א. לפעמים כדאי שלא לגעת באמונות שלאנשים אלא להשאיר אותם בדעתם...
ב. הבעיה, לא תמיד יודעים מראש איזה מן אדם נמצא ממול ויתכן שהפתרון הוא לשתוק תמיד אם לא ידוע...
ג. צריך לעבוד על צורת ההתנסחות שלי...

לעצמי, מי שלא מסכים רשאי שלא להסכים ומי שיודע שהוא לא יאהב ובכל מקרה אינו רוצה לדון עניינית, מוטב לו שיעצור ולא ימשיך.

ד. אני משתדל שלא ללכת בשכלי הפעוט ללא מטרה ולהצהיר שאני יודע... כי איני יודע ולא כלום... אלא, שאני הולך אחר הגדולים ממאירי הדרך באור הדת במסורת סלולה ודרך משקיפה ועם חזון... ושמה נאמר שאותם גדולים בטלים מפני שהעמיקו בדתם ולא פעלו אחר הדעה כמו הרבנים שבאו לאחר זמנם ללא מסורת החשיבה ובאו וחלקו על אותם גדולים וטענו נגדם טענות ואנו שמים אותם כחשובים? הנאמר שזאת ענווה?

פעם היה לי דיון איכותי ביותר עם איזו חב"דניקית... דיון שנמשך מלא זמן ודנּו בו בעניינים ממש קשוחים...
זה היה הדיון הכי טוב שנראלי היה מעולם... בזכותה נוספה לי הערכה מסוימת לתנועת חב"ד שלא היתה קיימת אצלי לפני...
אני למדתי ממנה המון... ונראלי ואני מקווה שגם היא לא כילתה זמנה בדיון...
היה משא ומתן באמת בשביל הרצון לדעת מהן ההתמודדויות בסוגיות שונות אצל כל אחד מהצדדים...
חבל לי שאותה ניקית נעלמה... אולי חזרה בפצל"ש... מי יודע?

העתקתי את אותו דיון למסמך וורד וכעת הוא שמור אצלי... תיעוד לדיון...

קאנט הגדיר את האמונה כתווך שבין דעה לידע...
לדעתי, אין הגדרה קולעת מזו לאמונה...
האמונה היא חיים וחיים הם השתנות והתקדמות...
אדם ש"מאמין" בדבר מסוים אך אינו מתקדם כדי לאמת אותו הוא בעצם בדעה שהדבר אותו הוא מדמה כנכון באמת נכון...
הוא תקוע במקומו והוא סכל... הוא בעל דעה, לא בעל אמונה ולא בעל ידע...
המטרה שלאדם היא *לדעת* את ה' ככתוב "וידעת היום והשבות על לבבך כי ה' הוא האלהים" וכמו שרבינו בחיי הוכיח על ידי התורה, על ידי המסורת ועל ידי השכל בהקדמתו לתורת חובות הלבבות וכמו שהוכיחו רבים מחכמי ימי הביניים...
ידיעה שלימה אצל האלהים לא תתכן, שהרי אם היינו יודעים את אלהים, היינו האלהים בעצמו וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ובעוד מקומות...
אם כן, יש לנו רק להתקדם אל ידיעת האלהים וזו מהות חיינו...
חיים - התקדמות...
מי שלא מתקדם הרי הוא מת...
וזה דברי אמרם "רשעים בחייהם קרויין מתים"
גוויה שהולכת בעולם ללא תכלית וללא מטרה כבהמה ואין יתרון לקיומו (ואולי ישנו חסרון)
אם כן, שאמרנו שהאמונה היא ההתקדמות, ועלינו לצאת ממקום סכלותינו מן הדעה, מן המחשבה שמה שקובעים כנכון הוא נכון (כגון האומרים "יש אלהים" אבל אינם יודעים מה הוא האלהים ומדוע המשפט שאמרו מעוות ובאמת מתאים לרמתם)
הרי שהאמונה היא התווך שבין הדעה לידע...
דעה←אמונה←ידע...

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם