויחשוב איך הוא בא לקראתך.
תחשבו על פתרונות והצעות ששניכם שמחים בהם ותהיו שניכם מוכנים למאמץ או ויתור למען השני.
that's life...
בדיוק. וממש לחשוב על פתרונות טכניים אפילואושר כפול
מתי עושים את הקנייה לשבת, מתי מנקים ומי, שיאפשר לך מנוחה לפני, שיחמיא לך כשיש תוספת חדשה... ממש לפרט לו מה יתן לך כוח כדי לעמוד בזה...

לדעתי שהגישה תהיה אני מבינה את הצורך שלך ורוצה להיטיב איתך אבל צריכה עזרה כי לי זה קשה ואני לא רגילה...
מה הבעיה להכין עוד מנה?אסתר יוסף
עוד 10 דקות רבע שעה עבודה ופותר בעיות שלןם בית
למה לא לבוא לקראת?
בעלים לא אוהבים נשים עצלניות
למי שלא מורגלת זה בעיההסטורי
זה לא הדקות, זה הראש.

מצטרף למציעים לקנות סלטים ואפילו אוכל מוכן.
למה כל דבר בעיה ? למה לא לבוא לקראתכלה נאה
הוא יותר ולא יהיה 10 סוגי סלטים והיא תתאמץ שיהיה 6 סוגי סלטים ועוד מנה יותר.
אישה צריכה לדעת לכבד את בעלה כמו מלך. כל קושי היום סוף העולם. לא חיב כל הזמן לחנך אחד את השני וללכת ראש בקיר.
להגיע ביחד לפשרה
כתוב ברמבם מה שאני זוכרת בערךכלה נאה
שאישה שתהיי מהלכת בתאבת ליבו מרחיקה כל מה שישנא וידעת כי שלום אהליך.
גבר אוהב כבוד !
למה לא לשמח אותו?
אם היא רגילה לאחד, שישה זה עבודת פרך בשבילה!הסטורי
והרי הוא עדיין לא יהיה מרוצה. אז היא גם תעבוד בפרך וגם ישארו עם אותו תסכול.

שהוא יבוא לקראתה - שהיא תכין אחד יותר ממה שהיא רגילה, הוא יעריך את המאמץ ובמקביל יקנו עוד שמונה ושנייהם יהיו מרוצים.
בעיניי הגזמת. לחלוטין.נפש חיה.
אין קשר לעצלות
אי אפשר לדעת מה קורה בכל זוג.

אני יודעת על עצמי
שאילוץ חיים מביא אותי לשליש תפקוד כרגע.

זה מצב
ולפעמים צריך לקבל אותו ולתת כתף תומכת
במקום לבקש עוד סלט או מנה שאפשר לקנות
במחילה מכת"ר
עדיף שתהיה אישה שפויה שמחה ועם כוחות.
מסכימה...אושר כפול
השמחה והרוגע של האישה מאד חשובים!
נגיד אצלי, בעלי לפעמים צריך לעצור אותי ולהגיד לי שהוא רוצה שאגיע לשבת שמחה ועם כוח מאשר שיהיה פחות אוכל על השולחן.

בני זוג אמורים לרצות להיטיב זה עם זה, כל אחד בדרכו שלו.

ולהיפך, אני חושבת שברגע שהוא ירפה ויבין את הקושי שלה ויכיל אותה, פתאום היא תרגיש שיש לה יותר כוח להשקיע בזה...
לא משנהשם שם
כשיש עוד דברים לעשות זה ממש לא בא מתוך עצלות.44444
ולמה הוא עצלן? שיעשה בעצמו.
ועוד סוג אוכל זה ממש אבל ממש לא 10 ד'. אפילו להכין אורז לוקח יותר זמן. ועוד סוג בשר זה לוקח המון זמן.
אני קצת בהלם מהסיפור שעושים פה מהאוכלכלה נאה
מזה אם אתה רוצה תעשה לבד ?
אחר כך מתלוננים על בעיות של שלום בית
אם מסתכלים על זה בתור כבוד.ולהגיד בעלי היקר אני ישתדל בישבילך אני רוצה שתשמח.

בדורות הקודמים האמא היתה מחנכת את הבנות איך לחנך את הבעל ומה לעשות ומה לא לעשות שלא תתגנה בעניו. איפה אנחנו היום.
לכבד את הבעל זה להעריך אתו. אין קשר לאוכל.44444
אישה לא מבטאת שום אהבה ושום כבוד אם היא מכינה אוכל בהרגשה כזו.
כבוד ואהבה הם רגשות ומה שחשוב זה הרגש של האישה ולא ה"מתנה" בפועל.
בדיוק כמו ציור של ילד שיכול להיות הכי לא טפה בעולם אבל הרבה פעמים הוא מבטא אהבה להורים שלו.
תקראי את הספר חוקי נשים של הבן איש חיכלה נאה
וגם מה שכתוב ברמבם
ותיראי מה זה כבוד לבעל.
וברור שגם הבעל צריך לדעת איך מכבדים את האישה.
איך רגשות יהיו אם לא מתמסרים אחד לשני ?
רגשות שלילים זה בטוח יהיה

מכירה אישה שמבשלת ולא מגישה לו לאכול. היא אומרת שימזוג לעצמו.
אני לא מבינה את זה !
זה מראה חיבה שאישה נותנת לבעלה ומכינה לו קפה מידי פעם. ומכינה עוגות ואוכל שהוא אוהב.
יש דברים שאסור לעשות בזמן נידה כמו להציע את המיטה שלו ולמזוג לו יין. למה היא שפחה שלו ?
זה דברים שמקרבים.
זה
את האמת שמעולם לא שמתי לב מי מגיש למי וכמה.44444
אצלינו את האמת זו שאלה פרקטית.
בדר"כ כל אחד לוקח לעצמו. לפי מה שפרקטתי באותו רגע.
מעולם לא ראיתי זה משהו מקרב.

ואני באמת לא מבינה מה הקשר בין כבוד הבעל להכנת אוכל.
שמכבדים מישהו באמת חושבים עליו מחשבות טובות, מסתכלים עליו בעין טובה, מעריכים מידות שלו/ הישיגים וכד'....
לא מבינה איך נכנס לפה האוכל.
ו"מתנות" זה יותר קשור לאהבה ולא לכבוד.
וגם אז איך נראית המתנה זה הטפל העיקר זה המאמץ והרגשות הנלווים. ה"סטנדרט" נקבע לפי הנותן ולא המקבל.
תרבות מערבית מודרנית מול תרבות מסורתית פטריארכליתקרן-הפוך
״אשה כשרה עושה רצון בעלה״
"אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה״
אויש, איזה דיון עבשהדוכס מירוסלב

תציגי קצת מקורות עם רוחב ולא דברים שמוצאים באתרים של מזכירים שדמיינו שהם ראשי כוללים

כגבר, מהי עמדתך בסוגיה הזו של כבוד האדם?קרן-הפוך
כבוד האדם? מה שייך עניין זה לכאן?הדוכס מירוסלב


מה דעתך על המקורות שהבאת?סתם 1...
כמה זמן לוקח לשים אוכל בצלחת ?כלה נאה
העינין פה של הנתינה.הנתינה מולידה אהבה. ואני דואגת ומפנקת אותו כמו שאני מכינה לילדים. חוץ מזמנים לא רגילים שמתפשרים ואוכלים מה שיש. לא עושים סיפור כמו שאתם מבינים. אבל בכללי ככה זה.
למה לילדים נתמסר ולבעל לא ?

יש לי שכנה שלבעלה יש קטרינג ואשתו לא מרשה לו לבשל לשבת. היא אומרת למה שאתה תקטוף את כל המחמאות ?
זה התחום שלי. והיא לא מרוקאית

באמת. אם תגישי לבעלך את האוכל לשולחן מה כבר יהיה ? ילך הכוח ?
כניראה יסתכל עליך ויגיד תודה רבה וחיוך. זה לא מקרב ?
במסעדה לא כיף שמגישים לך את האוכל ?


אצל רב האנשים העניין הזה חסר משמעות.44444
אגב, בכללי, אני שונאת שמגישים לי ואני אוהבת לקחת לבד.
זה לא כל היום שאני אחרי בעליכלה נאה
בוקר צהרים וערב. ממש לא
אבל אם יושבים לארוחת צהרים הוא ישב ואני מרגישה שאני צריכה להגיש לו. ואני מרגישה טוב עם זה. זה מקשר.
ואם אני לא יכולה להכין ארוחת ערב הוא יכין לילדים חביתות. זה מה שהוא יודע.
האמת שהלכתי ללדת הוא ניסה לבשל והילדים ממש לא רצו לאכול. אין לא את זה.
וזה לא בגלל שהוא שיח ואני משרתת.
הוא עוזר בדברים אחרים.
היא לא תרגיש משרתת אם הוא יחמיא לה על האוכל ויעריך כל מה שהיא עושה בשבילו אפילו שקשה לה.
ואם הוא לא מעריך ומזלזל גם אני לא היתי מכינה לו ולא מגישה לו
אני לא הייתי מרגישה משרתת אם היו מסתכלים עלי בצורה שווה44444
ולא של בוס ועובדת.
וזה מה שכתבה הפותחת.
אם אני ימזוג אוכל לבעלי זה יגמר ברבנותאמאשוני
נכון את נשואה לבעל מהעדה שלך או עדה מנטלית קרובה?
נכון לא התמודדת עם הפערים המהותיים האלו בין סוגי המשפחות?
אל א-ל תשפטי!
אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו.

אני אומרת לך את זה כמי שגדלה בבית מרוקאי והתחנכה כמוך וגם לי מגיל צעיר עשו שטיפת מוח כמוך שזה מה שמקרב וכו'
והתחתנתי עם אשכנזי מעדות אשכנז החזקות ואכלתי הרבה מאוד קש עד שהבנתי שכל הסיפורים האלו שמכרו לי על תפקיד הגבר ותפקיד האשה הם לא מתאימים לכל אחד.

בבית של בעלי הגשה עצמית זה ערך מקודש. לאורחים האבא מוזג מרק ואבוי למי שיעשה זאת במקומו.
במטבח כל אחד מבשל מה שמתחשק לו מא' ועד ת' לא מתערבים לו.
אצלנו רק הבנות בישלו וזה לפי ידה המנצחת של אימי. כלומר אחת חתכה, אחת טיגנה וכו
אצל חמותי אם אני מתבלת את הסלט היא תיעלב עמוקות כי אם היא התחילה להכין את הסלט היא תרצה לסיים ואם התערבתי זה לקרוא תיגר באופן בוטה כאילו היא לא יודעת לבשל.
אצל אמא שלי ברור שאחרי שהיא מבשלת את כל השבת היא כ"כ תשמח אם מישהו אחר יקח על עצמו לתבל סלטים לפני הארוחה.

אם אצלנו שאני באה מבית מרוקאי ובעלי אשכנזי אכלנו קש והרבה דמעות ירדו סביב שולחן השבת סביב הנושא הזה, אני יכולה רק להניח מה קורה אצל הפותחת ששם זה הפוך.

אצלנו עברנו 7 שנים ועדיין יש פערים לגשר עליהם (בחג שאלתי את הבן שלי אם למזוג לו אוכל, וכל בני הבית עשו ממני בדיחה וכמובן בעלי רכב על זה עד סוף הארוחה, וכל זה למה? כי זאת לא רק טעות בביטוי שהשתרש אצלנו שפלטתי בטעות, זאת מנטליות שלמה שעומדת מאחורי זה)
אז מהניסיון והכאב לב שלי אני יכולה רק לדמיין מה חשים הפותחת ובעלה, ואין פה צודק או טועה.
יש פה קשיי תרבות אחרי 2000 שנות גלות בנו מכל קצוות העולם פה לארץ ישראל,
ומי שסוחבים על גבם את אחדות עם ישראל אלו הזוגות ה"מעורבים"
שלמרות הפער המנטלי מאמינים בטוב שבאדם, לא מפחדים, מתחתנים זה עם זה
ומתמודדים שבת שבת עם הפערים.

אז בבקשה תפסיקי לזלזל בתחושות ובקשיים. את לא שם ולא יודעת איך זה מרגיש!
תצדיעי למי שמתמודד עם זה ואל תטיפי מוסר כשאת בכלל לא מבינה את המורכבות.

זה לא עצלות וזה לא חוסר כבוד לבעל.
זאת תפיסת עולם שלמה שהיא שונה.

ולפני שיקפצו עלי שאני סטיגמטית ומכלילה,
אז כן, אני יודעת שלא אצל כל הזוגות המעורבים הפערים כאלה מורגשים.
יש כאלה שגדלו ביישובים מעורבים, ספרדים שלמדו בישיבות אשכנזיות וכו'.
אני מדברת על אלו שהפער הוא כן גדול אצלם. ששולחן השבת אצל ההורים שונה מהותית מתוך תפיסת עולם שלמה, והילדים ממשיכים את תפיסת העולם של ההורים (במודע או שלא במודע)

בברכת אהבה ואחווה בין כולם,
שבת שלום!
כתבת מהמם ומחכים פעם הייתי עוגי
תקשיבי זה לא נגמר באוכל. זה קו שצריך להיות ברורכלה נאה
של לבוא אחד לקראת השני. ובכל דבר
ולא שכל אחד יתבצר בימדה שלו !
מנהגים מנטליות הכל טוב ויפה אבל אבל למה לא לנסות להבין גם אותו ?
לה קשה. יופי. גם לו קשה ולא יודע מזה מטבח.
לכן האפשרות הנורמלית שכל אחד יותר קצת מהנוחות שלו. לא חושבת שרק הוא חיב להבין אותה.
ולא בלבלו לך את המוח שככה מכבדים גבר.
לבעלך לא עושה כלום כלום אם את מביאה לו צלחת מלאה באוכל שהוא אוהב ?
גם לאשכנזי זה יעשה טוב!

אני לא מזלזלת בקשיים אני מזלזלת במי שעקשן וחושב שצרכים להתקופף אליו.
ותאמיני לי גם לאותה עדה יש התמודדויות אז זה לא נגמר באוכל.

ולמה למשפחה של בעלך מותר לזלזל בך?
שמגזת לילד אוכל?
מה מצחיק?
למה לא?
מזה הקרירות הזאת?
שישפך לו יותר טוב ?
ותגידי לי במה האשכנזים מראים חיבה ?
בזה שכל אחד דואג לעצמו ?

כתוב ניראה לי ברמבם
תעשי אותו מלך הוא יעשה אותך מלכה
תעשי אותו עבד הוא יעשה אותך שיפחה.
ולמלך מוזגים מגישים ומכבדים !

בקיצור היא שאלה מה לעשות נכון ?
עניתי לה שבישביל שלום בית שני הצדדים צרכים להתאמץ ולא להתעקש מי צודק !
וואו זה די מדהים שאת לא מוכנה להבין שיש אנשים שונים ממךאמאשוני
אני אומרת לך שאצלנו זה יגמר ברבנות,
ואת אומרת לי שזה יעשה לו טוב????
את לא מבינה בכלל באיזה בועה את חיה...
ואת נותנת עצות לפותחת ש-ל-א גדלה כמוך!

קצת ענווה. זה הכל.
יש משפחות שהתגובות שלך יפרקו אותם ולא יביאו שלום בית.

בשביל שלום בית צריך קודם להבין מהיכן נובעים הפערים. ואת זה את לא מסוגלת להבין. כי את לא שם.
גם אני כשהתחתנתי חשבתי כמוך, מה רע כשחוזר מהעבודה יאכל צלחת חמה? אז מה אם אצל אמא שלו זה לא היה ככה? אז אצלנו יהיה!
בפועל כשהוא ראה צלחת חמה, הוציא פיתה עם חומוס וזאת ארוחת הערב שלו. ואני הלכתי לחדר לבכות. יום ועוד יום, שנה ועוד שנה.

להביא תימוכים מהבין איש חי ומהרמבם למנטליות שלך (ושלי...) זה בדיוק להתנשא מעל האשכנזים.
תביאי תימוכין מהרב סולובייצ'יק.
בעלי והפותחת גדלו על דעת רבנים לא פחות גדולים מהרבנים שלנו.
לקרוא לאשכנזים קרים ולמה לא.. זאת התנשאות.
וגם אני הייתי כזאת. ואחרי אלפי דמעות התפכחתי.

בעלי לא מרגיש מלך כשמגישים לו אוכל, הוא מרגיש נכה ומוגבל.
וכדי להציל את כבודו האבוד הוא יפתח את המקרר (לבד! וואו הוא יכול!) ויאכל פיתה עם חומוס.
כי הוא לא מוגבל. וכי הוא מקדש את האידיאל שלא עושים עניין מאוכל.
ואם הפותחת התחנכה כמו בעלי ש-ל-א עושים עניין מאוכל, אז היא לא עצלנית, היא פשוט לא עושה עניין מאוכל.
היא חיה את חייה כמו שלמדה מהוריה מגיל ינקות.

כדי להגיע לשלום בית צריך קודם להבין מה עומד מאחורי כל התנהגות.
שניהם צריכים לבוא אחד לקראת השני, הוא להבין שהיא מכבדת אותו דרך אי הגשת האוכל, כי ככה תפיסת עולמה, והיא צריכה להבין שהוא מפרש זאת כזלזול כי ככה תפיסת עולמו.

ואם אפשר עוד מילה על הדוגמה שגיסתך מביאה סיר דגים להורים שלה...
תצאי רגע, רק לרגע בבקשה, מתפיסת עולמך, ותנסי לדמיין באופן לא שיפוטי איך זה נראה מהצד השני לפי תפיסת עולמם.
הם מכינים אוכל ב-ד-י-ו-ק לפי טעמם והכמות שלדעתם צריך להיות מכל מאכל.
אחיך נשאר רעב כי הוא לא רגיל לזה. (את יודעת כמה ארוחות נשארתי רעבה??? עכשיו תדמייני את זה כשאני בהריון או מניקה וגוועת מרעב)
עכשיו מגיע חתן חדש למשפחה.
מצפים ממנו להשתלב במשפחה הקיימת, ובמקום זה מה קורה?? הוא לא משתלב הוא משנה סדרי בראשית ואשתו מביאה לו סיר דגים לארוחה אצלם.
לא יודעת אם אני יכולה לתאר לך עד הסוף כמה זה לא שייך אבל אנסה:
1. האשה מבשלת לו?? מה היא שפחה? הספרדים מתייחסים לנשים שלהן כמו המוסלמים? ואם בשביל שלום בית הוא יבקש ממנה לשים בורקה, הבת שלנו גם תזרום עם זה??
2. מה הוא עושה עניין מאוכל?? כולה אוכל. איזה טיפוס גרגרן. איכס.
3. הם מביאים איתם אוכל? שלנו לא מספיק טוב? איזה חוסר נימוס! תמיד ידענו שהספרדים האלו ברברים וחסרי כללי נימוס בסיסיים.

כמובן שזה מאוד מוקצן ואולי זה לא הסיפור אצלם, אבל כן הסיפור של הרבה זוגות אחרים.

להגיע לשלום בית זה לראות את הצד השני, להבין, לכבד, להסתכל בעין טובה על המנטליות השונה, לא לשפוט.

"לעשות את הבעל מלך והוא יעשה אותך מלכה"
מתאים למי שזה המנטליות שלו.
אותו משפט בעלי יגיד לך "עשית אותי נכה, אל תתפלאי שאת בוכה לכרית"

ככה לא בונים זוגיות, ככה הורסים אותה.

בשנות הנישואים הראשונות שלנו ארחנו את ההורים שלי לשבת. טרחנו, בישלנו וכו'
אמא שלי הביאה ללא תיאום מלא מלא אוכל ושקדי מרק, ושתייה ממותקת וחד"פ ומלא דברים שלא נכנסים אלינו הביתה מאידיאל.
אמא שלי נשמה טובה רצתה להקל עלי, לשמח אותנו להקל גם כלכלית. אני לא צריכה להרחיב את הצד של אמא שלי, את מכירה אותו...
רק אומר שזאת פעם אחרונה שהם באו אלינו לשבת לצערי.
הם לא ידעו לכבד את המנטליות של בעלי, ובזה הם פישלו בגדול. הוא כ"כ נעלב מהם לאורך כל ההתנהלות שממש התחננתי שיסלח ויבליג ושלא יבוא לידי פיצוץ בשבת.
הבטחתי, נשבעתי לו שזאת פעם אחרונה שהם באים.
אמא שלי רצתה למזוג לו אוכל. כן כן, אמא שלי רצתה להתייחס אליו כמו לנכה ולגנוב לו את התפקיד של בעל הבית המארח. אמא שלי שאלה אותו מה הוא עושה במטבח? הוא ענה לה: את זה אני צריך לשאול אותך. מה א-ת עושה במטבח שלי???

בשבילך זה עוד דיון, בשבילי זה החיים. ובשביל עוד אנשים פה.
אז בבקשה תכבדי את זה.

זה לא רק עניין של עוד קצת מאכלים, זה עניין של לצאת מהתפיסה שגדלת עליה, זה לקרוא לשחור לבן וללבן שחור. ואת זה שניהם צריכים לעשות כדי לגבש את הבית החדש שהם בונים.
מה שאת, לא צריכה לעשות.
את צריכה להפוך את בעלך למלך והוא יהפוך אותך למלכה. זאת הדרך שמתאימה ל-כ-ם להגיע לשלום בית, אהבה והערכה.
ב"ה שלא מבינה וגם לא רוצה להביןכלה נאה
לבנתים מה שאני שומעת מימך הגאוה מהצד של בעלך נוראית!
זה כבר לא קשור למנטליות !
אמא שלך לא תבוא לשבת כי היא לא מכבדת את המנטליות של בעלך ?
הוא זה שצריך לכבד את הוגי אישתו שמבוגרים ממנו!
למה לא חינכו אותו לקבל את השני ?
העיקר להטיף מוסר לספרדים שאוהבים כבוד.
לא יזיק שיורידו קצת את האף שלהם ויבינו שיש עוד אנשים שחושבים אחרת.
רק אותם צריך להבין ולכבד ?
הזוי ממש
ואני בטוחה שיש גם אשכנזים לא כאלה.
ברור שיש אשכנזים שלא כאלהאמאשוני
ברור שיש אשכנזים שישמחו שהאשה תגיש להם אוכל, כי הם עושים עניין מאוכל!
אולי רוב הגברים הם כאלו, לא יודעת לא בדקתי.
זה לא רלוונטי.
הפותחת גדלה בבית:
1. שלא עושים עניין מאוכל
2. גבר מבשל בדיוק כמו האישה וזה לא פוגע בכבודו.

את לא רוצה להבין? זכותך המלאה לא להבין, או לא להסכים,
אבל אל תחלקי לה עצות לא רלוונטיות שרק יהרסו את הזוגיות.

בעלי איש מדהים, עם הרבה ענווה, עוזר למי שצריך איפה שצריך בלי רעש וצלצולים.
כל המשפחה שלו כזאת.
כשלמדתי להסתכל עליהם דרך העיניים שלהם, גיליתי באיזה יהלום זכיתי.

וזאת העצה שלי לכל מי שמתמודד במציאות עם פערי מנטליות. צאו מההסתכלות שלכם, תסתכלו דרך העיניים של השני ותראו כמה טוב, יופי ואמת יש בכל סיטואציה כשמסתכלים עליה מהצד השני.
אין נכון ולא נכון.
תקחו את היתרונות שיש בכל עדה ותבנו עם זה את הבית שלכם.
^^^ יש המון אשכנזים בדיוק ככהפעם הייתי עוגי
את מקסימה . למדתי המון. תודהשרה'לה92
(אני ספרדיה ובעלי אשכנזי)
להשתדל לשמח את הבעל זו עצה לא רלונטית ?!כלה נאה
את התקופפת לצד של בעלך אשריך!!!
אבל זה לא פוטר אותו מלכבד אותך ואת ההורים שלך כולל המנטליות שלכם!
שבת שלום
ומה את מציעה לה?אמאשוני
עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך כ"ו בתשרי תשע"ט 13:25
לעשות אותו דבר, להתכופף למנטליות של בעלה.
זה נכון כשאתה קורא לשינוי בשמו, לא כשאומרים לך תוסיפי כמה סלטים,
מי שישמע, עצלנית...
מבחינתה להוסיף עוד מאכל זה לצאת מתפיסת העולם שלה.
ההבדל בשבילה לעבור מסלט אחד לארבע,
לא דומה למצב שלך אם תעברי מ7 ל10 סלטים.

אגב, מה שאת אומרת לבעלי שיכבד את המנטליות של הורי זה נכון, וזה כואב לי.
אבל עדיין זה הבית שלנו. בבית הורי הוא מכופף את עצמו לחלוטין אליהם.

ומעניין שאת לא אומרת לאחיך שיכבד את המנטליות של הורי אשתו ויתאפק ולא יביא לשם סיר דגים. וזה עוד בבית שלהם!!
להיפך, את עוד רואה את זה לחיוב.

תגידי בכנות, כל התקרבות בין בעל לאשתו ולהיפך את רואה את זה לחיוב או רק כשזה מתאים לתפיסת עולמך?
אם הפותחת תאמר שהם מצאו פתרון והוא שבעלה הבין אותה והפסיק לעשות עניין מאוכל או שלמד לבשל בעצמו, את תעריכי אותו או תאשימי אותה שהיא רעה?
לא. אני מציעה לה להשתדל קצת יותרכלה נאה
ולו אני מציעה לותר קצת וירד ברמה
או יעזור לה עד שתתרגל. או שיקנה או שהוא ינקה את הבית והיא תספיק יותר.
לא יודעת מה שיגיעו לפשרה.
העיקר להבין ולכבד אחד את השני ולא לחשוב אני צודק.

אם את יכולה רק לענות לי איך ניראה לך שצריך לכבד את הבעל ?

אני מבינה את זה בתור
"רצונו זהו כבודו". לא אני אומרת זה כתוב בח"ל
אם בעלך יבקש מימך להכין לו גפיעלעטפיש (לא יודעת לכתוב את זה) כי ככה הוא רגיל מבית הוריו וזה בשבילו עונג שבת.
א.תגידי לו לא רוצה? זה לא המנטליות שגדלתי עליה אז תכין לבד.

ב.או שתגידי לו בשימחה אני ישאל את אמא שלך איך היא מכינה וילמד גם.?

ג.או עזוב אותי לך תיקנה מוכן בקופאת שימורים ?

ניראה לי ש ב' יותר מכבד



נכון רצונו זהו כבודואמאשוני
ורוצנה זהו כבודה.
יש פה שני צדדים רוצים,
ולא צד רוצה וצד עצלן.

ספציפית לשאלה שלך בעלי בחיים לא יבקש ממני להכין לו משהו, הוא לא נכה.
זה המנטליות שאני מנסה לעורר אותך אליה.
אבל בכל זאת אענה, אגיד לו שגפילטעפיש לא נכנס אלי הביתה.
תאכל אצל אמא שלך או תקנה בחוץ. מותר לי גם שיהיו לי עקרונות ואחד מהם שאני לא יכולה לראות את סמל ההשתכנזות אצלי במקרר.
רוצה קציצת דג עם גזר? תאכל אותה חריף 😅
או כמו שאבי גבאי אמר מרוקאית תישאר מרוקאית... (הוא ביקש מאמא שלו להכין גפילטע פיש והיא הכינה את זה חריף)

אני לא גאה בזה, לא אמרתי שאחרי 7 שנים הגענו בכל התחומים להסכמה, אבל לפחות אנחנו מבינים אחד את השני הרבה יותר.
כשבעלי שומע את הבדיחות מסלאח שבתי שרצות אצלינו הוא מבין מה עובר לי בראש כשאני שומעת את המושג הזה...
(רמז: לא משהו חיובי)
מכיוון שהוא לא עושה עניין מאוכל אז הוא בא לקראתי כי הוא רואה שאני מסכימה להכניס הרבה מהמנטליות שלו אלינו הביתה.
מניחה שאם היה לי צורך, הייתי מוותרת על העיקרון מחוסר ברירה, כי אני מבינה בשכל שזה טפשי אבל זה מה שאני מרגישה היום.
מי יודע, אולי אם אתרגל לזה גם יום אחד אני עוד יאהב את זה 😅
חחחחח הרגת אותי עם האוכל במקררכלה נאה

זה מה שהתכונתי לבוא לקראת השני במה שאפשר.
בטח שלא יעשה עיניין מהאוכל הוא מרויח אוכל טעים


אז מה שתצא מהתפיסה שלה. זה ישתלם להכלה נאה
לפחות להראות נכונות.
זה לא שאני מוזגת לבעלי כל היום. זה לא יהרג ועל יעבור.
הוא לא ישאר רעב עד שאני יבוא.
אם אני לא בבית או עסוקה הוא יקח לבד.
אבל אם אוכלים ביחד אני מגישה לו.

