משום מה, יש לפעמים בוגרי טכניון בעמדות ניהול שמחפשים או מתעדפים דווקא בוגרי הטכניון ובעיקרון, הטכניון קצת יותר "נחשב", אבל אם יש לך סיבות להעדיף דווקא את העברית (נוחות, מעדיפה את ירושלים, מכירה שם אנשים וכו'), אז לא הייתי משקלל את זה בצורה משמעותית. 

עם ממוצע סביר, לא צריכה להיות לך בעיה למצוא עבודה בכל מקרה. 

מה שכן, בירושלים יש פחות מבחר של חברות ומשרות והרבה פעמים סטודנטים רוצים להתחיל לעבוד במשרות סטודנט (הרבה יותר קל להחליק אח"כ לתעשיה כשכבר יש ניסיון). 

בחיפה יש את המת"ם שלמיטב ידיעתי, יש בו הרבה יותר אופציות מאשר בהר חוצבים בירושלים. (אבל אולי אני לא מעודכן). 

ממה שאני מכיר, מה שאמרו לך נכון: בתחום של המתמטיקה (ופיסיקה), לעברית יש יתרון. בתחומים הטכנולוגיים (מדעי המחשב), לטכניון יש יתרון. 

אני לא יודע באיזה מוסד קל יותר להוציא ממוצע גבוהה יותר וכפי שכתבתי, אני לא מכיר את הנהלים בנוגע לחזרה על קורסים בכל מוסד. 

בשביל להתקבל לתואר שני, צריכים בערך 85 (תלוי במוסד), אז זה כן צריך להוות שיקול אבל אני לא חושב שהקושי הוא כ"כ משתנה בין שני המוסדות. 

ידע נרחב זה בעיקר פונקציה של הסקרנות שלך ושל הנכונות שלך להתאמץ. בסופו של דבר, את הקורסים מעבירים מרצים ואני יכול להגיד לך שבעברית זה כך ובטכניון זה אחרת, ובשנה הבאה שני מרצים ייצאו לשבתון, אחד יקבל קביעות ויפסיק ללמד והכל משתנה. 

בהרצאות לומדים הוכחות וראשי פרקים. בתרגולים מראים כמה דוגמאות - 90% מהלימוד נעשה לבד לאחר מכן וזה לחלוטין תלוי בך. 

תואר דו חוגי יכול להרשים מעסיק או לפתוח דלת לתואר מתקדם בכל אחד משני התחומים, אבל אם ההפרש בממוצע הוא משמעותי, אז יותר חשוב לשמור על ממוצע. (בגדול, כל זמן שנמצאים מעל ה-85, זה סבבה. אבל לסיים תואר דו חוגי עם פחות מ-85 זה פחות משתלם מלסיים תואר בודד עם ממוצע גבוה יותר). 

אני למדתי דו-חוגי. לא חושב שזה תרם לי יותר מדי מבחינת תעסוקה. אולי זה קצת מרשים בראיונות. 

מבחינת משרות, נכון להיום, יש ביקוש עצום לבוגרי מדעי המחשב. (רצוי כאלה עם ניסיון בתחום). 

עבור משרת פיתוח או מחקר בתעשיה, כמעט תמיד הדרישה תהיה תואר שני מחקרי. (עם עדיפות לדוקטורט). 

בחיפה יש יותר אופציות אבל גם יותר תחרות (טכניון ואוניברסיטת חיפה. וגם אורט בראודה). 

בירושלים, אין באמת מתחרים לעברית אבל יש פחות משרות. 

לגבי מחקר באקדמיה - יש היום מחסור עצום בדוקטורנטים בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים ומסיבה טובה: אדם שחושב על דוקטורט ומקבל הצעת עבודה מהתעשיה, צריך להיות "מורעל" כדי להמשיך באקדמיה. (באופן אישי, אחרי התואר השני, מאוד רציתי דוקטורט, עד שהבנתי את המשמעות הכלכלית של זה וירדתי מזה). 

לסיכום: 
לגבי ממוצע, אני לא חושב שיש הבדל מאוד משמעותי בין המוסדות, אבל כדאי לברר את הנושא ולדעת בודאות. 

דו חוגי מומלץ כל זמן שהוא לא פוגע בממוצע ברמה כזאת שהוא ימנע ממך קבלה לתואר שני או ראיונות עבודה (מעל 85 בערך). 

מבחינת משרות, מן הסתם, עם ממוצע מספיק טוב ומשרת סטודנט ברזומה, את תמצאי עבודה טובה בכל דרך שבה תבחרי. 

בהצלחה. 

הכירות סופר סופר קרובה עם העברית והכירות טובה עם הטכניון. שניהם מקומות מעולים. 

ככה:

* אין טעם לבדוק איפה תשיגי ציונים גבוההים יותר. ידוע שממוצע הציונים בטכניון הוא נמוך יותר. אבל, גם מעסיקים יודעים את זה אז עושים את השיקולים שלהם בהתאם. 

* אני לא יודעת מה מדיניות חזרה על קורסים בטכניון. בעברית אכן יש הגבלות. (אני יכולה לפרט בדיוק אם חשוב לך.) אבל, שוב, במבחן המציאות הממוצע יותר גבוהה בעברית. בכל מקרה ממש לא כדאי לבלות את התואר בחזרה על קורסים. יש 2 מועדים בכל קורס וזה מספיק. (נשמע אולי מפחיד אבל תחשבי כמה פעמים חזרת על בגרויות...)

* בשני המקומות יוצאים עם ידע נרחב. יש הרבה קורסי בחירה וזה גם נותן לך את האפשרות לבחור בתחומים שמעניינים אותך. 

* מבחינת מחקר, זה מאד תלוי בתחום איזה מקום כדאי להעדיף - יש תחומים חזקים יותא בעברית ויש תחומים חזקים יותר בטכניון (בתוך מדעי המחשב). אם יש לך כיוון של תחום, אני יכולה להמליץ. בשני המקומות יש חברי סגל מהשורה הראשונה. 

* אם אולי מעניין אותך מחקר אני מאד מציעה לבדוק אם את יכולה להתקבל באחד מהמקומות לתוכנית מצטיינים שבו מתנסים במחקר במשך התואר הראשון. למשל, בעברית יש את תוכנית אמירים טבע (ובטכניון אני מניחה שיש משהו דומה). זה ממש הזדמנות מצויינת לראות מה זה מחקר, להכיר מקרוב חבר סגל, והרבה פעמים ממשיכים משם באופן פשוט וישיר למחקר בתואר שני. 

* בסופו של דבר, אפשר בהחלט להחליט לפי מיקום גיאוגרפי / נוחות / קצת יותר חברה דתית. שניהם מקומות מעולים אז אין אפשרות "לטעות" בבחירה. 

בהצלחה!

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.