זה סתם היה משהו שעבר לי בראש

כן, כי לפעמים יש דוסים שיותר מידי סגורים ולא נותנים לילדים כלום.
ואז זה פשוט מתפרץ לילדים באיזשהו גיל, והם עושים את כל מה שאסרו עליהם במשך כל השנים.

פשוט הגניב אותי להעביר דוגמאות בראש

אני חושב שזה בריא ככה והכי הגיוני
אבל עדין אירוני ומצחיק

אבל גם עצוב...

ביגלל הילדים האלה שסגרו אותם כל החיים.
ועצוב עליהם עצמם, לפעמים הם מגיעים למקומות ממש גרועים, למצב ממש חילוני.שהם לא מוצאים את עצמם אחרי זה בחיים....
לי זה עצוב עליהם בכל מיקרה

ההורים נלחצים אם הבן שלהם עובר משמונה שעות לימוד תורה ביום לחמש, או אם הבת שלהם עוברת מחצאית עד הרצפה לחצאית עד הברך, אז סוגרים את הילדים והם פורצים.
ואז היישוב רואה שהנוער מתקלקל-
אז סוגרים אותם עוד יותר...
יש הרבה דברים מטומטמים ביישוב שלי, זה הכי מכולם.

וואי זה קשה לחיות ככה😟

אני ילדה כזאת

סיבות מרכזיות

א. סגירות יתר
ב. ציפיות גבוהות מידי
ג. טחינת נושאים
ד. ניתוק


לרוב זה שילוב מרתק בין הדברים

א' ו-ב' הכי הרבה...