אני האחרונה שבאחרונות שאשפוט! אני נשואה חמישה חודשים ב"ה ועדין מחכה .
ויודעית שכמו ברווקות, ברגע שרוצים אז רוצים, לא משנה כמה מחכים, כל חודש מחדש לראות ולהבין שאת עומדת לקבל מחזור זה קשה.
אבל סיפור על רב(מתנצלת שלא יודעת את שמו) וזה כמובן לא קל בכלל(!)
ראה אישה הולכת כל הזמן עצובה, שאל אותה למה את עצובה?
אמרה, אני עצובה כי אין לי ילדים.
הרב ענה , אין לך ילדים כי את עצובה..
המסר נראה לי כן הובן.. שוב, ממש קשה,ואי אפשר לשפוט בכלל(!!!!)
אבל יש משהו בזה שצריך קרקע שמחה(גם הרבנית ימימה מדברת על זה)
וגם שיש ממש כוח לדיבור.. להאמין ולהגיד אני החודש הזה נכנסת להיריון בעז"ה.
**שוב, זה ממש קשה כל פעם להגיד את זה,אבל דימיון עוזר, שמחה עוזרת" זה התמודדות. אבל זה דברים ששמעתי שגרמו לי לשמוח
**
הרבה יגידו גם לא להתעסק בזה..
ואולי הכי פשוט, פשוט להתפלל עליה