יש לחקור האם בבין הזמנים הלילה הולך אחר היום שלפניו או שהולך אחר היום שאחריו. (האם חוזרים בליל רביעי או רביעי בבוקר)
ואפשר שתלוי בחקירה האם בין הזמנים הוא מצווה ככל המצוות או כקדשים. שאם נאמר שבין הזמנים הוא מצווה ככל המצוות אז בלילה יתחיל היום הבא שהוא כבר בזמן וצריך לחזור לישיבה כבר בלילה ואם נאמר שכקדשים הלילה הולך אחר היום שלפניו ועדיין יהיה בין הזמנים.
@עוד ביינישים כבדים
אשמח להשגות!
גם אם תאמר לימוד תורה הוא כקדשים,
תמהני על מעלת כת"ר, שהעלה הו"א בכלל להחשיב את בין הזמנים כזמן קדוש.
ודבריו צריכים עיון טובא.
לימוד תורה הוא חפצא של קודש שאפשר לעשותו גם בבין הזמנים. ובין הזמנים הוא כקדשים בגלל שלוקחים זמן שהוא כחולין וע"י הלימוד של בין הזמנים הופכים אותו לכקדשים.
שפירוש בין הזמנים הוא מתי שאין זמן
והרי הזמן מתחיל מסדר בוקר
ויש לעין עוד בזה ואין כאן מקום להאריך ואין כאן מקום לקצר וקל להבין וקשה להבין
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
