גמ אני בתחילת דרכי כרגע, ופשוט הפיכה בכיתה. מרגישה שלא סופרים אותי, כל הזמן צריכה "להילחם" וזה ממש קשה!!!

הבנות מנסות כל הזמן וצריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק.

יש לך כללים? איך את אוכפת אותם?

הם לא "מנסות אותך" או "מנצלות שאת צעירה" זו לא מלחמה. הן נערות בסהכ.
הרבה קם ונופל על טיב השיעור וגם על הקשר האישי
מה את מלמדת?
אשמח לעזור אם תרצי בחשיבה על מתודות מעניינות שעוזרות לשיתוף פעולה, דיונים וכו

תשב"ע.תורה ועוד... אשמח לעזרתך אמ כן..

משמעת בעיקר על ידי הורדת ציון, שיחות להורים, עונשים, וכן מדי פעם גם חיזוקים חיוביים על הצלחות.
תנסי לעבוד על לזכור שמות, להיות מעניינת ולשלוט בחומר. לשמור אותן פעילות עם תרגילים והעתקה מהלוח כדי שלא ישתעממו. גם אני חדשה ולומדת לאט לאט, אל תחמירי עם עצמך אם יש שיעורים שלא זורמים זה ככה לכולם.

מנסיוני כילד מאוד שובב, מורה שהיה מתעסק בעונשים וכאלה היה מאבד אותי ואז בעקבות זה את כל הכיתה.

 

אני חושב שצריך לאתר דמויות שמפריעות, או חזקות - לגייס אותן לצד שלך, ואז להחיל על השאר את המשמעת ה"חוקית".

אבל הייתי עם גברים, לא בנות. אז לא יודע...

זה מעולה וחשוב ממש בכל גיל!
לגמרי גם בחטיבה וגם בגיל גדול יותר.
רק לשים לב לצורה שאת אומרת, שתתאים לסגנון ולגיל.
לי אישית במעבר מתיכון ליסודי ולהיפך לקח קצת זמן להתאפס על הסגנון שלי שיתאים לבנות.


עכשיו עולה לי גם לגבי ניהול שיעור בכלל-
בהתארגנות לשיעור במקרים קשים שיש בלגן, אני קוראת שמות. בת שלא מוכנה במקום /לא עונה לי, מקבלת איחור לשיעור.
(מודיעה את זה בכיתות ספציפיות/ שיעורים מסויימים, לא תמיד).

פתיחה מעניינת ומגרה! קשה להתמיד בזה אבל חשוב.
להיות יצירתית מצד אחד, מסודרת וברורה מצד שני.

לבוא עם אנרגיות טובות, לשמור על קצב בשיעור. כמה שאפשר להישאר ממוקדת וללמד את מי שלומדת. שמי שלא איתך תפסיד ולא להיפך.

לעבוד לקראת בוחן/ מבחן- לא אוהבת להמריץ ככה את הבנות אבל אם אין ברירה.. זה מגביר מוטיבציה של מי שלא היתה בעניינים להשלים.

לפני שיעור 

לזכור את מטרת בואך לחינוך , חינוך הינו תהליך מתמשך ,

את הבוגרת בחבורה ומכאן את בעלת הסמכות את המבינה עניין 

את עומדת מול בנות בנות 13-14 ופער הגילאי אמור לתת לך את הבטחון .

 

אין שיעור שאין בו הפרעה אך לא כל הפרעה באמת מערעת את הבטחון ואמורה למשוך תגובה מילולית ובכלל .

יש הפרעות קטנות כמו דיבור אז תתקרבי לשולחן תעמדי לידם ותסמני .

וכן הלאה 

מדי פעם תצטרכי לעצור את השעור תיצרי שקט בעצם זה שאת לא מדברת .

 

שיחות הבהרה לחשיבות התוכן הנלמד 

מקומו של דרך ארץ בין אנשים שראוי שיהיה בכיתה לא לאמר זאת בתור מוסר אלא בתור לימוד .

 

לבחון מי באמת מפריע ולא נגרר .

לטפל בו .

שיחות אישיות עם תלמידים שאת יכולה לרתום אליך .

חלוקת מחמאות לתלמידות אשר משתפות פעולה יישר כח למירי יש ספרים על השולחן.

שושי הגיעה בזמן ....

 

לערב את המחנך במידה ואת המחנכת להתייעץ עם המנהל סגן.

הרבה בהצלחה 

ולא לשכוח בכל שיעור לא מוצלח יש דברים טובים.

 

להיות שקופים עם התלמידים על מקומך ותחושותיך לשתף כי באת מתוך רצון ללמוד .

 

לא ברחו לך מהשיעור 

התלמידות נכנסו לכיתה 

ואחרי כל העיצות להשקיע בהכנת השיעורים 

 

היי

קודם כל אני ממש מבינה אותך אני גם מורה בחטיבה

כמו  שאמרת שהיית נותנת צ'ופרים ומילה טובה זה גם יכול לעבוד בכיתות הגדולות. אני אפילו נותנת מדבקות סמיילי לתלמידה שסיימה להעתיק .מצטיינית מקבלת אצלי כיף כף או פסק זמן. שיחות נחת להורים. תלמידה שצברה בשבוע הכי הרבה מצטיינים להתקשר לאמא. 

לפעמים הקושי במשמעת זה בגלל אי הבנת החומר . תנסי לתת שיעור אחד תוכן קל שכולם יתחברו ותראי האם יש שיתוף פעולה? 

תחזרי כל הזמן על הכללים לא לוותר ולא ולהתייאש להעניש ולהיות עקבית. 

כמובן להעזר במחנכות.

לא לקרוא למנהל כי זה מוריד מהסמכות שלך .

לנסות לעשות שיחות אישיות ולהתחבר לתלמידים זה יכול גפ לעזור

אם את מזהה תלמידים ספציפים שמפריעים להפריד אותם.

הכי חשוב להכנס בבטחון מלא לכיתה שלא יראו לרגע שאת מהססת גם עם בפנים את חוששת מאוד לא להראות להם 

בהצלחה רבה!!

אם לוקח זמן להשתיק את הבנות (ובלי עין הרע איזה פה יש להן...) נכנסים לכיתה, מניחים שעות חול ואומרים עד שהוא נגמר אפשר להתארגן. ראיתי שזה ממש עובד ואיכשהו אחרי דקה שתיים כולן יושבות מוכנות לשיעור.

לגבי מחמאות- תלוי בידלה אבל בכללי מחמאות יכולות ממש לבנות את הילדה!

בהצלחה!!!

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.