הילד והיכולת  שלו ללכת לשירותים לבד היא הכי חשובה

אבל זה תלוי בכוחות שלך ובשיתוף הפעולה של המטפלות..

פשוט תדמייני שהיא בת עשר

להעביר את הרוגע למטפלת כולל הבהרה נעימה ביותר (ממש כמו לחברה טובה) שיותר אין חיתול, זה לא דיון יותר, זו לא התלבטות, זה לא ניסיון.. זו עובדה, החיתול נגמר.. את יכולה לבוא לקראתה ולומר לה שביום חופשי שלה את לא תשלחי אותה בזמן הקרוב.. ושישי זה בכל מקרה קצר.. ושבת בבית.. ובסה"כ לא מדובר על הרבה ימים בשבוע.. להיות באווירה נעימה..

צריך להביא קופסא עם חיזוקים (עדשים, צימוקים, מדבקות, גומיות.. מה שמדבר אליה..) ולתת לה על כל ישיבה בסיר/ישבנון.. בלי קשר אם עשתה או לאו.. להפחית את ההתנגדות שלה..

חיתול למנוחת צהריים הוא מעכב גמילה.. שמים אותו הרבה זמן לפני שהיא נרדמת.. ומורידים אותו הרבה זמן אחרי.. בזמן הזה היא לא מבקשת, לא לוקחים אותה לשירותים.. והיא עושה חופשי בחיתול בלי שקורה משהו במציאות (נרטבת/מתלכלכת) וזה מעכב את תהליך הלמידה..

כשאני מורידה חיתול אני לא מסכימה שישימו חיתול בצהריים (לוקחת אותם מהמעון..) אך גם משתדלת לבוא לקחת כמה שיותר מוקדם (באותה תקופה יוצאת יותר מוקדם מהעבודה וגמיעה לקראת שתיים וחצי שאז מעירים אותם..). כשהמטפלת לוקחת את הילדים להחלפות חיתול היא במקביל שמה את הקטנה בסיר/ישבנון אומרת לה לעשות קטנים/גדולים ומטפלת באחרים תוך כדי.. כך הקטנה לא מרגישה יוצאת דופן.. היא לא בעונש לבד בשירותים, כולם עסוקים באותה הפעילות והמטפלת לא צריכה להקדיש לזה זמן נפרד/מיוחד.. עושים את זה גם בבוקר (החלפות אחרי ארוחת בוקר וגם בצהריים כשמחליפים אחרי ארוחת צהריים..).. אפשר גם לקחת אותה לפי הצורך תדירות של הקטנה כל פעם שצריך להחליף גדולים לילד וכך את לא מטרטרת את המטפלת במיוחד.. תעבירי לה את הסידור הזה.. "את לא צריכה לקחת אותה במיוחד.. כשאת לוקחת ילד להחליף חיתול את שמה אותה לידך בסיר ובזמן שאת מחליפה היא תעשה בסיר.."

בנוגע לסירוב ללכת במעון, זה לא קשור לגיל.. בתי כשנכנסה לגן עירייה גם סירבה להיכנס לשירותים  (ממש רחוק מהגמילה, יותר משנה..) והתאפקה כל היום.. לקח לה הרבה זמן להתחיל להשתמש בשירותים שלהם.. ושמעתי שזה נפוץ ממש.. גם בגני עירייה וגם במעון.. תעבירי את המידע הזה למטפלת..

העניין הוא שהיא למדה את ההתנהגות בבית והיא לא עושה העברה למעון.. את יכולה לעזור לה כמו שעשית עד עכשיו, לפשפש אותה כשאת מגיעה ולוקחת אותה בחזרה.. בנוסף אפשר לדבר על זה בבית.. שכשמו שעושים בבית עושים גם במעון.. וגם להבין שלוקח קצת זמן לילדים לעשות העברה ומותר לתת להם קרדיט ואת הזמן לעשות זאת..

אל תלכי אחורה.. תהי חזקה באמונה שלך ביכולת של הילדה ללמוד התנהגות פשוטה כעשיית צרכים במקום ספציפי ולא בכל מקום כמו שבע"ח עושים (סליחה על ההשוואה..)..

כשזה קורה אני יושבת אתה בשירותים.. מחבקת אותה.. מלטפת.. שרה שיר.. מציעה חיזוקים/הפתעות.. מרככת אותה עד שהיא מסכימה.. ברגוע.. לא אצא מהשירותים עד שהיא לא תשב.. היא צריכה להרגיש שאת לא לחוצה בזמן.. שיש לך את כל הזמן שהיא צריכה בכדי שתסכים לשבת.. היא לא חייבת לעשות.. אבל שתשב ותראה אם יש.. ייתכן ואין לה כי היא עשתה בחיתול בלי הפסקה..

ואם היא לא עושה.. צריך לזכור את זה ולפשפש אותה בחוץ או כשחוזרים הביתה ישר..

ואם היא תפספס בהתחלה אצל המטפלת היא תחליף לה עד שלאט לאט הבת שלך תלך לשירותים

יכולה להבין את המטפלת כשלא כל הקבוצה בגמילה יותר קשה להתעסק רק עם ילד אחד אבל אין ברירה כ"כ

תשלחי גם למעון את הממתק הטעים

למטפלת יש מילה יותר מהאמא ובאותה מידה היא יכולה להבהיר ששמים טיטול

ו"לא להסכים" להוריד, וזה בלי להכנס לנושא עצמו (שבסה"כ לא מקובל וגורם למטפלות

כאב ראש לא קטן)

ודאי שמטפלת יכולה לסרב ויותר מכך, גם אם היא לא מסרבת באופן רשמי לשתף פעולה עם התהליך היא יכולה לתקוע אותו (מספיק לשדר לחץ לילד סביב הנושא, להתרגש מפיספוסים, להתרגז והופ נסיגה).

אבל בסה"כ ההורים והמטפלת צריכים לחשוב ולפעול לפי טובת הילד, ואם ילד נמצא בתוך תהליך גמילה שמתקדם בצורה חיובית מטפלת שתפגע בו היא בעיני חוטאת לתפקידה.

נכון שגמילה היא תהליך לא קל, אבל המאמץ מתרכז בתקופה קצרה ואחר כך זו הקלה גדולה. הבת שלי מפספסת היום פיפי פעם ביום, נניח זה ימשיך ככה עוד שבועיים - אז כן, היא מחליפה לה חלק תחתון פעם ביום וזה עוד עבודה. אבל מעוד חודש ועד סוף השנה תהיה לה ילדה אחת פחות לחתל.

הרוב המוחלט של הילדים נגמלים בגיל מעון. ליווי תהליכי גמילה זה חלק מהעבודה השוטפת של המטפלות.

ב"ה המטפלת שלנו (גם הקבועה וגם הרוטציה מקסימות ומשתפות פעולה. יום אחרי שסיכמנו שמותר לה לפספס היא הסכימה לשבת ולעשות בסיר והיא כבר לא מתנגדת. היא עדיין לא תמיד מבקשת ולפעמים כשמושיבים אותה היא לא עושה ואח"כ מפספסת, אבל זה חלק מהתהליך ובסוף זה יקרה.

באמת רעיון מוצלח להחזיר לה חיתול אחרי שהיא גמולה יותר משנה בגלל זה..

סירוב לשבת בשירותים אחרים הוא נפוץ.. סה"כ קושי שצריך לעבור.. שלב בגמילה.. לא להיבהל..

העולם אוהב לראות שכולם כמוהו גומל בגיל שלוש.. ומתקשה לקבל שיש אנשים שמצליחים לגמול בגילאים צעירים יותר..

חוזרת על ההמלצות שלי מלמעלה..

הורדת חיתול וזהו.. לא חוזרים אחורה.. אפילו אם זה ייקח כמה חודשים..

דיברתי גם עם המטפלת וגם עם מנהלת המעון, והן הסכימו שאפשר לתת לה לפספס (סה"כ פיפי, כן?) ולאט לאט היא תלמד. במקביל השארתי שם פיפיפרס כדי לעודד אותה לשבת. מקווה שהרתיעה תעבור לה בקרוב.

כדאי לחכות קצת שהילד יתרגל קודם לגן ולגננת

בהצלחה

לשים לה תחתונצ'יק- הילד מבחינתו זה תחתונים ומבחינת המטפלת היא לא תהיה בלחץ שהיא מרטיבה ותהיה אחראית על החלפת קולקציה.

ביתי גם בגיל הזה היתה ממש בשלה לשירותים ובכ"T לא הלך- בדיוק כמו התיאור שלך.

ואז התייעצתי עם גננת שנים רבות לגיל הזה והיא אמרה לי שהיא רואה הרבה ילדים שמוכנים לגמילה אבל את הקטע של 'העול' ללכת לשירותים אין להם.

עד היום היה מאוד נחמד באמצע משחק/ כל עיסוק להתפנות וזה לא 'מפריע' למהלך החיים ועכשיו כביכול זו הפרעה שקשה להם להתמודד איתה בגיל הקטן.

ואי לכך החזרתי לביתי את הטיטול וגמלתי בגיל שנתיים וחצי ותוך יומיים הילדה היתה יבשה לגמרי!!

מתחת לשנתיים לא נפגשתי עם כאלה שהצליחו לגמול סופית בלי הרטבות חוזרות כל הזמן.

אבל הבת שלי צעירה מכדי לתת את הדעת אם מלבישים לה תחתונים או טיטול. זה לא סמל סטטוס מבחינתה.

אני לא יודעת מה זה תחתונצ'יק אבל אם זה סופג אז זה מאבד את אפקט התוצאה של הפספוס - אני מפספס ולא נרטב..

ב"ה דוקא הולך לנו ממש לא רע. אני שמחה שהיתה לכם גמילה חלקה בגיל גדול יותר. לנו היתה גמילה ארוכה ומתישה בגיל 3, לא הייתי בונה על זה.

שאת כבר יותר עמוק בתוך הגמילה,

ובאמת יש רק להמשיך באותה הדרך שבה התחלתם.

הרבה הצלחה!

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס