רעיון למתנת גיוס לבנדוד, יש למישו?כפכף פוזל


מישו????כפכף פוזל


אולר?u


לא, משו יותר חמוד..כפכף פוזל


חולצה מנדפת זיעהכבתחילה
יהיה לו מספיק.. חחכפכף פוזל


שעון G shockוהוא ישמיענו
פנה''ל כיס
מכנסי ספורט
גלח''ץ
חטיפי אנרגיה
אורות התשובה ואורות התורה כיס
מגבונים (צריך בשביל לצחצח את השקעים במסדרי בוקר)
טישו (לשירותים...)
גומיות למכנסיים

צריך עוד? יש עוד כמה דברים נחוצים
אה, בעצם הרעיון הכי חזק...והוא ישמיענו
להביא לו מאכל בשרי ולכתוב על זה:
'שאף פעם, אבל אף פעם, אל תהיה חלבי! '...
כפכף פוזל

תודה

פתחת לי רעיונות..

(חלבי זהוהוא ישמיענו
כאילו מישהו שלא משקיע עד הסוף. למשל- לא דורך את הנשק כמו שצריך (עד הסוף), מתלונן כל הזמן שכואב לו פה ושם, או שלא אוהב מד''סים וכן הלאה...)
^^^מיכל318
|להוסיף עוד משהו למילון של צה"ל| 👍
זה כמווהוא ישמיענו
'שחור' (ההיפך מ'צהוב')
תודהמיכל318
גיליתי את זה לפני כמה ימים😁
אין לי מושג מאיפה המושגים הטפשיים האלהוהוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך כ' בחשון תשע"ט 23:08
אבל ככה זה. וזה עתיק
חחחמיכל318
גם לי איןןן, במיוחד מה קשור צבע צהוב לחייל ירוק... שחור עוד הבנתי..
מישהו מהעבודה שלימיכל318
מתגייס עוד 4 חודשים!! ואני בטירוףףף שאני יכיר במציאות לוחם אמיתייי!!!!!
אני מזהה יתרגש שהוא יתגייססס😍😍😍😍
(תודה על התיוג!)
אין, את חייבת להכיר חייל!!מחפשת^
ואפשר שאלה?
אל תעני אם לא באלך ואוכל לערוך אחרי זה.
גדלת בחינוך חרדי?
...כפכף פוזל

יש לי מישו להכיר לך... חחח

התכוונת למיכל, נכון?מחפשת^
כןכפכף פוזל

אוי בטעות הגבתי  לך |ידפרצוף|

בעזרת ה' בעיתו ובזמנו..😍😍😍מיכל318
או אולי לא בזמנו...
כן, אני ניצולת החרדים ברוך ה'
את לא צכה לערוך...
אבל כמה אנשים כבר שמו לב לזהה.
ביגלל שאני אוהבת חיילים?🤔
לא חושבת שזה קשור...🤔
אמממ ניצולת החרדים🤔🤔מחפשת^
אולי בגלל שאת פחות מכירה חיילים, אז הגיוני שנחשוב ככה
לא חושבת שביגלל זהמיכל318
כל הבני דודים שלי היוא בצבא ועוד אחד עוד מעט גם מתגייס.
ואני כל הזמן רואה חיילים בכללי כימעט בכל מקום😍
אם אתם רוצים את סיפורי המלא.. יש לי קישור.כתבתי את זה פעם אחת ושמרתי את הקישור.

כן, אני ניצולה ברוך ה'😁
וואי מעניין אותי לשמוע את הסיפורתפוחית 1
אבל רק אם מתאים לך
(יוצאת מנקודת הנחה שכבר פרסמת אותו פה ולכן שואלת)
שמעוו שזה ארוך... אבל ביקשתם😁מיכל318
אהמ... אז ככה... זה לא בדיוק "סיפור".
זה פשוט משהו שקרה בחיים.
זה התחיל מצוק איתן.
לפני זה אני יודה באשמה שביכלל לא עניין אותי חיילים, אפילו שחייל עבר ברחוב התייחסתי אליו כמו אל אוויר. (אניייי???!)
באמת שהם לא עניינו אותי.
והם היוא בשבילי כלום. כלום ממש.
עד שהגיע צוק איתן.
אצלנו זה לא היה כזה אסון, 3 פעמים ביום יש אזעקה, אז הולכים לממ"ד ואחרי דקה יוצאים...
ואז התחילו להכניס חיילים לעזה... וחיילים נרצחו שם,ואז פיתאום... כאילו לקלוט, שאנחנו בבית מוגנים, והם בחוץ, בעזה, אם יש אזעקה. הם בחוץ. יכולים למות. וזה עוד היה בקיץ, שרותח אש, והם פשוט(ממש לא פשוט) יצאו להילחם, בידיעה שיכול להיות והם לא יחזרו חיים הביתה!!!! להקריב את החיים שלהם, את הכל!! לא לראות יותר את המישפחה... לנצח!!(עד שיבוא מתישהו המשיח)
לוותר פשוט על הכל.
על הכל, הכל , הכל...
על ההורים, על האחים, על כל המישפחה, על החברים, על כל הרגעים של הלבד,על החברה, על הכלב, על כל דבר אפילו קטן...
ועל הדבר הכי גדול.
ובשביל מי הם הלכו להילחם? בשבילנו. שהם אפילו לא מכירים אותנו!!
והקריבו את החיים שלהם.
והיום הם כבר לא פה...
ואז ה' האיר לי את העיניים.
למה אני צכה להעריך אותם רק אחרי המוות?
ואז התחלתי להעריך אותם. והערכה גרמה לי להעריץ אותם והערצה גרמה לי לאהוב אותם.
ואני הכייייייייי אוהבת אותם!! הכייי שבעולם!! הם האהבה הכי גדולה שליי בעולםםם!!!
מבחינתי, ילד שלובש מדים ולוקח נשק ומוכן להקריב את החיים שלו בשבילי/בשבילה/בשביל כולם....
הוא הכייי גיבור מכולם!!
זה אושר שאין לתאר...
עזבו, סתכלו על עכשיו.
על אתמול, על היום, על מחר, גם ש-קר וגם ש-חם...הם עדיין שם. שומרים. בגבולות, בשטחים, בירושלים...בכל מקום שצריך...
(למרות שאני מודעת לזה שהאהבה שלי מוגזמת וקיצונית... אבל.. לא יודעת.. זה במילא לא ישתנה...)
כמה שאני יסביר,זה לא ניראלי משהו שאפשר להבין.




(אני עוד כמה ימים צובעת את החדר לצבע ירוק זית ושמה תמונות של חיילים. אבל @כל הזכויות שמורות לי בלבד😁)


(ויש לי עוד כמה שיגעונות לגבי חיילים)

@תפוחית 1
@תהיללווששששש
צודקת.. צריך ללמוד להעריך את כולם גם לפני המוות...כפכף פוזל

אצלי זאת אהבה מולדת, בלי סיפור או משו..

משו שעובר בגינים מאבא

...מיכל318אחרונה
ברוך ה?בתוך בני ישראל
לא בטוחה שזה כ"כ לגיטימי לפסול כך חלק גדול מישראל.
אני תמיד אומרת על כל דבר ברוך ה'מיכל318
ועזבו...
לא תבינו במילא אף פעם...
-סוף-
אני עדיין חרדיהכפכף פוזל

ואני סבבה ולא נגד צבא ואני אפילו מאוד אוהבת אותם

כניראה שלא כולם כמוך...מיכל318
ובואו לא נהפוך את השירשור הזה למשהו.. שאני לא אוהבת...
אבל אותך אני אוהבת .אל תדאגי.❤
אני יודעת שלא כולם כמו ההם...
לצערינו..כפכף פוזל

אני מקווה שיתאפסו על עצמם..

אמן סלעמיכל318
(אבל שלא תחשבוו שאני חילונית או משהו כזה...
אני עדיין דוסית לגמרי רק לא חרדית.)
|לא הופכת את השרשור למשהו שאת לא אוהבת|מחפשת^
👏
תסתכלי בפורום "צבא וביטחון"מיכל318
יש שם רשימה ארוכהההה של מתנות שימושיות.
יש לך את הקישור של זה?כפכף פוזל


כן אני ישלח. שניהמיכל318
זה הקישור... תמסרי לו בהצלחה😍מיכל318
בבקשה😗מיכל318
התבלבלתיאיגנוטוס פברל

כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית? 
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

אולי יעניין אותך