חושבים על מי
שאולי לא שייך\ כת לכל המשך חיינו...
מה עושים?
אפשר אולי... להגיד ככה לה' יתברך:
"אבא טוב.. אהוב שלי... אתה יודע שבעצם,
אני רוצה רק אותך...
אז בבקשה טאטעעע....
תעזור לי לקחת, את כל
כח- האהבה- העצום- הזה- שבתוכי,
ולכוון אותו אליך..
שישתחררו מבפנים
מעשים שישמחו אותך,
עם ההתלהבות הזו...
איזה חסד, תפילות (גם על עם ישראל),
דיבורים חיים איתך...ועוד.. ועוד..
ותאיר בי את ההרגשה,
שהאהבה הזו, היא גם אהבת ישראל פשוטה,
שאתה מרחיב בלב,
ושרצונך הוא, שאשמר את הרגשות הגדולים
והמכוונים לחתונה-
רק לאחת שבאמת אתה מכין לי,
לבית מקדש הקטן
שאתה רוצה לבנות לנו יחד...
ואנא החדר לי בעצמות- את הביטחון בך,
שנגיע זה לזה, ברגע הנכון,
ובדיוק העליון."
וככה, את האור הנפלא הזה,
נעביר מהלב שלנו,
היישר אל הלב שמצפה לנו אי שם...
(ולא יודעים מי הוא עכשיו..
אבל הבמאי הגדול יודע...)
אור של אהבה שלמה, וחיזוק וכח וקדושה.
למדתי, שזה באמת מביא התעלות אחד לשני-
כששולחים את האור הזה!
(ובכלל, גם בין חברים, משפחה וכו'...)
וזה פשוט..
כמו שאומר האדמו"ר הזקן (בעל התניא) :
"כל ישראל נשמה אחת, ורק הגופים מפרידים".
אז קשר של נשמות, יכול להזין בשפע אין סוף...