שכאב זה משהו פיזי.
הם לא יודעים
שגם כאב נפשי
אפשר להרגיש בפיזי.
אוי אלוקים.
הי,
יהיה טוב.
אני סתם גמורה.
יכול להיות שמתחיל משהו.
הלוואי שיהיה טוב.
יהיה טוב.
בטוח.
היא אמרה לי לחשוב על הדבר ההוא ברצינות
ושנשב ונדבר על זה שבוע הבא.
הבעיה היא שנשב ונדבר על זה,
זה נשב ונדבר. נקודה.
ואני לא רוצה.
יהיה טוב.
פשוט אני צריכה להחליט לפני, ואז לבוא אליה עם החלטה וידיעה ברורה ואז היא לא תחפור לי.
אם אני אחליט שלא,
זה יהיה כל כך כיף. נחת של החיים.
אם כן, אז הטוב שיצא מזה הוא מזרעי לעומת כל העצבנות שתצא מזה ותכלס לא יהיה לאנשים כיף אם אני אהיה ככה.
אני נוטה ללא,
אני החלטתי כבר מזמן שלא.
סתם הם רוצים שכן אז לא באמת החלטתי.
אבל בתוכי החלטתי.
לא.
אני לא אעשה את זה.
ואז אני אוכל לעשות דברים אחרים ויהיה לי טוב ממש.
יא יהיה טוב.
"עכשיו תלכי לישון, מחר תקומי ואת תראי שכל מה שרצית הוא יתקיים, אם רק באמת תאמיני שזה מה שאת רוצה.
וכל דמעה שאת בוכה היא חשובה, כי את מנקה את מה שכאב לך. אבל ממחר את יותר שמחה.
לילה טוב שיאיר לך המחר, אמן ואמן!"
טאטע.
אני אוהבת אותך.
תודה.
על הכל.
- לקראת נישואין וזוגיות