ובדיוק נתקלתי בסרטון חמוד מאד, כך שרציתי לחלוק אתכן.
הסרטון הוא לקט קטעים מסרטים וסרטים מצוירים משנים שמלפני החיסון נגד חצבת.
תיהנו:
כמו כן, אולי יעניין אתכן לשמוע את ד"ר אנדרו וויקפילד (באנגלית, אך יש כתוביות בעברית). אמנם, הוא מדבר על התחסנות העדר, אך מביא לדוגמא חצבת:
שהיא "מה זה בכלל המחלה ואיך היא ניראית בד"כ"
וזה ממש לא כ"כ נורא... כל המשפחה שלי הייתה חולה וגם הרבה בנות מהכיתה ומהיישוב. זה כמה ימים של חום, פריחה וכאב ועוברים את זה. נראלי אנשים מנסים להפוך את זה למשהו נוראי ומסוכן. גם שפעת והתקררות יכולות להסתבך, ובכל זאת הם לא מחלות כ"כ נוראיות
או ילדים חולי סרטן?
זה בערך כמו שתגידי "ילדים חולי סרטן גם ככה עלולים למות, מה זה משנה עוד מחלה פחות מחלה"..
ברור שיש הרבה דברים מסוכנים לפג בבית חולים, אבל אבל אנחנו ממש לא צריכים להוסיף על זה.
בשורה התחתונה גבר לא מחוסן חשף 60 פגים לחצבת.
סיכון מיותר לחלוטין שהיה אפשר למנוע בקלות.
למיטב ידיעתי.
וממשרד הבריאות לחדד נהלים.
אף הורה עם חום לא נכנס לפגיה.
כמו שהבאתי בקישור כאן למטה - חולים בחצבת מדבקים מרגע הופעת התסמינים, לא קודם.
שמראים בחלק מהמקרים זה לא עוזר (ראומטואיד ארתריטיס למשל) ובחלק מהמקרים כן עוזר (כאבי גב תחתון כרוניים).
כל טיפול באשר הוא, מכל סוגי הרפואות, הוא טיפול לגיטימי בעיני כל עוד הוא נבחן בצורה גלויה ושקופה עם סטנדרטים אחידים, וניתן ע"י מטפלים מוסמכים בצורה מפוקחת.
קרה לי פעם, שבזמן שנסעתי חזרה הביתה מאולטרסאונד, בהריון, פתאום הרגשתי גרד חזק מאוד. פתאום, בבת-אחת, בשעות ובימים שלפני כן לא היה כלום, ופתאום בום, גירוד מהגיהינום. אמרתי לעצמי - אוי לא, פטרייה (וזו אכן הייתה פטרייה, היא עברה אחרי כמה ימים בעזרת אגיסטן). חשבתי שבטוח נדבקתי מהמתמר, בבדיקה. אמרתי לעצמי שעכשיו יכולים כולם לתת לי הוכחות מפה ועד הודעה חדשה שאי אפשר להידבק ממתמר, מה שהעיניים רואות המחקרים לא יכחישו. זה הרי כל כך חד-משמעי! פתאום בנסיעה הביתה מאולטרסאונד צץ לו משומקום גרד נוראי!
---
ורק בסוף הנסיעה פתאום נזכרתי ---
שהאולטרסאונד בכלל היה בטני...
אם לא הייתי נזכרת בנתון הקטן הזה, הייתי משוכנעת עד היום שזה לא יכול להיות מקרי.
הסיפור הקטן הזה שחוויתי על עצמי יכול להצטרף להרבה סיפורים נחמדים, משעשעים, יפים באמת, שמלמדים כשרוצים להעביר עקרונות בסיס בסטטיסטיקה. סיפורים שמדגימים בצורה מאוד יפה כמה שאנחנו יכולים בקלות להטעות את עצמנו, כשאנחנו מסתכלים על נתונים מתוך עולם האמונות והדעות הפרטי שלנו ולא מתוך כללי ניתוח נתונים מוקפדים ואחידים.
בדיקות מעבדה מיידיות אחרי טיפול הומאופתי ולתעד את מהלך ההחלמה המהיר והיוצא מגדר מהלך מחלה רגיל.
הטיפול ההומאופתי מותאם אישית,
קולע למבנה האישיות של המטופל, לנטיה שלו לחלות במחלות מסויימות ולא באחרות, לתכונות האופי, ולוקח בחשבון את נסיבות החיים וההתמודדות הרגשית האישית של המטופל.
זה טיפול מתוחכם הרבה יותר מטיפול שהוא one size for every patiant.
עם פלסבו אי אפשר להתגבר על קשב וריכוז או על מחלות נפש כמו שהומאופתיה יודעת לעשות.
שנבדק ונחקר כל הזמן.
אז עכשיו את טוענת שחברות התרופות מסתירות מחקרים נגד חיסונים אבל מפרסמות מחקרים נגד תרופות אחרות? איזה אינטרס עסקי יכול בכלל להיות בפלצבו?
היחידים שמרוויחים מאפקט הפלצבו הם ההומאופתים.
את יודעת שהחברות שמייצרות את החיסונים מייצרות גם את התרופות למחלות הנפש שבאורות תיארה, ושייצור חיסונים הרבה הרבה הרבה פחות ריווחי לחברות התרופות מאשר ייצור של תרופות אחרות, כי על כמעט כולם כבר נגמר הפטנט?
אז שוב - איך בדיוק הקונספירציה פה עובדת?
חיסון MMR בגיל מאוחר יותר רק מגדיל סיכוי לסיבוכים, ויש לא מעט מחקרים שמראים את זה.
במחקר הזה למשל
Rowhani-Rahbar, A., Fireman, B., Lewis, E., Nordin, J., Naleway, A., Jacobsen, S. J., ... & Weintraub, E. (2013). Effect of age on the risk of fever and seizures following immunization with measles-containing vaccines in children. JAMA pediatrics, 167(12), 1111-1117.
ב 2012 דר. תומפסון ועמיתיו ב CDC זיהו תת קבוצה בסיכון ללקות באוטיזם כתוצאה מהחיסון ללא קשר לגזע: גילאי 12-15 חודשים וגילאי 16-18 חודשים: קבוצות הגיל הרלוונטיות לחיסון הMMR.
פעוטות שהתחסנו בגיל מאוחר יותר נמצאו פגיעים פחות באופן מובהק סטטיסטית.
קודם כל, חבל שיוצרי הסרטון לא שיתפו איתנו את המסמך המלא, כדי שנוכל להבין את המחקר הזה, את התוצאות שלו ואת ההקשר שלו טוב יותר. עריכה מגמתית ונתונים חלקיים הם אף פעם לא מתכון לכנות ולכוונות טהורות.
מעבר לכך, אפילו מתוך המידע החלקי שכן מופיע בסרטון, כרגיל בחרת להציג רק את מה שנוח לך.
למשל בפרינטסקרין הזה אפשר לראות שהסיכון בגיל 24-35 חודשים, הרבה אחרי גיל החיסון המומלץ, אפילו יותר גדול - 3.09
בתור משהי שבאה מתוך מערכת הבריאות, אז כן למשל החיסון לשפעת הרבה מכל הלחץ של המדינה שיעשו אותו זה בגלל שיקוליים כספיים, אבל רוב החיסונים הם לא ככה. גם אם יש תופעות לוואי לחיסון הסכנות מהמחלות הוא יותר גדול.
לי מרגיש מי שלא מחסן מסתכל בראיה מצומצמת: פעם חלו ולא קרה כלום וכו" אבל אם מסתכלים בראיה כללית רואים שהאנשים החלשים כן נפגעים(ויש מחלות שכולם יכולים להיפגע) ושוב אני אומרת האם את מוכנה לקחת על אחריותך שבגלל שאת לא מחסנת תינוק וכו ימות..
שוב - כל התופעות שעלולות לקרות כתוצאה מהחיסונים, גם אלה שפרופ' שינפלד מתאר, כתובות בכל מקום ובכל פרסום של מערכת הבריאות - החל מהעלונים לצרכן, דרך אתר משרד הבריאות, הCDC, ארגון הבריאות העולמי וכאלה, וכלה באתרים של קופות החולים.
כולם מסכימים שעלולים חס וחלילה להיות תופעות לוואי.
אבל כולם גם מסכימים שהתועלת בחיסונים עולה עשרות מונים על הנזק הנדיר שעלול לקרות, כשמשווים לנזק האפשרי של המחלות עצמן.
גם פרופ' שינפלד חד משמעית בעד חיסונים.
אז זה לא הוגן להוציא את הדברים האלה מההקשר שלהם, ולהציג את זה כאילו מערכת הבריאות חלוקת דיעות לגבי חיסונים. זה פשוט לא נכון.
מאותה סיבה (פליטות) ככל הנראה שיעור התחלואה היה גבוה בהרבה ולא דווח
כך שהנתון של 4 מקרי תמותה ל 4,617 = 1 מתוך אלף לא נכון.
החשש העיקרי מחצבת הוא מהתפרצות במקרים של תת תזונה או מערכת חיסונית מוחלשת.
על פי אירגון הבריאות העולמי ניתן לתסף בויטמין A במינון גבוה בימים הראשונים של המחלה.
ויטמין A מקל מאוד את התסמינים.
ועל מערכת חיסונית מוחלשת מחיסונים ותרופות - על זה נאמר - הביצה והתרנגולת.
או מגיעים ממדינות ללא מדיניות חיסונים כוללת, אז כנראה שאת צודקת 
בין החולים גם 12% מחוסנים.
למה להפיל את האשמה על לא מחוסנים?
אם מחוסנים חולים, איך אפשר לומר שניתן למגר את החצבת?
12% הם לא חלק מבוטל בשיעור התחלואה.
מרגע שנדבקו וחלו הם מדבקים באותה מידה כמו לא מחוסנים.
כמה ממקרי הפטירה היו של מחוסנים? את זה לא כתבו.
באופן שלא מזהים תסמיני חצבת מיוחדים, בקרב מחוסנים ולא מחוסנים באותה מידה.
או זמן מה אחרי מחלה, אם המחלים מבקש בדיקת נוגדנים.
אגב מאיפה הבאת את הנתון של 12% מחוסנים שחולים?
וזה ממש לא נכון שהמחלה בקרב מחוסנים היא באותה חומרה כמו של לא מחוסנים.
היא משמעותית קלה יותר.
הן הרבה פחות נדירות מהתופעות של החיסונים, אבל משום מה הומאופתים למיניהם לא נוהגים להזכיר את זה כל כך..
אז הנה הן, לרווחת הציבור:
"בחילות, הקאות, רגזנות יתר, אנורקסיה, ראיה מטושטשת, בצקת מוחית וכאבי ראש, נשירת שיער, כאבי בטן, וכן כאבים או חוסר קואורדינציה של שרירים, חולשה וטשטוש, עד כדי שינויים מנטאליים. עודף חריף במינון (מנה הגדולה פי-200 מה-RDA) עלול לגרום בתינוקות לבלט של אזור המרפס. שיוניים נוירולוגיים מצריכה כרונית מוגזמת של הוויטמין עלולים להביא לשינוי במצב ההכרה, כתוצאה מעלייה בלחץ תוך גולגלתי, ובנוסף עלולה לגרום בנוסף לתסמינים שהוזכרו גם עור יבש וגרד עורי, התבקעות של איזור השפתיים, התייבשות ממברנות ריריות, חום, נדודי שינה, איבוד תיאבון, אנמיה. במקרים חמורים צריכה מוגזמת של ויטמין A באה לביטוי בהיפרקלצמיה וכן בכבד וטחול מוגדלים. פגיעה בכבד במקרי רעלנות של ויטמין A יכולה לנבוע מעימדון מרה (cholestasis) תוך-כבדי. צילום רנטגן של העצמות יכול להצביע על היפראוסטיאוזיס בעצמות הארוכות. התבטאות חיצונית אחרת היא הגוון הכתום-צהבהב של כפות הידיים והרגלים (carotenodermia), תופעה המתפוגגת עם הפסקת צריכת ירקות עתירי בטא קארוטן כגון גזר בכמויות מוגזמות.
שימוש כרוני של מינונים מוגברים של הוויטמין, במקביל לטיפול ב-isotertinoin עלול להביא לתסמונת של פסבדוטומור צרברי, כולל כאב ראש, ראייה מטושטשת, ובלבול, וכן לחץ תוך מוחי מוגבר. התסמינים מתחילים להתפוגג בהפסקת נטילת הוויטמין."
ובנוסף, צריכת ויטמין A עלולה בהריון לגרום למומים בעובר.
עולמי קבע ורק בימים הראשונים למחלה.
באופן כללי, שלא בזמן מחלה, להרבות בפירות וירקות כתומים, באיזון עם צבעים נוספים.
הבטא קרוטן מומר בגוף לויטמין A במידה שמספיקה באופן רגיל.
אבל לא מקשיבות לו כשהוא ממליץ באופן חד משמעי לחסן מפני חצבת?
ואין ספק שאכילת ירקות בצבעים זה דבר חשוב ובריא שכדאי לכולן לעשות, אבל מה לעשות שזה לא מונע מוות של 150,000 אנשים כל שנה מחצבת.
מה כן מונע?
חיסונים.
אז זה אומר שתאונות דרכים לא מסוכנות?
שלא צריך לחגור חגרות בטיחות?
מתפללת123ולכן צריך לחסן כל תינוק וילד לפי ההמלצות, לא מוקדם יותר ולא מאוחר יותר
כיתה א', צבא, מבוגרים.
מיואשת******אנשים שחיו טבעי לפני שהיו אנטיביוטיקה וחיסונים מתו בהמוניהם ממגפות ומחלות שונות ומשונות.
לאנשים היו נושרות השיניים והם היו נפטרים לפני גיל 40.
נשים ותינוקות היו מתים בלידה באחוזים הרבה יותר גדולים מאשר היום.
להטרף על ידי חיות טרף זה טבעי, להיות מוכש על ידי נחש.
האם גם לצחצח שיניים עם מברשת זה לא הוליסטי?
מה לגבי בדיקות דם?
ודיקלקטין או אקמול זה טבעי?
תוספי תזונה זה טבעי?
הירקות והפירות שאנחנו קונים בסופר הם טבעיים? (הם עוברים המון עיבודים גנטיים, ריסוסים, מגיעים קפואים, ממדינות אחרות)
אפילו המים שלנו לא טבעיים (מוסיפים להם חומרים, הם עוברים בצינורות שהאדם יצר, מותפלים)
לחיות בבית עם תאורה וחימום זה טבעי?
להכין לחם זה טבעי?
להקליד במחשב זה טבעי?
לדעת לקרוא זה גם לא טבעי, דרך אגב.
בלי קשר לבחירה לחסן (דרך אגב, בעולם הטבעי לא היתה דמוקרטיה וזכות לבחור בעצמך) - נולדת בדור הזה, במקום הזה, את חיה פה ומשתמשת באינטרנט - את חיה חיים שהם הרבה יותר מערביים מאשר "טבעיים" וכל זה מבוסס על התקדמות מדעית. אז בעצם לא מדובר בשתי תפיסות נוגדות, מדובר בכל מקרה באנשים שחיים בנוחות רבה בעולם מערבי. כמו שכבר אמרו לפנינו - כדאי לאדם להזהר לא לנסר את הענף שהוא יושב עליו...
אני ממש ממש מקווה שהכל יעבור בשלום ובקלות!
היא לא מאוד גבוהה השאלה היא באיזה אחוז היא מועברת מאמא שחלת לעומת אמא שחוסנה מעניין אם בדקו את העניין הזה.
ולפרסם את תוצאות המחקר.
חיסלו את הקריירה שלו ועשו ממנו משל ודוגמא למען יראו ויראו.
על המאמר חתומים עוד 11 רופאים וחוקרים, אחד או שניים מהם זכו ברישיון הרפואי שלהם חזרה, מה שפותח את הפתח גם לדר. וויקפילד לזכות ברשיונו שוב.
זה לא אותם הנוגדנים שעוברים בשליה, ככה שהנקה נותנת הגנה חלקית במיוחד.
וחוץ מיזה שהסיבוכים של חצבת הם לא רק מוות.
יש פגיעות ניורוליוגיות וגם יש פגיעות שהם לתווך הארוך, שאחרי עשר שנים הבן אדם נפגע.
וגם היא בתינוקות שחלו מתחת לגיל שנה.
כי אם עכשיו תינוק שפחות משנה או חולים עם מערכת חיסונית חלשה ימותו או יפגעו מהחצבת
זה יהיה בגלל כל אלה שלא מחסנים, כי אם כולם היו מחסנים אז גם האוכלוסיות החלשות יהיו מוגנות.
אם תסתכלי על גרפים של תחלואה, אז לפני החיסון היה פי כמה וכמה, ואז היו שנים של שקט יחסי
וכשהתחיל בשנים האחרונות להיכנס הקטע שלא לחסן אז פורצים שוב.
אז מעבר לשקרים ולהונאה במאמר שפרסם, הוא גם הורשע בניצול לרעה של ילדים עם פיגור התפתחותי בכך שהעביר אותם בדיקות פולשניות כמו ניקור מותני וקולונוסקופיות שלא לצורך וכמובן ללא האישורים המתאימים.
אגב את חלק מבדיקות הדם שנלקחו לצורך ה"מחקר" הוא אסף מילדים שבאו למסיבת יום ההולדת של הבן שלו.
ואם הוא כבר מדבר על חיסוניות העדר - לא בזבזתי זמן על להקשיב לו, אבל איכשהו יש לי תחושה שהוא לא מגלה ש9 חודשים לפני שהוא פרסם את ה"מחקר" על הקשר בין החיסון לאוטיזם, הוא בעצמו הגיש בקשה לרישום פטנט על... חיסון לחצבת שהוא עצמו פיתח.
אתם ממש סובלים עד היום. פגע בשיווק של החיסון לציבור כאילו הוא לחלוטין בטוח.
אכן סבל נורא. בהשוואה לסבל של ילדים שנפגעו מהחיסון ושל ההורים שלהם.
כשהוא בעצמו ניסה לרשום פטנט של חיסון נגד חצבת.
ומוסיפה עוד 2 נתונים מפחידים מהימים האחרונים -
- 37 מקרי מוות מחצבת (באירופה) רק בחצי השנה הראשונה של 2018, אבל הי - אם בסרט הוליוודי מלפני 50 שנה אומרים שזה לא רציני, כנראה שאי אפשר למות מזה, לא?
חיסונים זה מסוכן? ספרו את זה ל-37 האנשים שמתו השנה מחצבת - וואלה! בריאות
אגב, אם הנתון של 41,000 מקרי חצבת מדויק, זה שוב מראה שהנתונים המפחידים על מקרה מוות 1 ל1000 חולים מדויקים לצערנו גם היום, עם מיטב הטיפול התומך.
- חולה חצבת (ממשפחה לא מחוסנת) סיכן בבהדבקה בחצבת 60 פגים בפגיה של שערי צדק
שערי צדק: חשש להדבקת תינוקות הפגייה בחצבת
אז גם אם רוב האנשים יחלימו אחרי כמה ימים לא נעימים, יש לא מעט סביבנו שנמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה וחייבים שנגן עליהם.
של העלון לצרכן של החיסון?
בואי נראה מה בדיוק כתוב בעלון לחיסון, כי עיוותת את זה לגמרי - הריון ולידה
מזל שבקופ"ח מכבי לא מתביישים לכתוב את תופעות הלוואי של החיסון:
לעיתים נדירות ביותר תיתכן תגובה אלרגית חמורה מיידית המכונה הלם אנפילקטי. תופעה זו מאופיינת בקשיי נשימה, נפיחות בפנים ובגרון, פריחה נרחבת, ירידה חדה בלחץ הדם, בצקת ואף איבוד הכרה.
בנוסף דווח על קשר אפשרי בין החיסון המרובע לבין התגובות הבאות:
וזה מתוך האתר של איכילוב:חצבת - שאלות ותשובות | איכילוב
אם האמא מחוסנת, התינוק מחוסן באמצעות הנוגדנים שבשילייה ו/או בהנקה. רק אם האמא לא מחוסנת, ולרוע המזל מפתחת מחלה רק אז התינוק עלול להדבק.
לא ניתן להידבק מאדם שנחשף, אלא רק מאדם חולה.
איך מסתדרת ההסתמכות של רשויות הבריאות על החיסון כמייצר נוגדנים מספיקים אצל האם כך שיגנו על העובר או התינוק דרך השיליה ובהנקה?
חצבת לא מדבקת בדגירה. היא לא מדבקת כאשר אין תסמינים. היא מדבקת רק מרגע שיש סימנים כמו חום או הקאות או כל דבר אחר. לפני כן אין הדבקה - במילים אחרות, כשמגיע הורה עם חום לפגיה לא מאפשרים לו להיכנס.
זה א-ב של שמירה על הפגים.
אם למשרד הבריאות היה באמת אינטרס למנוע הידבקות בחצבת היה מיידע את הציבור ומבקש ממי שחושב שמציג תסמיני חצבת לא להסתובב, לא להגיע לקופת החולים ולחשוף אנשים נוספים לנגיף.
במקום זאת, קוראים להם להגיע לקופות החולים ואז מתקשרים לכל החולים שהיו בסביבה להגיע להתחסן ומייצרים היסטריה.
37 נפטרים מתוך כמה חולים? אנחנו לא יודעים אם היו מחוסנים. גם לא יודעים אם היו להם מחלות רקע.
יכול להיות שטעו שם...
ולגבי הנוגדנים שעוברים בשליה ובהנקה זה נכון ברוב המקרים עד גיל חצי שנה ובחלק מהמקרים עד גיל שנה ולכן החיסון ניתן בגיל שנה ולא לפני כן.
מתוך: http://www.hisunim.org.il/images/stories/PIC/MeaslesDISHEb.pdf
וזה המקור הביבליוגרפי:
Centers for Disease Control. Epidemiology and prevention of vaccine-preventable diseases. 13th ed. Hamborsky J, Kroger A, Wolfe S, editors. Washington D.C.: Public Health Foundation; 2015. 209-15.
ההדגשות הן שלי.
בהחלט הייתה אזהרה, שמי שיש לו תסמינים של חצבת, לא להיכנס לקופת החולים, אלא לתאם טלפונית עם הצוות הרפואי מתי להגיע כדי שיכינו מראש חדר נפרד לבדיקתו
כל זה כדי למנוע הדבקה של האוכלוסיה שמסתובבת שם
משהו שתרגמתי לא נכון? הבנתי לא נכון?
בבקשה, אשמח לשמוע.
אגב, מי שהביאה את העלון לצרכן הזה לדיון בתור איזושהי הוכחה זו את, לא אני, אז זה קצת מצחיק שאת מאשימה את העלון הזה ב"הסתרת" תופעות לוואי.
ושוב - כל תופעות הלוואי שאת מתארת פה מופיעות גם בעלון לצרכן של יצרנית החיסון, ואפילו עם קצת פירוט והקשר.
את באמת מוזמנת לקרוא אותו שוב.
וכרגיל, כמה נוח להביא מסמך מלפני 7 שנים, לצטט חלקי משפטים ופסקאות שמסתדרים עם האינטרסים שלך ולהתעלם לחלוטין מדברים קצת פחות נוחים שכתובים קצת לפני וקצת אחרי.
למשל, השורה הבאה באותו עמוד, וגם קצת אח"כ:
בעקבות הפרסום של המחקר (של וויקפילד) סרבו הורים רבים לחסן את ילדיהם, ועקב כך חלה עליה משמעותית במספר הנדבקים בחצבת. מחקרים נוספים שנערכו עם השנים הפריכו כליל כל קשר אפשרי בין החיסון לבין אוטיזם.
למעשה, לא רק שהקשר נשלל, אלא פורסמו עבודות לפיהן שכיחות האוטיזם בקרב ילדים שלא חוסנו בחיסון ה-MMR עלתה על השכיחות בקרב ילדים שכן קיבלו את החיסון.
מחקרו של ד"ר וייקפילד לא אושש מעולם, ולמרבה התדהמה הסתבר שהרופא קיבל תשלומי שוחד מהורים לילדים אוטיסטים, כדי שיאתר עבורם קשר אפשרי בין החיסון לבין התופעה.
וגם בעמוד הקודם באותו נושא:
- חצבת נחשבת למחלה מדבקת מאוד, במיוחד לפני התפתחות הסימפטומים הראשונים, טרם הופעת הפריחה. ללא חיסון, רובם המכריע של האנשים שנחשפים לנגיף ידבקו במחלה.
- בישראל מדווחים כ- 120-130 מקרים בממוצע מדי שנה, אם כי בשנים האחרונות חלה עליה בהתפרצות המחלה, ככל הנראה עקב העליה במספר ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם.
ואיך אפשר להתעלם מהדבר הראשון שקופץ כשכותבים בגוגל "מכבי חצבת":
- בעקבות התפרצות המחלה באירופה ממליץ משרד הבריאות לציבור שלא מחוסן להתחסן.
וכל זה בדיוק מאותו אתר של מכבי שאת ציטטת.
ודבר אחרון - בעמוד שהבאת יש הפניה לעמוד של הCDC, יש שם שני דברים מעניינים.
קודם כל:
Getting MMRV vaccine is much safer than getting measles, mumps, rubella, or chickenpox disease.
"התחסנות היא הרבה יותר בטוחה לעומת חולי בחצבת, חזרת, אדמת או אבעבועות רוח" (או ששוב אני מזייפת את התרגום?)
ובנוסף, ההתייחסויות היחידות למונח אנצפליטיס מופיעות רק ביחס למחלות עצמן ולא לגבי החיסון.
ולגבי כיצד נדבקים מחצבת -
האופי של המחלה הוא שהיא מתחילה עם תסמינים כלליים, כמו חום, נזלת וכאלה - כמו כל צינון - ורק אחרי כמה ימים אפשר לזהות את תסמיני החצבת עצמם. בכל התקופה הזו החצבת מדבקת (ושוב - זה כתוב גם בעמוד של איכילוב שציטטת)
הבעיה היא שאף אחד לא חושב שיש לו חצבת כשמתחיל לו סתם צינון, אבל יכול להיות שהוא כבר מדבק.
ולא משנה כמה תאשימי את משרד הבריאות או את עובדי בית החולים, בשורה התחתונה גבר לא מחוסן העמיד בסיכון 60 פגים, ורק בזכות משרד הבריאות ועובדי בית החולים הסיכון הנוראי הזה בע"ה צומצם.
אבל שוב - כמה נוח לזרוק אחריות על משרד הבריאות (שכמובן ממליץ לכולם להתחסן ומממן את זה) ולא על האנשים שמתנהגים בחוסר אחריות.
ודבר אחרון - 37 מקרי מוות מתוך 41,000 חולים, כמו שכתוב שם. 1 ל1000
לק"י
אני רוצה לקנות כסא אוכל לקטנצ'יק, ויש לי ביימי.
קנינו עגלה, כיסא בטיחות ועוד... יש להם חברות טובות
ומקבלים הרבה שוברים
לק"י
ממש התלבטות קשה😅
מה נסגר איתי?....
כולל כיסא אוכל
הגיע מהר וטוב.
לק"י
אז ניסיתי להזמין שם עם קופונים של ביימי, והוא טוען שהם לא קיימים😳
והם עוד עם תוקף....
לק"י
מוזר שאין פירוט.
אני אנסה לחפור קצת.
לק"י
וגם באשמורת אפשר (בלי מבצעים). שמחה לראות שהם התקדמו קצת....
תודה לכולכן!
הי חברות, לראשונה הולכת לבית החלמה ל3 לילות. אשמח לדעת מה צריך להביא, בעיקר לתינוקת.
עגלה - מן הסתם יש שם עריסות מהסוג של תינוקיה שמסתובבים איתם?
בגדים? טיטולים? אין לי מושג, בקיצור, אז אשמח לעזרת המנוסות כדי שיהיה לנו כיף 😇
תודה רבה!
בעבר הייתי בטלזסטון - לתינוק לא צריך תהביא כולם, חוץ מבגדין ליציאה. אם את מתכננת לשאוב ויש לך חלקים של משאבה של בי"ח תביאי איתך.
צריכה ואפילו יותר... מפנקים אותם בתינוקיה....
יש עריסות כמו בבית חולים.
ראיתי שם כאלו שהסתובבו עם התינוקות בדונה. האמת שלא הבנתי את העניין, הרבה יותר נוח לתינוק בעריסה.
לך תביאי ספרים ובגדים נוחים, פדים וכד' גם תביאי.
תהני מלא
מזל טוב והרבה נחת בבריאות ובשמחה
זה כמו בית מלון מפנק ברמות
תהני
מקופות חולים יש השתתפות לפי מה שהבנתי עד חודש או חודשיים, תלוי במסלול ובמספר לידה.
בבית ההחלמה הם מאפשרים תינוק בתינוקיה עד 6 שבועות.
יכול להיות שאפשר ביות מלא או משהו כזה...
ואפילו יותר, אבל מ6 שבועות בלי שירותי תינוקיה.
עוד משהו שחשוב לדעת
מי שלוקחת חדר פרטי- אפשר להביא את הבעל ליום חול/שבת ואז החוויה מושלמת
ממליצה לחפש את האתר שלהם בגוגל ולהתקשר גם לטלפון כדי לשמוע פרטים.
סגרתי על משהו שעולה 750 ללילה ויש החזר של קופות חולים
במיוחד בשביל המנוחה
אני באופן אישי לא מצליחה להתאושש בלי זה אחרי הניתוחים קיסריים
זו הייתה הצלה בשבילי
והמחיר לדעתי מתחיל מ750 ויש לך השתתפות של הקופה
וחצי שעוסקת קיסרי חשוב ממש לדעת!!!! שאפשר לקבל בנפרד החזרים רק בגלל שעברת ניתוח ואשפוז של 5 ימים
שווה להישאר עוד יום בבית חולים בשביל זה
אני רק בקיסרי האחרון ניצלתי את זה כי הייתי 7 ימים מאושפזת בגלל סיבוך כלשהו
אבל בכללי זה 4 לילות אשפוז אחרי ניתוח,לפחות בבלינסון
יש שם הכל.
את לא צריכה להביא בגדים או טיטולים, רק בגד אחד ליציאה ומוצץ.
המטפלות שם מקסימות ממש והרגשה של פינוק בלי סוף
תהני מלא !!!
איך אני עצבנית עכשיו 😡
אישתו של אחי סוג של ניתקה איתי קשר מצידה כבר מלפני שנה
אנחנו לא בריב או משהו,רק הרבה הרבה פחות בקשר וזה בא בעקבות כל מיני דברים
אם פעם היינו יוצאות מלא ביחד למקומות, מסעדות וכו',מאז היום זה מסתכם בחג שמח טלפוני או הודעת וואטספ בחגים
היינו חברות ברמה של שיחות יום יום בטלפון
זה לא השתנה ביום אחד,אלא תהליך., לאט לאט זה ירד מצידה כי עברה עבודה
ויש לה חברות חדשות.
היא טיפוס שנדבק למישהי אחת ועוברת לפי קריזות לבאה בתור.מכירות את סוג הנשים האלו?
זרמתי עם זה לגמרי והמשכתי בחיי....
אבל מדי פעם דווקא אני זו שיותר יוזמת והיא מנפנפת אותי או עונה בקצרה
ואני מקבלת שיחת טלפון מאמא שלי שאומרת שגיסתי סיפרה להם שאני לא בקשר איתם
ושזה לא יפה ולא מזמינה אותם אלינו הביתה 😤
אני בהלם
זה כל כך בא מצידה!!!!! והיא פשוט טיפוס סכסכן וזו לא פעם ראשונה שזה קורה!!
עכשיו אם אזום מפגש היא יכולה לומר שפחות מתאים או נראה בהמשך השבוע ואפילו להבריז
אבל לצלצל לאמא שלי ולהתלונן עלי היא יודעת לעשות מצויין כדי לגרום אש ותמרות עשן במשפחה
איך הייתן מגיבות לזה ??
וחיבוק. כי זה ממש לא נעים.
היא לא תדבר איתי,היא תגיד שאני לא מזמינה וכאילו מנצקת קשר
בזמן שזו היא עושה את זה
היא יודעת שחשוב לאמא שלי הקשרים המשפחתיים,יודעת איפה ללחוץ
אז אולי הייתי כן מכבדת ואומרת לה שהגיסה מוזמנת לתאריך ספציפי (נניח ליל שבת הקרוב)
אם היא תבוא מצוין אם לא אז יצאת בסדר... אפשר גם להגיד שדווקא הזמנת אותה כמה פעמים ולפרט למה או מתי הזמנת אותה והיא אמרה שלא מתאים לה.
אבל לא כדאי לקחת ללב
אם היא פועלת בצורה מניפולטיבית זה בעיה שלה, לא שלך...
שאת כן מזמינה אותה, אם היא רוצה הדלת פתוחה.
את אלופה שאת מצליחה לא להיגרר אחרי המניפולציות שלה.
ככה צריך לעשות, להישאר יציבים ואיתנים ולא לרדת ולהיגרר אחרי ויכוחים ושטויות.
ואני חושבת שאת לא צריכה לקבל אותו.
תגידי לאמא שלך בענייניות ובנימוס שיש לגיסה את הטלפון שלך ואם חשוב לה משהו היא מוזמנת להתקשר ישירות, וזהו.
הייתי מסבירה לאמא את הרעין בכללי וממשיכה הלאה בלי להוציא מילה כלפי הגיסה.
פשוט שום מילה.
ככה היא תבין שאין לפעולות השפעה.
אם היא תחזור לאמא שהיא תענה לה שזה ביניכן.
וזהו
שתתקשר או תשלח הודעה
בעלי טוען שהיא פשוט מנסה לסכסך
כי יודעת. כמה זה חשוב להורים שלי
לא בטוח שהיא יזמה והתקשרה לאמא שלך, ולא בטוח שבמיוחד בשביל זה.
אולי הם דיברו שיחה סתמית, ואמא שלך שאלה אותה אם ביקרה אצלכם לאחרונה, ולא היה לה מה לענות אז היא אמרה שאתן לא בקשר ולא הזמנת אותה. אולי כדי להתחמק אולי כדי לתת תירוץ.
ואמא שלך מיוזמתה, היות שזה חשוב לה, ואת גן הבת שלה שהיא מרגישה בנוח להעיר ולעורר, מיד פנתה אליך כדי לבדוק למה אתן לא בקשר.
בכל אופן גם לדעתי פשוט לעבור הלאה, לא לקחת ללב, ולא להתחיל עכשיו שיחות סביב זה.
סה"כ זכותה שלא יתחשק לה קשר צפוף כמו פעם, וזכותך שלא לכרוע ברך ולהתחנן אליה לקשר. העיקר שלא לשתף פעולה עם סכסוך ומריבה.
מה קורה בינכן
אם היא שואלת בכל זאת את יכולה להגיד לה
שתשאיר לכן לנהל את הקשר שלכן
שתשמור את זה לטיפולי-קטע הוא שזה קורה מלא ופשוט נשבר לי מזה
להסביר לאמא מה הסיפור, שתבין את הרקע וככה פחות יצער אותה.
לא חייב להגיד בצורה לא יפה אלא לומר- שאת דווקא כן הזמנת כמה פעמים והיא זאת שלא יכלה או לא רצתה.
ככה אמא תהיה רגועה וגם תקח את דברי הגיסה בפרופורציה
שכן כדאי לא להוציא את האמא מהתמונה.
את אמא שלך זה מפעיל וכואב לה הלב.
מגיע לה לדעת שהבת שלה מוכנה מהצד שלה לשמור על קשר פתוח ולא שומרת טינה.
לא יודעת אם כדאי להכניס לכל הפרטים
בסוף המטרה היא לא שהאמא תשפוט מי צודקת, אלא שתדע שאת מהצד שלך משאירה יד מושטת.
זה מה שמעניין את אמא שלך וכדאי להרגיע אותה שאכן כך.
בבגרותן הייתה איזושהי טינה,
הייתה כאמא מאוד מאוד מתוסכלת מגישה כזו.
אין בעיה שהפרטים יהיו בינהן
אבל בראיה לעתיד, הייתי רוצה לדעת ששתיהן מסוגלות להתנהל יחד בשלום ובכבוד (מבלי לתפוס צד)
קרע בין אחים זה הדבר אולי הכי כואב וקשה להורים לראות, מגיע להם לראות קצת נחת מהמשפחה שגידלו בעמל רב.
אבל בכל זאת אמא לא אמורה להתערב
זה בדרך כלל רק מפריע
וזהו. מכאן ואילך זה של הגיסה בלבד...
אם אמא פונה אליך שוב אז תגידי שוב... אין מה להצטדק או משהו.
אני שונאת טלפון שבור. ממש אבל.
אני בנאדם מאוד ישיר
מתקשרת לגיסה ובארבע עיניים מפרטת לה את הצד שלי, בלי התנצלויות, עובדות בשטח!!
מיידעת אותה שהיא תמיד מוזמנת ושכך גם אמרת לאמא שלך.
כך ששני הצדדים ידעו שדיברת גם עם הצד השני, ללבן את הדברים.
ושלום
ילדה מתוקה בת 4, שלפעמים כמו כל ילדה בגיל לא מקשיבה למה שאומרים לה. אני בדרך כלל משתדלת לא להגיד לא על דברים לא קריטיים, אבל כשמדובר על דברים מסוכנים אני כמובן אומרת לה לא, או אם זה משהו שכבר אמרתי עליו לא אני יתעקש עליו כי אני לא חושבת שנכון לשבור את המילה שלי, בטח אם זה משהו שהוא לא חד פעמי.
לדוגמה אני הולכת איתה ברחוב, והיא רצה קדימה הולכת קרוב מדי לכביש בצורה מסוכנת. אני אומרת לה שזה מסוכן ושתיתן יד לעגלה אז היא מגיבה ''אני נזהרת''😅 וממשיכה.
עכשיו התגובה האינסטנקטיבית שלי זה לתפוס אותה ביד פשוט שלא תוכל להתרחק, או לצעוק, להעניש וכו'. ואני לא אוהבת את התגובה הזאת, והיא גם מעשית לא יעילה בכלל.
אני ישמח לשמוע- איך אתם מגיבות בסיטואציה כזאת?
אני אומרת - זה לא משנה, את/ה הולך לידי. למה? ככה. כי אמא אמרה. חוזרת על זה כמו מנטרה.. לרוב זה עוזר. לא תמיד.
אבל גם אצלי הם לפעמים עצמאיים מדי ולא מקשיבים.
אני כן משתדלת לא לצאת איתם כשלא פנויה להחזיק פיזית או אין לי כח לויכוחים. וגם מבהירה - אתה לא יכול לבוא איתי לסופר כי אתה בורח לי ואני לא רואה איפה אתה. למשל. אחרי תקופה נותנת עוד צאנס ואומרת שזה נסיון, אם הנסיון הצליח מאפשרת ואם לא אז לא. אבל באמת זה בעיה כי יש דברים שחייבים ללכת איתם
איך נזהרים?
האם להיזהר זה בהכרח לתת יד לעגלה (יכול להיות שכן...)
או שמספיק לתפוס מרחק מהכביש?
כמה רחוק מותר ללכת קדימה
ועל הכללים שקבעת- להתעקש
וכן. יכול להיות סיטואציה שבה את מבהירה שאם היא לא נזהרת (שומרת מרחק מהכביש) אז היא תצטרך לתת יד לעגלה
(אני נותנת להם סימנים לדוג- אם יש פס מרצפות מסוים שלא עוברים, או מרחק צעד מקצה האבן שפה)
אני פחות מתחברת לגישה שאומרים לא רק בשביל להראות סמכות
אם ללא יש סיבה שאפשר להסביר- עדיף
(כן יש סיטואציות קצה שאני אומרת -כי ככה אבא ואמא החליטו ושלא הכל הם צריכים לדעת)
אבל כשהיא עייפה(אחרי יום בגן) ובמצב רוח הספציפי היא פשוט לא מקשיבה, לא להסברים ולא לכללים של איך כן מותר לרוץ
וכרגע האופציות שלי זה או להשלים עם הריצה הלא בטיחותית שלה או לתפוס לה את היד בכוח שלא תרוץ (ואז בדרך כלל היא מתיישבת על הרצפה וצורחת ואני צריכה להתמודד גם עם לגרום לה להמשיך ללכת...)
לשבת לכמה דקות איפוס על ספסל, לשתות תה פושר, לאכול ביסקוויט.
להתחבק, לנשום קצת יחד.
ואז רק לחזור הביתה.
בימים חמים להביא לה שלוק/ מעדן קר.
דווקא כשעייפים או מוצפים אחרי המסגרת, הכי לא כדאי להתווכח/ לכפות עליה, אלא להכיל את הקושי ולהוביל אותה בסבלנות לצאת מההתהגות הזאת.
קחי לך כלל אחד.
תסבירי לה בערב/ בבוקר שבחזור מהגן היא תתן יד לעגלה,
והיא יכולה לדבר עם אמא על הגן או לשיר שירים. אפשר לדבר על זה שליד אמא בטוח ללכת ואין מכוניות שנוסעות מהר וכו'.
(ואם מתאים לך להוסיף שאחרי שהולכים ביחד עם אמא ונותנים יד לעגלה מקבלים במבה/קובית שוקולד/יצירה).
היא נתנה יד לעגלה דקה, את אומרת כל הכבוד ומתפעלת.
לפעמים ילדים נראים גדולים אבל אין להם באמת בשלות להבין מה הכוונה במסוכן, או מה בדיוק מצפים מהם.
ולכן בעיני נכון לומר מה כן עושים, לתת פידבק חיובי, ולדבר על הסכנות וכו בזמן אחר
להסביר לה היטב, אפשר ע''י סיפור, על חשיבות הזהירות בכביש/ חשיבות הקשבה לאמא/ כל ערך שאת רוצה להטמיע.
אצלנו אנחנו קוראים לזה "שיחה אישית" ואז הם גם מרגישים חשובים. אפשר על כוס שוקו עוגה..
ואחרי שברור שהיא מבינה (אני שואלת שאלות לוודא את זה, נותנת לה תיאור סיטואציה ומה עושים),
אז כשזה קורה בפועל, אני בעצם ''מזכירה'' מה צריך לעשות ולא צריכה להסביר/להטמיע/ להתחיל תהליך של ליבון הסיטואציה.
לרוב זה עובד. כולל כמובן פידבקים חיוביים על הקשב והציות.
בגיל הזה, אפשר מראש (ביציאה מהגן) להזכיר וגם לעשות מבצע נקודות/ פרסים על הביצוע..
בהצלחה
יורדים לגובה שלה.
יוצרים קשר עין, מגע, קשב וקשר.
מתחילים בהבעת אמפטיה- את רוצה להוביל/ להיות ראשונה/ עצמאית?
אני מבינה אותך.
אני גם אוהבת שאת מובילה.
ואת גם נזהרת. אני רואה שאת נזהרת.
את יודעת שגם אמא הרבה פעמים נזהרת ובכל זאת השוטר לא מרשה?
למשל אם יש רמזור אדום ואני יסע ממש ממש בזהירות, זה מותר? לא זה אסור.
זה ממש מעצבן שאסור למרות שנזהרים.
להציע אלטרניטיבה- את מעדיפה שנלך דרך הפארק ושם תוכלי להוביל?
או לפחות להבהיר מתי כן ולא רק מתי לא.
כשנגיע לשער של הבית של סבתא, את תיכנסי ראשונה לבד לבד כי את כזאת גדולה!!
אם את רואה שזה גבול שמהווה קושי פעם אחרי פעם,
כדאי לחפש פתרון יצירתי.
למשל שהיא תסחוב עגלה, נניח.
אם צריך פתרון מיידי אפשר להציע לה לקחת חיפושית/ חילזון ואז היא תהיה עסוקה במשהו אחר ולא בלהתרחק.
או לחפש אוצרות בצד של המדרכה שרחוק מהכביש.
או ללכת על חומה נמוכה/ גדר.
ובכללי, זה גיל שמתחילים לפתח מסוגלות ועצמאות, אז עם כל האתגר זה דבר מבורך ואנחנו רוצים לעודד את העצמאות.
אז תנסי בתחומים שהם לא מסוכנים לעודד ולשבח ולתת לה להתנסות ולחוש סיפוק.
היא קצת פחות תחפש את זה דווקא במקומות שאסור.
לא רואה מה הבעיה לתפוס אותה ביד כדי שלא תתרחק.
כשהולכים ברחוב נותנים יד לאמא. נקודה. בגיל 4 זה לגמרי מתבקש. ואז כשעוברים בפארק / טיילת ואפשר להתרחק, זה מיווחד כי רק כאן אפשר ללכת בלי לתת יד לאמא.
אני הרבה יותר מאמינה במעשים מאשר בדיבורים. היא באמת לא מבינה מה הבעיה כשהיא נזהרת חח
לא כתבת עוד סיטואציות, אבל אני לגמרי מאמינה במעשים. לא לתת לה ניסוי ותהיה מה מותר ומה אסור, אלא מהתחלה להוביל אל הסיטואציה כך שתהיה בגבולות האפשרי והמותר.
במקום לומר לא ואסור, עדיף לנסח כלל בלשון חיובית ובלשון של 'עושים'. ואם הכלל הוא משפט קצר וברור שמנוסח כך, קל לחזור עליו בלי להכניס אמוציות וכעס.
למשל אם היא מוציאה משחק לפני שאספה. לוקחים את המשחק - לרגע, לא צריך בכוח... אני שומרת לנו אותו רגע על השולחן, כי 'אוספים לפני שמוציאים משחק חדש', ופשוט יורדת יחד לרצפה לאסוף: הנה תוך רגע אנחנו מצליחות לאסוף ואפשר להוציא משחק חדש.
כמובן שהיא גדלה ועצמאית. 4 זה גיל העצמאות השני. בהצלחה לנו. לכן חשוב למצוא איפה אפשר לאפשר לה בחירה הובלה ועצמאות. אבל במה שלא מתאים לגילה, אני חושבת שההתנהלות צריכה להיות ממש כמו בגיל שנתיים.
זה
א. לפני שיוצאים מהבית, להזכיר כללים וכו'. תוך כדי האירוע יותר קשה להגיב .
ב.אם כבר קרה המקרה, לרדת ממש לגובה העיניים של הילדה, להסתכל לה בעיניים ולהגיד לאט, ברור ובטוח.
"אני לא מרשה ללכת קרוב לכביש, את הולכת רק בצד ימין שלי כי זה מסוכן. את הבנת?" מחכה לתגובה בפה שהיא עונה כן. ותוך כדי את תופסת לה את היד, לא בכח, אלא לשדר איזה שליטה, שאת החליטה ושלא תתבלבל מי מחליט על מי 😅
גם לי יש בגיל הזה ולפעמים הוא חוזר מהגן
עצבנייי
א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.
זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..
ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?
ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…
חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי
לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן
כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב
אם המגע נעים- סימן שנעים לו.
לק"י
2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.
אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.
ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...
תודה לך ❤️
מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים
עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול
כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס
אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה
עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה
לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת
לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו
לק"י
2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.
עכשיו פשוט לא חורף😅
זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.
אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף
עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו
לק"י
ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.
אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....
הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.
האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות
גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע
לק"י
אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.
אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.
רוצה להגיב למשפטי הסיום שלך...
חיבוק גדול!!
עם האימהות נולדים חרדות, פחדים ורגשות אשמה,
משהו מטורף שלא מתכוננים אליו לפני.
זה נורמלי,
כדאי לנשום
להירגע
חלקים מזה משתפרים עם הזמן..
תמיד יש ממה לדאוג,
ותמיד לאנשים יש מה להגיד ולהוסיף לך תסביכים,
זה בסדר,
זה קורה לכולן בגדול,
ואת לא הראשונה שמתמודדת עם הקושי (איזה שלא יהיה כרגע).
דברים עוברים, משתפרים, גם את.
מעולה לשאול בפורום
נהדר לפרוק לחברה או מישהי שאת סומכת עליה
קחי מלא אוויר וחיבוקים לתחילת המסע המשוגע הזה.
שלי בן ארבעה חודשים ושבוע שעבר בימים הרותחים היה פעם ראשונה שהלבשתי לו רק שכבה אחת. עכשיו חזרתי שוב לשתי שכבות דקות כמו שכתבת שאת מלבישה. אנחנו לא גרים בקום קפוא אבל הימים עכשיו קרירים נעימים. בחמישי שישי היה פה לוהט. בקיצור, כל יום משהו אחר, תלוי בטמפרטורה אצלכם.
שלך פצפון ולא זז הרבה אז את יכולה להלביש דק ולשחק עם שמיכות לפי הצורך, שמיכה צמרירית או דקה או כלום לפי התחושה כרגע.
לגבי צינון, זה כנראה איזה וירוס אבל אם אין חום לא הייתי דואגת, מה שכן זה יכול להיות סיוט ולהפריע לו לישון ולינוק. אפשר להשפריץ לו לאף מי מלח (בריכוז ספציפי, אפשר לקנות בבית מרקחת שפריצר קטן מיועד לתינוקות) וזה קצת משחרר. אם הוא ממש נושם בכבדות אפשר גם לשים משהו מתחת המזרון שלו להגביה את הראש (אני שמתי קלסר עבה) או לשים אותו בסלקל (לא מומלץ יותר מ45 דקות ברצף)
בהצלחה יקירה!
מצטרפת לתחושות האלה, זוכרת את עצמי מתגעגעת לתקופה שהוא היה עובר ודאג לגדול ולהתפתח בעצמו בלי שאני הייתי צריכה להיות אקטיבית בנושא
חיפשתי משהו אחר, ופתאום רואה..
איך יודעים איזה מידה להזמין?
לא צריך ללכת למדוד?
אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות
זה כבר 49
אולי נעליים שנתקעו להם.
לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.
לדעתי טעות במחיר השחורות ושווה לנצל מהר מהר
היי חברות יקרות
נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?
לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?
ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?
למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?
נראה לכן תקין?
כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.
מה אוכלים? איך מתפנקים?
איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?
איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?
מה יכול להרים ברגעים קשים?
תודה אהובות.
קודם כל חיבוק זה קשה ממש.
דבר שני- מה שלי הכי עזר:
1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.
2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.
לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.
חלבונים שאוהבת.
להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.
3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.
לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.
לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.
במקום סוכר אני שמתי בננה.
וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.
תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.
ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה.
מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.
וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.
זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.
בונוס נוסף ולא פחות שווה
סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.
הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).
והאמת זה היה כיף ברמות.
בהצלחה רבה וחיבוק.
בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.
דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.
ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.
ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.
לי זה ממש עזר.
חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.
יש פחמימות כמו פירות וכדומה.
אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.
אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי.
לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.
ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.
בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.
עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..
דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..
כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)
ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..
בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!
אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין
שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת
אמהלה איזה מבאס
איך אתן שורדות?????
זה באחוזים גבוהים יחזור
באמת מבאס ברמות
בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...
אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור
להיות במעקב סוכרת ולהיות סופר מאוזנת. זה יכול להשפיע משמעותית על רמת הסוכרת בהריון.
ואני לא יודעת אם ינחם אותך אבל גם בסוכרת הריון עם אינסולין יכולה להיות נחמה- ברגע שהיא עוברת אחרי ההריון ולא נשארת כסוכרת קבועה.
בע'ה בבריאות ובטוב!
דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר
מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר
דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.
עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.
בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.
ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה
זה ממש מאתגר סוכרת הריון.
אני זוכרת שבהתחלה היה לי ממש קשה,
ואז קבעתי תור לדיאטנית והיא אמרה לי מה אפשר לאכול בתפריט.
ממליצה מאוד על הקבוצה בפייסבוק:
הריון מתוק-סוכרת הריון
יש שם טיפים וגם מתכונים טובים.
אני מצאתי שם מתכון לעוגות שוקולד שמותאמת לסוכרת וגם פשטידה חלבית טעימה.
וגם ירדתי ממש מלא במשקל, בזכות הדיאטה של הסוכרת, חושבת שירדתי איזה 10 קילו..
בהצלחה רבה! ♥️
שאמרה שהיא קנתה ספר מתכונים של לירון בטט, השמונים שקל והיא המליצה ממש עליו.
אמרה שהציל אותה בהריון.
בכללי צריך להבין שאחוזי שומן גבוהים ממתנים את העליה של הסוכר.
ככה שאת יכולה להכין למשל עוגת גבינה, עם כמות יחסית קטנה של סוכר (או סוכר שמותר כמו אלולוז או ממתיקים אחרים שהדיאטנית מאשרת לך( וגבינת נפוליון. ואז את אוכלת פרוסה ביום יחד עם הקפה וזה ממש מאוזן.
למרוח כמות גדולה של גבינת שמנת על פרוסת לחם מקמח מלא וכו
אני מקווה בהמשך היום להכנס לפה ולתת לך עוד טיפים.
אבל הספר מתכונים של לירון מעולה.