את מתכונת שאני ימלא צלחת לעצמי וישב לאכול ובעלי שיקום למטבח וישים את הדגים ואחכ הילדים?
למה ?
(אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בסיר)

אם זה פוגע בבעלך שמגישים לו אז זה לא רצונו ואת צריכה לכבד.
לרבנות אני היתי הולכת בשביל שישמע על מה אנשים באמת מתגרשים. וידע להעריך אישה שנותנת את הלב שלה לבעלה ולילדים


את אומרת הרבה דברים נכונים ויפיםסתם 1...
אבל בגלל הסגנון לפעמים נחסמים למה שאת כותבת.
לא נראה לי שאתן חולקות אלא ששתיכן קצת הקצנתן בשביל להעביר עמדה.

@אמאשוני

הגזימה עם הדוגמה על "הרבנות" ואם לא אז באמת זו בעיה.
את הבאת כדוגמה מנטליות הפוכה שגם היא הוצגה בהגזמה.

בעל ואשה הם לא ילדים קטנים ו"עצמאות" נבנית בצורה בוגרת. אדם שמגישים לו אוכל לא איבד כהוא זה את עצמאותו כמו כן להפך.
התחושה היא של אובדן עצמאותפעם הייתי עוגי
ברור שהוא יכול לעשות מה שירצה

אבל כששמים אותו במצב שמתקשר
בתודעה שלו ובזכרונות שלו לאנשים
שאין להם יכולת להאכיל את עצמם
זו לא אשמתו שהתחושה לא קלה

הוא כמובן צריך להבין שזה נתפס
אחרת אצל אחרים
אבל הוא לא בחר בתחושה הזאת.
חוסר עצמאותסתם 1...
אמיתי הוא מחסור בביטחון עצמי.

אין קשר למסכנות או חוסר אונים כלשהו.
קח כדוגמה את הבעל שעליו נפתח השרשור. האדם הזה חסר כל עצמאות אך אשתו סובלת מזה. במקום ליטול יוזמה ולדאוג לפתרון (בין על ידי בישול עצמאי, קניה, או בקשה מנומסת לשינוי בבית) הוא מתלונן ולא מראה כיוון לשינוי חיובי.

אדם עם ביטחון עצמי= עצמאי היה פותר את הבעיה ללא בעיה.

הבעיה שהצגת היא בעיה בתפיסה שבה אדם שעוזרים לו/מגישים לו/ מבשלים לו וכו'... איננו עצמאי או מסכן, זו הטעות של הבעל בשרשור למשל.
בטחון עצמי, עצמאות, יוזמהפעם הייתי עוגי
שלושה דברים בלתי זהים

הבעיה שהציגה אמאשוני:

האישה רגילה מהבית שמבשלים לבעל

הבעל מצד אחד מתקשה
כי כמו שהסברתי יש *תחושת
חוסר עצמאות* ביחס למה שהורגל

אתה לא קם ומוחק ביום
את כל אישיותך וחוויותיך וזהותך

אתה כן *בבטחון עצמי* פונה לבת
הזוג ומסביר לה את המקום שלך

במקרה של חוסר בטחון עצמי
היה חושש להביע בפניה את מצבו
ולפתוח דיון, אלא סופג ומדחיק

*יוזמה* תהיה לצפות מראש
את הסיטואציה ולסכם עם האישה
איך נפגשים באמצע


הבעל בשרשור רוצה ההיפך
שרק יגישו לו
מה קורה למשל במסעדה? גם אז הוא מגיש לעצמו?פרח שלג האבודה


להפוך את הבעל למלך והוא יהפוך אותך למלכה-חותמת+

זו הדרכה שנכונה לכ-ו-ל-ם!!!

אמממ- שמה הופך את בעלך למלך זה כבר משתנה מגבר לגבר.
 

ורוב הגברים צריכים להרגיש שיש להם שליטה ושמכבדים ומעריצים אותם.
איך זה מתבטא בפועל- זה כבר עניין של מנטליות.

כגבר אני שונא שטורחים בשביליפעם הייתי עוגי
נהנה הרבה יותר מקצת שאני מכין לעצמי

מאשר מהרבה שמנסים לפנק אותי
יכול להיות!חותמת+

אצלך מן הסתם התכונות האלה מתבטאות אחרת.
זה מה שכתבתי שזה כבר עניין של מנטליות.

האמת רציתי יותר להעיר על מושגי השליטה וההערצהפעם הייתי עוגי
אם זה נכון,
כמעט ולא נתקלתי בזה מהדיונים
השונים של גברים שנכחתי בהם
או שקראתי

בעיקר ציפיה להקשבה וליחס של
מבוגר שווה בין שווים

נגיד כן נתקלתי על ביקורת כלפי
תבניות חשיבה שהאישה באה איתן
מהבית על מה זה בעל ומתעקשת
ליישם במקום להקשיב לבעלה
מה הוא רוצה וצריך

(רלוונטי באותה מידה אצל
שני הצדדים כמובן)
נו בסדראמאשוני
אז מה שהופך את בעלי למלך זה שיש לו את העצמאות לבחור מה לאכול ומתי ולא להיות כבול לצלחת שהכנתי לו ושאם הוא יוציא פיתה חומוס אני אעלב.

השורה התחתונה זהה
עצמאות! ^^ עוד הגדרה מדוייקתפעם הייתי עוגי
נכון.חותמת+


אם בעלךסתם 1...
חושש לעצמאותו וילך לרבנות כי הגשת לו אוכל הוא נשמע ממש מאוים ולא סתם חושש לעצמאותו.

נשמע ששתיכן במצבים מוקצנים מחוסרי איזון.
לא נלך לרבנות על הגשת אוכל. נלך לרבנות על מזיגת אוכלאמאשוני
למזוג אוכל זה לא סתם ביטוי לשוני,
זה ביטוי שמציג מערך שלם שבו האישה מנצחת ביד רמה על מלאכת המטבח, ואבוי למי שיתערב לה.
היא טורחת ומשקיעה ופותחת שולחן (שוב, ביטוי המבטא משהו מעבר לפעולה טכנית)
ומוזגת אוכל לבני ביתה האהובים.
ככה היא שמחה, זה מה שמחייה אותה. לראות את בעלה ויוצאי חלציה נהנים מעמל ידה.

כשני מכינה אוכל לילדים ואני שואלת את בעלי אפשר להגיש לך גם והוא עונה לא עכשיו, אני אקח אח"כ,
ואני עונה לו שאני רוצה לפנות את הסיר כי אני צריכה אותו,
אז הוא יסכים שאגיש לו אוכל.
למה? כי לא עשיתי עניין מהאוכל. סה"כ מסיבה פרקטית ביקשתי להגיש את האוכל עכשיו.
אין פה עניין מנטלי.

כשאני רוצה למזוג לו אוכל מתוך צורך לפנק או לכבד אותו, הוא יסרב מתוך עיקרון.
יש המון דברים אחרים שהוא יהיה מוכן להתגמש בהם ולצאת מהמנטליות שלו.
זה עקרוני אצלו ואני מכבדת את זה.

ובכלל, מה שאנחנו החלטנו להנהיג בביתנו זה פחות האישיו.

החלק החשוב זה להבין שיש פה תפיסת עולם שלמה מאחורי התנהגות מנטלית כזאת או אחרת.
בפרט שאחד מבני הזוג אומר לשניאליפ
This is not my cup of tea

לך תדע איך הוא או היא יפרשן את זה

באמת עלול להיגמר ברבנות
הבנתי אותך גם קודם סתם 1...
אני קורא את הדברים שלך ומבין את עצמיפעם הייתי עוגי
אני כל כך שונא שטורחים בשבילי

עכשיו אני קורא מה שכתבת ומבין
שאני לא ככ מוזר או מקולקל

תודה רבה רבה!
ואם בעל ירצה ללכת לרבנות בגלל שאישתו הגישה לןכלה נאה
יש פה בעיה. הדינים באמת היו מראים לו מזה
ואוו, את ממש צודקת הסברת מפורט!אנושית 8)
אני לא השפחה של בעלי ובעלי לא העבד שלי44444
אנחנו נמצאים באותה "קומה".
שנינו מנהלים בית.
אף אחד לא בוס של השני.
אם מישהו רוצה משהו ולא משנה אם זה יותר אוכל, בגד, פלאפון או מנוי לעיתון הוא לא דורש את זה מהשני.מי שרוצה קונה מכין לעצמו, צריך עזרה מבקש לא דורש. ולגבי העניין הכלכלי- סכומים קטנים לא שואלים על כל הוצאה, בסכומים גדולים יושבים וחושבים אם יש אפשרות וע"ח מה זה בא. ה"כבוד" בכלל לא שייך לפה.

במקרה הנ"ך הבעל רוצה יותר אוכל- יפה. שיעשה לעצמו, צריך עזרה שיבקש מאשתו ויבינו את המשאבים שזה דורש ואת ההשלכות. זה בשבילו והוא מבקש עזרה, לא דורש.
שננו מנהלים בית אבל כל אחד מוכשר המשהו אחרכלה נאה
אנחנו זוג שמשלים אחד את השניה ולא שותפים לדירה . אחד טוב בזה והשני יכול לעזור בזה.
עצם הרעיון בבעל מבקש והאישה אדישה לרצון שלו אני רואה פה בעיה.
ובטוחה שהוא יחזיר לה במשהו אחר או שישמור לה טינה בלב . ומה הרויחה ?
העיקר אני צודקת ?
אז תשקיעי עוד קצת זה שוה
אני לא מבינה את הקטע שללכת ראש בראש. אני רואה על איזה שטויות אנשים מבזבזים את השנים היפות שלהם. חבל.
אם היא היתה אדישה ההודעה לא היתה נכתבת44444
שואלת איך לגרום לו להבין ולא איך להכיןכלה נאה
אז היא לא אדישה היא רוצה לנהל שיחה ולהסביר את עמדתה44444
וצריכה עזרה.
בכלל לא בטוח שלהכין הרבה אוכל זה פתרון.
כמו שכתבתי יש פה עניינים כמו עניין כלכלי. כנראה שעכשיו הם 2 כשיצתרפו ילדים- בעיקר מתבגרים זה כבר תיק כלכלי כבד.
ולהכין אוכל לוקח זמן. המון זמן.44444
ולהכים הרבה סוגי בשר ודגים זה גם בעל השלכות כלכליות.
מעבר לזה יש עניין חינוכי.
היא לא צריכה להתכופף ולא ללכת ראש בראש.
היא צריכה לדבר עם בעלה ולהחליט ביחד איך לפתור את העניין.
אני לא מאמינה שכל אשכנזיה מתהגת כככלה נאה
ולא מוכנה להתאמץ ולשמח את בעלה.
לכן זה לא נראה לי מנטליות יותר לעמוד על שלה
רק היא לא בסדר?שירק

כשגבר מרגיש בנוח להעביד את אשתו זה בסדר? (יכולתי להחזיר ולומר גבר ספרדי אבל בטוחה שזה לא כך, בטח היום כשהעולם כבר התקדם, מה גם שהרבה גברים אשכנזיים עדיין שוביניסטים..)

את לא יכולה לראות בזה גסות רוח מצידו?

מה אני יגיד לך. אני באמת לא מבינהכלה נאה
למה שבעל מבקש אוכל זה גסות רוח ?
אני חיה במושגים אחרים. של לתת ולשמח ולכבד. וגם הוא בדרך שלו

אז כל מה שוא יבקש וקשה לה היא תגיד לו ככה והוא אותו דבר.
אז מה זה אהבה ונתינה וויתור כי אני אוהבת אותו. זה לא נגמר באוכל.

כתוב שהמזבח מוריד דמעות על זוג שמתגרש ולמה ? כי לא הקריבו מספיק .

אני בעד לתת ולשמח.. העניין הוא ש-לקחת זה ההפך מלתתשירק

ומי שדורש מאשתו לעבוד, הוא לוקח ממנה.. זה לא מהלך של אהבה כלפיה.

אין פה התחשבות ונדיבות מצידו.

הוא יודע שקשה לה ובכל זאת חושב שזה מגיע לו, 

ושדווקא היא תטרח על האוכל, והוא לא מוכן לתת יד כי זה *כבד* עליו להכנס למטבח.

נו - אז גם לה כבד.. לא?

ואם לא בא לה ולא מתחשק לה עכשיו עוד יותר לא בא לה ולא מתחשק לה..

 

 

אני חושבתורדון
שהבעיה פה היתה בצורת הבקשה של הבעל. הוא לא ביקש יפה. הוא דרש והעיר בצורה לא נעימה. ולא היה מוכן לתת יד לעזרה כשאישתו הסבירה שקשה לה העומס.
זה בסיס הבעיה.
כל אחד צריך לבוא לקראת השני, וזה כיף של אישה שהיא יכולה לפנק את בעלה בתבשילים. אבל אם האישה במצב שזה קשה לה, והבעל לא מוכן להושיט יד- זה באמת קשה ומעצבן.
אגב- זה קשה בכל דבר- לא רק בהכנת אוכל. אם לבעל יש דרישות מסוימות והוא לא מוכן לתת יד כשקשה לבצע אותם, ובתמורה לא מפסיק להעיר ולתת ביקורת
אבל זה רק מה שאנחנו מבינים ממנה.חותמת+

אולי הוא יבוא ויאמר- אני לא מבין מה הבעיה, אני מנקה את כל הבית בשביל שהיא תכין לי את האוכל, מבקש ממנה פעם אחר פעם בצורה עדינה שזה חשוב לי, למה היא לא מבינה???

אי אפשר לדעת איך הוא ביקש ממנה בפעמים הראשונותכלה נאה
הרי כל שבת הוא מתאכזב מזה.

אם הינו שומעים אותו הוא היה מספר את הצד שלו.
ומה היא מכינה ומה הוא אמר לה ואיך הוא ביקש. אולי ביקש יפה והיא לא מתיחסת. והוא מרגיש זילזול.

אי אפשר לקחת מהמשפט אחד שלה ולעשות אותו פרזיט.

מה שמענין שאפילו שבת אחת!!
היא לא ניסתה לרצות אותו.
וליראות איך זה.



יישר כח גדול!ק"ש
על פערים בהרגלים אכן צריך לגשר בהרבה סבלנות. ובוודאי שהרגל שונה אינו עצלנות!

(לאף אחד מאלו שהאשים אותה בעצלנות, אין מושג על מה היא מעבירה את היום)
אני אשכנזיה ואצלינו אמא שלי התעקשה להגיש ולחלק לכולם.44444
אחרי שנים אבל שנים של ויכוחים שלנו (הילדים) איתה הגענו למצב שכל טחד לוקח מה שהוא רוצה.
מה שבסוף שכנע אותה שאני כבר הייתי בשר"ל וספרתי לה שאני לא אוהבת ללכת למשפחות שהאמא מחלקת את האוכל. הרבה יותר נעים לי שהכל זורם יותר וכל אחד לוקח לעצמו. בשלב מסוים האחים שלי גדלו וטענו אותו דבר. ואיכשהוא שכבר הייתי נשואה עם ילדים (אני בכורה) התקבע שאין הגשות וכל אחד לוקח לעצמו.
תגובה חזקהרקפת לבנה
תודה על השיתוף!
כתבת מדוייקאנונימית78
כי היום האישה עושה יותר מפעםאנושית 8)
והיום גברים עוזרים בבית הם זוג צעיר וזו לא עצה רעה לבקש מבעל תעיר להתרגל לעזור לאישתו. זה אפילו בנורמה!!!
חשבת על זה שהאשה שאת מגגדירה כעצלנית חונכה להשקיע בדברים77777

אחרים ולאו דווקא באוכל.

 

אם היא גדלה בבית שבו אוכלים בשביל לחיות והוא גדל בבית שבו חיים בשביל לאכול

אז לא מדובר רק בעוד סלט אלא בשאלה שהוא מצפה שהיא תכין עוד סלט

והיא לא חושבת שלהתפטם במליון סלטים גם מהנה וגם מצדיק את העובדה שבשבילם היא

צריכה לוותר על פעילויות אחרות שהיא מעדיפה לעשות ואולי אפילו רחמנא ליצלן לנוח עוד שעה 

ולהיות פחות עייפה בארוחת השבת.

 

הוא לא רק דורש אוכל כפי שהתרגל אליו אלא גם מסרב להתקרב למטבח

כי אותו חינכו שהגבר הוא המלך.

 

כל העצות לעוד סלט בקלות יכולות לסייע לביצוע, לא לפגיעה הנפשית של אשה שדורשים ממנה לעשות

את מה שהסביבה הטבעית שלה לא ציפתה ממנה לעשות.

 

הרעיון לקנות סלטים מוכנים הוא הגיוני בתנאי שבני הזוג ישבו באמצע השבוע,

ידונו בנושא ויבינו שאם הם רוצים שהאוכל לא יפגע בזוגיות שלהם  עליהם למצוא פשרה שתתאים לשניהם.

 

גם הרעיון שהוא והיא יבשלו ביחד -  בניגוד למה שהתרגל בבית הוריו, יכול להפוך את הבישול

לפעולה זוגית מהנה וולהקטין את תחושת הנטל.

 

אם היא אשה עובדת ואמו לא, שתסביר לו שהיא מתחילה את יום העבודה בבישול אחרי שגמרה משרה

מחוץ לבית בעוד שלאמא שלו יש את כל הזמן להקדיש לאוכל,  אבל נטל הפרנסה הוא כולו של אביו.

 

לא מן הנמנע שמישהו שלישי שהבעל מעריך יוכל לסייע להם להגיע לעמק השווה.

נ.ב

לכל המייעצות אוסיף עצה להעזר במג'ימיקס 

זה אמיתי??העני ממעש
זה באמת לא כיףפעם הייתי עוגי
האם הוא מבין שזה תלוי אופי?

שלא אצל כולם האהבה מתבטאת במטבח?

יש אצלו את ההבנה הבסיסית הזו כשמדברים
על זה?


בעיני אני רגיל מהבית זה לא תירוץ.
התחתנת? אשתך היא לא העתק של אמא שלך.
צא מההרגלים ומאיזור הנוחות.
זאת בעיה מרוקאית ידועה חחדי שרוט
ניקיון וארבע מאות אלף סוגי סלט בשבת.
לא להגזים. אמא שלי כזאת. אני מסתפקת ב 7 סוגיםכלה נאה
ולמה זאת בעיה ?
כל גבר היה רוצה אישה נקיה שמכינה אוכל בשפע.
ממממ אני מכירה אישיתהקולה טובה
גבר שמעדיף אשה רגועה ולא חולת ניקיון ואוכל.
ומעדיף פסטה עם טונה מעשה ידיו ולשטוף אחריו כלים ושאשתו תנוח כי היא עבדה ואז היתה עם הילדים.

(האמת צכירה כמה כאלו, מעבר לבעלי, ואבא שלי, וחמי...)

מעבר לזה שמה שבאמת חשוב לו זה אשה שתתן לו מענה רגשי וחברות נפשית. אוכל אפשר לקנות במכולת, מנקה אפשר לשכור.
בשביל חברת אמת ואשה אוהבת צריך להתאמץ בדרכים אחרות. וזה מה שנשאר לכל החיים (וגם אחרי.) וזה מה שיעצב את הילדים ואת המשפחה.

אוכל בא ואוכל הולך. מה שחשוב זה הכבוד לאשה ולא להכריח אותה לבשל.
(אין לי בעיה עם לבוא לקראת הבעל ולפנק אותו, כשזה בא מתוך מקום של רצון האשה ולא שהבעל דורש. ושזה בא מתוך מקום שהאשה שמחה בו ולא תחושה של קורבן.)

לכל אחד אצלנו בבית יש תפקיד שהוא אחראי עליו, ואם בעלי אחראי- הוא מחליט איך. ואם הוא שטף כלים אני לא אדרוש ממנו לשטוף מתי ואיך שאני רוצה, אם זה מפריע לי- אתכבד ואשטוף בעצמי.
והפוך.
הוא לא ילד שאני צריכה לחנך.
ואני לא משרתת שצריכה למלא פקודות.
יופי גבר שמעדיף אישה רגועה אז צריכה לכבד את הבקשה שלוכלה נאה
וגבר שחשוב לו אוכל אז אישתו צריכה לכבד אותו ולהשתדל בשבילו ולא ללכת ראש בקיר.
הרבה גברים חשוב להם האוכל. וכן תפקיד הטיבעי שהשם ברא את האישה הוא ל ב י ת והיא זאת שצריכה לטפל בצורכי הבית. והוא בפרנסה.
והיא לא משרתת היא שר הפנים והוא שר החוץ.
רק שהיום האישה צריכה לעזור לגבר בפרנסה והאיש צריך לעזור בבית. וזה שגבר רוצה לבשל. בשימחה !
לרוב העולם מובן שאמא מבשלת.
וגם אם לא. מה העקשנות הזאת. ?
למה לא לותר. אדם צריך לשנות את עצמו ולא את האחרים. תעשי טוב תקבלי טוב.
זוג זה לא שותפים לדירה.
בילדות שלי היו לי שכנים אשכנזים שהיתי רואה את בעל עובד בבית הרבה. כלים כביסה מאורר שמיכות שותף.. ואישתו מפונקת מכינה אוכל וואו!
זה היה מצחיק ומגעיל אותי. איזה מן גבר נשי?
מה היא מעבידה אותו ככה אחרי יום עבודה ?
בשבילי זה חנון לא גבר.
וגבר צריך לעזור אבל לא בכל דבר של בא לאישה. ואם את אומרת שאצלכם יש כללים. אז שגם הם יעשו כללים ברורים. היא מבשלת כי חשוב לו. והוא שותף ועושה קניות. לא יודעת מה לא חסר .

אבל פה זה אגו
את כתבתהקולה טובה
"כל גבר היה רוצה אשה נקיה שמבשלת המון"
אז אמרתי לך שלא כל גבר.

אני כן מאמינה ומקווה שלכל הא.נשים הדבר הכי חשוב בזוגיות זה חבר אמת, זה קשר נפשי (ופיזי) ושזה חשוב יותר מאוכל או פינוק.

ואני גם מאמינה שבזוגיות אף אחד לא אומר לשני מה לעשות, מחליטים ביחד. ולכן הפותחת ובעלה צריכים להחליט ביחד מתוך כבוד. מה שהפותחת כרגע לא מרגישה שיש בדרישה כלפיה.

אישית אני גם מאמינה בחלוקת תפקידים שלא דווקא יוצאת מנקודת המוצא של התפקידים המסורתיים. וחלוקה שווה כמובן.

ופה זה לא אגו.
זה הרגשה שמפילים עליה משהו שהיא ממש לא רוצה.
וזו הרגשה שהיא הרסנית.
אתה ךא יכול גם לרצות יןתר וגם לדרוש מהשני.

ואני לרוב אומרת את זה דווקא לנשים. שרוצות שהגבר ינקה כמו שהן רוצות. שלא יהיה אבק למעלה ושישטוף את הסקוצ׳ והמסננת.

הוא מנקה? זה האחריות שלו כרגע? אז זו האחריות שלו. והוא עושה לפי מה שהוא רואה לנכון. לא ניקה מספיק טוב? ץעברי אחריו, עדיף כשהוא לא רואה.
או שתבקשי ממנו יפה בצורה נחמדה " מפריע *לי* שזה לא ככה" (ולא "אתה לא יודע לנקות") ואם הוא אומר שלא נוח לו לנקות כמו שאת רוצה- אז לא. הוא לא חייב לך כלום.

גם פה, המוציא מחברו עליו הראיה. אתה רוצה? אחריות שלך. לא שלה.
הצלת את השרשור 😗אודי-ה
נכון. כי רק הדרך שלך צודקת. באמת הצלהכלה נאה
ובשבילי זה גבר אכפתיאורי8
בשבילי גבר שמנקה, ושוטף כלים זה גבר אכפתי ורגיש, ב"ה זכיתי בבעל כזה, מאחלת בעל כזה גם לבנות שלי. בשורה התחתונה, את צודקת בהרבה דברים, ברור שהם צריכים לדבר ושכל אחד יבוא לקראת השני , לא ידרוש .
נראה לי שהתווכחו איתך פה , כי הצגת עמדה שאומרת שרק הדרך שלך היא הנכונה ורק כך מבטאים אהבה ועוד וכו'...וקצת זילזלת באשכנזים.
דרך אגב, בתקופה שלנו יש כבר קצת ערבובים, אנחנו אשכנזים, ותמצאי אצלי בשבת כמות נכבדת של סלטים( וגם אצל אמא שלי וחמותי). לא בגלל שמישהו דרש, פשוט אנחנו אוהבים, והילדים הגדולים מבשלים גם, ומכינים שבת יחד, אני, הבנות, וגם הבן הגדול מכין בשר , הקטנים מסדרים ובעלי מנקה( ואפילו לפעמים מבקש שנכין פחות ונכנס יותר ברוגע לשבת).
עדיין לא הבנתי למה אני צריכה להכין הכל בעצמי אם אני עובדת במשרה מלאה, בדיוק כמו בעלי, ביום שישי כולם עובדים יחד ומרימים שבת. אי אפשר לדרוש מאשה שעובדת בדיוק כמו בעלה להמשיך לנהל בית כמו של הסבתא שלה שלא עבדה.
יואו אפשר להשתגע. אין בעיה וצריך לעזור!!!כלה נאה
אבל אפשר לותר לכבד..
ולא חיב להדבק לסיסמה שלכם כולם נוטלים חלק.
אז שתיתן לו תפקיד אחר ו ת ב ש ל
ואם לא שתרביץ לו. מה אני יגיד עוד
מסכימה שצריך לותר ולכבדאורי8
מכבדת גם את הדעה שלך, אבל מרגישה שאת לא באמת מכבדת את הדעה שלי, מזלזלת בבעל שמנקה ועוזר לאשתו, וכמו שאת מצפה שהיא תותר ותכבד את המנטליות של בעלה, גם הוא צריך לותר ולכבד את המנטליות שלה. נראה לי ששנינו מסכימות שיש ביניהם בעיית תקשורת , וצריכים לדבר , להבין כל אחד את הצרכים והקשיים של השני ולהגיע למשהו שמקובל על שניהם.
רק הערתי, שנראה שאת מרגישה שממש לא מבינים אותך פה, נראה לי שהסיבה שאנשים פה קצת התעצבנו ( ויצא שרשור מטורף) , היא שבעיקר בהתחלה פסלת דרכים אחרות לאהוב ולנהל בית, וניסו להסביר לך שיש עוד דרכים להראות אהבה לבעל ועוד דרכים להתייחס לאוכל ולנהל בית וכל הדרכים האלה( כולל שלך) לגיטימיות , כל עוד שני בני הזוג שמחים בהם. זוג צעיר צריך לגבש דרך שמתאימה לשניהם ולא שאחד יבטל את עצמו ויקבל רק את המנטליות של השני, ביטול עצמי לאורך זמן יוצר תסכול ומרירות .

עד עכשיו מה שנשמע פה שהמנטליות המרוקאיתכלה נאה
עקומה. ותיקראי את הזלזול הכל כתוב.
עשו אותנו תעבי אכילה וזלילה. אז אמרתי מה שאמרתי
לילה טוב
לילה טובאורי8
ואני ממש לא מזלזלת, יש לי שתי גיסות מרוקאיות, מעריכה מאוד. גם את זילזלת
גם בעלי עןזר הרבה אבל אני לא מחכה לו שהואכלה נאה
יבוא לעשות את התפקיד שלו.
כשאני צריכה יותר עזרה אני מבקשת.
וכן רוב הבית עלי ואני אוהבת לנקות. מה הבעיה ?
כניראה שאישה מרוקאית עשויה ממשהו אחר.
העקשנות שלה לא לבשל גומרת אותי.
''שר החוץ שר הפנים''בת 30
זו תבנית ידועה.
רק מה, בזגיות אין אף תבנית שמתאימה לכולם.
מה שעובד נהדר אצל זוג אחד יכול להרוס זוג שני.
מכירה מישהו שניסה לעבוד בעזרת הדרכה של ספר מסוים בשלום בית וזה היה זוועה בשבילם. מזל שקלו את זה בזמן.
אז את מציגה תבנית מסוימת. אין ספק שהיא תבנית טובה. אבל בפועל היא לא טובה לכולם.
ולכן מי שינסה להכריח את עצמו ואת אשתו להתנהל בתבנית הזו - עלול למצוא את עצמו אומלל, רחוק מעצמו ורחוק מאשתו.
יש עוד תבניות אפשריות.
ויש גם זוגיות ללא תבנית.
באמת שאין דבר אחד שמתאים לכולם.
בסדר. אז אני יגיד לפותחת כמוכם שאל תותרי לוכלה נאה
אתה רוצה תקום תכין או תיקנה.
פיתרון מעולה לשלום בית.

אם תבינו שבתורה לא משתנה ואני מאמינה למה שהרמבם אמר על מהות האישה והאיש ולא מאמינה בשיטה המודרנית העקומה.
זכותי
זה בכלל לא מה שאמרתי להבת 30
שימי לב.
מה שאמרתי לה זה שצריך לדבר על זה!!!
ולהגיע להבנה ולהסכמה.
אני לא אומרת לא לוותר, לא אומרת לא להתאמץ.
כן אומרת לא לרצות, כן אומרת לא לדחוק את הרצונות ןהצרכים ןהיכולות של האישה הצידה.
ואין שום קשר לתורה שמשתנה או לא.
יש קשר לאיך בונים קשר נכון ובריא שבא גם מבפנים ולא רק מבחוץ. קשר שבא מרצון ולא מ''כי ככה צריך''.
ומה לעשות, אנחנו לא בדור של הרמב''ם. השתנו בעולם כמה דברים באלף האחרון. אז המהות לא השתנתה, אבל הדרך השתנתה כנראה.
הרמב"ם אומר דברים אחריםאודי-ה
שלא בדיוק מסתדרים עם השקפת עולמה. אם הולכים עם הרמב"ם אז עד הסוף. לא לוקחים רק מה שנוח.
זה בסדר. גם אתם לוקחים ממנו מה שנוחכלה נאה
את מתרצת את עצמךאודי-ה
בבינוניות של אחרים?
נניח שאנחנו לוקחים מה שנוח, למה את לא מנסה לחיות את חייך בצורה שלמה ואמיתית?
אני לא אתחיל לפרוש לך את כל השקפת עולמי, אבל אם את מטיפה לנשים אחרות לחיות בדרך מסויימת, את צריכה להיות ישרה עם עצמך.
לא רק ברמבם זה כתוב. אז הבאתי את הרמבםכלה נאה
אם מענין אותך אני אשלח לך קונטרס של הרב קוטלר. והרב וולבה והבן איש חי ועוד הרבה גדולים שאני הולכת לפי הדרך שלהם.
כתוב את זה בכל סיפרי המוסר. לא המצאתי שיטה משלי.
ולכן אני שלמה מאוד עם עצמי ובדרך שלי.
ואני לא יודעת ממי אתם מקבלים מוסר
אולי אתם המצאתם. חןפשי.
אני לא רוצה להתוכח עוד עם אנשים שמאמינים בשיווין!
ואני לא הטפתי אלא הגנתי על הכבוד שלי ושל העידה שלי.
בואי אני אגיד לך משהואודי-ה
מעריכה אותך מאוד על המסירות שלך לבעלך. באמת. את אישה מקסימה וטובה.
אבל יש פה דעות אחרות משלך ואת ממשכיה בלהט לרמוס דעות של אחרים, לבטל נשים אחרות ולהגיד שהן לא נשים מספיק טובות וכו.
אני בסך הכל הבאתי לך את המקורות שאת עצמך הבאת וביקשתי שצבדקי את עצמך כי את סותרת את עצמך. לא נשמע לי שבדקת את המקורות. זה נשמע כאילו את מצטטת את בעלך בלי לבדוק מה באמת כתוב שם.
אם את אמיתית עם עצמך, תקראי את הרמב"ם ותביני. זה טקסט מאוד פשוט וקל להבנה. לא צריך פרשנויות מרחיקות לכת כדי לדעת מה הוא אומר.
לא רומסת. מדברת מכאב. על מה רבים היוםכלה נאה
אם תדעי על איזה התמודדויות נילחמתי בנישואים ולא על שטויות של פינוק ועקשנות.
אם היתי הולכת בדרך שאני שומעת פה היתי גרושה במצב נפשי קשה.
ועשיתי את זה בחכמה ולפי דעת תורה של כבוד לבעל.

אני היתי בדיכאון לידה במשך 3 שנים וכל הבית היה על בעלי!
על מה את מדברת? על עזרה ?
ובכוחות היתי קמה ומשתדלת להכין לפחות אוכל.
ואחרי 3 שנים האילה בעלי התמוטט ונפל לדיכאון ואני היתי צריכה להתמודד עם הכל לבד 5 שנים!
ולא רק דיכאון ? ירידה רוחנית קשה,
ופרנסה קשה. ועוד דברים שעדיף לי לא לזכור. הדברים שאני קוראת פה לפעמים מזכירים לי זכרונות קשים.
ואף אחד לא ידע כלום כלום כי שמרתי על כבודו.
המשפחה שלי העריכה אותו כל כך לא רציתי שידעו עם מה אני מתמודדת.
אני שומעת פה על בעל שקשה לו לקום בבוקר חח בעלי לא היה קם בכלל עד הצהרים ותקוע במחשב ומה לא

יכלתי להעיף אותו או הוא אותי אבל בסוף נילחמנו וטיפלנו איפה שצריך. והיום ב"ה הלואי על כולם.

אז על מה את מדברת על עוד סיר ועוד קצת סלטים ?
אז קצת מסירות. קצת הבנה. קצת לכופף ראש. על מה רבים כל שבת ?
שתשמח שהיא בריאה ויש לה בעל שהיא יכולה להכין לו. לא כל אחת זוכה!
חברה אלמנה וחברה גרושה אומרות לי היום היתי מוכנה לעשות ה כ ל רק שאין למי. ואיך לא הערכתי..

הלואי ואילו היו הבעיות שלי אז.
עוד קצת אוכל ולפנק את הבעל.

וזה מה שעזר ולא ללכת ראש בקיר של אחד יחנך את השני.
היום בעלי מעריך מאוד מאוד את המסירות. שבסוף גם אני הרוחתי מזה.

מצויין אבל יש דעות אחרות משלךאודי-ה
וגם הן במסגרת ההלכה.
רפואה שלמהכלה נאה
ולא ציטטתי את בעלי. העתקתי מהרמבםכלה נאה
וכדאי שתיקראי הכל עתוב בפשטות
ברמה האישית ועל אף חילוקי הדעותשירק

שהם יותר ברמת העיקרון-

חייבת לומר שאת נשמעת באמת אשה מהממת..

וכל הכבוד.

כתבתי וכותבת לך שוב : אשת חילהיכונו
תמשיכי כמו שאת ❤💜💗
תודה על התמיכה והעידוד כלה נאה
איפה ראית שלקחו ממנו?בת 30
אישית, אין לי נטיה לצטט מהרמב''ם. לא מכירה מספיק...
בדיוק ככה!!האקונה מטטה
מחלה של מרוקאים
בעלך לא יודע את הדבר הכי חשובסיה
שהוא אוהב את האוכל של אמא שלו. שזה היום אחרי שלושים שנה שהיא מבשלת!!
אפילו אם הוא זוכר מגיל עשר אוכל טעים. זה גם לקח מעל עשור!!
אותך הוא מכיר שנה? שנתים?? שידבר איתך עוד חמש עשרה שנה נראה מה הוא יגיד
לדעתי את צריכה ככה ליזום שיחה עם חמותך כשהוא שם ולהגיד לה יש לה תגידי את בשנה הראשונה בישלת כמו היןם וכו? תסבירי לבן שלך שזה אוכל טעים אחרי שלושים שנה זה לא היה בשנה שנתים הראשונים זה נרכש עם השנים זה לא הופר להשוות כשפער השנים של הלמידה הוא עצום
הוא לא אומר לה שהאוכל לא טעים. הוא רוצה יותר שפעכלה נאה
מסכים מאד עם סיהמלחמת היצר
שיקנה אוכל מוכן פצלשית..
יש מקומות שמוכרים בהם אוכל מוכן לשבת כולל סלטים, תוספות וכו.

(או שיכין פעם אחת את כל השבת בעצמו, מהחל ועד כלה, ויבין בכמה טרחה מדובר...)
הצעה-אנושית 8)
א. מבינה את פערי התרבות והציפייה ומבינה ששניכם חושבים שאתם צודקים (וזה בסדר).
ב. ההצעה- שייבחר מאכל אחד שחשוב לו "מעבר" לבסיס שאת מכינה , תשבו יום שלישי תכינו יחד תפריט בסיסי+ התוספת שהוא בוחר (מחציל עד בשר ) וככה הוא לא יופתע ש"חסר" ויעליב ותתווכחו. ואז *** תוציאי נגיד קינוח קנוי מפרגן (גלידה, עוגה וכו...) לדעתי זה יספיק.
גם כבר כמה זוג יכול לאכול??
וטיפ- מחציל אחד קלוי 4 סלטים!אנושית 8)
לשים חציל בתנור/על רשת על האש כשמספיק אפוי לקלף לשים בקערה עם קצת מלח ולימוןלטחון בבלנדר/לרסק עם מזלג ולחלק ל4 צלוחיות: 1-לערבב עם טחינה 2-לערבב עם מיונז. 3 .לחתוך בפנים בצל ירוק, שמן זיתמלח ופלפל שחור. 4.לחתוך פנחמה עגבניות ופלפל ירוק קצוץ. ויש לך 4 סוגי סלטים ;)
מה עם פשרה כלשהי?חולת שוקולד

למשל שתכיני רק מנה אחת יותר או שתתחלקו שבוע שבוע

גם אני שונאת לבשל ובעלי מרוקאי ורגיל לשולחן שבת מפואר.סחלב

אנחנו נשואים 10 שנים ובהתחלה היה לי מאוד קשה להדביק את הפער. אז בישלתי בכוח, בשבילו, כדי לשמח אותו, כי לי באמת אין צורך בכל הסלטים שאני מכינה (אני טועמת משהו כמו 1/3 מכל הסלטים, כל השאר בשבילו). אז בהתחלה הסכמנו שאני מכינה 7 סלטים שהם חובה בשבילו וב"ה עם השנים השתפרתי והכפלתי את כמות הסלטים. תמיד אני אומרת שרק בגלל שה' אוהב את בעלי הוא נותן לי ברכה בבישולים, אחרת הוא לא היה שורד. רציני! וב"ה בעלי רואה את ההשקעה שאני עושה בשבילו ולא מפסיק לשבח אותי ואת האוכל שאני מכינה. 

בקיצור, גם אם את לא אוהבת לבשל, תתאמצי בשביל בעלך, זו השקעה כדאית! באחריות!

בהצלחה!

וואוו אשת חייל!!!אנושית 8)
היום הבעלים המרוקאים מבשלים בעצמםאנושית 8)
לפחות אלא שאני מכירה
זה חיקוי סיניאליפ
לא מרוקאי אמיתי
אין לך מושג איזה בשלנים מרוקאים מקוריים!אנושית 8)
והדמעות... זה בגלל הבצל?אליפ
@אנושית 8)
זה סתם בצחוק, ברור שיש מרוקאים שיודעים לבשל
גם אני מכיר כמה
אבל אחד חבדניק אז אולי הם הרגילו אותו בקבלת עול
חחחחחיהודה224
קורעעעע
ממש לא. בעלי רק חביתה וגם אותה לפעמים שורףכלה נאה
אומרים שאצל הספרדים יש ח"י סלטיםאליפ
ואצל האשכנזים סלט אחד אבל חי

בקיצור כל הכבוד

ואם יש גם @סחלב בחורף, אנחנו מגיעים לסעוד אצלכם 😋
וואו!! להעריץ ממש אבל זה לא משהו ששייך להציעפעם הייתי עוגי
לאחרות גם לעשות

אם לא היתה לך בכלל שייכות לזה
לא ברור שהיית מצליחה ככה
בכוחות עליונים


גם אם היא לא במקום הזה
ולא רוצה להיות שייכת
בעלה חייב ללמוד להשלים
עם המקום שלה בסופו של דבר
צודק. אבל לא הצעתי לה לעשות 15 סלטים,סחלב
נתתי דוגמא על עצמי. התכוונתי רק לעודד שאפשרי להשתדל מעט יותר. ואני באמת שונאת לבשל.
השאלה אם נכון להשתדלפעם הייתי עוגי
וליצור תקדים בעייתי

או להעמיד את הבעל במקומו
בזוגיות כל אחד עושה ויתורים באהבהסחלב
למען השני.לא בצורה קיצונית, כן?! לא רואה בזה תקדים בעייתי. אני מקווה שגם הוא בא לקראתה בדברים שחשובים לה.
ביטוי מכוער, תסלח ליבת 30
''להעמיד את הבעל במקומו''.
זה זוג, אוהבים, שמחים. אף אחד לא נגד השני.
מסכים איתך לגמריפעם הייתי עוגי
הבעל לדבריי שכח את מה שאת אומרת

זוג חייבים לעבוד ביחד ולהבין
אחד את המקום של השני
בדיוק לזה התכונתי. כל הכבוד לך!כלה נאה
אם כבר .. אז אפשר רעיונות לסלטים??כדי להגיב
בעלי חולה חצילים, אז יש כמה סוגי חצילים בשולחן:סחלב
- חציל, עגבניה, פלפל אדום- קלויים בתנור+ בצל קצוץ+ חומץ, מלח, שמן
- חציל במיונז/טחינה
- חציל עם פטרוזיליה קצוצה+ שמן, מלח, שום, לימון
- קישואים מבושלים ברוטב אדום
-חציל בטעם כבד: חציל מטוגן/ אפוי+ שום, מלח, בצל מטוגן וביצה. לטחון הכל בבלנדר.
- גזר מגורר על פומפיה גסה עם מיונז, מלח ושום- נשמע לא מבטיח אבל להיט אמיתי!
- סלק
- כרוב לבן בלימון
-כרוב עם גזר- בתיבול מתוק
- סלט ביצים עם מיונז
- קישוא מבושל (לא רך מדי)+ בצל ירוק קצוץ, מלח, שום, לימון ומיונז (מיונז רץ אצלנו...)
- תירס+ פטריות (שימורים)+ מלפפון חמוץ+ גמבה במיונז
- פלפלים קלויים
- סלט תפו'א-ביצים- גזר-אפונה- מלפפון חמוץ במיונז.
- פטריות טריות, בצל סגול, עגבניות ופטרוזיליה.

ואם יחסר אצלינו סלט מטבוחה אוי ואויכלה נאה
מעין עולם הבא 🤗לב אוהב
את מכינה את זה שבוע?!?אנושית 8)
צריך להתחיל יום שלישי ולא לעבוד
מרוב שאני שונאת לבשל אני מכינה הכל ביום שישי.סחלב
ככה אין לי ברירה, אחרת נישאר רעבים בשבת.
חייב מיונז?בת 30
זה כזה לא בריא...
עם כ"כ הרבה סלטים בטח היא מכינה כם את המיונז טבעיאנושית 8)
ב'ה אוכלים מיונז רק בשבת. ומכוונים על עונג שבת סחלב
יפה מאד!ד.


אגב מתכון לפתרוןאליפ
שיעזור לך או לפחות ישב לידך
זה ממש מועיל לזוגיות
מתכון אישי שלנו!
לדעתי הוא צודק..ד.

הרי לא ביקש שתכיני בדיוק כמו משפחתו.

 

והציפיה של בעל שאשתו תבשל (ולא "אז תכין בעצמך"..), היא נורמלית. אע"פ שיש גם גברים שממש מומחים בכך..

 

זה דבר שכ"כ חשוב עבורו - אז ראוי להתאמץ יותר. למה לא? בעלך, מן הסתם אוהבת אותו. למה לא להשקיע במה שכ"כ חשוב לו? 

 

[מניח שגם הוא "עייף" מהויכוח והצער כל ערב שבת..]

 

אדרבה, תשאלי אותו מה היה רוצה שתכיני... בוודאי ישמח לקנות מה שצריך. תעשי "לשם יחוד", לא בגלל שאני רוצָה, אלא לשמח את בעלי.. ותכיני בשמחה.... תשני גישה.

 

הצלחה רבה. שיצא הרבה וטעים..

למה אישה צריכה להתאמץ במה שהיא לא אוהבת?אמאשוני
יש היום פתרונות חלופיים, החל מלקנות אוכל מוכן ועד לשלוח אותו לאמא שלו להביא כמה סלטים שאוהב הביתה בשביל ההרגשה.

אני אישית הייתי מוכנה להתאמץ ולעבוד בעבודה נוספת כדי לממן את האוכל המוכן ולא לבשל/ לעשות בעצמי את המטלה שאני לא אוהבת.

ובכלל, אני לא מבינה איך אפשר להינות ממאמץ של בן/בת זוג שנעשה לא מרצון...
את משווה אוכל קנוי לאוכל שמבשלים בבית??*אשתו של בעלי*
וכשאוהבים,אז לפעמים מוכנים להקריב גם במחיר של חוסר נוחות אישי,כדי שלבן/בת זוג יהיה טוב.
זה עושה טוב בנשמה בשורה התחתונה.
אם לא אוהבים,זה כבר בעיה...
כשאוהבים מבקשים ממי שאוהב אותךפעם הייתי עוגי
לעשות דברים שהוא שונא רק כי בא לך?

(לא אומר שלא אוהבים חלילה,
רק ממשיך את ההיגיון שלך)
כן ! כשאוהבים עושים למישהו הכל לשמח אותו ומכללל הלבכלה נאה
ולא עושים סיפור מעוד 3 סלטים ומנה נוספת !
אז למה הוא עושה סיפורק"ש
אם כשאוהבים לא עושים סיפור?!
לפי מה שאתה אומר שרק צד אחד יבין את השני ויותרכלה נאה
או שישארהבעמדתו שהוא הצודק
את עונה בתור הנותנת, השאלה שנשאלהוואוו
הייתה האם הוגן מצד המבקש לעשות כך.
אם הוא היה שואל אותי היתי עונה לו איך להתפשר קצתכלה נאה
ואיך לכבד עת האישה. וגם איך לבקש מימנה
או שיקנה.
למרות שאי אפשר לדעת. אולי בהתחלה ביקש יפה והיא עומדת על שלה. והוא מרגיש זילזול ומחזיר לה.
אז היא שאלה אז עניתי לה מה התפקיד של אישה שרוצה לשמח את בעלה.

למה עקשנים פה שרק הוא צריך להתכופף ?
ולמה מי שמכינה אוכל לבעלה והילדים ניקראת משרתת שלו ?
זה משפיל מאוד אם ככה האשכנזים רואים אותו משרתות והבעל שיח
אנחנו נותנות באמת מכל הלב.
ועוד מדברים על גיזענות.

אני אשכנזיה ושמחה בתפקידי.וואוו
אבל אם הבעל ו/או הילדים לוקחים אותי כמובן מאליו אז אני מרגישה כמו משרתת. אם יודעים להעריך, זה נותן לי כח להמשיך.
ברור. בגלל זה אומרים תודה על האוכל הטעיםכלה נאה
את וחלק יודעים בוודאות גמורה שהבעל לא הוגן ,שייח סעודי וכוצבי יהודה.
אפשר גם להביט מנקודת מבט אחרת שלא לזכות הפותחת. היא אמרה שהיא אומרת לו מספר פעמים שהיא לא "אוהבת" לבשל אין לה "כוח" ולבסוף אין לה זמן . לי נשמע משהו שקרוב לעצלות וחוסר מוטיבציה. אולי אם תואיל לחזור לכאן ולפרט יהיה אפשר לדעת היכן הם "כזוג טועים".
במקרה הנוכחי שניהם צודקים ושניהם טועים.
יש פה עינין של כבוד לבעל ולא משרתת או מלכהכלה נאה
אם בעלך היה מבקש שתכיני עוד משהו לכבוד שבת. אז תרגישי מנוצלת או ממורמרת ?
זה לא הסתכלות נכונה.
איזה בעל שאוהב והכל יחסית בסדר רוצה לדרוך על אישתו ולעשות אותה שיפחה ?

האמת שאם בעלי היה מכין היתי מבינה שהוא לא אוהב את האוכל שלי.
אם הוא היה מבקש. לא אם הוא היהוואוו
בא בתלונות.
מאיפה את יודעת איך וכמה ביקש עד לתלונותכלה נאה
כניראה כמה חודשים!
וזה בעני זלזול
מאיפה לך? זה לא משנה מה היה שם.וואוו
אני רק אומרת, עקרונית, שכשיש לך אהבה והערכה וענווה ומבקשים באופן שמשדר הערכה, מן הסתם הבקשה תתקבל ברצון או לא תתקבל אבל עדיין כל הדיבור יהיה בנועם. אבל כשמתלוננים ודורשים, למה בן/בת הזוג צריך להיענות??
ההיגיון שלך פה לא ממש עובד טוב*אשתו של בעלי*
כשאוהבים לא אמורים לבקש מבן הזוג,
אלא בן הזוג אמור לבד לתת מעצמו...הרבה לפני שבן הזוג מבקש..
כי הוא נביא? או קורא מחשבות?פעם הייתי עוגי
אהבה וגם הכרת בן הזוג זה לא שחור ולבן

זה עבודה שמתפתחים ומתקדמים בה
לאט לאט לומדים נכשלים וקמים



ואוי ואבוי אם אהבה זה לעשות כל מה שהשני
רוצה ודורש

מצטער זה פשוט מודל של אהבה
שמנותק מהמציאות
כי היא יודעתד.

שזו הציפיה שלו, כפי שמעידה על עצמה. כי זה דבר לגמרי טבעי ומקובל שאשה מבשלת למשפחתה, גם אם יש גברים שדווקא מומחים בכך.

 

אין צורך לקחת את הענין לקיצוניות, כאילו "אהבה" מסתכם ב,לעשות מה שהשני רוצה ודורש". זה עצמו ניתוק מהמציאות שעליה דובר.

תגידו כבר מזה אהבה?כלה נאה
אהבה זה לחיות את השני.לשמוח בשימחה של השני. נתינה ולחוש אחד את השני
לקרב את הטוב ולהרחיק את מה שעושה לו רע. לרצות שלשני יהיה טוב. להעניק כל אחד לזולתו ולא מה שנוח לי.
מכיר את. הרגל של אישתי כואבת לנו.
מה שלה כואב לי כואב
וזה מה שנידרש ממנה.

מה שקורה פה זה
שלי שלי ושלך שלך זה רשע
שלך שלך ושלי שלך זה צדיק.
זה לא דרישה מחיבת. זה אני מוכן לעשות בשבילך מה שאת רוצה וצריך
היום אגואיסטים. למה אני ? שהוא יקום
ממש מודל לאהבה!
הגבת אלי בטעות, דומני..ד.


לא בטעות. כתבת שאהבהכלה נאה
לא מסתכם בלעשות לשני מה שהוא רוצה.
אני לא אומרת לבטל את האישיות בשביל הבעל. אבל להשתדל היא צריכה.
וכן אם היא היתה אוהבת אותו אהבת אמת לא היתה בכלל שואלת את השאלה הזאת !
תחלפי את המקרה במקרה הפוךשירק

תדמייני אישה שלא עובדת,

לא מכניסה שקל לבית, אוהבת לעשות שופינג בלי חשבון כ"יד המלך"

כמו שהיתה רגילה מהבית..

והיא באה ואומרת לבעלה, למה אתה לא מרוויח כמו אבא שלי,

ובאה בטענות למה אין מספיק כסף..  

ובעלה כבר עושה את המאמץ שלו מבחינתו ומביא כמה שהוא יכול הביתה - 

אומר לה - מה דעתך עיוני שתחפשי לך עבודה ואז יהיו לנו עוד כמה שקלים?

והיא - לא, כבד עלי, זה התפקיד שלך.

אתה כבר ממילא עובד, מה הבעיה שלך לקחת עוד שעתיים בערב תחלק עיתונים..

 

לא נשמע לך תובעני מצידה? גם אם הם חיים בדור הקודם ופרנסה מוטלת עליו,

יפה לבוא בדרישות? נראה לך בא מאהבה לבוא בדרישות?

ושאם הוא אוהבת אותה אהבת אמת באמת הוא חייב לקרוע את עצמו בזמן שהיא לא מתאמצת?

יש שכל ישר מה אפשר לדרוש מבן אדםכלה נאה
כל יום בזבוזים וקניות לא דומה לעוד שתי סירים פעם בשבוע.
לא יכולה שתקנה או תביא עוזרת בית והיא תבשל. מה קרה ?
גמישות
^^^^^^^^^44444
אז לא הבנת מה שכתבתי...ד.

כי גם אני כתבתי כך.

 

אלא שהגבתי על הודעה שניסתה להביא את זה לכיוון כאילו הפירוש של זה הוא שכל הענין מסתכם ב"לעשות מה שהשני רוצה ודורש" (זה ציטוט ממה שהגבתי עליו).  אמרתי שזו הקצנה של הדברים. 

נכון מאד. אבל את עיוורת לזה שהגבר מהסיפור הוא אגואיסט..שירק

ואת חושבת שרק היא זו שצריכה לוותר ולהכין לו, והוא צודק בדרישותיו כלפיה.

 

אהבה היא ה ד ד י ת.

 

אהבה זה שהוא קם ושוטף כלים אחרי הארוחה כי הידיים שלה יבשות..

ושהוא לא יכול לראות אותה מסתובבת סביבו וסביב כולם אלא קם ונותן יד,

ומקבל את זה שהיתה עייפה או עסוקה או שלא מתחברת למטבח ואם חושב שצריך יותר - קונה או מכין בעצמו.

רק אם הוא כזה מתחשב ולא תובעני היא תהיה מסוגלת להכין לו מתוך וולנטריות באהבה, ולא מתוך כפייה ומרמור.. 

אתה יודע מזה להשלים אחד את השני?כלה נאה
היא תבוא לקראתו בבישול שעל פי רוב זה תפקיד האישה ! וזה לא קשור במנטליות. לרוב העולם האמא מכינה אוכל !
הוא לא ביקש משהו מהחלל !

והוא יבוא לקראתה במשהו אחר שחשוב לה.
הרמבם כותב שאפילו אם יש לה שפחות יש 5 דברים שהאישה צריכה לעשות לבעלה ולא לתת למשרתות.
ואחד מהם זה להשקותו. אז היום רוצים שיויון ואף אחד לא יודע את התפקיד האמיתי שהוא נועד לו.ולא מוכן לותר וזה מתכון מעולה לשלטם בית.
העולם באמת השתנה, וטוב שכךשירק

מי שרגיל לחלוקה הוגנת של תפקידים בבית לא בא בכלל לידי מריבה.

יש התחשבות והידברות ואכפתיות אחד כלפי השני.

אין תובענות.

אין דרישות.

מפעם לפעם אם המצב בבית משתנה רואים איך לחלק את המטלות בצורה יותר נוחה.

זה כבוד אמיתי בין בני זוג לעצם היותנו אדם ולא משנה אם גבר או אישה.

אין אחד מעל השני. 

אז על מה השאלה. איך לחנך אותו?כלה נאה
חבל על הויכוח אישה שלא יודעת מה התפקיד האמיתי שלה שתתמודד.
אישה נועדה לבית!
התהפך היום זה לא אומר שזה המצב האידיאלי ב ה כ ל !
שימשיכו . הוא להתאכזב והיא עקשנית ועיורת לצרכים של בעלה.
וכן את הבעל צריך לכבד. ואם זה כבודו היא צריכה להתאמץ.

מספיק הוצאתי כח פה על שטויות.
לא מענין אותי איך כל אחד נוהג.
אבל אם עזרתי אפילו רק לאחת זה מספיק לי.

ןעוד דבר.
אישה בונה אישה הורסת !!
פה התפקיד שלה לקנות את לב בעלה.
היא תכבד אותו ביותר והוא יחזיר לה באהבה ונאמנות!
בהצלחה
נהנה לקרוא את תגובותיך . ולא כי אני גברצבי יהודה.
כי הסטטיסטיקה מוכיחה שהשיטה של שיויון בשם הקידמה לא עומדת במבחן המציאות, ולכן לא מפליא שכיום אחד מתוך שלושה זוגות מתגרשים.
נתת טיעונים חזקים שיש בהם הרבה מהמציאות העגומה .לכן אין צורך שתשכנעי את מי שלא מעוניין.
זה לא אומר שפעם חיו טוב..שירק

אולי זה לא הסתיים בגירושין אבל הרבה יותר עצוב שחיו חיי נישואין רעים.

סבתא שלי חיה איזה 20 שנה עם בעל אלים במקום להוריד אותו מהגב שלה על המקום.. רק לאחר פטירתה מצאנו מכתב שבו היא מתארת את הייסורים שעברה איתו.

אז ב"ה שנשים היום מבינות שעדיף כבר לחיות לבד מאשר עם גבר שיעיק על נשמתן.

מדובר בסלט גזר ולא במקל. טיעון חלש.צבי יהודה.
אלים זה לא בעל שמבקש אוכל לשבתכלה נאה
אפילו אברהם ביקש משרה לושי אפי עוגותכלה נאה
שרה לא אמרה תעשה אתה. ובטח שלא הרכישה מנוצלת.
התורה לא השתנתה ומי שהולך בדרך התורה רק ירויח
שכחת אתפאז
זה שהוא זה שהכין את הבשר

(ממש בלי להתערבב פה בדיון..)
כן. אבל ביקש ממנה.והיא קמה לעשותכלה נאה
כי הוא היה אחרי ברית וחולה ותשושסיה

וגם הוא עצמו עמד ובישל ורץ. וגם היו אורחים נדירים

לא בטוח שאם היה יושב ומתבטל והיה מבקש ממנה הייתה עושה

עד כאן, אל תתחילי לפרשן על שרה אימנואמא, ברוך ה'

קודם כל, ברור שהיא היתה מכינה.

זה היה טבע העולם שנשים מכינות אוכל וגברים אחראים על העניינים החיצוניים (ולשחוט בקר ולעשות "על האש" זה נקרא דבר חיצוני.)

זה שהיום השתנו הטבעים וגברים עוזרים הרבה יותר בבית ונשים מפרנסות גם בחוץ - זה שינוי של ה-100 שנה האחרונות בערך שהתגבר ב20 האחרונות ביותר. האם זה טוב או לא? שאלה טובה, כי ברור שאחוז המתגרשים עלה ללא היכר. מצד שני, אני לא הייתי רואה את עצמי או את בנותי רק במטבח ובתפקידים המסורתיים.

הסיבות העיקריות לגירושים, הוא צורך רב יותר בתיאום ציפיות, כי הציפיות היום לא ברורות - התפקידים הרבה פחות מוגדרים, וסיבה יותר גדולה - כי כל אחד יכול לעשות הכל, ובאמת אין שום סיבה להיות עם בעל/אישה, אם לא מרויחים ערך מוסף של חברות, הקשבה, אהבה והערכה.

האם זה טוב? שאלה טובה

אני יכולה להגיד שהיה לי סבא מאוד מאוד קשה, ואני זוכרת שסבתא שלי אמרה, אם אני נשארתי איתו, כל אחד יכול להשאר בזוגיות. עם השנים, הוא התרכך. ב20 שנה הראשונות היה להם נישואים מאוד קשים וב35 שנים אחר כך היתה להם זוגיות ממש טובה. האם היה שווה לפרק הכל בהתחלה? היום ברור שהיו מפרקים. אז זה לא היה בא בחשבון ולו בגלל ששניהם היו גוועים ברעב (היא, כי לא היה לה מה לאכול והוא, כי לא היה מי שיבשל לו..) וגם כי לא היה לי ככה את אבא שלי

אבל כל מה שכלה נאה כותבת, זו הגישה המסורתית שהופכת את הזוגיות להרבה יותר קלה, מי שמחליטים שזה לא מתאים להם, צריכים הרבה יותר לדבר, להקשיב ולתאם ציפיות כדי שזה יצליח בטוב. (וגם אצלי ואצל בעלי אין ממש תפקידים מוגדרים, אומנם אני המבשלת ולא הייתי מוותרת על זה כי אני אוהבת את זה ואני אוהבת לראות את המשפחה נהנית ממעשה ידי, אבל בשאר תפקידי הבית הוא שותף לחלוטין ועושה הרבה יותר ממני (קניות, נקיונות - כמעט הכל עליו). ובכל ענייני הכספים - הכל עלי. אני הרבה חושבת איך תראה הזוגיות של הילדים שלנו, שכבר בכלל לא רואים בבית את התפקידים המסורתיים של ההורים, ומבחינתם, שום דבר לא יהיה מובן מאליו והכל יהיה בר משא ומתן בין הזוג ותלוי רצונות וכשרונות. זה אתגר לא פשוט. כי לנו עוד ברור מהם התפקידים המסורתיים ושאנחנו בוחרים לנהוג אחרת. להם בכלל כבר לא יהיה ברור שום דבר.

אז רצית שזקנה תרוץ לצוד ולשחוט?כלה נאה
יכלה להגיד אתה זמנת איתם ואתה אחרי ברית אני לא אשמה
אולי היא אמרה את זה והם רבו ובסוף היא נכנעה?פסידונית

את לא באמת יודעת מה הלך שם.

ובכלל בתנך הברה אנשים עשו הרבה דברים שלחלקם לא היית מסכימה כנראה ולא היית נותנת כדוגמה ל'הנה, גם בתנך עשו כך'. אי אפשר לעשות את זה רק כשמסתדר

הכל אולי.אני רק לא מבינהכלה נאה
מה נוקרא אצלכם ויתור ונתינה לשני??
שתשאר באוכל הבסיסי ושהוא חמשיך להיות מאוכזב. שהצלחה!
זה לא כל כך קשור למה שאמרתי פסידונית


עניתי אולי..שלא יודעים בדיוקכלה נאה
מה היה.
ולמה לא עונים לי פה מה זה ויתור ונתינה?
עונים לי כל הזמן איך הוא צריך להתקפל.
או להגיע להסכמה.
אל הבקר רץ אברהםפאז
ונתן לישמעאל לשחוט אותו לפי רשי כדי לחנכו למצוות.
ממנה ביקש להכין עוגות
והוא עמד ו *מזג* אוכל לאורחים.
וכל זה למרות שהיה חולה ואחרי ברית...


(ובכל מקרה כל הסיטואציה פה מדברת על הכנסת אורחים ולא על זוגיות..)
ואני מדברת על הבקשה של הבעלכלה נאה
וששרה יכלה להרגיש משרתת. מזה "קומי לושי"?
למה אני ?
וברור ששרה לא תרוץ לשחוט עגל.
אני מדברת כל הזמן אך ורק על כבוד לבעל. ולא משנה מי יעזור ומי יגיש ומי המשרת של מי.
משנה אם הוא ביקש.
טפשר "להעמיד" אותו במקומו. ושיבין שאני לא המשרת שלו!!
ואפשר לקחת את זה בתור לכבד את הצורך שלו לשמח אותו!!
ואם הם מדברים על זה כלל שבת אז הם לא יודעים איך לדבר !
וזה יהיה לא רק באוכל !
ושניהם תופסים ראש !
אז אם היא תבוא לקראתו. הוא יעריך ויבוא לקראתה בדברים אחרים שחשובים לה!
ואם הוא היה שואל פה. היתי עונה לו תחנך אותה.
היתי עונה גם לו לבוא לקראת ולותר קצת. או לדעת איך לבקש.
היא שאלה. זה מה שאני חושבת!
מתי את לשה?אנושית 8)
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך כ"ט בתשרי תשע"ט 18:46

[עריכה: תגובה פוגענית]

נא לכבד את הדיון ואת המגיבים 

לא יפה ולא שייך.אניוהוא
יש לך בעיה עם זה??כלה נאה
עוד מעט אני יבקש רשות ממך..כלה נאה
לדעתי אין את הדבר הזה כבוד לבעלסיה

יש לכבד את האדם באשר הוא, מבחינתי תינוק בין יומו

אני אכבד את בעלי כמו שהוא יכבד אותי בדיוק אותו הדבר וכמו שאני אכבד כל אדם באשר הוא

וממש ממש לא שהוא בעמדה יותר ממני או שווה ממני או שצריך כבוד יותר ממני

ואין דבר כזה שאחד אומר לשני תביאי. תעשי.

אפשר לבקש אם הוא מוכן לקחת את הילד מהגן כמו שהוא יבקש ממני אם אני מוכנה לקנות לו עדשות. הכל בבקשות אם מוכנות לסרב ולקבל את הסירוב

יש הלכות מפורשות של כבוד לבעלחצי שליש

ויש גם הלכות מפורשות של כבוד לאישה. אבל אין שום הלכות מיוחדות של כבוד לתינוק בן יומו,

מלבד העובדה שצריך כמובן לכבד כל אדם באשר הוא.

אבל לכל אדם באשר הוא אין הלכות מיוחדות כמו שיש לבעל.

וההלכה קובעת מי זכאי ליחס יותר מכבד, וחוץ מזה שההלכה לא עושה חילוק בין אישה שבעלה מכבד אותה לבין אישה שבעלה לא מכבד אותה.

אישה מחוייבת בכל מקרה בעולם בהלכות של כבוד לבעלה.

כבוד הדדי שווה ביניהםסיה


אבל יש כבוד שונהבת 30
אישה צריכה להבין על מה עומד הכבוד של בעלה ולהפך- גם גבר צריך.
מה שמכבד גבר לאו דווקא מכבד אישה.
מה הקשר ידיים יבשות? ואם הןוואוו
לא היו יבשות? הוא לא צריך לקחת חלק? לא צריך לחכות שתהיה בעיה כלשהי לבן הזוג כדי לקחת חלק במשימות השוטפות של הבית
אותי את לא צריכה לשכנע..שירק

התכוונתי בזה להראות שהוא מתחשב ואכפת לו ממנה.  לא עושים דברים רק לפי חלוקת תפקידים שהם קבעו לעצמם או החלוקה המסורתית.

תקראי שוב את מה שהפותחת כתבה . לא נשמעצבי יהודה.
שזה שילוב של עצלנות וחוסר רצון להבין את הצרכים של בן הזוג. כבר ציינתי ששניהם כנראה טועים וצודקים ורק מישהו חיצוני יצליח לגשר בינהם הרי מדובר בזוג צעיר חסר נסיון ולימוד .ויפה שעה אחת קודם.
למה אנשים יוצאים למסעדה?אמאשוני
יש אוכל מוכן הרבה יותר שווה ממבושל בבית,
אלא אם כן יש שף בבית.
יש כאלה שקונים אורז ומרק בחוץ,
ויש כאלה שישקיעו בלקנות מאכל אחד יחיד ומיוחד.
מכירה את זה כבר על כמה גברים שראיתי, שקונים מנת בשר משובחת עם תוספות מיוחדות או עוף ממולא בתערובת אגוזים ופיסטוקים ברוטב 3 טעמים...
או מנת דגים מעוצבת ומקושטת וכו'.
לפעמים מנה אחת כזאת משביעה את העיניים והלב, ואז כבר לא סופרים את כמות הסלטים והתוספות.

ולגבי לאהוב את הבעל, לא מבינה מה זה קשור. ברור שבזוגיות ובכלל בהחזקת בית עושים המון דברים שלא אוהבים/ לא מסכימים איתם.
אבל יש מטלות שממש שנואות.
אני יכולה לתת דוגמה על עצמי שאני ממש שונאת לגהץ.
וזה בכלל לא משנה למי, לעצמי, לבעלי, לילדים...
אני מאוד אוהבת את האנשים, מאוד אוהבת שהם מתלבשים בבגדים מגוהצים. אבל שונאת לגהץ.
ממש שונאת לגהץ.
אני גם לא אוהבת לנקות שירותים ולשאוב שטיח (לא מבינה בכלל למה צריך שטיח) ואני עושה את זה כי צריך שירותים נקיים ובעלי אוהב שיש שטיח.
אז עושים.
אבל גיהוץ- אין סיכוי שאעשה זאת בשמחה. אם ממש צריך אעשה ואסבול כל דקה ליד המגהץ. אבל לא אעשה רק כדי לשמח מישהו. לא משנה כמה אני אוהבת אותו, אני אוהבת גם את עצמי...

לא סביר בעיניי שבעל יתעקש שאשתו תבשל בשבילו מעבר לסטנדרט שלה כשהיא כ"כ לא אוהבת את זה. רוצה לכבד את השבת? זה בנפשך? לא ע"ח אשתך, תהיו יצירתיים ומוכנים לפשרות. תחשבו איך לפתור את הבעיה בלי שאף אחד ירגיש שהצרכים/ רצונות שלו נרמסים.
למה אם ממש צריך תעשי?? כי את אוהבת את בני ביתך.*אשתו של בעלי*
אז תעשי זאת ולא בשמחה...
או שתתני למישו אחר לעשות.
אין אוכל מוכן שמשתווה לאוכל ביתיקראנץ שוקולד

ואני אומר את זה כאחד שהיה לא מעט בבתי מלון של חמישה כוכבים ומסעדות שף, זה פשוט לא זה.

 

אז אתה תמצא עם אשתך את דרך האמצע שלכםאמאשוני
והפותחת תמצא עם בעלה את הדרך שלהם.
זה שאתה לא נהנה במלונות לא אומר שהפתרון פסול באופן גורף.
רוב רובם של בני האדם כן נהנים מאוכל כזה, אחרת כל התחום היה קורס מזמן...
כתבתי שאפשר למצוא מגוון פתרונות, העיקרון הוא שלא צריך להתעקש דווקא שהאישה תבשל,
כל השאלה איך מגדירים את הצורך/ רצון שלו
אם הפוקוס הוא על האוכל אז יש כמה דרכים להגיע לזה,
אם הפוקוס הוא שהאשה תעמוד ותבשל ורק ככה זה יספק אותו, אני יכולה להבין, אבל לא להסכים.
מה לעשות, לא כל המודלים שגדלנו עליהם בבית כילדים מיושמים גם בבית שאנחנו מקימים.
יש פערים, צריך להתגבר עליהם, לא ללכת עם הראש בקיר לפי איך שתמיד ראינו את הדברים.
כרגע זה לא קשור לטעם או לאקראנץ שוקולד

א"א לבנות משפחה ובית על בסיס אוכל קנוי כל הזמן, זה לא שפוי ולא ריאלי וזה גם הרבה יותר יקר.

הכל תלוי פה באהבה ובהערכה ההדדית, אם יש אז יש גם רצון להקרבה רצון לויתור מצד שניהם ויש גם רצון ליזום ולתת מבלי שאחד הצדדים יבקש ויתחנן על נפשו, היו הרבה נשים שלא אהבו לבשל ולמדו, במיוחד שהיום בעידן הגוגל יש מליוני מתכונים והכל הרבה יותר פשוט.. שוב, רצון ואהבה..

רצון ויתור ואהבה משני הצדדיםאמאשוני
לא יודעת אם קראת, אבל היא בהחלט מבשלת. אמנם מינימום הכרחי אבל מבשלת.
מי אמר שחייב יותר מסוג בשרי אחד בארוחה??
כל אחד והסטנדרטים שלו.
אפשר בהחלט לקיים משפחה ככה.
אי אפשר לקיים זוגיות בריאה כשיש את הפערים האלו, נכון,
אבל זה לא שהבקשה שלו נשענת על צורך קיומי אובייקטיבי.

אגב, יש גם הרבה גברים שלמדו לבשל, יש היום מליוני מתכונים בגוגל...

וגם אפשר לשלב בין הפתרונות השונים. פעם היא תבשל יותר, פעם הוא יוסיף עוד תבשיל או שניים, ופעם יקנו עוד תבשיל מיוחד ומושקע. מנה אחת (היא ממילא לא אוכלת) לא עולה הרבה. כמה עשרות שקלים בשבוע בשביל שלום בית זה לא כסף.
יש מקום שאולי שניכם ופותחת השרשור תסכימופעם הייתי עוגי
במצב שהבעל יסכים להיכנס למטבח
ולקחת חלק אין ספק שיהיה לה קל יותר
ואולי אפילו יהפוך למהנה

תכלס בלי אותם הגברים שערגו לאוכל
מבית אמא או סבתא דווקא לא היתה
היום קולינריה עילית בישראל

(שגם היא תורמת בתורה להשראה של
מי שטעם דברים מרתקים לבשל אותם
בבית כמו שבאמת צריך)
^^ לגמריפעם הייתי עוגי
עבר עריכה על ידי פעם הייתי עוגי בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 11:50
תכלס השפים בעצמם יודו בזה

כמו שנכתב בספר "סודות מן המטבח" למשל


אין פלא שעכשיו הדבר החם זה שפים
שמארחים ופותחים שולחן בבית שלהם

כל מנה שאוכלים במסעדת שף אפשר רק
לדמיין איך היא היתה אם השף היה מכין אותה
בנחת ובאהבה בבית שלו לכבודך
בני זוג מתאמצים זה עבור זה..ד.

[וכמובן, ההנאה היא לא מזה שהדבר נעשה לא ברצון, אלא ההיפך, שהתאמצה במיוחד עבורו..]

 

אם זו מישהי שממש לא סובלת את זה, אז אכן הרעיון שהצעת (אמאשוני) גם טוב. אני מניח שלא היה מפריע לו שהיא תקנה אוכל מוכן, במה שלא מתאים לה להכין לבד.

 

"לשלוח לאמא שלו", זה ענין של מנטליות. יש כאלה שיראו בכך דבר לא ראוי.

 

העיקרון עליו דיברתי, היה לאור מה שאמרה ש"אצלה" אוכל לא תופס מקום כ"כ חשוב... יפה מאד. אבל אם אצל בעלה כן, אז מתוך היחס הטוב ביניהם, ראוי שתתאמץ על כך עבורו.

^^^^^^^44444
שתתאמץ מרצון...בת 30
מה לעשות שלפעמים צריך להתאמץ גם במה שלא אוהבים?ה-מיוחד


אני לא יודעת מה המצב של הכותבת.....44444
אבל בהריון להכין םסטה זה חירוף נפש ויש תינוק לבשל זה סיוט כי צריך במקביל להעסיק אותו ולטפל בו.
נשמע שהם זוג יחסי צעיר אז כנרטה בעז"ה העומס עליהם רק ילך ויגבר בשנים הקרובות אז כדאי להעמיד רף נמוך שלוקח בחשבון את כל הנ"ל.
אפשר לכבד במאגל מסוים שהוא אוהב אבל ממש לא במקום לדרוש ממישהו אחר כ"כ הרבה שאתה יכול לעשות בעצמך.
את צודקת, וברור שלא מדובר על מצבים כאלה...ד.

אני דיברתי על עיקרון, לפי מה שהיא הציגה. שכל הענין הוא ש"אצלה" אוכל לא תופס כזה מקום.. כך התרגלה מהבית, ולא מתלהבת לבשל.  כשבעלה מעיר שחבל שאין עוד, זה גורם לה הרגשה לא טובה. 

 

על זה אמרתי, שגם אם היא "לא מתלהבת" והאוכל פחות תופס אצלה - שווה, מתוך היחס הטוב ביניהם, להתאמץ בשבילו.

 

אם יש קושי ממשי, מיוחד, אז זה משהו אחר. צריך התחשבות ההדית ומציאת פתרונות.

כאן זה לא היה נשמע כך - אלא סתם אי קבלה שאם הוא אחרת ממנה בזה, יש מקום להתאמץ קצת יותר... ולא היה נראה שהוא מצפה שיהיה כמו בבית שגדל בו..

אם זוג צעיר בכלל מה הסיפורכלה נאה
כשהיא תיהיה בהריון הוא יתחשב בה או יקנו מוכן.
בעל בדרך כלל לא כזה אטום
העניין שאחרי הריון בדר"כ יש תינוק שצריך לטפל בו44444
ולא נדיר שרח"כ עוד תינוק וכד' ....
סה"כ דווקא בשנים הראשונות לנישואין לא פעם זה הזמן של העומס ה"טכני". וזה עומס שנמשך כמה שנים זו לא תקופה קצרה שעוברת....
מגדלת 6 ילדים ב"ה ויש ימים שאני לא מספיקהכלה נאה
להכין צהרים. אני לא מלאך
תחילת הריון לא יכלתי לבשל ועוד בכל מיני מצבים. אבל בכללי שאפשר ואפילו ארוחה אחת ביום, צהרים או ערב .
ממש לא יקרה כלום.
בעלי לא יכעס שאין אוכל . מקסימום יכין חביתה וירקות..
ובשנים הראשונות דוקא האישה הכי מפנקת בגלל זה זה מוזר לי
למה? היא מכינה כמו שהורגלה ויותר!ק"ש
הוא יכול לבקש ממנה עוד קצת, אבל לפחות לפי איך שהיא מתארת, היא כן מכינה לו אוכל. מכינה כמו שהורגלה. ועד שהיא לא תתאמץ פי כמה וכמה הוא לא יהיה מרוצה.

בפשטות גם במאמצים נדרשים - "עולה עימו ואינה יורדת עימו".
תגידי לו שזה מה יש ושיהיה חזקבינייש פתוח
את לא אמורה להשתנות בשביל אף אחד. לא עשית משהו לא בסדר כלפיו.
רבינו, גמישות זה א׳ ב׳ בזוגיותאמת1
👍👍סחלב
נכון יותר לגבי הבעל במקרה הזה מלגביהפעם הייתי עוגי
הוא מצפה ליותר אוכל מבלי שיעזור במטבח
והיא נדרשת לגמישות?
חיי זוגיות מאושרים תלויים בשלושה דבריםאמת1

אמר הרב שטיינמן, ואלו הן: ויתור, ויתור וויתור.

 

לא באנו להכריע מי פה לא בסדר, וזה גם לא בהכרח העניין,

כי פעם הצד הזה מוותר ופעם הצד הזה מוותר.

ובסוף שניהם מרוויחים.

יש לך מקור מפורש לדברים של הרב שטיינמן או שזו שמועה?אניוהוא
כי זה לא נכון ולא אמיתי.
כשאתה אומר למישהו לוותר כל הזמן - הוא מרגיש שחייבים לו - וזה גורם למירמור ולהעכיר את הקשר.
נכון שכתבת שכל אחד מוותר - אבל ויתור הוא לא הדרך הנכונה בנישואין.
הדרך היא לדבר ולהגיע לעמק השווה.
חוברת אדני הביתאמת1

לא קראתי, אבל כך צוטט.

כלומר איזה כלי שני אומר בשמו וזה נכתב באיזה קונטרסאניוהוא
תגיד להם שכלי שני לא מבשל....
לענ'ד זו לשה'ר להגיד שגדול דור אמר דבר שכזה....
מה אתה בעצם טוען?נקדימון
שכל מוציא קונטרס שאסף עדויות מאנשים שנפגשו מגדולי ישראל הוא בעצם שקרן?
אני חושב שאתה עצמך בדיוק עובר על הוצאת שם רע..
ממש לא. רק שיש לבדוק ולבחון דברים כאלה בעין יותר ביקורתית.אניוהוא
אתם אומרים את אותו דבראמאשוני
תקרא את המשפט האחרון שלך.
לדבר= לשקף את הצרכים באופן מדוייק בחי אמוציות וכו'
להגיע לעמק השווה= כל אחד מוותר מהנקודה שלו לקראת השני עד שמגיעים לפשרה (עמק השווה) מוסכמת.
ממש לא. ויתור זה לא הגעה לעמק השווה.אניוהוא
אז איך מגיעים לעמק השווה?אמאשוני
שני בני אדם רוצים להיפגש, הרי הם נשואים.
אבל אופס.. אחד עומד על הר א' ומצפה שהשני יבוא אליו,
השני עומד על הר ב' ומצפה מהראשון לבוא אליו.
מה יעשו??
איך יפגשו בלי לוותר כל אחד על פסגת ההר שלו?
בונים גשר וככה נשארים באותו גובה.אניוהוא
יפהאמאשוני
לא חושבת שזאת הכוונה המקורית של הביטוי, הרי הם נפגשים בעמק השווה ולא מעל העמק,
אבל כוורט זה יפה.
אם כי בפועל לא הבנתי איך מגיעים להבנות והסכמות בלי ויתור.. כמעט אף פעם אין פתרון שלישי שאין בו ויתור. (יש מקרים שכן, אבל לרוב הפתרון יהיה פשרה)
לאחר הידברות והקשבה- אתה מבין שזה לא ויתוראניוהוא
אני מסכימה לגמרי שצריך ויתור מ-2 הצדדים.44444
אבל בנוסף שכבר מחפשים סטטוס קוו כדאי לקחת בחשבון שהעומס ילך ויגדל ולחשוב על העניין מכל ההיבטים: כלכלי, בריאותי וזוגיות של הילדים בעז"ה (אין עניין להעביר את הבעיה, וזו בהחלט בעיה, הלאה...).
👍ע מ
השם ישמור. זה ממש להיות רע. ואם היא תבקש משהוכלה נאה
שהוא צריך לבוא לקראת?
בעלה זה אף אחד ??
גם הוא יגיד לה זה מה שיש זה אני ולא תשני אותי?
נתינה זה לשמח את השני ולא רק מגיע לי !
בגלל זה שישבו לדבר וכל אחד יבוא לקראת השני.
כשאוהבים אפשר לפעמים לבוא האחד לקראת השניה*אשתו של בעלי*
זה מעשיר ותורם לקשר הזוגי המון.
פעם היא עושה למענו ופעם הוא למענה,גם במחיר ויתור על נוחות אישית.
זה חלק מחיי זוגיות אוהבים.
אחלה יועץ אתה, עוד כמה כמוך ומדרגות הרבנות יקרסו..קראנץ שוקולד

באותה מידה כשהיא תרצה נעליים או בגדים הוא יגיד לה תהיי חזקה? זו הזוגיות שאליה אתה שואף? אם כן אבוי לך.

זה שונה. כאן היא נדרשת להשתנות בשבילו. דרישה מוגזמת לענ"דבינייש פתוח


אוי לאבת 30
שבוע אחרי החתונה תבין שזה לא נכון.
לדעתי את טועה.אניוהוא
עד שהוא לא יבין שזה לא נכון
הוא לא יתחתן....
וואלה צודק.בת 30
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחבינייש פתוח
אתם מזכירים לי את כל האנשים בחיים שלי שאמרו לי שאני אתגייס לצבא ואקבל שם משמעת, כאשר במציאות קראתי למפקד שלי חמור מטומטם (לא נענשתי כן?), אמרו לי שאני אהיה מדריך בבני עקיבא, לא קרא. אמרו לי שהעובדים הערבים בתחנת דלק יתקעו לי סכין בגב ביום מן הימים, גם לא קרא, הם היו חברים שלי והחליפו אותי במשמרת איפה שהייתי צריך ולהפך, הרבה אנשים מהכיתה שלי שלא סבלתי, אמרו לי שיום יבוא ואני החבר הכי טוב שלהם ועד היום אני עובר לצד השני של המדרכה כשאני רואה אותם, ולקינוח לא מעט בנות אמרו לי שאני אתחתן איתן כי אני מתנדב איתן באותה מסגרת או כי "היא באה ממשפחה טובה" ואו שהן היו פרחות, או שהן נראות כמו דלעת, או גם וגם, הייתי יוצא עם דלעת אמיתית במקום לצאת איתן.
מענין לענין באותו עניין, אותי בישיבה חינכובינייש פתוח
שבזוגיות אמורים *שלא* לצפות שאנחנו נצליח לשנות את בן או בת הזוג.
אגב לא רק בישיבה אומרים את זה. בכל מקום בימינו.
זה מה שלא הבנת.בת 30
אתה לא יכול לצפות ממנה שתשתנה.
אתה בעצמך- ודאי שאמור לעשות עבודה ולהיות מוכן להשתנות.
כנ''ל היא.
הענין הוא שכל אחד מתרכז בעבודה שלו ומקבל את הצד השני כפי שהוא.
אתה הפכת את היוצרות. ''זה מי שאני ושכל העולם יקפוץ, אני לא מתכוון להשתנות.''
עם גישה כזו יהיה מאוד קשה בחיי נישואין. חיי נישואין מחייבים אותך להשתנות, להעמיק, להתגבר. מי שמתבצר ב''ככה אני'' - שלא יתפלא שיהיה לו קשה עד בלתי אפשרי.
לא נכון. אף אחד לא צריך להשתנות בשביל אף אחדבינייש פתוח
ואם הוא רוצה אוכל ברמה גבוהה יותר שיבשל בעצמו.
אני גם חושבת כמוךהאקונה מטטה
אבל בפועל מוצאת את עצמי הרבה פעמים מכינה בסדר עדיפות ראשון אוכל שהוא יותר אוהב...
ככה זה ואין לי הסבר למה באמת??
אז למי תכיני אם לא לבעלך מה שהוא אוהב ?כלה נאה
ריבונו של עולם אני לא קולטת את זה.
אישה שמשוגעת על בעלה תכין לו כל מה שאוהב.
לכו ותלמדו מה זה בעל ולא רק תואר ב...
אהבה לא נמדדת בכמה תבשלי לוהאקונה מטטה
נו אז תלמדי אותי במה? עד עכשיו לא הבאתם שום הסברכלה נאה
מזה אהבה.
ברור שזה לא רק באוכל
אבל אישה אוהבת לא תענה כמו שעונות פה האשכנזיות.
עזבי אותי יש חכמים שכתבו איך לכבד גבר. הם מבינים בנפש האדם יותר ממכם
לא כי המרוקאיות שלך עונה בהיגיון!!האקונה מטטה
מה קשור אשכנזיות?
כל אחת יודעת איך לאהוב את בעלה
אבל לעמוד ולבשל לו כשאת לא סובלת את זה והוא אפילו לא בקטע לעזור..נשמע לי קצת ניצול האישה
נו אז איך אתן מראות אהבה??כלה נאה
אני רוצה לילמוד. שבעלי לא "ינצל אותי"
אכתוב לך במוצ"שהאקונה מטטה
אני פשוט חייבת לסיים להתארגן לשבת
אבל אל תדאגי יש המוון דרכים.
רק שלדעתי את לא שואלת באמת בשביל לדעת כי את די בטוחה שאת צודקת...
לא באמת מנסה להבין. שבת שלוםכלה נאה
זאת בדיחה לשאול כזאת שאלהחצי שליש

אהבה משתנה מזוג לזוג וזה ממש לא משנה מה המוצא שלהם.

וכשם שפרצופיהם שונים ועדותיהם שונות, כך משתנה הדרך להביע ולהראות אהבה בין זוג לזוג.

בעלי חצי חצי (סבתא אחת מרוקאית ואחת טוניסאית והסבים אשכנזים) והבית שהוא מגיע ממנו אשכנזי לגמרי,

מלבד כמה השפעות בסוגי מאכלים, ומי שמכין שם את הרבה מהאוכל זה חמי ולא חמותי (שהיא בת לאמא מרוקאית!), כי כך זה הסתדר בנתוני החיים שלהם.

ואני אשכנזייה במאתיים אחוז, ומגיעה מבית שאבא שלי לא נוקף כמעט אצבע בעזרה במטבח, למרות שיש לו חוש בישול מעולה, ואמא שלי, טיפוס שמבשל אוכל טוב אבל פשוט!! כי אין לה יכולות ליותר מזה.

והיא עושה הכל בשביל לרצות אותו שיהיה הכי טוב שאפשר, ותמיד יש לו ביקורת!

ובעלי, לעומת זאת, שמגיע מבית שמשקיעים בו באוכל מאוד! קיבל אותי כמות שאני, ונתן לי את הזמן והקצב שלי ללמוד לבשל (ב"ה יש לי יכולות והגעתי לרמה גבוהה מאוד! חסדי השם...).

אבל הרבה יותר מאשר אוכל טוב, יותר יקנה אותו מאמץ שלי לקדם יפה את פניו כשהוא חוזר הביתה בערב בחיוך ובשיחה נעימה, גם אם עבר עלי יום קשה, ורק אחרי שנרגע וניהלנו שיחה נעימה לספר לו מה עבר עלי היום בצורה רגועה. הוא מעריך את זה פי שתיים מכל אוכל בעולם, ויעדיף שאחכה לו רגועה בלי ארוחה, ולא עצבנית עם ארוחת מלכים.

אהבה, והפרמטרים שמביאים לה, הם לא תלויי עדות, אלא תלויי אופי ועבודת מידות!!

ולא משנה המוצא...

מה עוזר לבעל חיוך אם הוא מעדיף אוכל?כלה נאה
תתני רק מה שנוח לך ?
לבעלך זה טוב לבעלה יש צורך אחר. ופה נמדדת הנתינה וכמה את מוכנה להשקיע.
תקשורת נכונה וקצת מאמץ משני הצדדים לא יזיק.
ופה זה רק התחלה בויכוחים שעומדים להיות להם בשיטה הזאת.
ובעל שלא מעריך כמו אבא שלך גם אני לא היתי מכינה לו עד שמטפלים בבעיה ולא ממשיכים לסבול
לא.חצי שליש

לא נותנים לבעל רק את מה שנוח. ברור שלא. רק הבאתי דוגמה לכך שהבעת אהבה היא משהו שישתנה מזוג לזוג ולא קשור למנטליות.

ובנוגע לפותחת - אני ממש לא חושבת שהאוכל אצלם הוא הדרך להבעת האהבה ביניהם.

אני כן חושבת שמשהו בהתנהלות והתקשורת ביניהם לקוי להחריד, וזה מה שמפריע לו באמת. וגם לה.

הם פשוט עומדים כל אחד על המקום, זה אני וככה את/אתה תקבל/י אותי.

וזה בדיוק מה שאת נואמת כאן כל כך הרבה, שזה לא הולך ככה בחיים אלא צריכים לבוא אחד לקראת השני.

 

קודם כל פשוט מרגישים את מה שהשני מרגיש44444
וחוץ מזה- מדברים.
אומרים מה שמרגישים באמת ולא מהפה ולחוץ.
זה מחבר הרבה יותר מאוכל שנעשה מתוך קושי וחוסר רצון.
נו. אז אם את דורשת מימנה להרגיש אותוכלה נאה
היא צריכה להיות קשובה למה שהוא צריך.ואותו דבר הוא.

האוכל זה סיבה. מחר זה יהיה אם ליסוע לשבת להןרים. כי לא בא לי.או להביא את הילד מהגן פעם בשבוע. הוא יכול גם להגיד למה אני ?
שאין התמסרות לרצונות של אחד לשני זה צריך להיות הדדי. של אחד רוצה לשמח את השני.
אהבה זה רגש של חיבור, קשר,רצון44444
להיות ביחד, הערכה וכד'....
אלו דברים שקודם כל מרגישים אותם ואח"כ אומרים אותם.

האוכל בכלל לא קשור.
מרגישים חיבור על ידי נתינה. זה מה שמקשרכלה נאה
להיות ביחד וכל אחד לחוד. אגואיסט לעצמו.
אם היא תתאמץ קצת הוא יעריך אותה יותר !
ואם תתפוס ראש יהיה קשה לו להעריך להיפך הוא גם כועס שהיא לא מבינה אותו.
אז איזה אהבה יש פה ?
הם לא יודעים לתקשר
היא לא נמדדת בכמה תבשלי לוחצי שליש

היא נמדדת במה את מוכנה להעניק לו ולהקריב עבורו.

ואם אוכל קריטי לו - אז זה בפירוש יהווה חלק מהמדד. לא כי זה אוכל, אלא כי זה חשוב לו.

אדם משתנה קודם כל עבור עצמובת 30
ושנית- באופן טבעי מנסיבות חייו.
השרשור פה הוא בענין האוכל, אבל זה נושא כללי.
אם אני יודעת שיש משהו שישמח את בעלי אני אתאמץ עבורו גם אם זה לא בדיוק ''אני''. ולהפך.
לדעתיחצי שליש

השרשור פה הוא בכלל לא בעניין אוכל.

הפותחת העלתה נושא טעון, שלדעתי פשוט משקף בעיה בהתנהלות של שניהם ובמערכת היחסים ביניהם.

ועל זה התפתחו כאן הדיונים הכי ארוכים שנוצרו אי פעם בתוך שרשור בפורום הזה.

אני צודקת בעניין האורך של הדיון? - @אלעד ו- @כתר הרימון

 

אגב. @עירוניסטית102  נעלמת מהדיון!! מחכים בכליון עיניים לתגובתך על הסערה שחוללת חיוך

ושיא השיאים הוא*אשתו של בעלי*
שלפותחת השרשור כנראה לא מזיז האוכל/המרוקאים/האשכנזים/הכבוד..
זרקה פצצה-וברחה!
היא פחדה להיפגע יותר ממה שהיא כבר פגועה...חותמת+


נכון מאוד!צבי יהודה.
היא הבינה לאן נכנסה ולכן העדיפה לברוח. ותשובות לקטגוריה כזו ספק אם היו לה.
היא דוקא*אשתו של בעלי*
צריכה להיות גאה בעצמה!!
פתחה שרשור שנהיה לשרשור מפואר עם מאות תגובות,בלי אף תגובה אחת משלה.
שאפו!!
חחח לאן זה הגיע כאילו ביקש שליו ברבורים ודגיםצבי יהודה.
א. נכון. ב.ככה זה כשמשלבין דיוןאנושית 8)
על אוכל וזוגיות ;)))))))
כמה רעיונותהכל שלו וגם אני
אחות יקרה, כמו ברוב המקרים שניכם צודקים וכל אחד צריך לנסות לראות ולהבין את הצד השני.
כיוון שאת זו שמבקשת את העצה ולא הוא, אז אם את לא רוצה להמשיך את המצב הקיים, יש לך ברירה או לעשות יותר השתדלות ומאמץ לשמח אותו, או להכין כמה שנראה לך ולא להתבאס מזה שהוא מתבאס...🙂

אך אם בכל זאת נאמץ את המשפט הידוע והמוכח בשטח, שהדרך ללב הגבר עוברת דרך הקיבה...וגם במקורותנו השמחה של גבר זה בבשר ויין וכו', אז הנה כמה עצות פרקטיות שיוכלו לעזור ולהקל בע"ה.
א. לומר לו שהיית מאד רוצה ושמחה לשמח אותו אבל זה קשה לך ואת לא רגילה לזה ותשמחי לעזרתו במה שיכול, לפחות בהתחלה.
ב. להציע לקנות מוכן לפחות חלק מהדברים.כדאי להחליט ביחד מה.
ג. אם אתם צריכים כמות קטנה רק לזוג או קצת יותר, אפשר להכין משהו שאת יודעת טוב בכמות גדולה יותר ולהתחלף עם חברות. למשל כל אחת מכינה 2 סלטים שונים בכמות פי שלוש ומתחלפים. כך יש כבר 6 סלטים בלי הרבה טירחה והשקעה! וכן עוגות, קינוחים וכו...
ד. להכין כמות גדולה יותר ולחלק למנות ולהקפיא. יש דברים שנשמרים מצויין בהקפאה. (עם הוא מעדה שלא מקפיאים אז הוא לא חייב לדעת שזה מהקפאה...) ואז את לא צריכה להכין כל שבת מלא דברים ויכולה לגוון ולהוציא כל פעם מטעמים אחרים.
ה. להראות התעניינות בנושא, שזה חשוב לך מה הוא אוהב ומשמח אותו. למשל אם אתם מתארחים והוא אהב משהו במיוחד, לבקש את המתכון ולומר לו ראיתי שאהבת אז ביקשתי את המתכון ואנסה להכין בע"ה, או לבקש מאמא שלו מתכונים למאכלים אהובים וכו'
ו. והעיקר לא לשכוח, להתפלל תוך כדי ההכנות והבישולים שיהיה טעים ובשפע וישמח אותו וכו'... זה מכניס תבלין מיוחד לאוכל!
בהצלחה ובאהבה בע"ה!

אולי תנסי להקל מעליךמצפים לישועה
ולפרוס את הבישולים למשך יותר זמן? מרביעי לדוגמא?
או להכין מתישהו פעם אחת כמה סלטים בכמות גדולה (לא עצומה, בכל זאת אתם רק שניים..) ולהקפיא במנות ולהוציא כל שבת מנה?

אולי תנסי לחשוב מה יגרום לך להינות יותר בהכנת האוכל?
אולי שירים ברקע? אולי לשמוע שיעור ולהרגיש שאת מנצלת את הזמן? אולי לדבר עם חברה ולא להרגיש איך הזמן עובר?

אולי תחפשי קצת מתכונים באינטרנט, או תתייעצי עם חברות על מתכונים. לפעמים כשמתחילים להתעניין במשהו, הוא הופך למעניין..

ואצלנו, אנחנו תמיד יושבים לפני שבת וכותבים ביחד את התפריט..

אולי תנסי גם לומר לעצמך שאת מנסה נגיד 3 שבתות עכשיו להכין יותר. ואז לראות איך יהיה. תשתפי אותו אולי שהחלטת לנסות. וכמה שיותר תיכנסי לזה- כמו משימה, אתגר. 3 שבתות בסך הכל.
יכול להיות שאחר כך תגלי שזה לא כל כך נורא, ואפילו את תתחילי קצת לאהוב את זה..
או שלא.. אבל בעלך יראה שניסית, שהתאמצת בשבילו.
ואולי אחרי זה תגיעי למקום כזה באמצע, שכן תכיני יותר מבעבר, אבל פחות מבשלוש השבתות האלה..

ועוד רעיון שעלה לי.
אולי יש איפשהו לקרוא, או אנשים לשמוע מהם על המשמעות והחשיבות של האוכל בבית, איך האוכל יכול לבטא אהבה, לגרום לשמחה, לתחושת שפע, להרחיב את הדעת. או שסתם תנסי לחשוב על זה.. וזה יתן לך קצת יותר מוטיבציה להשקיע באוכל.

עוד רעיון.
אולי תסכמו שכל שבת מברכין את משקיעה?
ואז זה לא כל שבת, ומצד שני בעלך רואה שאת יודעת להשקיע, ומצד שני תסבירי לו שבגלל שבינתיים זה קשה לך, תתחילו מפעם ב-..

בהצלחה!!!
אפילו חמי המרוקאי למד בגיל קרוב ל 70 להכין סלטים בעצמואבן חן
כי לחמותי נגמר הכוח...
בקיצור, אם יש לך זמן וכוחות הייתי משתדלת קצת בשבילו (זוגיות וזה) למרות שעקרונית אני בעד שיכין מה שהוא רוצה בעצמו (זה מה שבעלי עושה. אני אשכנזיה ולא בקטע).
אם קשה לך ופוגע בך, יאללה לקנות. מכירה אנשים שקונים ממקומות של אוכל מוכן רק את הסלטים, זה לא כל כך יקר
משום מה חלק הגדול מהאלמנים הצעירים שאני מכירה (ל"ע)44444
למדו לבשל אז כנראה שזו התוויה חברתית שנשים שמבשלות.
כל השפים הכי מומחים והכי טובים הם גברים.
זה התוויה טיבעית לא חברתיתכלה נאה
עובדה שרב השפים גברים.44444
עובדה שהרבה גברים יודעים לבשל.
זה עבודה קשה לנשים. אמא שלי עבדה בזה והיה לה קשהכלה נאה
ולעמוד שעות על הרגלים.
ואם גבר מוכשר ומתחבר לזה למה לא?
אבל בעל שמבקש או רואה בזה שככה היא משקיע בו. שתנסה לפחות שיגיעו לאיזה פשרה.אבל כל שבת ככה זה לא נורמלי.
ואני מאמינה שזה לא רק באוכל .
לא יודעת למה רואים שאישה מבשלת ומגישה לבעל היא שיפחה ?
זה לא העניין של מה היא עושה זה הדרישה.44444
התעלמות מקשיים ודרישה לבישול.
זה יכל להיות ניקיון או טסט לאוטו.
הוא מתעלם מהקשיים שלה והיא מתעלמת מהקשיים שלוכלה נאה
גמישות קצת ורצון להטיב אחד לשני
לא טוב שתגיעו שוב לשולחן שבת ככהאנושית 8)
ניסיתם לדבר על זה לפני שבת? לתכנן יחד תפריט? עזרה?
טיפיםאמאשוני
אם את רוצה כמה טיפים שיוכלו לעזור לך להקל בבישולים:
*. הטיפ המוביל שלי שממש משנה עולמות- זה לטגן בצל בכמויות באמצע שבוע ולהקפיא.
יום שידי את מוציאה מההקפאה ומוסיפה לסירים- חוסך המון המון זמן.
*. כנ"ל לסחוט לימונים לסלטים ולקצוץ שום. אני העברתי את השרביט. לימונים זה התפקיד של הילדון בערך מגיל 3 והשום זה התפקיד של בעלי.
כששניהם מוכנים זה מהיר לתבל סלטים.

*. לפעמים שינוי קטן אחד יכול לעשות הבדל גדול. למשל יש קונספט קבוע של מרק- ומדי פעם לגוון עם ירק/ ירק עלים/ קטניה אחרת.
כנ"ל אורז- להוסיף מעט תבלין צהוב/ אדום רק בשביל הצבע או תוספת כלשהי (צימוקים/ פטריות וכו')
*. לא לטגן ביום שישי, זה לוקח המון זמן. יש מספיק מתכונים חלופיים.
*. לתכנן מראש מה את הולכת לבשל ולהפשיר מהערב. ככה על הבוקר את רואה את השיש מוכן ומזמין להתחיל לבשל.
*. לרתום את הבעל בלי שישים לב. למשל לבקש ממנו שהוא יהיה אחראי לשטוף כלים ולפנות שיש לפני, לבקש ממנו לקלף ירקות, לחתוך או כל פעולה אחרת שאת ממש לא סובלת (אצלי למשל זה כל מה שקשור לסיר לחץ. הגעתי למסקנה הזאת אחרי כמה זמן שבחנתי מה גורם לי להימרח בבישולים... אז היום שנינו יודעים שזה תפקיד שלו)

*. בשרים- להכין כמות פי 4, לחלק למנות ולהקפיא. כל שבוע לבשל מנה אחת. לחמם לארוחה לפי הגיוון הנצרך. כאן חשוב לא לשתף את הבעל בתכסיס. מהניסיון שלי- מי שאומר לך שהוא לא אוהב אוכל קפוא- זה או בגלל צורת ההקפאה/ חימום לא מתאימה או פסיכולוגי. אחרת אין להם כל סיכוי לדעת את ההבדל אם האוכל בושל יום קודם או שבועיים קודם.

*. לשים דגש על צורת ההגשה- לפעמים כשיש הרבה גיוון אז הכמות ממש קטנה וזה נותן תחושה של עליבות. תשקיעו בכלים יפים בגודל המתאים שיתנו אווירה נעימה. (אם זה סלטים אז יש סטים מאוד יפים שהצלוחיות מתלבשות אחת בתוך השניה, ואם עורכים את הצלוחיות ברווחים אז זה נותן תחושה של צורה מאוד ארוכה ויפה וגורם להרגיש שיש המון אוכל על השולחן)
מנת בשר להגיש עם הרוטב מפוזר יפה מסביב שיתפוס נפח. כמו למשל שמפזרים על כדור גלידה שוקולד, עושים פסים מאוד ארוכים. למה? כי זה נותן תחושה של מנה יותר גדולה. אז אותו עיקרון גם פה, אפשר לפזר שברי פיצוחים או כל דבר מתאים אחר.

בקשר לעצם הדיון איך אפשר לגשר בין הרצוי מצידו למצוי מבחינך,
אולי תקחי על עצמך פעם בחודש להשקיע מאוד לקראת השבת כמו שהוא אוהב. אם אתם נוסעים מדי פעם להורים (נניח פעם בחודש אתם נוסעים)
אז יוצא שכל שבת שניה יש שפע אוכל בשבילו ובשבילך יוצא כל 3 שבועות את לא משתגעת, שבוע אחד כן.

בהצלחה רבה!
איזה טיפים כייפיים!אנושית 8)
אני נהנתי מהם.
לגבי הפותחת- צריך לזכור כשכשלא אוהבים לבשל ולא מאמינים בזה זו ריצה למרחקים ארוכים וזה קשה.
זה גם ץלוי באטרח חיים, אם היא סטודנטית ועובדת וצריכה את הזמן שלה טלבשל בשבילה זה הכבה זמן ובזבוז זמן אז זה מבאס.
הרעיון של גל פעם לבשל כמות להקםיא ואז מפשיים קצת ויש גיוון הוא מעולה
עשיתי גזור ושמור;)אנושית 8)
ועוד טיפ - להקפיא סלטיםסבתא-אמא

למדתי להכין בכל שבוע סלט אחד או שניים - חצילים בטעם כבד למשל, או פלפלים קלויים, חומוס ביתי, מטבוחה וכו' בכמות גדולה, שמה בכמה קופסאות של 250 גר',  אחד למקרר והשאר למקפיא. כך בכל שבוע אני עושה סלט או שניים, ומוציאה מהמקפיא עוד כמה. השולחן עשיר יותר בפחות מאמץ. משתדלת לא להשאיר את הכנתם ליום שישי.

הטעם של דברים שיצאו מההקפאה - שונה.קרן-הפוך
עשיתי זאת מחוסר ברירה בחגים שעברנו.
יותר מידי רצפים של שישי-שבת-ראשון-חג, שלוש פעמים מלפני יום כיפור ועד שמחת תורה.

אבל ככה במהלך השנה לא מקפיאה מזון, חוץ משנצלים וקציצות.
הטעם לא אותו דבר כמו טרי.
מה ניסית להקפיא ואיך?אמאשוני
ואיך חיממת?
תנסי לבשל רק כמעט עד הסוף, ולחמם חימום ארוך על הפלטה. רטבים להכין בחימום.
הולך מצויין למאכלים שאוכלים אותך רכים כמו עוף בתנור, קטניות שמוסיפים למאכל (להקפיא מבושל בלי מים)
בחג הוצאתי אורז לבן מהמקפיא, שמתי צימוקים במים בכלי קטן בערך חצי שעה-שעה על הפלטה. כשהסמיך מעט עירבבתי עם האורז שהפשיר ונתתי חימום קצר לאורז שלא יתייבש מדי.
לא היה לאורז טעם של מקפיא, תנסי את זה.

כנל בצקים, מכינים בצק, תופח, מכינים צורה, תופח, נותנים מעט זמן אפייה שיתפוס את הצורה, מקררים באוויר הפתוח שלא יתפסו אדים, מכסים היטב בנייר אפייה ואח"כ לתוך שקית סגורה היטב ולמקפיא.
כשרוצים מוציאים- מורחים ביצה ושומשום ומכניסים לתנור לאפייה- אם מקפידים על הכללים יוצא מצויין ללא כל הבדל בין חלה שהוכנה באותו יום. בדוק ומנוסה על מיטב הטוענים שלאוכל קפוא יש טעם של מקפיא.

אגב, אם את מקפיאה במקפיא של המקרר, אז ההקפאה פחות טובה ואם פותחים אצלכם הרבה את המקפיא אז זאת בעיה. עדיף להקפיא במקפיא נפרד.
לנו אין אז מסתדרים עם מה שיש וזה לא רע. מה שחוסך עבודה תודה רבה.

אגב לא כתבתי גם כל מה שצריך לברור/לנפות אני גם עושה בפעם אחת ומקפיאה יבש. גם חוסך זמן.
בצקים ועוגות אני גם מקפיאה. התכוונתי שכמעט לא מקפיאה בישוליםקרן-הפוך
קטניות לא אוכלים אצלנו.
אורז יוצא יבש, והשיטה שלך - רעיון מעולה לעתיד!
אה יפהאמאשוני
חשבתי שאת ממש לא מקפיאה כלום, וחבל
הרבה אוהבים להכין הכל ממש מאפס למי שיש אפשרות למה לא,
אבל לא תמיד אפשר אז גם חצי דרך זה משהו

כן, אורז, קינואה וכו' יוצא יבש לכן תמיד אני מקפיאה בלי הרוטב/ תוספת ובחימום מוסיפה- אפשר בצל מטוגן, פטריות, עגבניות
כל דבר שיתן קצת לחות.
לקינואה אני אוהבת להוסיף פירורי בשר שגם אותם אני מטגנת מראש עם כוסברה בצל ותבלינים.
הסוד זה לבשל 90% ולהקפיא, החימום גם יבשל את ה10% הנוספים ואז זה לא מבושל מדי. זה יוצא אפילו בישול שמותר בשבת

שימי לב שאת הצימוקים על הפלטה הכנתי כי זה חג. אפשר לנסות בשבת להשרות במעט מים חמים בכלי שני/ שלישי, לערבב ולחמם,
לא ערבה לתוצאות ואם מותר בשבת...
יש סלטים שיוצאים מצויין מהקפאה כמו טרי ממש!!חצי שליש

מנסיון.

סלט מטבוחה ביתית אני מכינה בכמות לכמה שבועות ומקפיאה במנות.

סלט קישואים אני מקפיאה במנות ומערבבת עם ביצה קשה בכל שבוע אחרי ההפשרה.

יש עוד סלטים שטובים בהקפאה, ויש גם ספרי בישול שיש בהם הנחיות מה אפשר להקפיא ומה לא כדאי.

דווקא שניצלים וקציצות יחסית לא עוברים טוב הקפאה.44444
מה שעובר טוב הקפאה זה דווקא דברים עם רוטב.
כדורי בשר ברוטב עגבניות למשל יוצאים אפילו טובים יותר אחרי וגם שאוורמה ברוטב עגבניות, דגים ברוטב ועד'....
נכון, לא בדיוק אותו הדבר, אבל בסלטים ההבדל לא מורגש כמעט.סבתא-אמא

אם מקפידים להקפיא בקופסאות סגורות היטב, בטווח של חודש-חודש וחצי זו לא בעיה. וזה גם עניין של הרגל כמובן...

בלת"קסתם 1...
לנסות להגיע לעמק השווה.
מבחינתך את עובדת ולא יושבת רגל על רגל, אז שיעריך.
מבחינתו, שידאג לעצמו ויעזור וגם יכול ללכת לקנות ולחזק את השולחן בעוד מאכלים שהוא חושב שהם נצרכים לטעמו.

הוא נשמע מעט מנותק מההכנה, מהידיעה כמה כח וזמן זה מצריך וכו'.
אולי אפילו שישאל את הוריו ויווכח כמה עבודה זה.

להעריך ולא לזלזל תמיד צריך, מה שהוא אומר אפשר לומר בצורה חיובית.
לא מנותקשחר245

אם אצל אמא שלן הכל הלך תיק תק הוא לא יצליח להבין מה הבעיה ואם היא לא אוהבת לבשל אז אפילו הדבר הכי קטן נראה לה הר...

אני פותרת תרגילי מתמטיקה להנאתי אבל לשטוף 4 כלים בכיור יקח לי לפחות יומיים... ראיתי הרבה אנשים הפוכים...

אני רק אתן עוד רעיונות לסלטיםbinbin
מיום חמישי אני שמה סירים על הגז שיהיה מוכן לשישי ורק אצטרך לחתוך ולתבל,
תפוחי אדמה- לסלט מיונז
ביצים קשות גם לסלט מיונז
גזר מבושל- עם שום, לימון ופטרוזיליה
סלק- עם שום/בצל מטוגן, פלפל שחור ומלח ולימון
חצילים מטגנת בשמן ואחר כך מטגנת עם שום ועגבניות
מכינה טחינה גולמית,
סלט ירקות וכרוב...
ויש עוד סוג של סלט אבל זה יותר לסעודה שלישית, הוא מורכב מתירס, גמבה ומלפפון חמוץ- ממש שניה להכין וזורם עם הדג תיבול במיונז
איך אפשר לאכול כ"כ הרבהלמה לא123

ועוד אח"כ לדחוף כמה סוגי בשרים ו 20 תוספות

לא מבינה את זה

היי איך החלטת שאני גם עושה כמה סוגי בשרים ו20 תוספות?binbin
ואם אנחנו מאלה שמתמקדים בעיקר בסלטים?
חוץ מזה שזה נראה הרבה אבל רק 5 סלטים
לא כולל סלט ירקות וכרוב שזה הבסיס ;)
סליחה,לא התכוונתי ספציפית אליךלמה לא123

בטעות שירשרתי אליך

אבל באמת איך אפשר לאכול כ"כ הרבה?

אבל זה באמת עניין של הרגל...binbin
אני מכירה משפחות (חלקן גם רק זוג) שאוכל זה עסק רציני בשולחן שלהם ובאמת מתחילים ב8-9 סוגי סלטים אחר כך דגים ואז בשר עם תוספות ובסוף קינוח... הכל עניין של הרגלים בסוף
לגמרי.....44444
כנסי לאתר 10 דקות ויהיה לך יותר קל להכין יותררשש

ברור שאם זה כ"כ חשוב לו וזה עונג שבת בשבילו אז את חייבת להשקיע יותר (לא עד כדי כמו אצל הוריו אבל גם הקיצוניות השניה לא מתאימה)

תעזרי גם בדברים חצי מוכנים וכד (בצק עלים ודומיו, ירק קפוא, רטבים)

מה פתאום חייבת, כי הוא רגיל מבית הוריו?קרן-הפוך
רוצה - שגם יתאמץ. או שיילך לקנות אוכל מוכן בחוץ.

בעלי אוהב פרגיות על המנגל. ארז הוא אחראי לעשות אותם.
בעלי אוהב סלטים טריים ממגוון ירקות, חצילים - אז הוא זה שעושה אותם.
כי זה בעלךה-מיוחד

ובעלה כנראה זה מישהו אחר

מסר כפול..M/N

לאישה קודם כל: זה הגבר בו בחרת לחיות ושווה להתאמץ קצת בשביל האהבה ושלום הבית..

והגבר שלך צריך לקבל מסר מצד שלישי  רב או מישהו שהוא ממש מעריך  [ ממש עדיף שלא דרכך]

 שכדאי לפרגן ולהעריך גם את המעט שאת עושה מכל הלב וזה בוודאי יגרום לך לרצות לעשות יותר למענו

עסקהיגאל13

בה'י

 

על כל סלט נוסף  הוא מתחייב לעוד דבר  תורה 

משתדליםקוהלת

אני ממש לא מרוקאית, וגם אצלנו מכינים הרבה אוכל לכבוד שבת.

מבחינתי, בליל שבת סעודה חלבית, זה נפלא! לבעלי זה נורא!

ברור שאני משתדלת לכבד אותו כרצונו, ותתפלאי- כשבעל רואה את המאמץ, הוא מעריך, ובהמשך גם לומד את צרכייך ודרכך ומעצמו רוצה כך.

נראה לי שה"מאבק" ביניכם אינו בריא, ולא מסתכם רק באוכל, וכדאי אולי למצוא גורם שלישי הנאמן על שניכם, שיסייע לכם למצוא את עמק השווה. ואת הדרך הנכונה לכבוד ביניכם.

                           בהצלחה!

לדעתי, תסבירי לו שכל דבר מגיע ע"ח משהו אחר.44444
אםתבשלי יותר זה יגיע א"ח משהו אחר וזה באמת לא כזה ערך חשוב.
מעבר לזה, תסבירי לו את החס שאת עושה עם כלותייך/ חתנייך לעתיד (וזה ממש לא נכתב בזלזול אלא ברצינות ואת מרגישה את זה בעצמך.....)
ובנוסף, הסבר בריאותי- הגוף שלנו לא צריך כ"כ הרבה אוכל. בעקרון בשבת לגוף אין צורך שונה מביום חול. אז כן משדרגים לשבת ועושים אוכל יותר מיוחד אבל אין צורך להתפרע ואין צורך להוסיף מנות.

עוד היבט- כלכלי- הארוחות האלה עולות הרבה יותר כסף וחבל. עדיף לחסוך אותו לדברים משמעותיים יותר.

חוץ מזה אפשר להחליט על שבתות מסוימות שיהיו מושקעות יותר (למשל שבת מברכין לא בתקופת החגים ופסח).


* חסד44444
ודבר נוסף להסביר לו מה ההשלכות של זה מבחינה פרקטית ולבקש עזרה.
למשל: אם אני אכן עוד סוג בשר לא יהיה לי זמן לנקות את השירותים- תצטרך לנקות אותם או שיתווספו לי כלים וגם אני לא אספיק לשטוף את הכלים האחרים אז תצטרך לשטוף כלים וכד'....
וואי וואי.לאיאומן
התכוונתי לכתוב לך את דעתי בנושא כפי שבקשת, אבל אז קראתי את כל התגובות פה והבנתי שאני פשוט מגיעה מעולם אחר ואולי אין טעם בדעתי. אבל אם זה בכל זאת מדבר אלייך- כשהתחתנו היה ברור לבעלי שאני המבשלת בבית. והמנקה. והמכבסת. למה? כי אני האישה וככה הוא גדל. לשנינו היו פחות או יותר אותם משאבי זמן. אני לא גדלתי ככה ולי זה לא מתאים. אחרי אינספור שיחות והסברים הדדיים הבנו את הצרכים אחד של השני וחלוקת התפקידים התאזנה מאד מאד. לאחר יותר מעשור של נישואים הוא עושה הכל מהכל בבית, לשנינו יש מעט מאד זמן פנוי בחיים ומי שיכול עושה.
אני בניגוד לכולם חושבת שיש פה עניין עקרוני ומהותי ושכדאי להבהיר אותו בשלב הזה. ברור שאפשר לעשות דברים כדי לשמח אותו, ורצוי ומומלץ, אבל אם את, כמוני רואה את מטלות הבית כתפקיד של שני בני הזוג וזה מה שקשה לך בסיטואציה תדברי על זה בקול רם ובלי להתבייש.
לא קראתי את כל התגובותהנחש המקסים
עם זאת ,אולי פשוט שיקנה אוכל מוכן .
היו יש מגון רחב של אוכל מוכן לשבת.
אולי באמת כדאי לכם להשקיע בזה .
וככה לפתור את העיניין
כותבת לך תגובה ויכול להיות שכבר כתבו ברעיון הזה-חותמת+

אצלינו זה הפוך- שאני מרגישה צורך במלא מלא סלטים ושפע על השולחן ובעלי ממש ממש לא,

ואין סיכוי להכין כמו שאני רוצה כי כמה אפשר לאכול??
אז חשבתי שמה שחשוב לי זה שהשולחן יהיה שבתי וחגיגי, אז אני דואגת מאוד לקישוט של השולחן ואיך הוא נראה,
ואני חושבת שאת יכולה גם לנסות להבין האם מה שהוא צריך זה באמת מלא אוכל, או שהשולחן יראה מושקע,
וגם אם צריך יותר אוכל, אז לגרר 3 גזרים ולעשות מזה 2 סלטים, ולהכנס פלפל חצוי ל2 לתנור ובשבת לחתוך לפרוסות ולטבל ותוסיפי עוד 2 סלטים קנויים זה ממש לא עבודה מסובכת וכיף להשקיע בשביל שהזוגיות תהיה הכי טובה.
 

לא חושבת שעוד סלט זאת הנקודה, ולא משנה אם הוא קנוי או ביתי.מפצלש"ת

לעניות דעתי הענייה ביותר, יש פה עניין מהותי הרבה יותר (אולי תקשורת בכלל)... ואם הוא ייפתר, הסלטים והמנות הנוספות יהפכו מהותיות פחות. 

אחרי קריאת הרבה מהתגובות פה (כתבתי קצתהרבה אבל שווה קריאה..)שכל ורגש

סליחה אם מישהו או מישהי נפגע/ת, אבל יש לנו בעיה. הפמיניזם וכו' שהביא הרבה דברים טובים, גם הרס דברים בסיסיים טובים, ויצר גברים ממורמרים. ואני פונה לנשים, כי בסופו של דבר, הן ה"מנוע" להכל.  בעלך, גם אם הוא חזק ומצליח, ולא אומר את זה, צריך אותך, את ההערכה והפינוק שלך (ופחות את הכבוד. אנחנו מעדיפים שיוויון וכבוד הדדי). גם אם זה נראה לך טיפשי.

ודבר מרכזי שזה מתבטא בו אצל רוב הגברים, זה האוכל. די עם כל המשחקים הטיפשיים האלה של יסתדר לבד ויכין לעצמו וכו' (אם הוא אוהב ועושה מעצמו אז כמובן סבבה). הבעיה זה לא המטבוחה, החצילים או הסלט מיונז. ולא משנה אם את מרוקאית או אשכנזיה. הוא רוצה אותך. זה כמו שתרצי לספר לו ולפרוק כל מיני דברים קשים שעברת, והוא יגיד לך קחי מאתיים שקל ולכי מחר לפסיכולוג. 

העולם מלא בלחץ, קשיים, תאוות, אז לפחות שבבית תהיה לנו פינה שקטה, שיבינו אותנו וישקיעו בנו ולא יעשו סיפור מכל דבר גם אם הוא מצריך מאמץ. לא צריך תמיד לחשוב מהשכל, לפעמים צריך לחשוב מהלב. לפעמים הוא חושב נכון יותר..  ונשים אכן ניחנו ב"בינה יתירה" כלשון חז"ל, כלומר שיש להן כשרון לקרוא את המציאות נכון. אבל בדור הזה משהו השתבש. כולן יודעות שזו הנקודה, אבל הן מעדיפות להיות "צודקות"- "אני לא אוהבת לבשל, לא הרגילו אותי לזה, זו לא אני, אני מספיק עסוקה" (ובישול זו סתם דוגמא כללית). אם לא תדעו להיות חכמות באמת, לוותר, לתת ולמלא את הבית באהבה, זה פשוט לא יקרה. תלוי בכן.  וזה לא מצריך דברים גרנדיוזיים. בעל לא מצפה שאשתו תהיה כמו אמא שלו, הקשר איתה כולל הרבה יותר גוונים, אבל הוא גם רוצה לראות שהיא לא עושה רק לצאת י"ח אלא משקיעה.

ועוד נקודה. נגיד שהחינוך הפמיניסטי יצליח ואנחנו גם נדע לנקות, לבשל וכו' בדיוק כמוכן, וה"תפקיד" יהיה מוטל עלינו בשווה. מה יגרום לנו לאהוב אתכן? רק ערכים דומים ועולם אינטלקטואלי דומה? זו תהיה אהבה כמעט אפלטונית.

אני אמרתי לאשתי- חוץ מדברים בסיסיים שאני יודע (חביתה), אני לא רוצה ללמוד לבשל כלום. אעזור לך בדברים אחרים אבל אוכל זה דבר שאת עושה בשבילי. ככה את מביעה כלפיי את אהבתך והערכתך (רק לומר את זה, זה בבחינת "מאמין בלב"), גם אם קצת קשה לך.

ואותו דבר אני אעשה בשבילך במה שחשוב לך. 

והקשר בינינו מצויין. אני דואג לאשתי, משמח אותה, והיא מאושרת עד הגג. המאמץ "משתלם" לה.

תנסו. תהיו חכמות. אל תראו בזה חוסר כבוד. תבינו שבכל גבר נמצא ילד קטן שצריך אמא מפנקת בדברים הכי פשוטים, גם אם הוא לא אומר את זה (לאלו שעדיין אינן אמהות, תתאמנו עליו בלהיות אמהות בע"ה..). תתחברו לעולם הרגשי של הבעלים שלכן ותפתחו אותו. אתן רק תרוויחו בסוף. הבית שלכן יהיה קן של אהבה ושמחה. 

נ.ב יש גם כמה דברים להגיד לגברים כמובן.. אבל הם לא היו הנקודה פה..

אה, באמת? כי אתם אוהבים אישה בגלל שהיא יודעת לבשל??פצלשית..
(וגבר שהוא המבשל בבית בדרך כלל, יש לו בעיה בלאהוב את האישה שלו? )
בואו נהיה רצינייםשכל ורגש
ברור שאהבה לאשה היא משהו עמוק מאוד וכוללת הרבה סיבות ורבדים (כגון השקפת עולם דומה, הפריה אינטלקטואלית הדדית). יש בינינו קשר חזק גם בתחומים האלה. אבל אי אפשר להתעלם גם מהרבדים ה"נמוכים".
בישול היה רק דוגמא. אצל כל זוג זה יתבטא במשהו אחר (וכתבתי את זה).
מעולם לא הוצג הגבר באור כה מעורר רחמיםפעם הייתי עוגי
כבדבריך כאן
אולי אתה מפחד להודות בחולשותייך?שכל ורגש
תרצה או לא הרובד הזה קיים בכל גבר. ברור שיש לנו עוד הרבה תכונות, והן אלו שבעיקר באות לידי ביטוי. כגון מנהיגות, ויתור, נתינה, אבהות. אבל אי אפשר להתעלם גם מהנקודה הזאת, ובה התמקדתי פה.
אולי בהזדמנות זו נגיד לגבריםכלה נאה
שאתה אוכל תודה לאשתך. תגיד לה
אישתי איזה אוכל טעים אין עליך. השם ישמור אותך...
מבטיחה לכם יהיה לה חשק לבשל יותר ובכיף
כי אישה בדרך כלל אוהבת לשמח את בעלה.

לא לקחת את הכל מובן מאליו ולחשוב שהכל מגיע לי.
הדברים שכתבת הם פשוט המצאה. העיקר שזה כתוב יפהפעם הייתי עוגי
אכן שיערתי שכל כוונת הבעל דרך ארוחת שבת לומר להטוב ומטיב
אני לא מרגיש שאת מעריכה או אוהבת אותי וסביר להניח מפאת חוסר בשלות וניסיון להכיר מה באמת הצרכים האמיתיים הבסיסיים של בן/בת הזוג.

חלק מהעצות פה לא רלוונטיות ולא ישיגו את מטרתן כי במקרה הזה כמו שציינתי ארוחת שבת היא תוצאה של משבר וחוסר הבנה מה באמת כואב לבן/בת הזוג.

הרושם שלי ששניהם לא שבעי רצון מהחוסר נכונות של בן הזוג להקריב שניהם מרגישים "קורבנות" ולכן כל אחד מתבצר בעמדתו מבלי לפתוח דיאלוג אמיתי על מה שבאמת מטריד אותם וזה הרבה מעבר לאוכל, והאוכל הוא רק תוצאה ושניהם צריכים הדרכה והכוונה של גורם מקצועי.
זה רק מחזק את דעתי שיש פה מעגל שצריך לשבור44444
כי הנורמות ל"צרכים" רק עולים.
גם לנשים יש צרכים וגם לנשים קשה.
אני רוצה לראות את הגבר שהולך לעבודה ומתפקד כרגיל יום אחד עם וירוס אבל נשים נדרשות בזמן שהןמוצאות את עצמן על כל ילד מעל שנה חלשות עם תסמינים של מחלות לירוך סעודות, לעבוד, לנקות ולתקתק בית (וזה בלי לקחת בחשבון הפלות וכד'... )
הזוי בעיני.
וזה בכלל לא קשור בפמיניזם זה קשור להגיון בריא וחלוקת עבודה.
אגב, אם הגבר רוצה כזה "שרות" שיבין שאם משקיעים כ"כ הרבה משאבים באוכל מישהו צריך להביא את המשאבים האלה. הוא מוכן לעבוד יותר בשביל זה? לעמצוא עוד עבודה? הגיוון באוכל שווה את זה?
מה שהכי קפץ ליעדיין טרייה
זה שהוא מגלה מה הכנת רק בארוחה עצמה. גם אם הוא לא מבשל את האוכל עצמו הוא יכול להיות מעורב בהכנות לשבת. לשבת יחד לתכנן תפריט שמתאים לשניכם לעשות רשימת קניות בהתאם אם יש משהו שאת לא יודעת להכין הוא יכול לבקש מתכון מאמא שלו או למצוא מתכון באינטרנט. אם זה כזה נקודה רגישה אצלכם למה להגיע לשולחן שבת ורק אז לגלות שיש בינכם חוסר הסכמה... אגב לדעתי עם ההריונות והלידות הוא יתחיל לילמוד לבשל כי לא תהיה לו ברירה כל כך...
גם לי זה בלט...פצלשית..
הוא לא שותף לתכנון? קניות? משהו?
לכל המגיבים- אתם לא מבינים שעוד סלט למי שלא אוהב מטבח זהבעזרת ה
לא כמו שזה נשמע לכם??
אין שום קשר לעצלות! יש כאלה שאין להם/ן זיקה למטבח..

אז גם אם תעלו כאן רעיונות לעוד סלטים וכו זה נחמד אבל מי שאין לו את זה יתקע במה שהצעתם ולא יצליח לחשוב על עוד רעיונות ולזרום בעצמו במטבח..

יש כאלה שבשבילם לשבת להכין את המתכונים שהצעתם זה כמו לשבת לפתור נוסחא

(ואת זה אני כותבת בתור אחת שאוהבת מטבח, ובכל זאת מסוגלת להבין שיש כאלה שלא).
לכל המגיבים?סתם 1...
חשבתי להתחיל לעבור אחד אחד אבל אז ראיתי שיש 150 תגובות
כל הכבוד לך על ההשקעה!
לא, לא קראתי את כולם. אל תדאגבעזרת ה
קראתי אולי חצי.. התכוונתי לרוח הדברים שהיה ניתן להבין מהתגובות
אבל אנשים יכולים להשתנותבת 30
ובן זוג זה סיבה מאוד טובה להשתנות.
יש כאן מישהי שכתבה שהיא השתנתה בנושא הזה.
נכון שצריך לקבל את בן הזוג כמו שהוא. אבל מצד 'ני אי אפשר להתבצר ב''ככה אני ותסתדר עם זה''.
ראוי ונכון להשקיע מאמץ למען השני.
ככה בונים בית...
אני אהבתי לבשל עד שהגעתי למצב שהבישול פשוט מעיק עלי.44444
עכ'יו בעיקר אחרי החגים, אני לא יכולה לראות מטבח.
זה לא ויכוח מתאים לשבת. שום ויכוח לא מתאים לשבתאליהו, חיפה

יש 3 אפשרויות,

האחת - היא לקבל מתכונים מבית אימו ולנסות לשלב את האהובים והקלים ביותר בארוחה.

השניה - היא לנסות לגוון במתכונים עד שתמצאו את השילוב האידאלי.

השלישית (גיליתי לאחרונה - מחרדים) - היא פשוט לקנות מעט מכל דבר במקום המוכר מגוון מוכן.

 

 

הלכתית - הגבר גם צריך לקחת חלק מסויים בשבת - והכנת תבשיל לשבת אינה פחיתות כבוד כלל - להפך.

אשתי שונאת ומבשלת די בסיסי, ואני מסתפק בכך שהיא תכין שניצלים (שהילדים אוהבים),

באמצע השבוע - אני אוכל אוכל זול, בריא ולא בהכרח טעים,

ולשבת אני מכין בעצמי מתכונים אהובים עלי.

 

אני מסכים איתו"ה' הוא המלך"


הצעה,חד קרן
אני מציע להכין רשימה ארוכה של דברים שאת יכולה להכין מהר ובקלות.
רשימה של,
סלטים
תוספות
עיקריות
קינוחים.
תשבו ביחד, עם כוס קפה.

ןתבנו ביחד את התפריט והכמויות.
אני מרוקאית בעלי אשכנזי.
אני יודעת בדיוק על מה את מדברת.

שווה לתכנן מראש ולדבר על זה לפני שבת.
אני מכינה שבת בשעתיים, עם מלא דברים שבכלל לא מורכבים.

לגבי שיתוףהבעל במטבח, זה מנטליות. אני לא יודעת מה הלוז השבועי שלכם,
אבל שווה מאוד לנסות ללמוד ביחד להכין שבת וזה זמן ממש מדהים לדבר, ולצחוק, לחתוך, וכו....

בהצלחה ובתאבון.

מה שהכי מעניין בשרשור הזה זה איך הדיבור על האוכל פתח לכולנואליפ
את המקלדת

@עירוניסטית102 בארה"ב כאשר אשה מגישה אוכל טעים מחמיאים לה שהיא יודעת היכן לקנות
מה שהכי מעניין בשרשור הזה זה*אשתו של בעלי*
לאן נעלמה העירוניסטית הזאת??
חחח עם כמות מתכונים וטיפים שקיבלה היא בטח במטבחטוב ומטיב
ממש נעלמה-אולי התחילה להכין סלטים לשבת;(אנושית 8)
זרקה פצצה ונעלמה.
חחחחחחכלה נאה
זוגות מאורסים - ראו הוזהרתם! דוגמא לפערים שאפשר לסכם מראש!קרן-הפוך
לא צריך לגור ביחד לפני החתונה כדי לדעת שהמוקש הזה בדרך - ציפיות הגבר מהאישה על מגוון האוכל לשבת.
אז מה עצתך?סתם 1...
לחפש את כל המוקשים האפשריים?
ואז בשביל כמה מאכלים לותר על שידוך טוב ? לא חבל ?כלה נאה
אם לא האוכל יצוצו בעיות אחרים כמו איך לחנך את הילדים...
לא תמיד מה שסוכם עומד במבחן הציאותאמא פולניה2

זה עוזר, לפני או אחרי הנישואין לתאם ציפיות, אבל עדיין יכול לקרות שמישהו שהתחייב לוותר מתוסכל ולא טוב לו עם זה אחר -כך, אז צריך להמשיך להתמודד על גישור והקטנת הפער.

קודם כל מה שבא בקלותאמא פולניה2

תוסיפי דברים שאפשר להכין בכמות גדולה ולהקפיא מנות מנות, כמו מטבוחה - את יכולה לסגור היטב מנה, ואפילו חודשיים אחר כך - תני הרתחה, וכמו חדש.

כך גם לגבי חציל - את קולה בתנור כמות גדולה, מוציאה את התוך לתוך שקיות ומקפיאה. כל שבוע מוציאה מנה ומערבבת ומטבלת עם דברים אחרים, וכו'.

כל מיני קטניות ניתנות לבישול והקפאה, ואח"כ רק הרתחה וטיבול , וכן הלאה.

כך תכיני כל שבוע דבר אחד נוסף  (שממנו תקפיאי, נוסף לטרי לשבת)- אבל יהיו לך עשרה.

 

אגב, ניתן להקפיא רוטב טוב שהשתמשת בו לדג או לבשר, ונשאר בתבנית או בסיר. זה ממש טעים בשימוש ממוחזר עד פעמיים או שלוש בסה"כ. בשבוע שלא השקעת ברוטב, אולי יהיה לך כוח לעוד סלט חסה, או טחינה וכו'.

עוד סיבה למה כדאי תמניה-מיוחד

מכינה לו מרק וכאן סיימת את הסיפור חיוך גדול

מה פתאום רק מרקאניוהוא
סחוק, חילבה ורסק,
לחוח, גלובה וסלוף, ג'חנון, זלביה וקובנה
מרק עוף, מרק בשר

וזה בלי הג'לעא
צודק. טעות שליה-מיוחד

אז רק 999 סיבות להתחתן עם תימני חושף שיניים

התכוונת ג׳עלא *אשתו של בעלי*
אתה חייב לקרוא את התיאור המלא של הג'עלההדוכס מירוסלב

יש בספר שיצא על יהדות תימן עם מאמר מהרב יוסף קאפח. פלא פלאים כמה קדושה הייתה שם!

אשמח אם תשלח ליאניוהוא
פעם ראיתי ג'עלה ממש יפהאמא, ברוך ה'

"סעודת אמנים" זה חיקוי זול למה שהולך שם..

ממש התרגשתי.

ובכל מקרה, התימנים של היום (לפחות אצלינו) אוכלים גם הרבה סלטים ומנות נוספות..

ממש לא רק מרק...

יש משהו מיוחד יותר במה שהיה פעםהדוכס מירוסלב

הרב כותב שם שבג'עלה רק גדולי הדור היו שרים, וכולם היו יושבים בשקט ושומעים אותם שרים. וכמובן שלא היו ריקודים כפי דינא דגמרא.

הוא גם כותב שזה היה מעמד חינוכי לילדים וכשהאבא היה מנסה להתנער מהאחריות האמא הייתה אומרת לו "קח אותם שיתחנכו" כי היה ברור שזה מעמד חינוכי.

וגם צורת האכילה שם, קדושה מבהילה...

 

אם אוכל אצלם את המאמר בלי נדר, צריך להגיע אל הספר ראיתי אותו כאורח

מרק, חילבה וכל הבצקים בקערה אחתאנושית 8)
אותו מתכון
אולי תימני מתימן שחי לפני 60 שנה...אודי-ה
לא נכוןה-מיוחד

בשבועות הראשונים אישתי התעצבנה עלי

"כל שבת אתה רוצה מרק??"

כואב קצת לשמוע...הדוכס מירוסלב

אולי תציעי לו לקרוא את הספר של הרב ארוש בגן השלום?

הוא מאוד מדבר על העניין הזה של איך להתמודד עם מצבים כאלה (זה ספר לגברים בלבד)

 

פירוש רשיהעני ממעש

האם הבעל, החושב שאשתו עדיין בתימן/ מרוקו, גם בשאר תחומים נמצא בעולם פרימיטיבי? האם הוא עובד בשמש 14 שעות?

האם אשתו לא עובדת? האם מכבסת בנהר? האם הוא סוחב על גבו את העצים שחטב- כדי שהיא תכין לו את המעדנים שהוא מצפה להם??

 

ב. מדוע הוא ממודר מהמטבח? האם יש בזה איסור/ משהו מגונה? באם אשתו חולה, מה יהיה? (גילוי נאות. אני נמצא במטבח מאז יום ששי אחד בהריון של הבת הבכורה, שאשתי הודיעה לי שאינה מסוגלת לבשל .. )

 

ג. האם אמירה כזו- "לא חסר כאן משהו?", מדי שבת- מותרת? / רצויה?/ מראה על קושי בתקשורת/ קושי בהבנה- בסיסית לחיי משפחה- שאני כבר לא רווק/ רווקה- ויש כאן עוד יצור בר דעת

 

פתרונות פראקטיים יש ויש, ונרשמו כאן- לקנות מוכן, להכין הרבה ולהקפיא .. וכו'. השאלה לדעתי- מניין נובע העניין, הדרך, השיח, היחס.

 

אם יאמר-יגדיר- אני צריך שיהיה XYZ בצלחת שלי- ניחא. זהו צורך. לגיטימי. יתפוצץ העולם, יש לראות איך זה יקרה. לכל אדם מותר עד 3 דרישות מוזרות..

 

אך-

הצירוף/ התנייה של הצורך, בחיוב של אשתו למשהו לא סביר/ לא מוסכם- אומר דרשני

 

אלא אם הם גרים אי שם בהרים מסויימים.- ואם כן לא ברור איך הצליחו להתחבר לאינטרנט..

אוכל מול ביתמרכז
על זה נאמר ספרדים משקיעים באוכל אשכנזים בעוד דירה לילד..
פרקטית.. יש בזה משהואנושית 8)
איזו הוצאת לעז על עדות קדושותהדוכס מירוסלב

למה היית צריך לציין עדות שנתפסות בעינייך כביכול כמזלזלות בנשים שלהן?

אני מכיר הרבה סבתות מרוקאיות, אף אחת מהן לא חלשה ומדוכאת. ובתימן מעמד האישה בכלל היה שונה, יש ספר מחקר שלם בנושא.

תשובההעני ממעש

א. כתיבה תמציתית . 

ב. תיאור מציאות ואורח חיים. אין זלזול. 

ג. אם מאן דהו נעלב, סליחתי מראש.

ד. אם כבר, "מרכז" העיר הערה נכונה, בהגדרת יתר עדתית.

ושוב, הנעלבות מראה על משהו. אין צורך לצפות לבקשת התנצלות שתסרבל את הדיון.

 

הכל סדרי עדיפויות, שבין היתר מיוחסות לעדות. ממש לא מחייב כמובן המוצא הגנטי, יש ויש לשני הכיוונים.

 

ספציפית, יש כאן בעל מדכא- בגלל שהוא לא נמצא במקומות הנל- שם זה היה טבע החיים.

 

למה אתה משליך מאדם אחד לעדות שלמות?הדוכס מירוסלב

אתה לא חושש מלשון הרע על רבים?

אין קשר לבקשת התנצלות או עלבונות, לא מעליב אותי... אבל בתור אדם שגדל עם הרבה מרוקאים ותימנים לא ראיתי אף אישה מדוכאת. בעיקר נשים מאוד חזקות שלפעמים יש להן גם בעלים חזקים.

בכלל, אצל הסבתות המרוקאיות כל הגאווה זה הבישולים. פעם התארחתי אצל מרוקאים וחשבתי להביא איתי משהו כאורח - כמעט זרקו עלי נעל (צעירים, אישה חזקה ועובדת במשרה מלאה ואמא ללא מעט ילדים). לא כל אדם חושב שלבשל זה עול ושונא את זה. וזה בטח לא משליך על כל העדה.

 

לגבי ה"בעל מדכא" הייתי יותר נזהר בלשוני במקומך בנושא כזה עדין של שלום בית!

תשובההעני ממעש

איני רואה בכך נדנוד לשון הרע

זה שיח מצוי, שידוע ומקובל, ובשימוש של כל עמא דבר, גם בדיבור רציני וגם בהלצה

 

שוב. לא הצגתי את מטלות האשה כדיכוי,

אלא- השלכה של התנהלות בנק' מסויימת כלפני שני דורות, בעולם עכשווי- כחוסר איזון.

 

כמוך, אני מכיר גם סבתות מכל העדות, ודבריך נכונים. 

 

כאן מדובר במישהי שאין המטבח גאוותה הבלעדית. ודלא כחלק סבתות. ולכן איני מבין את ההתעקשות של מי שהתחייב לאשתו בכתובה- שלא לתת יד בבישול. ומרשה לעצמו לעקוץ אותה באופן כרוני-  ודלא כמנהג סבי מרוקו, ותימן, וגם אשכנז- שלא היו עושים כך.

 

המסדר קידושין שלי- רב ספרדי. התלוצץ בחופה, שבכתובה כלול לעשות ספונג'ה

 

קצרו של דבר. הסטיגמות הם לרצף ההבנה. ממש אין צורך להיתפס לדימויים משניים שנועדו לתוספת הסבר

 

לדעתי נכון לדון בשאלות שקיימות

 

שיח מצוי זה היתר ללשון הרע? אם כולם עוברים עבירות אז מותר?הדוכס מירוסלב

לא מצינו כזאת באף אחד מספרי ההלכה.

 

אני בסדר עם סטיגמות, כשאין בהן לשון הרע וכשיש בהן אמת.

ושני התנאים האלה לא התקיימו כאן.

טוב. שומעהעני ממעש

לדעתי, מצוי שרבנים משחילים בדרשות מילתא דבדיחותא להמחשה, במינון של בערך מה שרשמתי.

נשלח שאלה ונראה. תמיד ניתן ללמוד, מכל מלמדיי השכלתי

 

והאמת והשלום אהבו

ישר כחך!הדוכס מירוסלב

יש לי איזו שאלה תורנית בעניין בדיחות הדעת ואכמ"ל.

דבר אחד אציין, כשראיתי אנשים ששרויים בדבקות (לסירוגין, לא זכיתי לראות כאלה שרצופים) הם כמעט תמיד היו נטולי בדיחות הדעת לגמרי.

יש לציין את היוצאים מן הכלל הלא הם חז"ל שעשו את זה כדי לפתוח את דעתם של תלמידיהם ללימוד.

כמה סטיגמות בשרשור אחד;)אנושית 8)
עמך ישראל שבטים שבטים
כבר יש כל כך הרבה ערבובים בי העדות שאפשרארלט

לוותר על הסטיגמות. ברוך השם. וגם הנכדים/נכדות כבר לאו דווקא נצמדים למטלות שעמדה בהן הסבתא. לא מוצאת הרבה תימניות צעירות שמגלגלות בצק שעות כמו פעם ולא כל מרוקאית ממהרת להכין ח"י סלטים והרבה אשכנזיות כבר לא מתבלות את האוכל רק במלח. 

מסכימהאנושית 8)
כמידת האהבה הרצון להעניק ולהשקיעעדנה עבאדי
למה לילדים שלנו אנחנו יותר ותרנים מפנקים משקיעים ובבעלים שלנו פחןת ? זה הזמן לשנות את המצב .בסופו של יום רק איתם נשאר ויפה שעה אחת קודם ..
אז מה הקטע שלך?Mohammed_Yusuf
קשה לך לעשות לו קצת נחת רוח ולהכין לו פעם בשבוע אוכל שהוא אוהב במקום לקשקש כמו ילדה קטנה בפורומים ולשאול את כל עם ישראל שאלות מטומטמות ומביכות?

כי לעצמך הבאת הרבה כבוד פעם הייתי עוגי
שיפסיק לבלבל את השכלrafid
מה הוא מרוקאי זקן?
את לא משרתת שלו ושיתרגל ואם לא אז שיפשיל שרוולים.
אני נשוי כבר 26 שנים והיום פערים ביני לבין רעייתי הבנתי שמה שלא מוצא חן בעיני אישה בעצמי וכך גם רעייתי עושה.
שנינו לא מושלמים לבד אבל יחד זה מושלם.
לימדו אותי שבגיל עשרים לא לצפות בשני יישתנה, זו החבילה מתאים לך? לקחת? תתמודד...
אל תבלבל במוח. גם בשולחן ערוך כתוב שצריך לענג את השבתכלה נאה
ולהרבות במאכלים.
ואם הוא לא יודע לבשל הוא לא חיב!!!
זה תפקיד של האישה.
ואם לאישה קשה לעבוד החוץ שלא תעבוד הוא צריך להביא פרנסה. אלא שנשים היום רוצות להגשים את עצמן ולהתקדם ולא להשקיע בבית. נכון בחוץ יותר מעריכים. מה לעשות!
ועוד דבר שנמנעתי לכתוב. היום נשים יכולות להיות עם הפלאפון שעות או לראות סרטים או לדבר עם חברות במקום להשקיע במה שצריך.
אז די בבקשה !
אח שלי כמעט זרק לאישתו את הפלאפון כי הוא מגיע מהעבודה עיף ורעב והיא פבלאפון שעות. אין אוכל ואם יש שימזוג לבד. ושלא נדבר על הבית שהיא לא מסיקה כלום.. אישה זה הבית ואם לא בעיני חסר לה משהו בנשיות או שהיא עצלנית.

מה קרה הבן אדם רגיל לדגים סלטים וובשר ופתאום שולחן עלוב עם איזה טחינה ולא יודעת מה עם מנה אחת. בעיניו זה לא עונג שבת !
ושלא נדבר אם הוא נישאר רעב.
יופי שהיא לא רגילה. שתתחיל להתרגל. אם מעכשיו ככה מה יהיה כשיהיו ילדים קטנים?
זה עצלות נטו או עקשנות לחנך אותו.
בושה שהוא צריך להתחנן לאוכל כל שבת !
הא.. ומנה אחת עושים רק בתשעה באב!כלה נאה
נסחפת! אני מכינה סלט חי גדול וטחינה וזה סוף הסלטיםארלט

ביחד עם לחם תוצרת בית (ולא.. זו לא חובה - כל אחד מה שמתאים לו), יש אח"כ דגים ובשר ותוספות והשולחן ערוך יפה ומכובד וכולם שבעים ומתענגים על השבת. לא כתוב בתורה שרק ח"י סלטים זה עונג שבת או שחובה 2 סוגי בשר. אני יכולה להבין שמציעים לה לשמח את בעלה אבל להגיד שמי שלא חושב כמוך או מכין כמוך אז שולחנו עלוב זו חוצפה.

זו השקפה מנטליות או איך שתרצי.. חוצפה ממש לא!טוב ומטיב
לא צריך לקחת אישית כל תגובה בפורום, אני גם מכינה לא יותר מחמישה סלטים וגם זה יותר מידי חח ולא כי לא רוצה, אלא כי לא מסוגלים לאכול יותר מזה, כמו שציינת יש עוד תוספות בשר דגים וגן זה לא בהגזמה.
ואם בעלך יבקש עוד שתי סלטים לשבת תתאמצי או לא?כלה נאה
תרצי לשמח אותו או להגיד לו זה מה שיש אתה רוצה תכין אתה ?
אפשר להגיד אני ישתדל או פשרה שהוא יום חמישי יעזור בבית ולה יהיה זמן להכין יותר.
לא יודעת שימצאו מה שמתאים להם. אבל הרצון על זה אני מדברת.
מה שכתבתי זה שיבינו גם את המנטליות שלו ולא רק את שלה !
אין בעיה פה. תכיני מה שמתאים לכם כל עוד השני בסדר עם זהכלה נאה
אבל אם בעל או אישה מבקשים משהו שחשוב להם אז פה נמדדת הנתינה!
וגם אני לא מכינה ח"י סלטים ומספיק לנו דגים ומנה בשרית אחת שגם זה לא כולם רוצים כי לפעמים שבעים מהסלטים והדג. וזה בסדר.
אבל אם בעלי היה מבקש מאכל מסוים כל שבת היתי מתאמצת להכין לו !
שולחן עלוב כי זה מה שהיא תיארה בסיסי ביותר.
וזה מה שראיתי כשהתארחתי אצל חברות אשכנזיות היתי רעבה כל השבת..
מה שאת עושה זה בסדר גמור אם בעלך זה מספיק לו.
נשאר רעב.. באמת רחמנות על גבר מבוגר שלא מסוגל לטפל בעצמושירק


במקום לזלזל לא יזיק שתבין שיש אנשים שגדלו אחרתכלה נאה
כמו שכדור רגל לא מענין את אישה בדרך כלל
ככה בשביל בעל ספרדי המטבח בדרך כלל לא קשור אליו.
אם הוא רוצה או יודע בבקשה. אם לא זהו תפקידה!


אני חושבת שזה מצד לא תקין שאדם מבוגר לא יודע לכלכל את עצמושירק

ולכן אם זה המצב עדיף שבמקום להנציח את העיוות הזה, לגרום לו להבין שהוא זה שצריך להשתנות ושילמד לתת יד ולהפסיק לראות באשתו המשרתת שלו.

 

בושה שאתם רואים את עיקר הבית משרתתכלה נאה
הגיע הזמן שתצאו מהקור והאדישות והעמדה הנחרצת שלכם.
ושתתחיל לעשות רצונו בשימחה הוא לא עבד שלה ! גם הוא יכול להגיד לה כך כמו שאתה אומר שהיא לא משרתת שלו .

לא משנה איך מסבירים יפהאנושית 8)
ומכיוונים שונים ואת לא יוצאת מהעמדה שלך. מתווכחת סתם. חבל...... שבוע טוב מותק, אל תקחי קשה שיש תרבויות שונות בעולם.
למה שאני יצא מהעמדה שלי ?? תעשו מה שאתםכלה נאה
רוצים. אני רוצה להתנהג לבעלי ככה.
למה אני צריכה להשתנות?
אולי את ??
יש תרבויות ויש ת"ח שאומרים לך איך כדאי לנהוג בשביל שאישה תהיי חביבה על בעלה. ולא תחפס להיות צודקת !
עוד דבר לא מובן לי. יש לה כח לריב כלל שבת והעיקר לא להוסיף חצי שעה במטבח.?
שומו שמים מה כבר ביקש שתקטוף את הירח.
נישואים זה עבודה!
ובכל דבר. הם יריבו לא רק באוכל. כי יש הרבה חילוקי דעות. אז מה קשור פה מנטליות?

יאלה שתגיד איפה היא גרה אני ישלח לה כל שבת סלטים.

במקום להגיד שהוא נכה אז אני אומרת שגם היא נכה. זה בסדר. שישארו נכים ובגלל זה לא יגיעו לשום מקום
אני לא צריכה להשתנות.. למה?אנושית 8)
א. כי אני מבשלת ומתנהגת לבעלי כנראה כמוך...
ב.אני מרוצה ובעלי מרוצה.
ג. תרדי מהגזענות שלך דחוף.
ד.בעלה ידע עם מי הוא מתחתן. כנראה מצא בה המון המון יתרונות.
את מנסה לשנות אותי עד עכשיו. תקראי טובכלה נאה
גזענות מעדיפה לא לדבר. שתהיי בציבור החרדי תדברי אחרת
אנסה לענות לך על זה שדיברת מגעיל על אשכנזיותאנושית 8)
בעל ספרדי שהתחתן עם אשכנזיה בחר בה(!) הוא יודע שאוכל כנו אמא שלו לא בטוח יקבל. .
כנראה יקבל אישה מאוד משכילה, הורים שיקנו לו חצי בית וישלמו לה לימודים, אולי גם יופי מיוחד ועדין ועוד. (הכל בהכללה כמובן, ניסיתי ללכת לפי ההכללה הגסה כלה נאה )
בקיצור כלה נאה- טוב שאת נוהגת כפי שטוב לך לבעלך ולביתך. טוב שאת גם משתפת מחוכמתך וניסיונך. אל תתעקשי שדעתך היא אמת יחידה כי היא לא.
ואשכנזיה שבחרה להתחתן עם ספרדיכלה נאה
בחרה בו !
והיא ראתה בדיוק למה הוא רגיל.
מה היא חשבה ?
שהיא צריכה להשאר כמו אמא שלה ?
ותתבישי מה שאת חושבת על הספרדיות . נקיות חמות חרוצות ונותנות את הלב. אז בבקשה ממך היופי והדירה וההשכלה הם לא העיקר לשלום בית?
ויש גם לספרדים מכל מה שאמרת !

ומי שדיבר פה בהתנשאות כל הזמן זה האשכנזים. או מי שלא אוהבת מטבח ומזדהה איתה !
ואת לא רוצה להבין שזאת לא דעתי ??
זה כתוב בכל ספר פשוט של שלום בית. לתת לותר ולהקריב
חבל במילא את לא מבינה....

האמת,בת 30
אני לא חושבת שכשמחליטים להתחתן חושבים בכלל על האוכל בבית שלו או שלה...
זה מסוג הדברים שעלולים אחרי החתונה.
אני יודעת. האוכל לא צריך להכריע בכללכלה נאה
אם להתחתן או לא.
שיקפתי את מה שאנושית 8 ) כתבה
מכירהאנושית 8)
יש לי הרבה בני דודים.
גזענות אכזרית.
במיוחד כשהם קוראים לדתיים לאומיים "מזרוחניקים" בנימה מעליבה. חוסר דרך ארץ
או לא אוכלים אצלנו.
מי שמם? בעייתם
א. ממש לא כמוךה-מיוחד

את מבשלת ומתנהגת לבעלך בדיוק כמו שמתאים לו והיא כמו שמתאים לבעלה.

מ נ ט ל י ו תאנושית 8)
כשפעם את מכינה לו ופעם הוא מכין לך - זאת אהבהשירק

כשרק את זו שטורחת סביבו, והוא עוד מזכיר לך שזה תפקידך ובא בדרישות - אז הוא האדון ואת המשרתת,

ואם הסכמת לבלוע את זה בעטיפה של מילים כמו עיקר הבית וכו' - וטוב לך ב"ה, אז תהני, מכל הלב, באמת..

זה לא אומר שזה מודל מנצח..

עובדה שאחרי אלפי שנים נשים בכל העולם קמו ואמרו די.. הגיע לנו עד כאן..

חלאס.. נמאס..

 

זאת לא אהבהה-מיוחד

זה הדבר הכי רחוק מאהבה.

כי זה יחסי קח-תןה-מיוחד

או תורנות ניקיון כמו בטירונות

ממש לא.. זאת הדדיותשירק

אף אחד לא מעל השני.

כל אחד מעניק לשני לא מתוך איזה תפקיד שנכפה עליו אלא מתוך רצון אמיתי לשמח ולחיות בכיף.

כל אחד במה שחסר לוכלה נאה
הוא חשוב לו אוכל שתכין
לה חשוב שיקשיב לה כל ערב ויציא אותה פעם בשבוע. צריך לעשות את זה בשימחה . ולא רק מה שנוח לי תקבל
נכון. ומה אם חשוב לה שהוא יכין לה ארוחת ערב מפנקת?שירק

וגם יגיש לה למיטה? או רק כוס קפה?

את רואה בזה פחיתות כבוד בשבילו "למזוג" לה? 

למה פחיתות ? ממש לא. בעלי עושה את זה מישי פעםכלה נאה
אבל לא כל גבר יודע ומסוגל להיות במטבח והוא בטח רואה בזה משהו נשי. כי ככה רגיל.
כמו שהוא לא יבקש מימנה לקדוח בקיר ולהחליף מנורה שנשרפה. או לפתוח סתימה. כי זה תפקיד של הגבר.
אולי גם בזה יש שיויון. אני לא יודעת.
עוד מעט נשמע שלא רק האישה צריכה ללדת.
מוזר לי שבכלל צריך לריב על זה.
שתלך ותקנה כמה סלטים ביתיים ותנסה ליראות אם זה מרצה אותו.
ותוסיף עוד איזה עוף או דג וניגמר הסיפור
אהה, מעולה...שירק

עכשיו זה נשמע הרבה יותר טוב.

באופן כללי אני חושבת שכדאי לגבר להסתדר במטבח כי אולי לא תמיד, נניח לעת זקנה עלולים להשאר לבד ויש גברים זקנים שבאמת לא יודעים לטפל בעצמם, אז קודם כל למענם.. 

וגם לנשים לא יזיק לדעת לתקן דברים..

וחלוקה שיוויונית הגיונית בנטל הניהול של הבית ולא שכל הנטל נופל על האישה ומונע ממנה להתקדם ולעשות דברים נוספים במהלך החיים חוץ מהרוטינה המעייפת של הקיום היומיומי מטבח וכלים וכל זה..

כי כשישנה אהבת אמת רוצים להעניק ולהיטיב עם בן הזוגצבי יהודה.
אני אישית לא מוצא את עצמי בשלב זה של החיים נכנס למטבח לבשל כי טכנית אני פחות זמין. למרות שהיא גם עובדת ודואגת לדברים השוטפים היא עדיין יותר פנויה ממני.
ואין ולא יהיה אצלנו פנקס פתוח .ביום שיהיה תפתח מלחמת גוג ומגוג.
תהיי בטוחה שהיא לא מרגישה משרתת מהסיבה שהבית שלנו מושתת על בנייה שבו כל אחד נותן מבלי לצפות לקבל.
ובעל שאוהב את אישתו ידאג גם להחזיר ולמלא אותה שלא תרגיש משרתת. ולא כי היא כרגע מצפה לתמורה .
אלא כי הוא אוהב מוקיר ומעריך אותה.
דווקא מסכימה וגם אני התכוונתי לאותו הדברשירק

אם אצלכם ההדדיות נראית אחרת והיא מבשלת יותר ואתה אחראי על דברים אחרים זה גם בסדר.

רק שאם אתה בא בדרישות לאשתך לבשל לך ולהגיש לך, כבר אין כאן נתינה מצידה, אלא לקיחה מצידך, עכשיו גם אם היא כבר רוצה להעניק מאהבה ומתוך כיף היא כבר לא יכולה.

^°°°°°°44444
אם אחד רוצה לשנות את השני.המצב שלהם יהיה גרועכלה נאה
אני כל הזמן חזרתי על זה ולא מבינים פה.
אחד לקראת השניה !
לא רק הוא צריך להתכופף.
גם היא.
חוץ מזה שתפקידה לכבד את בעלה.
אבל קל יותר לריב מלהשתדל יותר
האמת את לא מבינהאנושית 8)
אבל לא רוצה ולא נצליח לשנות אותך
גברתי כל השבת ישבתי לקרוא את הספרים של שלום ביתכלה נאה
ויש לבעלי הרבה. הוא מדריך חתנים.
אני עקשנית חיבת לחרוש עד הסוף😏
ותקראי את המסכנה שקראתי ברמבם שחזרה בכל הספרים.
"וכן ציוו על האישהשתהיה מכבדת ביותר מדאי
ויהיה עליה מורא ממנו. ותעשה כל מעשיה על פיו. ןיהיה כמו שר או מלך. מהלכת בתאות ליבו ומרחקת כל מה שישנא.
וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים האלו יהיה ישובן נאה ומשובח"

עכשיו תנסו להבין מה שאתם רוצים.
העיקר שהמנטליות הפרימיטיבית שלי לפי דעת תורה. ולא לפי הפמיניזים.

ועוד ספר שאני ממליצה מאוד. ספר חדש של הרב שמחה כהן. 'קונטרס הדרכה'
ספר שמקיף הכל מדבר בפתיחות על הכל. ומדבר על כל העיה בזוגיות.
המחיר שלו רק 50 שח. שוה מאוד!
ומי שרוצה שלום בית אמיתי בלי יועצים על כל שטות שילך לפי מה שכתוב שם.
כל מה שאת אומרת זה נכוןבת 30
אבל מה לעשות שיש אנשים שונים ממך.
אם יש בנאדם שחונך שאם מגישים לו אז זה עלבון עבורו כי זה רומז למוגבלות מצידו-
אז הכבוד לאדם כזה יהיה לא להגיש לו.
אין דרך אחת לכבד את הבעל.
וכל אישה, גם אם היא לא מבשלת בכלל, מוצאת את הדרכים לכבד את בעלה.

אין בעיה. לכבד לפי רצונו!! כל אחד במה שצריךכלה נאה
לא במה שלי בא.
כתוב גם עוד דברים באריכות וכתוב..תעשה רצונה כרצונו ומרחקת כל מה שישנא
אני מבינה מה את אומרתבת 30
אני רק חושבת שלקחת באופן חד משמעי את ה'' עושה רצונה כרצונו'' עלול ליצור מצב לא טוב שבו לאישה לא נעים להגיד ''לא מתאים לי'', ''קשה לי מדי'', ''אני לא יכולה''. אישה עלולה קצת להירמס אם הדבר היחיד שיש לה בראש זה לעשות רצון בעלה.
זה עלול ליצור מצב של ריצוי, לא של רצון.
ולכן- צריך למצוא איזון בין הצורך להיות עצמי לבין הרצון לשמח את בעלי.
ואם הוא רוצה עוד שני סלטים אז יש עוד אפשרות. לא רק מה שכתבת- או שאני אכין או שאגיד לו שיכין.
יש אפשרות שלישית- להגיד לו שקשה לי, ו לראות מה עושים עם זה. אולי הוא יוותר, אולי בכל זאת אעשה, אולי הוא יעשה, אולי נקנה. אבל מותר להגיד ''קשה לי'' לפני שרצים למטבח.
אבל היא לא רוצה איזון היא רוצה שיקבל אותה ככהכלה נאה
וברור שצריך לדבר. שגם את זה צריך לדעת לעשות.
אבל בכללי אישה שמכבדת ועושה רצונו תזכה לבעל שמח שיחזיר לה רק טוב.

כתוב גם שבאים אורחים לבעלה תקום ותגיש להם כדי שיתכבד בפניהם.
כניראה שגברים ספרדים יותר זקוקים לכבוד. לא יודעת.
דוקא שתי אחיות של אמא שלי נשואות לאשכנזי והם מכבדים ומשתלבים יפה מאוד.
אצלנו יש חלוקה ברורהMohammed_Yusuf
הגבר מביא פרנסה הביתה והאישה מטפלת בילדים ובבית והילדים מכבדים את ההורים.

אצלכם היהודים הכל התערבב, אין בעל אין אישה ואין ילדים ואף אחד לא מכבד את השני.

הפכתם למודרנים או יותר נכון המודרניזציה הפכה לכם את הבית על הראש.
איש, תקשיב.מיכל318
לא נהפכנו לשום מודרנים ולא לשום כלום.
הגבר מביא פרנסה הביתה.
והאישה מטפלת בילדים בבית ולפעמים גם בנוסף לזה עובדת.
והילדים מכבדים את ההורים.
בדיוק כמוכם. ואפילו בהרבה יותר.
אתה אולי רואה את זה ככה, ביגלל הפורום.
וזה בדיוק הכוונה בפורומים האלה כאן.
הפורום, זה מקום לאנשים שקשה להם לפעמים והם רוצים לפרוק או לקבל עצות מאנשים שיש להם ניסיון.
פה אין את הדברים הוורודים בחיים. ובשביל זה נוצר הפורום.
יש אצלנו בעל, יש אישה ויש ילדים.
!!!!!!!!!!
יש לי מלא חברים יהודיםMohammed_Yusuf
ואני רואה מה קורה אצלם.
זה לא רק הפורום זה כל ההתנהגות שלכם לילדים לבעל ולאישה וזה חוזר אליכם כמו בומרנג.
הבעל חייב לכבד את אישתו והאישה חייבת לכבד את בעלה.
אם האישה רוצה משהו סביר היא תקבל וגם להיפך.

זה נקרא שיתוף פעולה.
אבל אצלכם היהודים לקחתם את זה למקומות לא טובים והיום אין אצלכם חלוקה ברורה מי דואג למה.
הכל אצלכם התערבב וככה נראים הבתים שלכם.
הממ.. אולי זאת עוד סיבה לשגשוג המופלא של החברה שלכם..שירק

בהחלט מעורר מחשבה!

סרקזם?Mohammed_Yusuf
בחברה שלנו יש כבוד להורים ויש כבוד לאישה ולבעל.
אני יודע שאתה כותב זאת בסרקזם אבל כמו שאצלכם יש קיצונים גם אצלנו יש כאלו ולא כולם רוצחים את הבת או האישה שלהם על חילול כבוד המשפחה.

כפי שכתבתי כבר אצלנו יש חלוקה וכל אחד יודע את מקומו ולא מנסה להתחפש למה שהוא לא.

גבר זה גבר ולא לובש שמלה, ואישה זאת אישה ולא מנסה ללבוש מכנסיים וכל אחד דואג לבית.

אצלכם הכל התחרבש והאישה מתחצפת לבעל ומתייחסת אליו כמו זבל.

אני עובד בבית משפט השלום בירושלים ורואה את זה יום יום.
נסחפת לגמריrafid

להעליב את האישה מותר? לבזות את מה שהכינה זה בסדר?

זו התנהגות בזויה בעיני יותר מעוד סלט 

כשהכל בנוי על אוכל זה לא עונג שבת .

תקראי מה שהיא כתבה לי !! להעליב אותי מותר ?כלה נאה
עונג שבת זה ארוחה ברמה גבוה יותר מהרגיל.44444
אם ארוחת ערב רגילה זה לחם, חביתה וירקות אז ארוחת שבת עם חלות, יין, דג/ בשר ותוספת מבושלת זה בהחלט שדרוג רציני.
אבל גם אשכנזים מכינים קציצות דג ומרק ואולי עוד משהו לא ?כלה נאה
סלטים דג ובשר או עוף עם תפוח אדמה בתנור זה הרבה?
וגם עוגה
ואני לא אוכלת מנה שניה לא מסוגלת
חלות אני עושה שיש לי כח. ובעלי בסדר .אבל הוא אוהב חצילים מטוגנים ואני שונאת לטגן. ואני עושה בשבילו ולא חשבתי לרגע להגיד לו תעשה אתה או תקנה.
את יודעת מה זה עוף מכובס?שירק


כן. למה לא שמים קצת תבלינים ?כלה נאה
זה ניראה כאילו חתכו את התרנגולת ובישלו עם מים.
יש לי חברות אשכנזיות אני יודעת מזה
מטעמי חיסכוןשירק

קורץ

 

סתם.. רק רציתי לספק לך עוד חומר, ברוח טובה כמובן..

 

כי אין לנו כח לשים תבלינים, וגם לבעלים שלנו אין...+mp8
לכן העוף נראה ככה...
את רצינית ??כלה נאה
לא +mp8
אבל כל השרשור הזה הפך למשהו משעשע, כשכל אחד בטוח שמה שעושים אצלו בבית (ובעדה) זו הדרך הנכונה לזוגיות, וכל השאר פשוט לא יודעים לחיות נכון...
בגלל זה אני לא מדברת רק על אוכלכלה נאה
כל בעל ומה שחשוב לו. ואם כל דבר הוא צריך להתחנן או להסתדר לבד כי היא לא משרתת זה עצוב.
גם לה יהיו דברים שחשובים לה שלוקחים אולי יותר משעה של בישול. אז הוא יגיד לה אני לא משרת שלך את רוצה תסתדרי לבד ?
יש פה עינין של רצון לתת כי אני אוהבת אותו.ולא לעמוד על עקרונות של שויון.
זה כבר לא קשור למנטליות זה אגו. למה אני ?
את חרדית?44444
ואם את מתכוונת לעוף במרק אז פשוט לא שמים כורכום. שאר התבלינים לא צובעים.
ואני שמה לא מעט תבלינים בעוף וגם אמא שלי.

אגב, באירופה פשוט לא היו תבלינים. רב התבלינים לא גדלים באירופה ובעבר פשוטי העם לא יכלו לקנות תבלינים. זה כמו לשאול למה בתימן לא היה ספר לכל ילד- פשוט כי הדפוס לא הגיע אליהם בעבר וזה היה ההרגל.
כן.גם אצלנו לא רגילים לקוגל ואני אוהבתכלה נאה
הרבה דברים השתנו . אם לא היה בארופה תבלינים היום בארץ ישראל יש.
וסתם ככה כוככום מאוד בריא
בעלך עובד?אודי-ה
בעלי אברך ומדריך חתניםכלה נאה
ואת המפרנסת העיקרית?אודי-ה
כן. כל עוד שאפשר ב"הכלה נאה
לפי שיטתךאודי-ה
ראיתי שאת מאוד דבקה במקורות ורוצה הכל יתנהל כמו בימים עברו.
אז כדאי שתעייני פה -
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/ishut/ishut4.htm
אחרי שאת מקיימת את זה, תטיפי לנשים אחרות.
אין לי איך לעין הפלאפון שלי בלי דפדפןכלה נאה
וזה לא מענין אותי.
לא נולדתי אתמול ואני מכירה טוב גם את הסגנון חיים שלכם.

והתורה לא משתנה לפי האופנה שלכם.
גברתי הפותחת שאלה שאלה ועניתי לה לפי מה שאני חושבת.
וקמו פה כל מיני גאונים וגאוניות ומתקיפים אותי איך אני חושבת כך.
והם בטוחים שהם הצודקים ואני פרמיטיבית מפעם. ואיך אני מעיזה להגיד לה לותר ולכבד את בעלה.
נורא.

חבל על הויכוח בעלי מההתחלה אמר לי הם לא מחפשים לשמוע תעזבי אותם.

תמשיכו לחיות את חיכם איך שבא לכם. ממש לא מענין אותי !

עייני ברמב"ם מסכת כתובותאודי-ה
טוב נראה לי פה נגמר הדיון.44444
יש הבדל ענק ביחס לעדתיות בין חרדים לדת"ל.
אצלי אוכל בכלל לא מקושר בעדתיות בדורי.
האמת בגלל טרנד הבריאות ובגלל המון שינויים בחברה ההחלטה על אוכל ממש לא נובעת משיקולים מסורתיים.

אצל אמא שלי (60+) יש כבר לא מעט תבלינים ורב החברות שלי הספרדיות מזמן לא מארגנות חתונה כל שבת וגם לא מעט מהאמהות שלהן.

ההחלטות על אוכל ועל הרבה נושאים אחרים פשוט מגיעים ממקום שקול מצד אחד וזורם מצד שני.
מה אמא/ סבתא שלי בחרה לעשות זה לא שיקול. נעזרים בזה בתור ראיה לתוצאות התנהגויות מסוימות ומזה לומדים.

אני ובעלי אשכנזים ויש אצלינו קוסקוס ודגים מרוקאים בלי חריף כי זה מה שאנחנו אוהבים. אם סבתא שלי לא אהבה- סבבה. מה זה משנה לגבי? היתה לי סבתא שגם לא אהבה אורז אז אני מנועה מלאכול אורז?
אצל שני הורינו נהגו להכין מרק עוף כל שבת ולנו זה לא מסתדר מכמה סיבות אז לא מכינים.

ולאורך כל השרשור התעלמת מההשלכות של אוכל בשפע ולא הסברת למה זה ערך נעלה כ"כ.
בעיני זה ערך חסר ערך.
אני גם לא רואה ערך בבגדים בשפע או משחקים בשפע או בכלים בשפע.
לא הבנת אותיכלה נאה
התכונתי שאם יהיה תקופה קשה בכלכלה של הבית אז אני לא יצתמצם באוכל. בדברים אחרים כן.

מזה אוכל בשפע ?
אני לא עושה חתונה כל יום.
וגם לא קונה לילדים ממתקים או שתיה ממותקת במשך השבוע.
נגיד שאם הם רגילים ללחמניות כל יום או גבינה צהובה או כל דבר שרגילים. אני לא יגיד אף פעם לילדים אני לא קונה את זה. אין לנו כסף עכשיו. בזה אני לא יתפשר.

לשבת משקיעה כי אצלנו רגילים לכבד את השבת באוכל.
אני לא עושה עוגת גבינה רק בשבועות. כל שבת עוגה חלבית. ופרוה
העניין זה חסכון לא רק לא להיות במינוס....44444
ומנות בשר נוספות בבית עם 5 מתבגרין לדוגמא זה הוצאה נוספת לחודש בעלת 3 ספרות.
ומי שמקפיד על גוש קטיף אז עוד סלט כל שבת זה עשרות שקלים לחודש וכד'....
קניית דג טעים יותר ויקר יותר בכיף יכולה להוסית הוצאה נוספת בעלת 3 ספרות לחודש.

זה לא מעט כסף לחיסכון.

נקודה נוספת זה משאב הזמן וההשלכה שלו.
בנוסף, יש את החלק הרגשי. אישה לא רוצה להרגיש בבית שהיא באה לעבודה נוספת עם בוס אחר.
כתוב שהוצאות שבת וחג חוזרותכלה נאה
באמת לשבת אני לא חוסכת. זה כבוד השבת.
בעלי אומר שאם אורחים חשובים מחול מגיעים איך תארחי אותם. בצימצום?
שבת היא אורחת.
כשגודלים על זה מגיל קטן. ששבת זה משהו חשוב שצריך לכבד קשה לרדת ברמה.
בקשר לזמן. היא יכולה לבקש ממנו עזרה במשהו אחר. כמו ניקיון. ובמקום זה היא תבשל.
משהו שהוא כן יכול לעשות. אם לבשל נראה לו לא קשור אליו.
ולהרגיש את הבעלל בוס?
לא נתפס לי איך.
מרגישה החבר הכי טוב.
ואם קשה לי לפעמים הוא יבין .
כי זה לא בגלל עיקרון כלשהו.

והכי מוזר לי שזה בתחילת הנישואים.
יש עוד חשק וכוח לפנק.
כבר הגיעו לשחיקה ?
כן. למה?שירק


אני דת"ל בת 30 ככה שמה נהוג להכין לארוחת שבת44444
אצל האשכנזים שאני מכירה מאד מאד משתנה ובכללי זה לא ממש תלוי בעדה.
מלא חברות שלי וגם אני שיננו דברים מהבית.
יש לי חברות שאצלם בערב חלבי אצל אחרות דג ומרק ט-2 סלטים, אצל אחרות כנ"ל רק עם בשר.
ממש אין סטנדרט קבוע וגם אצל אותה אחת זה מתחלף משבת לשבת.
בעיקרון כמעט ואין לי חברות שמכינות דג-מרק-בשר כמו בעבר.
את האמת אין לי בראש אפילו מישהי אחת שעושה את זה.
מצד שני רב החברות הספרדיות שלי מזמן לא עושות מיליון סלטים ואף אחת לא עושה 2 סוגי בשרים או 2 סוגי דג וכד'... זה מקובל באירועים.
אצל הרב זה פשוט פרקטי והשאלה יותר בריאותית עם שדרוג לשבת.
ואני שונאת לטגן ואני באמת כמעט לא מטגנת. זה גם לא בריא.

אגב, משיחה עם חברות פה הנורמה היא בערב רק דג, מרק וכמה סלטים (אין מספר אחיד). בבוקר תוספת או 2 ובשר וכמה סלטים.

אני למשל עושה אותו דבר לערב ולבוקר- תוספת, דג, בשר, 2 סלטים.
לא עושה סלטים מבושלים גם כי בעלי לא אוהב ובעיקר בגלל שהם נאכלים עם חלה ואני לא רוצה שיסתמו מלחם אלה יאכלו בשר/ דג.
בחגים כנ"ל אבל יש בערב רק דג ובבוקר רק בשר- יש המון ארוחות וזה כבר מוגזם.
זה בסדר גמור מה שאת עושה. גם אני לא משתגעתכלה נאה
למה היא התכונה לאוכל בסיסי ?
דג ועוד מנה זה לא נשמע לי בסיסי. כניראה שעושה פחות או בצימצום.
מה הבעיה לקנות לו 4 סוגי סלטים ולעשות סלט ירקות כורב וחסה ?
זה נשמע ממש כבד
את יודעת מה. אני מרגישה שאני עושה את זה לכבוד השבתכלה נאה
ולא רק לכבוד בעלי
צודקת לחלוטיןMohammed_Yusuf
לא לצפות כן. אבל מותר לבקשכלה נאה
ואישה כזאת שלא תתלונן אם הוא אוהב להיות אצל אמא שלו יותרכלה נאה
ולהתגעגע לבית שהוא גדל בו.
אח שלי כשהיה בא לחמותו שבת היה בא אחרי הבית כנסת לאכול קצת ואחר כך הולך לחמותו. כי הוא היה נשאר רעב. אישתו הבינה שזה חשוב לו והתחילה להשתדל ואפילו וכשבאים להורים שלה היא מביאה איתה סיר דגים שהוא אוהב.
זו אשת חיל שדואגת ומכבדת את בעלה!!
כלה נאה את אשת חיל ואין הרבה כמוך מי שמבינההיכונו
יודעת שכמוך צריך להיות . בשביל שלום בית אפשר להכין ולעשות אבל מה לעשות חבל על המאמץ שלך זה הדור של היום שבחורים צעערים רווקים שלא יודעים מה זה נישואים עדיין בני 21 עונים לאשה נשואה הכותבת שמי בעלה חושב שהוא ושיכין בעצמו ואת לא משרתת ועוד ועוד פניני חוכמה של אנשים שלא מבינים בכלל מה זה בעל ואשה. היום ברגע שאשה תפסה בעל אחרי החתונה היא שולטת בו והופכת אותו לעוזרת ומטפלת וגם מכבסת. תישמרי את הכוחות שלך ואל תיגמרי אותם בלענות למי שלא רוצה לשמוע. מי שרוצה שלום בית ואוהב את הצד השני יעשה הכל . מופנה לשני הצדדים
וכוד משהו חשוב מאוד אין כמו שולחן שבת מהודרהיכונו
ולא אני לא מרוקאית ולא היה אכפת לי להיות
ועוד*היכונו
אשמח שתסביר למה אם הוא מכבס זה נחשב שהיא שולטת בושירק

ולהיפך זה לא שהוא שולט בה?

או שאתה בא ואמור דוגרי שכן, הבעל צריך לשלוט באישה וזו צריכה לבשל לו ולכבס לו ולעשות לו הכל. כן?

ולזה אתה קורא שלום בית ואהבה.. כן?

לא אמרתי .היכונו
אני אשה. לא אמרתי שלא יעזור . פשוט הגבר היום הפך למטפלת של האשה.
תודה. אחר כך מתלוננים למה הבעל לא אוהב להיות בביתכלה נאה
אקטואלי - שיעורי תורה לנשים, בהם בנושא ״כבוד הבעל״כינוי-לרגע

לא רוצה לחזור על "אישה כשרה עושה רצון בעלה", אבל...shaulreznik

אין מה לעשות: או שתלמדי לבשל, או שלבעלך תהיה מוטיבציה ללמוד לבשל בעצמו, או ששניכם תרוויחו מספיק כסף כדי לקנות אוכל מוכן. יש פתגם שאומר כי הדרך אל ליבו של גבר סלולה דרך הקיבה שלו.

 

גילוי נאות: אימא שלי היא בשלנית בחסד, אשתי גדלה במשפחה שבה היו מזמינים פיצות לכל ארוחה. כשהבנתי שאשתי לא בקטע של בישולים שיותר מורכבים מסלט וחביתה, למדתי לבשל.

בקשר למחיר של אוכל קנוי (אם מחליטים לקנות) כדאי להוסיף:ארלט

..ולא ידאג על הכספים שמוציא, כי הכל יוחזר לו, כמו שאמרו: ''כל מזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי ועד תשרי, חוץ מתשר''י''. דהיינו שהקב''ה קוצב לאדם ב-א' לחודש תשרי שהוא ראש השנה, כמה פרנסה ירוויח במשך השנה עד ראש השנה הבא, חוץ מההוצאות של תשר''י, שהם: תורה, שבתות, ראשי חדשים, ימים טובים, שבאלו אם יבזבז יותר, יקבל יותר, ואם יבזבז פחות, יקבל פחות. ואם אין ידו משגת, טוב שילווה, אם ברור לו שיוכל לפרוע חובו בזמן. (רמב''ם הלכות שבת פ''ל ה''ז. סימן רנ ס''ב. מסכת ביצה טז ע''א. שבת א ה, י. ועיין במאור ישראל טבעת המלך עמוד קע) 
 

לדעתירק שמחה#
- בזוגיות מותר לבקש דברים אחד מהשני.
- בזוגיות צריך לדעת כמה אפשר לבקש או לרצות, כדי לא לגרום לצד השני להגיע לאי נוחות.
- בזוגיות מותר להבין אחד את השני.
שותפות בעשיה עוזרת מאד לעשות דברים שלא אוהביםסבתא-אמא

אם עובדים ביחד, שני בני הזוג במטבח, מעבר לעזרה הפיזית זה עוזר מאד להנאה מההכנה.

אם בעלך יושיט יד במטבח בזמן ההכנות, זה יכול לעודד אותך ולגרום לך לאהוב יותר את מלאכת הבישול.

לפעמים כשאין לי כח לבשל (ואני אוהבת בדרך כלל לבשל), אם בעלי נכנס למטבח, ועוזר מסביב: לקלף ירקות, לשטוף כלים וכו', זה ממש מעודד אותי ונותן לי כח להמשיך - תוך כדי עבודה אפשר לדבר, לשיר, להקשיב ביחד למוסיקה שאוהבים, ואז אני לא בורחת מהמטבח ברגע שסיימתי לבשל את המינימום ההכרחי.

הצעהשירושל'ה
ראשית, מבינה לליבך.
זה מתיש ומעייף לעמוד על הרגליים ולהכין אוכל ואז לקבל פרצוף חמוץ.
אבל, זה האיש שלך, ואיתו את בונה את התא המשפחתי.
תני להרגיש שהוא צודק, תשאלי אותו מה להכין, מה הוא רוצה לאכול. כבר ירגיש שאת באה לקראתו.
כשאת במטבח וכשהוא במקרה נכנס תבקשי ממנו באדיבות שיוציא לך מהמקרר או מהמגירה דבר מה.
הרעיון הוא להכניס אותו לעיניינים לאט לאט.
או לשלוח אותו לקנות מצרכים שבדיוק חסרים למאכל שהוא אוהב.
תני לו להיות חלק מעבודות הבית כדרך אגב.
אני לחלוטין בדעה שגם דבר צריך לתת יד בבית, נגמרו הזמנים שהגבר המפרנס הבלעדי והאישה 24/7 סביב הבית.
אם יש נשים שאוהבות לשרת את בעליהם אז לבריאות.
יש נשים שזה מהן והלאה...

וכמו שמישהי כתבה כאן, חלק מהאוכל אפשר לקנות מוכן. ואם לא טוב לו, יום טוב לו.
איך היה השבת?אנושית 8)
את מי את שואלת בדיוק?? את עירוניסטית??*אשתו של בעלי*
נראה לי עד עכשיו היא במטבח.
עוד קוצצת ומתבלת לשבת הבאה...
יש מצבאנושית 8)
מה שבטוח היא מאוד עסוקה ולא פה בפורום שאלה והלכה
מה שבטוח השבת בישלתי כפולאנושית 8)
וזה הרבה ;)
תעשי לעצמך טובהחליל הרועים
בזה תבואי לקראתו

הוא גדל על אוכל טוב
תלכי לחמותך ותלמדי ממנה

רק תרוויחי מזה כפליים
ואולי גם תהני מזה
תני לו שתי סטירותגלעד1976
יש לך בעל חצוף
חחחח זה לא יגמר טובהאקונה מטטה

במיוחד אם הוא מרוקאי

אותי,(בניגוד ל400 ומשהו הודעות עד עכשיוכמו צמח בר
וכן, אשכרה קראתי את כולם..)
אותי תפס משהו אחר..

עזבו אתכם בקשה לגיטימית או לא לגיטימית.
הבעיה היא בטון ובאופן הבקשה.
הרבה בקשות לא לגיטימיות הופכות בשניה להיות לגיטימיות אם הם היו נאמרות בדרך מסוימת.

אין לי מושג מה קרה באמת, אבל אין ספק, פותחת יקרה שאת חושבת ומרגישה ש*אופן* הבקשה של בעלך לא נעים לך.
וזו הבעיה האמיתית.
זה נראה שאת מרגישה שיש כאן ביקורתיות, שיש כאן אי שביעות רצון וזה גורם לסגירות, למניעות ולחוסר רצון להתחשב.

אני בטוחה שאת ממש אוהבת את בעלך ובשמחה היית משקיעה וטורחת בזה או בנושאים אחרים אם הבקשה הייתה נאמרת אחרת.
הייתי מציעה לחשוב מה באופן הדיבור של הבקשה חוסם אותך... ואז לדבר על *זה* בנחת.
יכול להיות שאחרי שתדברו עדיין תגיעי למסקנה שממש לא בא לך לבשל.. אבל אין ספק שזה יבוא ממקום לגמרי אחר.
גם אצלך וגם אצל בעלך.


בהצלחה רבה!!
איזה נושא טעוןןן מהמם לראות את כל התגובותפיס אנד לאב
אצלינו זה דיי שונה. חמותי מבשלת יותר מגוון מאימי(נדמה לי)ואני הלכתי בעקבותיה פשוט כי אני נהנית כ"כ לשפע (לא לבישול חחחחח)והתרגלתי לסטנדרט שלה. מבחינת בעלי שאבשל את המינימום דג מנה בשרית וזהו. אני לא מסוגלת. ממש נלחמת בעצמי כל יום שישי לדעת מתי לעצור. כפי שכבר נכתב זה בעיקר לכבוד השבת. ביומיום שלי משתדלת לבשל את ההכרחי
כשבאים אורחים חשובים מכבדים יותר. ככה צריכה להראות השבתכלה נאה
כל מי שהגיב כאןה-מיוחד

זכאי לקבלת שובר ארוחה חינם

לקבלת ההטבה לפנות למנהלים חיוך

כן. בדיוק סיימנו להכין עבורכם שוברים מהממים,אלעד

יאללה לילה טוב כאילו מוציא לשון

זה שובר זוגי?חותמת+

או שאני אשלח את בעלי להגיב גם את דעותיו הרבות??
אה- וזה גם צריל להיות במקום שווה עם מלא סלטים ו2 סוגי בשר ותוספות על כל שטח השולחן...

נחלק מין כרטיסייה כזו,אלעד

וכל אישה שתציג לנו עשרה ניקובים+חתימה מבעלה שהאוכל שהכינה היה לשביעות רצונו,
תקבל שובר לספא על חשבון הערוץ.

קיים גם מסלול מהיר, במסגרתו מספיקה חתימה אחת מהשוויגער. אבל אנחנו עוד לא סגורים על זה כי ישנם שמועות לא מאומתות שישנן כלות שכן הצליחו להסתדר איתן

חחחחחחחחחח השרשור הכי משעשעטוב ומטיב

את יודעת למה ? בגלל שעצבנתי הרבה אנשיםכלה נאה
אם לנו מגיע שובר, לך מגיע סוף שבוע משפחתי בבית מלוןטוב ומטיב
על הבקיאות והתשובות המחכימות שלא היו מביישות את האמהות הקדושות.
תהיי גאה בעצמך!
תודה! כלה נאה
לא עיצבנת. פרשנות שלך.אנושית 8)
ניסו להסביר לך.
יכולה להעיד ב"הפיס אנד לאב
מסתדרת מצויין עם חמותי. בזכותה, לא בזכותי.
גם אני מסתדר עם חמותי ב"האלעד

אבל הבנתי שזה מקרה נדיר

גם אני מסתדרת מעולה עם חמותיאורי8
הרבה מאוד בזכותה, אולי זה לא כ" כ נדיר
זה לא כזה נדיר. פשוט לא רוצים להפסיד את הבדיחות על חמות וכלהארלט


הבעיה היא שעוד כמה שנים יצחקו עלינו...אמא, ברוך ה'

אני לא רואה סיבה להנציח את הקושי הזה.

אני מסתדרת ממש טוב. למה לא?

ומקווה לא להיות ביקורתית כלפי הכלות שלי...

 

וזה לא שאין לה ביקורת מדי פעם, אבל אני יודעת שזה רק מאהבה..

זה מקסים בעיני. בהחלט חושבת שזה המצב האידיאליארלט

ושכדאי לכל חמות וכלה להתאמץ להגיע אליו.

בדור הזה החמות יותר צעירות מפעםכלה נאה
פעם היו מבוגרות יותר והיה חשוב להם הכבוד.
אני רואה את אמא שלי עם 4 כלות שלה ממש חברות.
וגם זה קשור למידות שיש לכלה ולחמות.

חמות קנאית זה נורא. חמותי ממש לא אוהבת את הכלות. היא מדומינת ומפחדת שחמי יסתכל עלינו. תמיד היתי ניזהרת לא לדבר איתו מידי כי המבט שלה מפחיד.
מסכן בן אדם בן 75 צדיק ירא שמים.
אני לא יודעת אם זה ממדות רעות-קינאה או משהו נפשי
אז איך אפשר להסתדר עם חמות שלא אוהבת אותך ?
את לא יודעת מה היה עם חמיך לפני שלושים שנהסיה

אולי הוא בגד בה? והיא מסכנה...

לא בטוח שהוא כזה צדיק כמו שנראה לך....והיא הרעה והקנאית או חולת נפש

לא. ממש לא. היא קנאית מאודכלה נאה
יש לי גיסה מאוד פתוחה שאוהבת לדבר. והיא היתה מדברת עם חמי כמו לאבא. והיה מפריע לה הלק שלה. למה הוא צוחק ולמה הוא הציע שתבוא להיות אצלהם אחרי לידה. כי אין לה הורים. אז הוא הציע.
מה שקרה היא לא הזמינה אותם לשבת 8 שנים!
היא הלכה לאיזה בבא וסיפרה לו על גיסתי ולא אמרה לו שזה הכלה שלה. והוא אמר לה שתזהר כי היא רוצה אותו. ומאז זה החמיר.
חחחחח מה לאישה בת 28 תעשה עם בן 65 ?
גיסתי כמעט השתגעה מזה

וגם אותי.
כשהיתי באה לשבת בעלי היה מבקש שאני לא יתאפר שלא יפריע לה.
קנינו לה מתנה איפור והיא דוקא לא שמה. כי בעלה ביקש ממנה שתתאפר קצת. אז זהו הוא שם עלי עין.

לא בגד. היא היתה מספרת .
היא סיפרה לי כל הזמן שהיתה לה חברה ואחרי החתונה היא באה אליה. וחמי העיז לדבר איתה. אז היא נכנסה לחדר כי זה הרגיז אותה. והחברה לא הבינה שהיא צריכה ללכת.וחמי חשב שהיא הלכה לשירותים. ומאז היא נזהרת מכל אחת.
באמת. חמי רב ומפקח בתלמודי תורה. מסכן לא נעים לו ככה
אין לי משהוא נגד חמיךסיה

אבל זה שהוא רב ומפקח לא אומר כלום לצערי. לא בטוחה שהוא כזה מסכן כמו שאת מציגה את זה

לא יודעת משום מה נראה לי שלחמותך יש סיבה מהעבר.

את אומרת שהוא ביקש ממנה להתאפר, אז הוא מבין ביופי ובמה הוא רוצה זה לא אדם פרוש .

וכן  אישה בת 28 יכולה להיות עם בן 65, דבר שקורה

את יודעת מזה חרדות ומשבות כפיתיות?כלה נאה
אני בטוחה שהיא צריכה טיפול. היא קנאית וחשדנית מטבעה וזה החמיר.
היא לא רוצה אפילו לשמוע על טיפול.
אני בטוחה שחמי בסדר גמור !

חמי ביקש ממנה כי קנינו לה איפור ורצה שתרכיש טוב עם עצמה.
כי מאז השגעון היא לא מטפחת את עצמה. במקום שזה יהיה הפוך
מצער לקרואחצי שליש

בוודאי שיש נשים קנאיות. אם הגמרא כותבת שיש אז זה קיים בוודאות.

ואני גם כן מכירה נשים מדומיינות שבטוחות שכל אחת שזזה להן מול הפנים מעניינת את הבעל שלהן,

וזה ממש לא חייב לנבוע ממקרה שקרה בעבר.

ולפעמים אין מה לעשות, רק להיזהר, לשמור מרחק, ולהשתדל לכבד כמה שאפשר.

כואב הלב...

שאלה רצינית-חותמת+

כמה זמן לקח לכם להסתדר עם חמותכם?

אני נשואה כבר כחצי שנה וממש ממש לא מסתדרת איתה, 

אולי בגלל שהיא סקוטית ואני ישראלית ואני לא ממש יודעת אנגלית?

יש דברים שלקחו לי עשר שנים.בת 30
לא רוצה לייאש...
עין טובה מאד עוזרת. ללמד זכות כמו שהיית חושבתארלט

אם זו היתה אמא שלך מול כלתה. 

כל כך צודקת ומוסיפה שהכל תלוי בך!טוב ומטיב
וזה לא משנה מה היא תעשה או תגיד. תגידי לעצמך " כל זה לא קשור אליי" כל עוד שאת בסדר, כנראה אופי.

הצעתי "לעשות טוב ולכבד", אבל גם לא לצאת מגידרך מעל ומעבר למצוא חן, העיקר שזה לא פוגע בזוגיות.
למה נדיר? בעלי מעריך מאד את אמי ואפילו מתלהב מהנקודותארלט

בהן אני דומה לה..

הבעיה זה בין הכלהלחמותה ולא בין החתן לחמותכלה נאה
כי האמא מרגישה שהכלה כאילו מתחרה בה. ולקחה לה את הבן.
סוג של קינאה סמויה.
זה דבר שכתוב בגמרא.
רואים גם במציאות שחתן והחמות מסתדרים יותר מכלה וחמותה.
אולי כי הגברים גם פחות רגישים ופגיעים כמו אישה.
יותר מזהחצי שליש

הגמרא מזהירה בעלים להיזהר שלא יהיה קשר קרוב מידי בין האישה שלהם לחתן שלה, כי חמות אוהבות את החתנים שלהן!!

כתוב את זה דוקא על החתן הראשוןכלה נאה
מענין למה
זה כתוב על החתן הראשוןכלה נאה
הזהרו מחתנך הראשון
מענין למה על הראשון ?
יש לי קטנצ'יק בן שנהפיס אנד לאב
ואני ממש מקווה שלא אהיה קנאית אליו (בנתיים אני הרוסההה עליו)ושאדע רק לדון לכף זכות את כלתי בעז"ה. בדיוק כמו חמותי היקרה.
חחחח קשה לחשוב שתבוא מישהי ותיקח לך אותוכלה נאה
אבל אם תסתכלי על זה שאף אמא לא היתה רוצה ליראות את הבן שלה בגיל 40 בבית. בלי אישה וילדים
ואישה חכמה שרוצה שהבן לא יתרחק היא צריכה לקרב את הכלה שהיא תואהב לבוא אליה.
ברורפיס אנד לאבאחרונה
גיל 18 אני מחפפת אותם. סתאםםם חחחח
רוב הגברים מסתדרים עם החמותאנושית 8)
גם אני מסתדר עם חמותיה-מיוחד

העובדה שמעולם לא הכרתי אותה באמת עזרה. שטן

שכל אחת תכין סלט ומאכלאנושית 8)
ותפתחו שולחן.
אפשר ש"כלה נאה" תהיה השופטת
הפכת את התחרות למורכבת לגמריחצי שליש

שמת לנו שפית אלופה בשולחן השופטים צוחק

נכון;)אנושית 8)
צריך גם שף!
אין בעיה מה שתכינו יהיה בסדר😜כלה נאה
אתם אשכנזים, איזו ארוחה כבר אתם יכולים לחלק???+mp8
חלומי על האשאניוהוא
לכבוד ??כלה נאה
תגידי לו שיבחר מתכונים שנראים לונקודה למחשבה
ותבשלו יחד..
מי אמר שזה רק התפקיד שלך?
יפה כתבת👍היכונו
ועוד יותר יפה כי הוא רווקחצי שליש

אין מה לומר, אתה מוכן ממש טוב לחיי נישואים.

בעלה מדבר על ההווה והעתיד ביחד והיא נתקעת בהווהכלה נאה
אתה חושב? נראה שעדיין לא עשתה את המעברטוב ומטיב
מבית הוריה לעולם הגדולים.
שניהם צריכים להחליף דיסק יותר גמישות ונתינה, ולהוציא סגנון דיבור של אם את אוהבת אותי אז...
אני לא אוהבת... אין לי כוח... סגנון שמתאים לנישואים טריים.
המצב הכלכלי, פריקה ובקשהחוזר

שלום לכולם. אני כותב את זה בכאב לב גדול, ומתנצל מראש אם זה ארוך מדי, אבל אני חייב לשפוך את הלב ולקבל עצה.

אני מנסה, באמת מנסה, לעמוד בנטל הפרנסה, וזה פשוט לא מצליח לי. אני עובד קשה, משקיע שעות, אבל מרגיש שאני רץ במקום. המצב הכלכלי שלי ושל משפחתי נהיה קשה מיום ליום. החובות גדלים, ואני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

כל לילה אני שוכב ער, הלב שלי דופק בחוזקה, ואני חושב רק על הלחץ של החודש הבא. אני רואה את הצורך בבית, את הדברים הבסיסיים שחסרים, ואני מרגיש שאני מכזיב. ההרגשה הזו שאני לא מצליח לספק את היסודות היא שוברת אותי.

הקושי הגדול ביותר שלי הוא במישור הרוחני: איך אפשר לשמור על שמחת חיים ועל יישוב הדעת כשהדאגה אוכלת אותי מבפנים? אני יודע ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואני משתדל להתחזק באמונה ובביטחון, אבל ברגע האמת, כשאני רואה את חשבון הבנק, הכוחות נופלים.

שאלותיי אליכם:
חיזוק הביטחון: איך אתם מצליחים לשמר ביטחון ואמונה שלמים גם כשהמציאות הכלכלית צועקת משהו אחר לגמרי? אילו מחשבות או כל דבר יכול לעזור ברגעי השפל?

עצה מעשית:: האם מישהו מכם חווה קושי כלכלי עצום והצליח לצאת ממנו בדרך ישרה? איזה שינוי אמיתי עשיתם שהביא לכם ישועה?

אני לא מחפש פתרון קסם, רק כוח להתמודד וכמה מילים טובות שיזכירו לי שאני לא לבד בתוך החושך הזה.

אני מרגיש שאין שום סיכוי, שנים שאני מנסה ולא מצליח לצאת מזה, זה גורם לי ליאוש מהחיים, 

יש רגעי שפל באמת שאין לתאר. אני מגיע לקצה.

והכי מקשה, שאשתי ביקורתית מאוד לגבי, היא מצפה, אולי בצדק, שאחזיק את המצב, אבל כל פעם שהיא רואה את החשבון היא מוציאה עלי את כל הפחדים שלה, ודוחפת אותי למה אתה לא עושה ככה ולמה לא ככה, אני מרגיש שהיא לא איתי אלא נגדי בזה.

 

תודה רבה מראש לכל מי שטורח לקרוא ולענות. מי יתן וכולנו נזכה לראות ישועות בקרוב.

וואי, וואי. באמת לא פשוטהסטורי

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.


חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

תודה. התפילות כבר שנים שלא מתקבלותחוזר
קטונתיהסטורי
מציע כן לפנות לעצה ועזרה מאחד הארגונים שמתמחים בזה בדיוק. בהצלחה רבה.
קודם כלהעני ממעש

מקווה שתעבור את זה


 

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

בפרטי?חוזר
למה פרטי ולא בפורום?העני ממעש
כי לא בא לי לספר לכל העולם פרטים אישיים אולי?חוזר
ותשועה ברוב יועץהעני ממעש

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

ואו אתה ממש אובססיביחוזר
לדעתי בצדקדיאט ספרייט

אני רוצה לציין למען הזהירות שהיום בצהריים קיבלתי ממשתמש זה (חוזר) פניה בשיחות אישיות.

אומנם תמימה ופשוטה בסה"כ בקשה לשוחח, אבל מכיוון שאנחנו לא מכירים, לא הכרנו ובכלל אינני משוחחת עם גברים, חסמתי את המשתמש.

למה משתמש (חדש?) פונה בשיחות אישיות לאישה?

לא ראיתי סיבה.

אני גם מציינת שבפרטים האישיים מצויין שהוא פרוד.

מבחינתי זו אזהרה לציבור, כיוןן שאנו מצויים להתרחק מן הכיעור וכל הדומה לו.


קצת קשה לדעת ככה אבל אגיד משהו מעודדדי שרוט

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.


 

 

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.


 

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מנסיון אישי ממליץ גם כן על מקימימתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 14:05

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

הציפיה בעיקר ממני, גבר וכוליחוזר
לא יודע, העולם היום השתנהמתוך סקרנות

קשה היום לפרנס בית ממשכורת אחת.

לא ריאלי בדרך כלל לבוא בטענות לגבר, ש"יביא כסף" לבדו.


באשכול סמוך אמרו (בצדק) לגבר שהתלונן שאשתו לא מבשלת מספיק, שיפשיל שרוולים וילמד לבשל בעצמו.


חושב שהרעיון הזה נכון גם במקרים כמו שלכם.

...ברגוע
בשביל איזון תקציבי צריך הכנסות, אבל גם (ואולי בעיקר) לשלוט על ההוצאות, וזה כמובן דורש שיתוף פעולה של אשתך.
אחי אל תתייאש זה לא קל אבל זמניזיויק
אתה תמצא את הדרך, אתה תבדוק טוב טוב מה הכשל הכלכלי בהוצאות, הכנסות, מאזן, תעסוקה, מיצוי היכולות שלך ועוד. זה לא אמור להיות עבודה סזיפית דווקא ושעות של עבודות, אלא עבודה שעושה אותך שמח ועוזרת לך להוכיח כמה אתה מוכשר במשהו שעוד תמצא אותו. זה מסע ותפילה. אם יעזור דבר איתי בפרטי.
שלום חברשלג דאשתקדאחרונה

אשתדל להתייחס יותר בפרוטרוט כשאתפנה. ככלל הייתה לי חוויה כזו גם כן.

רק אשאל: זה משהו חדש או מאז שהתחתנתם? היה איזה שינוי שהשפיע לטוב או לרע על המצב שלכם?

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות

אולי יעניין אותך