דבר תורה לחג השבועות
בחג השבועות קבלנו את התורה בהר סיני, מעמד הר סיני היה המעמד הגדול שהיה אי פעם בהיסטוריה, כל הבריאה עצרה, הרוח הפסיקה לנשוב, אפילו גלי הים פסקו מלנוע עוף לא צייץ, הכל עמדו וחיכו לבואו של בורא עולם.
מעמד גדול ביום גדול, אך בפועל מה אנו עושים היום בשבועות? אין לנו דבר מיוחד כמו בסוכות או בפסח. אפילו לא ראינו שכולם שמחים ורוקדים עם התורה שזה עתה קבלנו. מדוע? מדוע שמחים עם התורה בשמחת תורה, ובחג השבועות, חג מתן תורה אין שמחים עם התורה ורוקדים עמה?
התשובה היא פשוטה, כשקבלנו את התורה לא ידענו מה בדיוק כתוב בה, עדיין לא ידענו את ערכה של התורה, שמחנו שקבלנו אותה אך עדיין לא הערכנו נכון את אשר נפל בחלקינו. בשמחת תורה כבר גמרנו את התורה, עכשיו אנו יודעים בדיוק מה יש לנו היות ולמדנו את כולה, לכן אז רוקדים ושמחים עמה.
בחג השבועות קוראים גם את מגילת רות, ישנם מספר טעמים לכך אך נתמקד רק בטעם אחד. מכיוון שרות הצטרפה לעם היהודי, רות התגיירה רק מכיוון שהבינה שזו הדרך הנכונה, זו אותה רות "שחוט של חסד משוך עליה מתחילה ועד סוף", כל כולה חסד, חסד עשתה עם נעמי, חסד עם בעז, חסד עם כל מכריה, בזכות אותו חסד שעשתה זכתה להיות "אמה של מלכות"- זכתה שממנה יצא דוד מלך ישראל.
לכאורה, מה הקשר בין התורה ובין החסד של רות?
גם התורה מחנכת אותנו לחסד, לאהבת הזולת, לעזרה לחבר עד כדי כך שכשבא אותו גוי להלל הזקן ואמר רצוני שתלמד אותי את כל התורה כולה על רגל אחת (כלומר בדקה אחת). אמר לו הלל הזקן כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, זו כל התורה כולה וכל השאר פירוש.
מכאן רואים כמה החסד, העזרה, ההתחשבות בזולת, תופסים מקום חשוב בתורה.
יהי רצון שנזכה להרבות תורה ונמשיך לגמול חסדים ומתוך כך יבנה בית המקדש ונוכל לעבוד שוב בעבודת הקורבנות וכך יצא שנקיים את המשנה: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
חג שמח!
בחג השבועות קבלנו את התורה בהר סיני, מעמד הר סיני היה המעמד הגדול שהיה אי פעם בהיסטוריה, כל הבריאה עצרה, הרוח הפסיקה לנשוב, אפילו גלי הים פסקו מלנוע עוף לא צייץ, הכל עמדו וחיכו לבואו של בורא עולם.
מעמד גדול ביום גדול, אך בפועל מה אנו עושים היום בשבועות? אין לנו דבר מיוחד כמו בסוכות או בפסח. אפילו לא ראינו שכולם שמחים ורוקדים עם התורה שזה עתה קבלנו. מדוע? מדוע שמחים עם התורה בשמחת תורה, ובחג השבועות, חג מתן תורה אין שמחים עם התורה ורוקדים עמה?
התשובה היא פשוטה, כשקבלנו את התורה לא ידענו מה בדיוק כתוב בה, עדיין לא ידענו את ערכה של התורה, שמחנו שקבלנו אותה אך עדיין לא הערכנו נכון את אשר נפל בחלקינו. בשמחת תורה כבר גמרנו את התורה, עכשיו אנו יודעים בדיוק מה יש לנו היות ולמדנו את כולה, לכן אז רוקדים ושמחים עמה.
בחג השבועות קוראים גם את מגילת רות, ישנם מספר טעמים לכך אך נתמקד רק בטעם אחד. מכיוון שרות הצטרפה לעם היהודי, רות התגיירה רק מכיוון שהבינה שזו הדרך הנכונה, זו אותה רות "שחוט של חסד משוך עליה מתחילה ועד סוף", כל כולה חסד, חסד עשתה עם נעמי, חסד עם בעז, חסד עם כל מכריה, בזכות אותו חסד שעשתה זכתה להיות "אמה של מלכות"- זכתה שממנה יצא דוד מלך ישראל.
לכאורה, מה הקשר בין התורה ובין החסד של רות?
גם התורה מחנכת אותנו לחסד, לאהבת הזולת, לעזרה לחבר עד כדי כך שכשבא אותו גוי להלל הזקן ואמר רצוני שתלמד אותי את כל התורה כולה על רגל אחת (כלומר בדקה אחת). אמר לו הלל הזקן כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, זו כל התורה כולה וכל השאר פירוש.
מכאן רואים כמה החסד, העזרה, ההתחשבות בזולת, תופסים מקום חשוב בתורה.
יהי רצון שנזכה להרבות תורה ונמשיך לגמול חסדים ומתוך כך יבנה בית המקדש ונוכל לעבוד שוב בעבודת הקורבנות וכך יצא שנקיים את המשנה: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
חג שמח!
