לא הבנתי מה הנקודה מהשיעור ומה הסיבותש הוא מונה ואני לא הולך לצפות בוידאו של שעה בשביל זה

אני לא מצליח לערוך את השאלה

זה פשוט שמצד התאוות אין הבדל. מי שמתחתן לשם תאווה גם כן יורד מטה מטה.

חוץ מזה שהוא מבטל מצוות עשה של קדש עצמך, הוא גם עלול מאוד ליפול ביד היצר הרע ולעשות כבר דברים שאסור...

אבל שלא תדע מצרות לאן אנשים נשואים מגיעים בגלל שהם נגררים אחרי התאוות.

ברור שיש חילוק בנקודת המוצא, אבל לא לשם כיוון הרב.

הוא הקצין את המצב ההלכתי, שבוודאי לא שווה, כדי להסביר עד היכן חומרת העניין מגיעה.

לא הבנתי את הכוונה שלך. כשאני אומר תאווה אני מתכוון לתאווה, לא לצורך הגוף.

צורך הגוף הוא רפואה ויש בזה אפשרות לכוון לשם שמים.

תאווה זה רע תמיד.

ברור שאדם יכול להתחתן כדי לצאת מעבירה אל מצווה גדולה כזאת, לדעתי לא לזה כיוון הרב בתאווה ולא נראה לי שזה פשט המילה תאווה בכלל.

במחשבה שניה, נראה לי שלא הבנת את המשמעות של הרב כשהוא אמר תאווה.

כשאדם מתחתן כדי להתגבר על היצר, זאת לא תאווה. כשאדם מתחתן כי הוא רוצה לעשות את המצווה שיש במעשה הגופני הזה, זאת לא תאווה. כשאדם מתחתן בשביל בריאות הגוף שיוצאת כפועל מזה, זאת לא תאווה.

אלה, ומה שיותר משובח מהן, הן מצוות לכל הדעות.

מדובר על איש או אישה שרואים בחלק השני שלהם כלי לסיפוק תאוות, חפץ.

זאת חתונה לשם תאווה... וככה אני מבין את דברי הרב

זה כולל נשים.

מה חמור? כמו שכתבה פה @נפש חיה., כשאדם מגיע מנקודת מבט כזאת - הוא מאבד את ההסתכלות על צלם אלוק' שבאשתו. ואוי ואבוי לו ולנפשו.

זה ממש לא מילים נרדפות. שים לב טוב. האחד מכוון לשם שמים כי לא מצא דרך אחרת להנצל, השני חושב שחתונה זה חגיגה שאין בה שום גבולות אפילו בתוך ההלכה (ויש מצוות עשה "קדש עצמך" וגו').

אני חושב שהמשפט האחרון שלך מדגיש למה אתה לא מצליח להבין את ההבדל.

כנראה שיש אצלך צורך לתקן את העניין הזה. מי שמולך אינו כלי להשגת צרכיך, לא אשתך, לא ילדיך ולא אף אחד בעולם.

אתה אמור להתחתן לשם שמים, כי כך ה' רוצה וכך הוא ציווה אותך.

זה שתזכה בזכות זה להשיג את המטרות שלך - זה לא בהכרח נכון, וגם אם כן - זאת זכות נלווית...

אחזור ואדגיש, לגבי מה שאמרת על האינטרס הלשם שמים. אם אדם חושב על בריחה מעבירה לשם שמים, זה כבר לא אינטרס אישי ופרטי אלא קיום מצוות ה' וזה שונה שמים וארץ מאדם שמתחתן לשם העשיה הגופנית עצמה (ואפילו לא חושב על המצווה שבה).

כמובן שמי שיש בו ערבוב של שני הדברים הוא בסדר, כי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.

מה שפסול הוא אדם שמתחתן לשם תאווה, וזהו. הוא מחפש משהו להשתמש בו ב"היתר". חושב שאשתו היא חפץ, חושבת שבעלה הוא כלי.

ואכמ"ל

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.