@כוסף ליוסף!! מוכר לך?

את זוכרת מה היה הקודם?

לפחות משהו אחד קיבלתי משם

"דווקא"

ניצלשנו..

א. הטענה מתבססת על תחושה, באותה מידה היה יכול להיות כתוב 'מרגיש קיים' / 'מרגיש לא קיים' / 'ממציא משפט מטומטם' או כל דבר אחר.

ב. ההנחה (הראשונה!) במשפט היא שקיים אני, מזה מסיקים... שקיים אני!

*********************************

"תתעודד, יכול להיות גרוע יותר" (אתה מנסה לעודד או לייאש? )

ער 

שהוא לא באמת מדבר על קיום של החשיבה עצמה, שלה אין ולא יכולה להיות הוכחה (אם לא מחשיבים מדידה של אותות חשמליים, שהם לא עדיפים על מדידה של כל אבר פיזי אחר), אלא על קיום של תחושת חשיבה - תחושה סובייקטיבית, ולה אין שום עדיפות על כל תחושה אחרת. 

אגב תחושת מחשבה, דבר מעניין שנתקלתי בו אתמול - Exploring the brain networks behind our free will 

(ספויילר - חוקרי מוח טוענים שאיתרו את האזור במוח שאחראי על תחושת בחירה, על אף שזו תחושה בלבד ואילו ה'בחירה' נעשתה כבר באזור אחר במוח לפני שהגיעה התחושה שלה)

אבל למעשה הוא מתכוון לתחושת חשיבה כי לאמירה על החשיבה עצמה אין שום משמעות (זו אכן קפיצה לוגית וכאן הכשל), הוא מנסה לבסס את הטענה על משהו מוחשי והמוחשי היא תחושת המחשבה ולא המחשבה עצמה. מניין לו שהוא חושב? זו תחושה, באותה מידה מניין לו שהוא מרגיש? גם זו תחושה (רק שאותה הוא לא מקבל ובצדק).

אם הוא לא מנסה להוכיח קיימות אלא טוען "במידה ואני חושב - מוכרח שאני קיים", זה אותו דבר כמו לטעון "במידה ואני קיים - מוכרח שאני קיים".

אין תקציר, רק ספוילר.

ואם כן אז למה שלא תאמר אותו דבר על תחושה - במקום "אני חש חשיבה משמע אני קיים" "אני חש אהבה/שנאה/בלבול משמע אני קיים"?

ואני לא מבין למה הקישור שהבאתי שמראה שפעולת החשיבה של הבחירה (שיקול אם לעשות א' או ב') היא בעצם תחושה בלבד ולמעשה רק פיקציה לא מדגים את העיקרון הנ''ל שיש תחושה של חשיבה למרות שהחשיבה עצמה לא מתרחשת כלל (לא שאני מקבל את המחקר הזה ו/או את המסקנות שלו כנכונים בהכרח, אבל על כל פנים זו אפשרות שבכוחה להטיל ספק בהוכחה/טענה של דקארט).

וזה לא משנה אם אתה חש חשיבה או געגוע, שתי התחושות הן סובייקטיביות ויכולות להיות פיקטיביות.

נניח היפוטטית שכולנו תוכנות מחשב שתוכנתו 'לחוש' מחשבה שגם את מסקנתה הזינו לנו מראש, או שקיבלנו תחושת/זיכרון חשיבה בהשתלה מלאכותית או רושם מגילגול קודם כלשהו (היפוטטית לחלוטין ). ומה לגבי בינה מלאכותית - גם לגביה 'היא חושבת משמע היא קיימת'? מה היא קיימות?

אתה חוזר על זה שתוצאת החשיבה (כלומר ערך האמת/שקר שלה) לא משנה לעצם הטענה, ואני מסכים איתך, אבל דווקא אתה זה שמשתמש בה כפקטור - זה שתוצאת החשיבה יותר מוחשית מרגש כי אפשר לשתף ולהסביר אותה לא מעלה ולא מוריד לגבי עצם התחושה (אני גם בכלל לא בטוח שאנחנו חשים את החשיבה באותו אופן, כמו שלאו דווקא שאנחנו חשים אהבה/שנאה/געגוע וכדו' באותו אופן, מה שבטוח זה שאופן החשיבה שונה מאוד).

אגב, מובן למה דקארט תפס את החשיבה כמאפיין הדומיננטי והבסיסי של האדם ולא את הרגש ולכן את התחושה שלה דווקא כאמת, אבל משורר או איש רוח אחר יגיד בדיוק מה שאתה אומר רק לצד השני.

צריך קודם להבין כיצד עולה השאלה. השאלה הייתה: אם אני אוכל/מרגיש/עושה משהו, ואני גם יודע שקיימים חלומות, אז אולי אני רק חולם. אם אני לא יודע כלום על חלומות, אז אין שאלה. השאלה קיימת כיוון שאנו יודעים על קיומם של חלומות.

דמיון מסוגו של מטריקס הוא לא באמת מעניין, כיוון שגם אם עקרונית הוא קיים, זה לא ישנה את עצם העובדה שאנו מרגישים שישנו קיום כלשהוא, ואין לנו שום ידיעה על אפשרות אי-קיום מסוג מטריקס. השאלה היא רק מניין אנו יודעים שאיננו בחלום או הזיה כלשהיא מסוג ידוע כלשהוא שהתחילה יחד עם קיומנו הלכאוראי.

ומכאן התשובה: ככל שאנו מודעים לאפשרות הזאת, הרי שיש לנו קיום מחוץ לה - עצם הידיעה לאפשרות הזאת. ייתכן שגם זה דמיון, אבל סוף סוף יש לה קיום כלשהוא,

וגם בחלום אם תשאל את עצמך "האם אני חולם" - הרי שהעלית בחלומך אפשרות מציאותית, בדיוק כמו שאילו תפתור בחלום תרגיל במתמטיקה - מה שמראה על כך שגם בחלום אתה מרוכז. אתה אולי חולם, אבל עדיין פתרת תרגיל במתמטיקה. ייתכן,אגב, שאולי תפתור לא נכון את התרגיל במתמטיקה, כי אתה רק חולם. אבל אתה מודע לקיומו של הצורך בריכוז בתרגיל', ואתה אולי אפילו מודע לכך שאתה אולי רק חולם, הווה אומר: גם החלום מהווה חלק מהמציאות המציאותית בה אתה מודע לאמת. וכנ"ל כשאתה מודע לקיומו של הספק בעצם הקיום. יותר מזה לא סביר שנוכל לפתור, ולכן עלינו להסתפק בזה.

אינני יודע מה היה אומר דקארט על הסברי, אבל ככל שאנו חפצים בפילוסופיה אמיתית בעלת ערך ובעלת  קיום, רצוי לנו ללמוד לפרש דברים בדרך כזאת
:

מצאתי את עצמי בעבר אומרת את כל אחד מהמשפטים שצויינו לעיל. 

אפילו את ה"יש הרבה דגים בים" (אבל זה לא נאמר בהקשר שידוכי... רק בהקשר זאולוגי)

לגבי המשפט המאוד חכם וחשוב- כשיש ספק- אין ספק- 

מבחינתי משמעותו שבכל מצב שיש לאדם ספק אם זה מצב סכנה, אם יש לנהוג בצורה בטיחותית יותר, אם יש צורך לפעול לתקן פרצה קוראת לגנב, אם זה עלול להיגמר בבכי --

אז בנאדם צא מהספק שלך ותהיה בוודאות ברורה ובהירה שצריך לעשות, שזה חשוב ומיידי ולא ניתן לדחיה.

בכל מצב של ספק נפשות או ספק בריאות - אין ספקות, יש רק וודאות שצריך לפעול כדי להיטיב את המציאות. 

חבל מאוד שהרב בבית הכנסת שלך לא מספיק מדבר על זה, על כך שהלכות פיקוח נפש דחות את השבת- נכתבו בדם... 

כמובן לחברים שלא יפגעו

[אז מה אתה עושה בדיוק]?

וגם - "מה, באמת"? [לא, לא באמת]

או האלה ששואלים "מה?" גם אם הם שמעו מה אמרת, מתוך אינסטינקט... אני מחכה כמה שניות לפני שאני משמיע שידור חוזר, ב90% מהמקרים זה עובד...

"מתוך אינסטינקט", אלא ששמעו אותך לא לגמרי ברור והמוח צריך עוד קצת זמן עיבוד כדי להבין - יותר מהרגיל. בינתיים התגובה של ה"מה" יותר מהירה... בכל אופן, זה מה שקורה לי לפעמים.

יותר יעיל בלי ה"מה"..

כשאת ישר יורה "מה" יש את הקטע שאחרי רגע את קולטת מה הוא אמר ומתחילה לענות לו בדיוק כשהוא אומר שוב, ואז הוא לא שומע אותך, וכו'..

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו על האוטובוס מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.