היו כאלה שסרבו

כולה כלא שבועיים

עדיף מלהיות פושע כל החיים

מזעזע שאנשים מזועזעים במקום להיות מזועזעים מעצמם

לכן מצבנו מזעזע

ברור ששרון ואנשיו האשמים העיקריים

אבל גם לחיילים שפינו יש חלק בזה

לא איימו עליהם עם אקדח לראש

מסכים שזה נסיון קשה

כי כן היו מדיחים אותם ואולי קצת זמן בכלא

אבל עדיין הייתה להם בחירה

והיה אסור להם לפנות

יש מחלוקת הלכתית גדולה האם מותר לעלות להר הבית.

חבל לזלזל ככה במי שלא חושב כמוך.

הייתי צריך לכתוב את המחאה הזאת

בעבודת ה'..

להר הבית עדיין לא עליתי

אין לי דעה נחרצת בנושא

בנתיים אני לא עולה

עד שאני אשנה את דעתי

אולי

בעז"ה שנזכה במהרה לבית המקדש

ואז לא תהייה התלבטות

לילה טוב

וחלומות

גאוליים

הגבתי על משהו אחר

היא ערכה אחרי שהגבתי

אני מסכים איתך שהם צדיקים בזה שהם מוכנים להתגייס ולמסור את הנפש למעננו.

ואני לא מתמקד בדברים הרעים שהצבא עושה לפעמים,

אבל אני גם חושב שזה לא נכון להתעלם מהדברים הרעים.

ומכל התגובות שלך נראה שהם מושלמים ומלאכים,

וזה לדעתי לא נכון.

זה שאדם מוסר את הנפש שלו זה לא הופך אותו למושלם

יש עוד אנשים שעשו דברים הרבה יותר קשים ומסוכנים

נגיד לקחת את המשפחה שלך, לגור בישוב ואז מחבלים נכנסים הביתה ורוצחים אותך(סיפור שקרה)

או לגור בחברון ולמות כי אתה רוצה ליישב את ארץ ישראל

ועליהם אני לא שומע קריאות כאלה של אהבה

יותר קשה ללמוד תורה מאשר להיות חייל לפחות לחלק מהאנשים

וכל ההצלחה של החילים תלויה במי שלומד תורה.

גם על כל בייניש שמחזיק 1000 חיילים בלימוד שלו 

את צריכה להגיד כמה הוא קדוש וטהור

הם עושים דברים קדושים מאד ומתי שהם עושים דברים רעים אז הם פושעים.

כמו מישהו שהמציא תרופה שהצילה מליונים ואז הוא הלך ורצח מישהו,

הוא פושע וישב בכלא ולא יגידו תסתכלו על הטוב ולא על הרע.

רבים מהם עושים דברים רעים מרצון ולא רק כי מחייבים אותם

לא כל חייל הוא קודש קודשים ומושלם. הם גם בני אדם.

זהו בערך

חברים שלי אמרו לי.

את אולי לא מכירה אבל יש הרבה 

שעושים דברים רעים וא"א להתעלם מיזה

ואת פשוט לא מכירה

זה שראית חיילים מסוימים בחיים לא אומר שאת מכירה את כולם

אני נפגשתי עם מספיק כאלה בחיים

אני גם ניפגשתי עם חיילים

אנשים תותחים ברמה הזויה

אחלה חברה.

אבל יש גם אחרים לא אמרתי שכולם

אולי רובם טובים, לא ניפגשתי עם כולם אז אני לא יודע.

אבל יש גם כמה רעים זה בטוח

ואני לא חושב שיש פה מישהו שחושב את זה

כדאי שנרד מיזה באמת

יש גם כאלה שלא

רק מפריע לנו שאת אומרת שהם מלאכים ומושלמים.

רק חמור לא משנה את דעתו...

מפריע לי שאח"כ חיילים באים לפנות יהודים מהבית

והם רוקדים איתם

כאילו הם צדיקים מלאכים והכל בסדר

אבל אפשר לעצור פה אם את רוצה

אבל גם הם אשמים

צריך להקשיב לתורה, לא למפקד.

אנחנו סתם חוזרים על עצמנו עוד פעם..

אני לא דן אותם

לא כתבתי פה ביטויים חריפים

ואני גם לא יודע אם הייתי מצליח לעמוד בניסיון

ועדיין

א"א לומר שהם צדיקים מושלמים (אא"כ הם עשו תשובה)

או שהם עושים רק דברים טובים

אם יתנו למישהו מיליון שקל בשביל להבריח מחבל לירושלים, אז תגידי שיש לו הרבה מה להפסיד וכל שאר התגובה שלך?

זה בערך מה שהם עשו, הם עשו מהלך שאיפשר את הקמת מדינת החמאס. 

הם הרסו משפחות, גרמו ליהודים לחלות ולמות, הם גרמו לילדים להיכנס לאישפוז בגלל שיגעון ממה שהם עשו להם... 

כסף?! קריירה?! את מעמידה את זה מול חיי יהודים ממש, זה לא הגיוני בכלל...

את צודקת שהם שלחו אנשים שנה לפני הפנסיה לגרש כדי שהם יפחדו על הפנסיה שלהם,, מכיר אישית אחד כזה, אבל מה? הוא אמר להם אין מצב! הוא בחיים לא יגרש יהודים ובחיים לא ימסור שטחים לערבים. הוא אפילו סירב ללכת לתגבר מקום אחר כדי שחיילים משם יוכלו ללכת לגירוש (מה שנקרא מעגל רביעי) בקיצור, יש מי שעומד על העקרונות שלו ויש מי שכשפתאום מדובר בכסף או משהו גם חיי אדם לא שווים בעיניו. 

מדהים שאת מזדהה עם זה, זאת לא הסתכלות נכונה על החיים ועם גישה כזאת מגיעים בסוף ל...

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים