להתנשא ברמת בלתי נסבלת זה לא מגניב. זה לא עושה אותך יותר שווה או יותר נחשב. צאו מהסרט.
כולנו היינו פעם חדשים כאן, זיינוקים כאן. אז די להתנשאות הזאת מצידכם, חברימוס.
מסתבר שמשהו משתנה אחרי החתונה.
איך אמרתי לה (וואלה אני מזכירה אותך הרבה כאן)
באופי לא השתנתי. סדר העדיפויות שלי השתנה, ב"ה.
אז כן, קשה שכבר אין כמעט כל שבוע ירושלים.
וקשה שהקשר איתה ואיתה ואיתה ואיתה מתדרדר לו לאיטו, ולא הייתי רוצה שככה. כי אני עדיין צריכה חברות ואנש לדבר עמם וכל עוד לבעלי אין בעיה עם המקום הנל אז בכלל.
אבל אוקיי, התבגרתי, והבנתי שדברים עוברים בחיים. ולא יחזור להיות כמו שהיה. זה מכאיב לרגע, זאת נחיתה מעט חדה ושורטת אבל זהו. בחרתי ושלימה עם הבחירה ב"ה. אז. תקבלי באהבה ובהכלה גם את השינויים בחברה.
לפחות עדיין יש לי את סחוסי, וחברות במכללה שנשארתי עבורם עוצי שהייתה מלפני החתונה.
החזרה למכללה הייתה יחסית סבבה. הודות לכך שגם בעלי לומד בימי ראשון שני וחמישי ואני לא לבד בסירה הזאת.
בואו נדבר רגע על תשרי,
מה נשמע עם הגעגועים לשם.
ממש הזלנו ריר על כל תמונה משם.
הצעתי פתרון - הייתי צריכה להיות כלה התשרי הזה וככה גם ישלי את האיש שם ויוצאים מדי פעם וגם יש חויה של תשרי עם חברות ומנהטן וקניות ואוהל ורבי.
אבל היה טוב בארץ. ונהנו פה

אוקי, אמאלה,
כיף לחזור לשפוך את מה שמתרחש בלב מדי פעם.
תהיו סבירים ואנשים מוכרים, תגיחו.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם