ואם זה כאילו אחותך מתחתנת או משו אז זה יותר מסובך

ותשב כל האירוע עם פרצוף לקיר, לאיודע.

אם זה לא ככה, חופה וזהו.

והילקוט יוסף לגבי הנושא של חתונה רשם כך: (ילקוט יוסף קיצוש"ע חלק ב' הלכות כבוד אב ואם, סימן ר"מ סעיף נ"ה)

אב המבקש מבנו שיבוא לנישואי אחיו, והחתונה מתקיימת בתערובת אנשים ונשים יחדיו, ואף יושבים בבגדי פריצות וכדו', ואין המשפחה מוכנה לעשות מחיצה, אין הבן צריך להשתתף בחתונה, ויסתפק בזה שיגיע לחופה בלבד. והדבר ברור שאם יש שם ריקודי תערובת חייב לעזוב את המקום מיד אחר החופה, ופעמים שעליו להמנע מלהגיע בכלל לחופה, כדי למנוע חילול ה' שיראו יהודי ירא שמים נמצא במקום כזה. ויעשה שאלת חכם שידון בכל מקרה לגופו. 

אני הייתי מנסה בכל יכולתי להתחמק וממציא סיבה לא להגיע.

קשר עם המשפחה זה אמנם דבר חשוב אבל שמירת עיניים חשובה בהרבה יותר ובפרט בזמן הזה שרבו הניסיונות והמכשולים וצריך כל אחד לשמור על עצמו היטב, אחרת הוא עשוי למצוא את עצמו בקלות בתוך תחתית הבוץ.

בהצלחה!

אתה סובר שיש חובה ללכת לחתונה לא צנועה?

פשוט שזאת לא סעודת מצווה, לא ראיתי פוסק שסובר שזאת כן.

זאת לא מציאות שאין דרכא אחרינא, פה אין בכלל דרכא!

אין כיבוד הורים במקום של עבירה הרי.

הליכה לעבודה היא דבר היתר, אלא אם הוא הולך לעבוד באיסור.

כנ"ל חתונה, חתונה היא מצווה, אבל אם יש שם חוסר צניעות לכל הדעות אין שם מצווה ובכלל אין עניין ללכת...

מז"א מה מידת החומרא? אתה זוכר את התשובה של הרב פיינשטיין שהבאת פעם? רק במקום דוחק גדול לצורך רפואה הוא סמך על הדעות דרבנן בזה.

וחתונה היא דבר מצווה אם היא נעשית בקדושה. ברור שחתונה שלא נעשית בקדושה היא לא מצווה... לכל היותר החופה וזהו וגם במקומות מסויימים אפילו בחופה כבר אי אפשר לשהות.

ב. הבנתי למה התכוונת, אני פשוט אומר לך שהרב פיינשטיין אמר רק במקום של דוחק לצורך רפואה שזה פחות חמור מהמקובל לפסוק.

קשר משפחתי זה ממש לא דוחק כמו צורך בריאות. אתה יכול לראות את המשפחה שלך גם בזמנים אחרים כשלא נגמר לאנשים הכסף לבדים באמצע הבגד

כאן יש ברירה, כאן אין ברירה.

כדי למנוע מאנשים הזויים שיקפצו לדיון בלי קשר לכלום - אני לא כותב את דעתי וגם לא את ההלכה לדעתי. כרגע מלבנים את הצד ההלכתי

כל חגיגה שהיא לא סעודת מצווה אסורה מאז חורבן הבית.

בכל אופן אין עניין ללכת למקום שאין בו מצווה כלשהי ושכנראה תחטא בו, ככה שזה לא דרך שהוא חייב ללכת בה ואולי גם לא צריך ללכת בה.

ב. מי שלא מכבד את האורחים שלו בלפחות לשמור על הטעם הטוב לא צריך לצפות מהאורחים שלו לכבד אותו. התורה שלנו שייכת לכלל עם ישראל, ואף אחד לא יכול להתחמק מהחובה להתחתן כמו יהודי...

אף פעם לא שמעתי על מישהו שנפגע מזה שקרוב משפחה שלו לא בא לאירוע מעורב ואני מכיר הרבה כאלה מקרוב.

אני לא מסכים עם הטעמים שלך, יש טעמים אחרים להקל בזה ואכמ"ל

האנשים שאני מכיר לא נפגעים מזה, אני יודע מהם. לא "ראיתי", יא מצחיק...

כל הדיון פה ביני לבין @ארץ השוקולד סובב סביב הדעה הכי מקלה בזה, והרב פיינשטיין כתב במפורש שאדם שנעלב לא דוחה את האיסור וגם לא מקילים עליו בזה. מה שכתבת לא רלוונטי לדיון ההלכתי, וזה לא דיון פילוסופי חילוני.

לא כדיון בחילוניות...

אחרי כתיבה התלבטתי כמה פעמים אם להשאיר את ההודעה, ולא בא לי לבוא לפולמוסים על חשבון עבודת השם שלי, אז שלחתי במסר

אני בישיבה. לרוב זה עובד. ואם שואלים אותי, אז תבוא מה הבעיה. אני אומר שיש משהו ממש חשוב שאני לא רוצה להפסיד.

ואם אתה ממש עז פנים כנמר: מה אתה רוצה לשרוף לי את הנשמה?!

כי אתה מניח ש"שמירה על ההלכה" פירושה לא להביט בנשים שאינן מתלבשות לפי הסטנדרט שלך או של הרבנים שלך.

ולדעתי ההנחה הזו הוא גם מוטעית וגם מטעה.

למיטב ידעתי רק קבוצות זעירות וקיצוניות סבורות שזו "הלכה" ומרבית הציבור שמגדיר עצמו כשומר מצוות, בכלל לא סבור כך.

אני חושבת שהבעת הדעה שלך על לבוש של אישה , היא התנהגות גסה ופוגענית.

לא עניינך מה נשים לובשות , אלא אם כן מדובר בבנותיך הקטינות.

וגם אז אני מיעצת להזהר עם הטרמינולוגיה הזו.

התבוננות ומה שיותר מזה אסור לכולי עלמא מדאורייתא.

הבטה בעלמא זה לכל הדעות מידת חסידות.

בהסתכלות יש כמה חילוקים להלכה.

השורה האחרונה שלך היא מה שחז"ל אומרים שמיקרי רשע...

בעוד יומיים אחותי מתחתנת החתונה מעורבת והנשים יהיו בלבוש לא צנוע אולי

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא