אני מבינה את הרצון שהבית יהיה מסודר ומאורגן אבל חושבת שהוא קצת מגזים .. ניסיתי לדבר איתו אבל הוא לא מסוגל פשוט לא מסוגל להפסיק כנראה שזה ממש בתוכו.
איך אפשר להתמודד? אציין שאני עושה הכל בשביל לרצות אותו אך לדבריו זה לא מספיק
לא בריא להתנהלות של בית.
כדאי לדבר על זה ולשקף לו איך זה נראה מהצד. להסביר לו איך הילדים מרגישים, אולי זה יפתח את עיניו.
אם זה ממש עניין עמוק יש מצב שצריך עזרה מבחוץ ללמוד לשחרר.
האם הוא מעיר ומבקר גם דברים אחרים שקשורים אלייך?
האם המילים שהוא אומר פוגעניות?
שוחחתם בעבר על התערבות של גורם טיפולי?
שהוא צריך לשמוע ממקור חיצוני מה העתיד שצפוי לקשר שלו עם הילדים אם הוא ישקיע רק באיך נראה הבית.
מאידך, אפשר לשקף לו שכדי לקבל שיתוף פעולה מהילדים גם לטווח הרחוק, צעקות לא ממש יעבדו...
במקביל, כדאי מאוד שאת תשדרי לילדים כמה זה חשוב לשמור על סדר וניקיון. שזאת תהיה משימה של שניכם ולא רק שלו.
אם הם לא רואים שגם לך זה חשוב אז זה לא יעבוד והוא ימשיך להתרגז וכו'...
בנוסף, אפשר לקחת ייעוץ מקצועי על איך אפשר לשמור על סדר וניקיון גם עם הרבה ילדים.
אני מאמינה שאם הוא יראה שזה חשוב גם לך תצליחי לפתוח את ליבו ולמצוא את דרך הזהב איך לרתום גם את הילדים לכך.
הוא לא מסוגל לסבול בלגאן, ועם ילדים תמיד יהיה בלגאן בשלב מסוים או במקום מסוים, גם אם הם חונכו לסדר. הוא צריך ללמוד שאפשר להגדיר להם את מקומות המשחק/בלגאן והזמנים, ושם הוא חייב להרפות
עם כל המגבלות של הצגת המצב מצד אחד (שלך) נראה לי שאת מסתובבת מסביב נקודה של ריצוי ותלות של תגובות של בעלך וכאשר הוא בלתי מרוצה את רואה את זה כמחדלך וכשלונך. אל תנסי לשלוט בתוצאות אלא תעשי מה שמוטל עליך ותשאירי תוצאות באחריות של ה' וקבלי שבעלך הנו קפדן ותגובתו תהיה ביקורת כי שום דבר לא יהיה מספיק טוב לפי דעתו. לכן אל תצפי שהוא יהיה מרוצה ומעל הכל תעבדי על כך שלא תהיהי מנוהלת ע"י תגובות האפשריות שלו. תגידי לו שאת עושה כפי יכולתך את מה שמוטל עליך ושאת יצור אנושי ולכן לא מושלמת (רק ה' הוא מושלם ואנחנו שואפים להתקדמות ולא לשלמות). דבר חשוב הוא שאת לא יכולה לרצות אחרים אם את לא מרוצה בעצמך ומעצמך, ראשית כל דאגי שתהיהי מרוצה ותטיבי עם עצמך בראש וראשונה.
ע"פ תיאוריך לעלך יש פגמי אופי של ביקורתיות, שיפוטיות, חוסר קבלת זולת, צורך לשליטה, נטיה לשלמות וכעס. השינוי יבוא רק ממנו, את רק יכולה להגיד לו בעדינות את דעתך מהי בעיה שלו ושכדאי לו לבקש עזרה כדי להתפטר ממנה ולהנות מאיכות חיים טובה יותר. מספיק להזכיר לו את זה פעם אחד ולא ללחוץ אותו יותר ולתת לידיעה זו לחרחר ולעשות את שלה. אם הוא לא מעונין בכך אל תנסי לשכנע ולתקן כי את לא אשמה בשום דבר, את לא יכולה לשלוט בזה ואת לא אחראית לתיקון מידות שלו.
העצתי היא להתמקד לגלות מה מפריע לך ולדאוג שאת תהיהי שלמה עם עמצך ומרוצה ולהשתחרר מצורך לרצוי ותלותיות.
ה' יהיה בעזרך
כמעט כולם הסבירו לך כמה זה נורא, וכמה הוא לא בסדר, ושצריך להסביר לו באופן זה או אחר כמה זה גרוע להתנהל בדרך הזו כי אוי ואבוי מה יהיה...
יתכן שזה באמת קשה לך ולא מובן, אבל זה לא אומר שהוא לא בסדר,
יתכן שאשה אחרת היתה דווקא שמחה מהעניין והיתה מחנכת את הילדים לכבד את רצונותיו של אבא, עד כדי סדר מופתי משום שהיתה מבינה לליבו ומכבדת את רצונותיו וממילא הילדים היו משתפים עם זה פעולה ולא חושבים לרגע שהם "מסכנים" שצריכים לשמור על סדר ושקט בבית.
לדוגמא: את יכולה לדמיין את הילדים של הרב עובדיה משחקים וצועקים בבית? מה הרבנית היתה אומרת לבעלה אם היה מעיר לילדים? שהוא לא בסדר??? או שהיתה מנסה במהירות להסביר לילדים בדרך נעימה והחלטית שאבא לומד ומאד חשוב שישמרו על השקט?!
אם את מבינה שזה רצונו של בעלך (אפילו אם זו חולשה שלו), והוא רוצה בבית (שהוא גם שלו) סדר ושקט, אין ספק שהוא לא ישתנה אם תסבירי לו כמה הוא לא בסדר, אין אף אדם בעולם הזה שהשתנה כי הטיחו בו שהוא בעייתי...
אבל אם תכבדי אותו ותתנו לו הרגשה טובה גם עם ה"חולשה" הזו, יתכן מאד שהוא יבוא לקראת כולם מתוך הרגשה טובה ושמחה.
בהצלחה
(יועצת משפחתית מוסמכת ומנוסה מאד)
זה יכול להשפיע עליו להבין שזה לא אידיאל
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות