שהיא "מה זה בכלל המחלה ואיך היא ניראית בד"כ"

וזה ממש לא כ"כ נורא... כל המשפחה שלי הייתה חולה וגם הרבה בנות מהכיתה ומהיישוב. זה כמה ימים של חום, פריחה וכאב ועוברים את זה. נראלי אנשים מנסים להפוך את זה למשהו נוראי ומסוכן. גם שפעת והתקררות יכולות להסתבך, ובכל זאת הם לא מחלות כ"כ נוראיות

או ילדים חולי סרטן?

זה בערך כמו שתגידי "ילדים חולי סרטן גם ככה עלולים למות, מה זה משנה עוד מחלה פחות מחלה"..

ברור שיש הרבה דברים מסוכנים לפג בבית חולים, אבל אבל אנחנו ממש לא צריכים להוסיף על זה.

בשורה התחתונה גבר לא מחוסן חשף 60 פגים לחצבת.

סיכון מיותר לחלוטין שהיה אפשר למנוע בקלות.

למיטב ידיעתי.

וממשרד הבריאות לחדד נהלים.

אף הורה  עם חום לא נכנס לפגיה.

כמו שהבאתי בקישור כאן למטה -  חולים בחצבת מדבקים מרגע הופעת התסמינים, לא קודם.

שמראים בחלק מהמקרים זה לא עוזר (ראומטואיד ארתריטיס למשל) ובחלק מהמקרים כן עוזר (כאבי גב תחתון כרוניים).

כל טיפול באשר הוא, מכל סוגי הרפואות, הוא טיפול לגיטימי בעיני כל עוד הוא נבחן בצורה גלויה ושקופה עם סטנדרטים אחידים, וניתן ע"י מטפלים מוסמכים בצורה מפוקחת.

קרה לי פעם, שבזמן שנסעתי חזרה הביתה מאולטרסאונד, בהריון, פתאום הרגשתי גרד חזק מאוד. פתאום, בבת-אחת, בשעות ובימים שלפני כן לא היה כלום, ופתאום בום, גירוד מהגיהינום. אמרתי לעצמי - אוי לא, פטרייה (וזו אכן הייתה פטרייה, היא עברה אחרי כמה ימים בעזרת אגיסטן). חשבתי שבטוח נדבקתי מהמתמר, בבדיקה. אמרתי לעצמי שעכשיו יכולים כולם לתת לי הוכחות מפה ועד הודעה חדשה שאי אפשר להידבק ממתמר, מה שהעיניים רואות המחקרים לא יכחישו. זה הרי כל כך חד-משמעי! פתאום בנסיעה הביתה מאולטרסאונד צץ לו משומקום גרד נוראי!

---

ורק בסוף הנסיעה פתאום נזכרתי ---

שהאולטרסאונד בכלל היה בטני...

אם לא הייתי נזכרת בנתון הקטן הזה, הייתי משוכנעת עד היום שזה לא יכול להיות מקרי.

הסיפור הקטן הזה שחוויתי על עצמי יכול להצטרף להרבה סיפורים נחמדים, משעשעים, יפים באמת, שמלמדים כשרוצים להעביר עקרונות בסיס בסטטיסטיקה. סיפורים שמדגימים בצורה מאוד יפה כמה שאנחנו יכולים בקלות להטעות את עצמנו, כשאנחנו מסתכלים על נתונים מתוך עולם האמונות והדעות הפרטי שלנו ולא מתוך כללי ניתוח נתונים מוקפדים ואחידים.

בדיקות מעבדה מיידיות אחרי טיפול הומאופתי ולתעד את מהלך ההחלמה המהיר והיוצא מגדר מהלך מחלה רגיל.

הטיפול ההומאופתי מותאם אישית,

קולע למבנה האישיות של המטופל, לנטיה שלו לחלות במחלות מסויימות ולא באחרות, לתכונות האופי, ולוקח בחשבון את נסיבות החיים וההתמודדות הרגשית האישית של המטופל.

זה טיפול מתוחכם הרבה יותר מטיפול שהוא one size for every patiant.

עם פלסבו אי אפשר להתגבר על קשב וריכוז או על מחלות נפש כמו שהומאופתיה יודעת לעשות.

שנבדק ונחקר כל הזמן.

אז עכשיו את טוענת שחברות התרופות מסתירות מחקרים נגד חיסונים אבל מפרסמות מחקרים נגד תרופות אחרות? איזה אינטרס עסקי יכול בכלל להיות בפלצבו?

היחידים שמרוויחים מאפקט הפלצבו הם ההומאופתים.

את יודעת שהחברות שמייצרות את החיסונים מייצרות גם את התרופות למחלות הנפש שבאורות תיארה, ושייצור חיסונים הרבה הרבה הרבה פחות ריווחי לחברות התרופות מאשר ייצור של תרופות אחרות, כי על כמעט כולם כבר נגמר הפטנט?

אז שוב - איך בדיוק הקונספירציה פה עובדת?

חיסון MMR בגיל מאוחר יותר רק מגדיל סיכוי לסיבוכים, ויש לא מעט מחקרים שמראים את זה.

במחקר הזה למשל

Rowhani-Rahbar, A., Fireman, B., Lewis, E., Nordin, J., Naleway, A., Jacobsen, S. J., ... & Weintraub, E. (2013). Effect of age on the risk of fever and seizures following immunization with measles-containing vaccines in children. JAMA pediatrics, 167(12), 1111-1117.‏

ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם כתוצאה מהחיסון  ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.

פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.

קודם כל, חבל שיוצרי הסרטון לא שיתפו איתנו את המסמך המלא, כדי שנוכל להבין את המחקר הזה, את התוצאות שלו ואת ההקשר שלו טוב יותר. עריכה מגמתית ונתונים חלקיים הם אף פעם לא מתכון לכנות ולכוונות טהורות.

מעבר לכך, אפילו מתוך המידע החלקי שכן מופיע בסרטון, כרגיל בחרת להציג רק את מה שנוח לך.

למשל בפרינטסקרין הזה אפשר לראות שהסיכון בגיל 24-35 חודשים, הרבה אחרי גיל החיסון המומלץ, אפילו יותר גדול - 3.09

בתור משהי שבאה מתוך מערכת הבריאות, אז כן למשל החיסון לשפעת הרבה מכל הלחץ של המדינה שיעשו אותו זה בגלל שיקוליים כספיים, אבל רוב החיסונים הם לא ככה. גם אם יש תופעות לוואי לחיסון הסכנות מהמחלות הוא יותר גדול.

לי מרגיש מי שלא מחסן מסתכל בראיה מצומצמת: פעם חלו ולא קרה כלום וכו" אבל אם מסתכלים בראיה כללית רואים שהאנשים החלשים כן נפגעים(ויש מחלות שכולם יכולים להיפגע) ושוב אני אומרת האם את מוכנה לקחת על אחריותך שבגלל שאת לא מחסנת תינוק וכו ימות..

שוב - כל התופעות שעלולות לקרות כתוצאה מהחיסונים, גם אלה שפרופ' שינפלד מתאר, כתובות בכל מקום ובכל פרסום של מערכת הבריאות - החל מהעלונים לצרכן, דרך אתר משרד הבריאות, הCDC, ארגון הבריאות העולמי וכאלה, וכלה באתרים של קופות החולים.

כולם מסכימים שעלולים חס וחלילה להיות תופעות לוואי.

אבל כולם גם מסכימים שהתועלת בחיסונים עולה עשרות מונים על הנזק הנדיר שעלול לקרות, כשמשווים לנזק האפשרי של המחלות עצמן.

גם פרופ' שינפלד חד משמעית בעד חיסונים.

אז זה לא הוגן להוציא את הדברים האלה מההקשר שלהם, ולהציג את זה כאילו מערכת הבריאות חלוקת דיעות לגבי חיסונים. זה פשוט לא נכון.

מאותה סיבה (פליטות) ככל הנראה שיעור התחלואה היה גבוה בהרבה ולא דווח

כך שהנתון של 4 מקרי תמותה ל 4,617 =  1 מתוך אלף לא נכון.

החשש העיקרי מחצבת הוא מהתפרצות במקרים של תת תזונה או מערכת חיסונית מוחלשת.

על פי אירגון הבריאות העולמי ניתן לתסף בויטמין A במינון גבוה בימים הראשונים של המחלה.

ויטמין A מקל מאוד את התסמינים.

ועל מערכת חיסונית מוחלשת מחיסונים ותרופות - על זה נאמר - הביצה והתרנגולת.

או מגיעים ממדינות ללא מדיניות חיסונים כוללת, אז כנראה שאת צודקת 

בין החולים גם 12% מחוסנים.

למה להפיל את האשמה על לא מחוסנים? 

אם מחוסנים חולים, איך אפשר לומר שניתן למגר את החצבת?

12% הם לא חלק מבוטל בשיעור התחלואה.

מרגע שנדבקו וחלו הם מדבקים באותה מידה כמו לא מחוסנים.

כמה ממקרי הפטירה היו של מחוסנים? את זה לא כתבו.

באופן שלא מזהים תסמיני חצבת מיוחדים, בקרב מחוסנים ולא מחוסנים באותה מידה.

או זמן מה אחרי מחלה, אם המחלים מבקש בדיקת נוגדנים.

אגב מאיפה הבאת את הנתון של 12% מחוסנים שחולים?

וזה ממש לא נכון שהמחלה בקרב מחוסנים היא באותה חומרה כמו של לא מחוסנים.

היא משמעותית קלה יותר.

הן הרבה פחות נדירות מהתופעות של החיסונים, אבל משום מה הומאופתים למיניהם לא נוהגים להזכיר את זה כל כך..

אז הנה הן, לרווחת הציבור:

"בחילות, הקאות, רגזנות יתר, אנורקסיה, ראיה מטושטשת, בצקת מוחית וכאבי ראש, נשירת שיער, כאבי בטן, וכן כאבים או חוסר קואורדינציה של שרירים, חולשה וטשטוש, עד כדי שינויים מנטאליים. עודף חריף במינון (מנה הגדולה פי-200 מה-RDA) עלול לגרום בתינוקות לבלט של אזור המרפס. שיוניים נוירולוגיים מצריכה כרונית מוגזמת של הוויטמין עלולים להביא לשינוי במצב ההכרה, כתוצאה מעלייה בלחץ תוך גולגלתי, ובנוסף עלולה לגרום בנוסף לתסמינים שהוזכרו גם עור יבש וגרד עורי, התבקעות של איזור השפתיים, התייבשות ממברנות ריריות, חום, נדודי שינה, איבוד תיאבון, אנמיה. במקרים חמורים צריכה מוגזמת של ויטמין A באה לביטוי בהיפרקלצמיה וכן בכבד וטחול מוגדלים. פגיעה בכבד במקרי רעלנות של ויטמין A יכולה לנבוע מעימדון מרה (cholestasis) תוך-כבדי. צילום רנטגן של העצמות יכול להצביע על היפראוסטיאוזיס בעצמות הארוכות. התבטאות חיצונית אחרת היא הגוון הכתום-צהבהב של כפות הידיים והרגלים (carotenodermia), תופעה המתפוגגת עם הפסקת צריכת ירקות עתירי בטא קארוטן כגון גזר בכמויות מוגזמות.

שימוש כרוני של מינונים מוגברים של הוויטמין, במקביל לטיפול ב-isotertinoin עלול להביא לתסמונת של פסבדוטומור צרברי, כולל כאב ראש, ראייה מטושטשת, ובלבול, וכן לחץ תוך מוחי מוגבר. התסמינים מתחילים להתפוגג בהפסקת נטילת הוויטמין."

ובנוסף, צריכת ויטמין A עלולה בהריון לגרום למומים בעובר.

עולמי קבע ורק בימים הראשונים למחלה.

באופן כללי, שלא בזמן מחלה, להרבות בפירות וירקות כתומים, באיזון עם צבעים נוספים.

הבטא קרוטן מומר בגוף לויטמין A במידה שמספיקה באופן רגיל.

אבל לא מקשיבות לו כשהוא ממליץ באופן חד משמעי לחסן מפני חצבת?

ואין ספק שאכילת ירקות בצבעים זה דבר חשוב ובריא שכדאי לכולן לעשות, אבל מה לעשות שזה לא מונע מוות של 150,000 אנשים כל שנה מחצבת.

מה כן מונע?

חיסונים.

אז זה אומר שתאונות דרכים לא מסוכנות? 

שלא צריך לחגור חגרות בטיחות?

ולכן צריך לחסן כל תינוק וילד לפי ההמלצות, לא מוקדם יותר ולא מאוחר יותר

כיתה א', צבא, מבוגרים.

אנשים שחיו טבעי לפני שהיו אנטיביוטיקה וחיסונים מתו בהמוניהם ממגפות ומחלות שונות ומשונות.

לאנשים היו נושרות השיניים והם היו נפטרים לפני גיל 40.

נשים ותינוקות היו מתים בלידה באחוזים הרבה יותר גדולים מאשר היום.

להטרף על ידי חיות טרף זה טבעי, להיות מוכש על ידי נחש.

האם גם לצחצח שיניים עם מברשת זה לא הוליסטי?

מה לגבי בדיקות דם?

ודיקלקטין או אקמול זה טבעי?

תוספי תזונה זה טבעי?

הירקות והפירות שאנחנו קונים בסופר הם טבעיים? (הם עוברים המון עיבודים גנטיים, ריסוסים, מגיעים קפואים, ממדינות אחרות)

אפילו המים שלנו לא טבעיים (מוסיפים להם חומרים, הם עוברים בצינורות שהאדם יצר, מותפלים)

לחיות בבית עם תאורה וחימום זה טבעי?

להכין לחם זה טבעי?

להקליד במחשב זה טבעי?

לדעת לקרוא זה גם לא טבעי, דרך אגב.

בלי קשר לבחירה לחסן (דרך אגב, בעולם הטבעי לא היתה דמוקרטיה וזכות לבחור בעצמך) - נולדת בדור הזה, במקום הזה, את חיה פה ומשתמשת באינטרנט - את חיה חיים שהם הרבה יותר מערביים מאשר "טבעיים" וכל זה מבוסס על התקדמות מדעית. אז בעצם לא מדובר בשתי תפיסות נוגדות, מדובר בכל מקרה באנשים שחיים בנוחות רבה בעולם מערבי. כמו שכבר אמרו לפנינו - כדאי לאדם להזהר לא לנסר את הענף שהוא יושב עליו...

אני ממש ממש מקווה שהכל יעבור בשלום ובקלות!

היא לא מאוד גבוהה השאלה היא באיזה אחוז היא מועברת מאמא שחלת לעומת אמא שחוסנה מעניין אם בדקו את העניין הזה.

ולפרסם את תוצאות המחקר.

חיסלו את הקריירה שלו ועשו ממנו משל ודוגמא למען יראו ויראו.

על המאמר חתומים עוד 11 רופאים וחוקרים, אחד או שניים מהם זכו ברישיון הרפואי שלהם חזרה, מה שפותח את הפתח גם לדר. וויקפילד לזכות ברשיונו שוב.

זה לא אותם הנוגדנים שעוברים בשליה, ככה שהנקה נותנת הגנה חלקית במיוחד.

וחוץ מיזה שהסיבוכים של חצבת הם לא רק מוות. 

יש פגיעות ניורוליוגיות וגם יש פגיעות שהם לתווך הארוך, שאחרי עשר שנים הבן אדם נפגע.

וגם היא בתינוקות שחלו מתחת לגיל שנה.

כי אם עכשיו תינוק שפחות משנה או חולים עם מערכת חיסונית חלשה ימותו או יפגעו מהחצבת 

זה יהיה בגלל כל אלה שלא מחסנים, כי אם כולם היו מחסנים אז גם האוכלוסיות החלשות יהיו מוגנות.

אם תסתכלי על גרפים של תחלואה, אז לפני החיסון היה פי כמה וכמה, ואז היו שנים של שקט יחסי 

וכשהתחיל בשנים האחרונות להיכנס הקטע שלא לחסן אז פורצים שוב.

אז מעבר לשקרים ולהונאה במאמר שפרסם, הוא גם הורשע בניצול לרעה של ילדים עם פיגור התפתחותי בכך שהעביר אותם בדיקות פולשניות כמו ניקור מותני וקולונוסקופיות שלא לצורך וכמובן ללא האישורים המתאימים.

אגב את חלק מבדיקות הדם שנלקחו לצורך ה"מחקר" הוא אסף מילדים שבאו למסיבת יום ההולדת של הבן שלו.

ואם הוא כבר מדבר על חיסוניות העדר - לא בזבזתי זמן על להקשיב לו, אבל איכשהו יש לי תחושה שהוא לא מגלה ש9 חודשים לפני שהוא פרסם את ה"מחקר" על הקשר בין החיסון לאוטיזם, הוא בעצמו הגיש בקשה לרישום פטנט על... חיסון לחצבת שהוא עצמו פיתח.

אתם ממש סובלים עד היום. פגע בשיווק של החיסון לציבור כאילו הוא לחלוטין בטוח.

אכן סבל נורא. בהשוואה לסבל של ילדים שנפגעו מהחיסון ושל ההורים שלהם.

כשהוא בעצמו ניסה לרשום פטנט של חיסון נגד חצבת.

ומוסיפה עוד 2 נתונים מפחידים מהימים האחרונים -

- 37 מקרי מוות מחצבת (באירופה) רק בחצי השנה הראשונה של 2018, אבל הי - אם בסרט הוליוודי מלפני 50 שנה אומרים שזה לא רציני, כנראה שאי אפשר למות מזה, לא?

חיסונים זה מסוכן? ספרו את זה ל-37 האנשים שמתו השנה מחצבת - וואלה! בריאות

אגב, אם הנתון של 41,000 מקרי חצבת מדויק, זה שוב מראה שהנתונים המפחידים על מקרה מוות 1 ל1000 חולים מדויקים לצערנו גם היום, עם מיטב הטיפול התומך.

- חולה חצבת (ממשפחה לא מחוסנת) סיכן בבהדבקה בחצבת 60 פגים בפגיה של שערי צדק

שערי צדק: חשש להדבקת תינוקות הפגייה בחצבת

אז גם אם רוב האנשים יחלימו אחרי כמה ימים לא נעימים, יש לא מעט סביבנו שנמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה וחייבים שנגן עליהם.

של העלון לצרכן של החיסון?

בואי נראה מה בדיוק כתוב בעלון לחיסון, כי עיוותת את זה לגמרי - הריון ולידה

מזל שבקופ"ח מכבי לא מתביישים לכתוב את תופעות הלוואי של החיסון:

לעיתים נדירות ביותר תיתכן תגובה אלרגית חמורה מיידית המכונה הלם אנפילקטי. תופעה זו מאופיינת בקשיי נשימה, נפיחות בפנים ובגרון, פריחה נרחבת, ירידה חדה בלחץ הדם, בצקת ואף איבוד הכרה.

בנוסף דווח על קשר אפשרי בין החיסון המרובע לבין התגובות הבאות:

• ירידה במספר טסיות הדם (תרומבוציטופניה).
• דלקת בעצבים היקפיים.
• תסמונת גילן-בארה.
• דלקת מוח ודלקת קרום המוח.
• אדמומית, פריחה וגרד בעור.
• כאב ודלקת מפרקים.
• מחלת קוואסאקי.

החיסון המרובע MMRV

וזה מתוך האתר של איכילוב:חצבת - שאלות ותשובות | איכילוב

מה הסיכוי שתינוק של אמא שנחשפה לחצבת יידבק בחצבת?

אם האמא מחוסנת, התינוק מחוסן באמצעות הנוגדנים שבשילייה ו/או בהנקה.  רק אם האמא לא מחוסנת, ולרוע המזל מפתחת מחלה רק אז התינוק עלול להדבק.

לא ניתן להידבק מאדם שנחשף, אלא רק מאדם חולה.

איך מסתדרת ההסתמכות של רשויות הבריאות על החיסון כמייצר נוגדנים מספיקים אצל האם כך שיגנו על העובר או התינוק דרך השיליה ובהנקה?

חצבת לא מדבקת בדגירה. היא לא מדבקת כאשר אין תסמינים. היא מדבקת רק מרגע שיש סימנים כמו חום או הקאות או כל דבר אחר. לפני כן אין הדבקה - במילים אחרות, כשמגיע הורה עם חום לפגיה לא מאפשרים לו להיכנס. 

זה א-ב של שמירה על הפגים.

אם למשרד הבריאות היה באמת אינטרס למנוע הידבקות בחצבת היה מיידע את הציבור ומבקש ממי שחושב שמציג תסמיני חצבת לא להסתובב, לא להגיע לקופת החולים ולחשוף אנשים נוספים לנגיף.

במקום זאת, קוראים להם להגיע לקופות החולים ואז מתקשרים לכל החולים שהיו בסביבה להגיע להתחסן ומייצרים היסטריה.

37 נפטרים מתוך כמה חולים? אנחנו לא יודעים אם היו מחוסנים. גם לא יודעים אם היו להם מחלות רקע.

יכול להיות שטעו שם...

ולגבי הנוגדנים שעוברים בשליה ובהנקה זה נכון ברוב המקרים עד גיל חצי שנה ובחלק מהמקרים עד גיל שנה ולכן החיסון ניתן בגיל שנה ולא לפני כן.

מתוך: http://www.hisunim.org.il/images/stories/PIC/MeaslesDISHEb.pdf

• תסמיני החצבת מתאפיינים בשלב מקדים )פרודרומלי(, הכולל שיעול, נזלת, גירוי בעיניים וחום, ובימים 10-4 של המחלה מופיעה פריחה מפושטת.
• מחלת החצבת מדבקת במהלך השלב המקדים, ובמשך 4-3 ימים נוספים לאחר הופעת הפריחה.

וזה המקור הביבליוגרפי:

 Centers for Disease Control. Epidemiology and prevention of vaccine-preventable diseases. 13th ed. Hamborsky J, Kroger A, Wolfe S, editors. Washington D.C.: Public Health Foundation; 2015. 209-15.

ההדגשות הן שלי.

בהחלט הייתה אזהרה, שמי שיש לו תסמינים של חצבת, לא להיכנס לקופת החולים, אלא לתאם טלפונית עם הצוות הרפואי מתי להגיע כדי שיכינו מראש חדר נפרד לבדיקתו

כל זה כדי למנוע הדבקה של האוכלוסיה שמסתובבת שם

משהו שתרגמתי לא נכון? הבנתי לא נכון?

בבקשה, אשמח לשמוע.

אגב, מי שהביאה את העלון לצרכן הזה לדיון בתור איזושהי הוכחה זו את, לא אני, אז זה קצת מצחיק שאת מאשימה את העלון הזה ב"הסתרת" תופעות לוואי.

ושוב - כל תופעות הלוואי שאת מתארת פה מופיעות גם בעלון לצרכן של יצרנית החיסון, ואפילו עם קצת פירוט והקשר.

את באמת מוזמנת לקרוא אותו שוב.

וכרגיל, כמה נוח להביא מסמך מלפני 7 שנים, לצטט חלקי משפטים ופסקאות שמסתדרים עם האינטרסים שלך ולהתעלם לחלוטין מדברים קצת פחות נוחים שכתובים קצת לפני וקצת אחרי.

למשל, השורה הבאה באותו עמוד, וגם קצת אח"כ:

- היעדר קשר בין החיסון לאוטיזם

בעקבות הפרסום של המחקר (של וויקפילד) סרבו הורים רבים לחסן את ילדיהם, ועקב כך חלה עליה משמעותית במספר הנדבקים בחצבת. מחקרים נוספים שנערכו עם השנים הפריכו כליל כל קשר אפשרי בין החיסון לבין אוטיזם.

למעשה, לא רק שהקשר נשלל, אלא פורסמו עבודות לפיהן שכיחות האוטיזם בקרב ילדים שלא חוסנו בחיסון ה-MMR עלתה על השכיחות בקרב ילדים שכן קיבלו את החיסון.

מחקרו של ד"ר וייקפילד לא אושש מעולם, ולמרבה התדהמה הסתבר שהרופא קיבל תשלומי שוחד מהורים לילדים אוטיסטים, כדי שיאתר עבורם קשר אפשרי בין החיסון לבין התופעה.

וגם בעמוד הקודם באותו נושא:

- חצבת נחשבת למחלה מדבקת מאוד, במיוחד לפני התפתחות הסימפטומים הראשונים, טרם הופעת הפריחה. ללא חיסון, רובם המכריע של האנשים שנחשפים לנגיף ידבקו במחלה.

- בישראל מדווחים כ- 120-130 מקרים בממוצע מדי שנה, אם כי בשנים האחרונות חלה עליה בהתפרצות המחלה, ככל הנראה עקב העליה במספר ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם.

ואיך אפשר להתעלם מהדבר הראשון שקופץ כשכותבים בגוגל "מכבי חצבת":

- בעקבות התפרצות המחלה באירופה ממליץ משרד הבריאות לציבור שלא מחוסן להתחסן.

וכל זה בדיוק מאותו אתר של מכבי שאת ציטטת.

ודבר אחרון - בעמוד שהבאת יש הפניה לעמוד של הCDC, יש שם שני דברים מעניינים.

קודם כל:

Getting MMRV vaccine is much safer than getting measles, mumps, rubella, or chickenpox disease.

"התחסנות היא הרבה יותר בטוחה לעומת חולי בחצבת, חזרת, אדמת או אבעבועות רוח" (או ששוב אני מזייפת את התרגום?)

ובנוסף, ההתייחסויות היחידות למונח אנצפליטיס מופיעות רק ביחס למחלות עצמן ולא לגבי החיסון.

ולגבי כיצד נדבקים מחצבת -

האופי של המחלה הוא שהיא מתחילה עם תסמינים כלליים, כמו חום, נזלת וכאלה  - כמו כל צינון - ורק אחרי כמה ימים אפשר לזהות את תסמיני החצבת עצמם. בכל התקופה הזו החצבת מדבקת (ושוב - זה כתוב גם בעמוד של איכילוב שציטטת)

הבעיה היא שאף אחד לא חושב שיש לו חצבת כשמתחיל לו סתם צינון, אבל יכול להיות שהוא כבר מדבק.

ולא משנה כמה תאשימי את משרד הבריאות או את עובדי בית החולים, בשורה התחתונה גבר לא מחוסן העמיד בסיכון 60 פגים, ורק בזכות משרד הבריאות ועובדי בית החולים הסיכון הנוראי הזה בע"ה צומצם.

אבל שוב - כמה נוח לזרוק אחריות על משרד הבריאות (שכמובן ממליץ לכולם להתחסן ומממן את זה) ולא על האנשים שמתנהגים בחוסר אחריות.

ודבר אחרון - 37 מקרי מוות מתוך 41,000 חולים, כמו שכתוב שם. 1 ל1000

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ומעניין באמת איך זה קרה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.

היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן

הייתי משתתפת בתשלום וזהו

בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה

אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.