אם שובצתי לתת לך ארוחת ערב, ואני לא אהיה פנויה היום לבשל, אבל יש לי במקפיא כמה מטעמים שהקפאתי אחרי בישול, מה תעדיפי -
1) לקבל אותם בשעה מוקדמת, קפואים, ותוכלי לבחירתך עד ארוחת ערב להפשיר אותם, או להעביר (את הכול או חלק) להקפאה אצלך להזדמנות אחרת, אם בסוף יתברר שהוזמנת הערב לחמותך, או שאתם לא אוכלים כמויות כאלה.
או
2) שאפשיר אצלי ואחמם ואביא לך מעלה אדים ומעורר תיאבון.
(ואם כן, אז האם לצרף אזהרה שזה מהמקפיא ושלא תקפיאי מחדש?)
?
ברכת האם מבחינתי האפשרויות הן להביא מהמקפיא (ולחמם, כמו שרובכן העדפתן), או לא להביא (=לא תקבלי אוכל בכלל) -
מה עדיף לך?
(אודה לכן אם תימנעו מעצות מה ואיך אפשר בכל זאת להביא. דמיינו סיטואציה שאלו שתי האפשרויות היחידות, וגם שאין הרבה מתנדבות אחרות ביישוב.)
אפילו שאני ממש לא אוהבת אוכל מוקפא ואצלי הכל טרי,אחרי לידה אני מתפשרת
בתור מי שמארגנת ארוחות ליולדות, שאני מרגישה שחלק מהבנות פה פספסו את הרעיון.
העניין הוא לא לפנק את היולדת (כמובן אפשר ורצוי וכל המרבה הרי זה משובח) אלא לדאוג שיהיה לה אוכל מזין זמין שתוכל לנוח יותר.
דווקא מרוב שנשים מצפות מעצמן (ומאחרות) להכין ארוחות גורמה טריות ומושלמות, לפעמים קשה מאד להשיג מבשלות, והיולדת מפסידה מזה. עדיף להוריד את הסטנדרט ולאפשר ליולדת יותר ארוחות (ומנוחה).
בקיצור ברור שלהביא, אישית אם הייתי היולדת הייתי שמחה שישאלו אותי ספציפית לגבי אם להביא קפוא או מחומם והייתי עונה לפי המצב היום. אבל כנראה שאני חריגה
יישר כח! זה חסד גדול.
הייתי גם שמחה שישאלו אותי מה עדיף לי
אני אישית מעדיפה טרי וארוחה פשוטה מאשר גורמה וקפוא
יש לי רגישות לאוכל קפוא
השאלה היא האם ארוחה מהקפאה או כלום. זה בסדר שיש לך רגישות לאוכל קפוא. יש גם נשים שמעדיפות בלי בצל או נשים שלא אוהבות דגים. אבל ברור שכל ארוחה היא מבורכת.
כי לא ניסיתי לתת להם קפוא
אני לא עובדת,ומבשלת כל יום טרי,ארוחה פשוטה
וכמו שאמרתי קודם,אני אקבל את הארוחה אחרי לידה כי זו עזרה גדולה,ואז אני מתפשרת
אם אני אוכל או לא?לא יודעת
אבל גם אם זה רק לילדים,זו עזרה עצומה
וזה היה קשה
כל יום אני מבשלת אוכל שונה מאתמול
אבל,מרק אני עושה סיר גדול שיהיה ליומיים שלוש,וגם פשטידות כמות גדולה יותר
עוגות אגב,אני מקפיאה וזה לפעמים יותר טעים מטרי.בעיקר טורטים
אז מי שאני אשלח לה טרי צריכה להרגיש הכי לא נעים שבעולם לפי זה...דבורית
ושוב אתכםמיואשת******
לא יכולה להתארגן
אי אפשר להקפיא חמץ לפני פסח בשביל הלידה שתבוא אחרי פסח
לזה התכוונתי
ממש מסרבל אותי הקטע של הקפאה,לחלק לשקיות לעטוף טוב
אני מעדיפה לזרוק כמה דברים לסיר כל יום
היתה לי שכנה שבישלה כל מוצ"ש אוכל לכל השבוע והקפיאה,ממש הערצתי אותה על זה,זה היה נשמע לי הרבה יותר קשה ממה שאני עושה
למה את חושבת שמי שמקפיאה היא פחות סופרוומן ממי שמבשלת טרי? שתיהן עומדות ליד הסירים אותו הדבר
את האמת עד החתונה לא היתה לי בעיה עם אוכל קפוא,אבל בעלי שנא את זה והיה חייב טרי והתרגלתי גם
)..נראה לי שהכי טוב אם היו שואלים אותי. מניחה שהייתי בוחרת באופציה הקפואה.
רק שמישו ישלח לי משו.
תזכי למצוות!!!
ככה אני יכולה להחליט כמה להפשיר ומתי!
בתחילת השבוע והקפאת ישר
הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן
הוא גמול..
לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.
ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.
בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.
אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...
והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.
לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.
ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.
הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.
הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.
למישהי יש רעיון לכיוון?
דווקא בלילה ישן ממש טוב
וכל היום בכה מכאבים.
היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...
קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?
ממש תודה!
להיות ביחד עם עצירות .
כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.
עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית.
בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.
לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.
זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה
גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם
שירגיש טוב!
אצלנו זה ממש תולעים
חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.
אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.
הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.
אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם
תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם
דרוש
שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)
קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)
עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.
לא מדי קצר
היא הולכת ומזדקנת
הסביבה לוחצת
ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים
הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!
מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי
שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה
זה שמות עם משמעות ברורה
בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):
ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'
ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)
חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.
יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...
אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.
אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.
תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉
ארבל
גפן
יסכה
נועה אביגיל נעמה נגה אורי
טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה
תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר
ועוד..
נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל
אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה,
רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.
אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב.
הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן
וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד
(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)
שבוע טוב
ב"ה בשבוע 28
אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.
היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.
אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.
תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.
מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?
3 תנועות בחצי שעה.
עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪
ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג.
אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה
אנסה
ואעדכן בעז"ה
שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.
3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה
היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.
אז נרגעתי
מקווה שימשיך כך.
איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער
מתקעתי בלי
האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?
לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט
(כללית צביעה עצמית זה חובבני)
בכל מקאה, יש כיסוי ראש.
מקווה שהחובבני יספק אותי
זה נחמד לי ומגוון
אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא
אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)
שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור...
לק"י
ונותנת הפניות חדשות.
אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
השבוע התפללתי שחרית כל יום!
חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.
אבל הקפדתי כל יום!
זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.
זהו😌
הלוואי עלי
אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו
אמן השבוע אני אצליח גם
בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה
אין דבר יותר משמח מזה!
אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!
