מתי בפעם האחרונה אכלת המבורגר?

מתי בפעם האחרונה ניצחתם בעיה טכנית?

מתי גמרתם  2 ליטר מים ביום בודד?

אחרי יאוש טוטאלי מזה. בינתיים זה  רץ בסדר.

לְבָנוֹת או לְבָּנוֹת?

מתי בפעם האחרונה עשיתם דברים אחרים במקום מה שאתם צריכים לעשות?

מתי בפעם האחרונה החלטתם שאתם עושים דיאטה?

מתי בפעם האחרונה לא נרדמתם בגלל מליוני מחשבות??

מתי בפעם האחרונה רציתם לקנות בגד והתבאסתם שהוא לא במידה?

מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על השעון ונבהלתם לראות את השעה?

מתי בפעם האחרונה התחלתם יום עבודה שעה לפני התכנון?

מתי בפעם האחרונה  קמתם מוקדם מדי והתחלתם את הוים מוקדם?

מתי בפעם האחרונה היום והלילה התערבבו לכם באופן מבהיל???

מתי בפעם האחרונה הרגשתם ב-stress (לחץ) בלי סיבה ממשית?

מתי בפעם האחרונה אכלתם שקדי מרק?

מתי בפעם האחרונה קינאתם במי שישן לצידכם על שינתו החזקה?

מתי בפעם האחרונה הייתם צריכים לגרור את הישן חזק להסעה לגן?

מתי בפעם האחרונה עבדתם ב3:00 בלילה וגיליתם שהתפוקה שלכם לגמרי טובה יותר אז?

מתי בפעם האחרונה עשיתם טעות מעצבנת?

|פורק|

מתי בפעם האחרונה גיליתם שעדיף כבר לעשות לבד במקום לנסות להסביר לאחרים איך לעשות את זה??

מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בתור שזה הרע במיעוטו...

מתי בפעם האחרונה שינו את התוכניות ברגע האחרון אבל זה הצליח?

מתי בפעם באחרונה רציתם שירד מלא מלא גשם בחוץ, וגם תוכל להתפנק על הספה עם כרבולית, מרק חם, ומשחק טוב?

מתי בפעם האחרונה  הנחתם אוכל על השולחן והוא "נעלם"?

מתי בפעם האחרונה הכנתם 3 מגשי עוגות והם נעלמו???

מתי בפעם האחרונה הגעתם לבית חולים כמתנדבים ובסוף הייתם שם על תקן מאושפזים?

מתי בפעם האחרונה ידעתם שאתם עושים שטויות ולא היה בא לכם להפסיק?

מתי בפעם האחרונה סיימתם את הפרוייקט שתכננתם לעבוד עליו כל הבוקר 3 שעות מוקדם?

מתי בפעם האחרונה שתיתם?

מי בפעם האחרונה שמחתם באמת?

תהיי בריאה

היום

מתי בפעם האחרונה ספרתם עמודים?

מתי בפעם האחרונה העולם נפל עליכם ונאלצתם להרים אותו לבד?

מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאין לכם מילים לבטא מה שאתם מרגישים?

מתי בפעם האחרונה צחקתם עד שכאבה הבטן

מתי בפעם האחרונה לא היה לכם חשק ללכת לחתונה?

מתי בפעם האחרונה יצא לכם לחשוב יותר מידי?

לכן עשיתי restart ל-esxi במקום למה שהיה צריך.

מתי בפעם האחרונה התרגשתם ממשהו לא חשוב?

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.