פנה''ל כיס
מכנסי ספורט
גלח''ץ
חטיפי אנרגיה
אורות התשובה ואורות התורה כיס
מגבונים (צריך בשביל לצחצח את השקעים במסדרי בוקר)
טישו (לשירותים...)
גומיות למכנסיים

צריך עוד? יש עוד כמה דברים נחוצים

להביא לו מאכל בשרי ולכתוב על זה:
'שאף פעם, אבל אף פעם, אל תהיה חלבי! '...

תודה

פתחת לי רעיונות..

כאילו מישהו שלא משקיע עד הסוף. למשל- לא דורך את הנשק כמו שצריך (עד הסוף), מתלונן כל הזמן שכואב לו פה ושם, או שלא אוהב מד''סים וכן הלאה...)

|להוסיף עוד משהו למילון של צה"ל| 👍

'שחור' (ההיפך מ'צהוב')

גיליתי את זה לפני כמה ימים😁

אבל ככה זה. וזה עתיק

גם לי איןןן, במיוחד מה קשור צבע צהוב לחייל ירוק... שחור עוד הבנתי..

מתגייס עוד 4 חודשים!! ואני בטירוףףף שאני יכיר במציאות לוחם אמיתייי!!!!!
אני מזהה יתרגש שהוא יתגייססס😍😍😍😍
(תודה על התיוג!)

ואפשר שאלה?
אל תעני אם לא באלך ואוכל לערוך אחרי זה.
גדלת בחינוך חרדי?

יש לי מישו להכיר לך... חחח

אוי בטעות הגבתי  לך |ידפרצוף|

או אולי לא בזמנו...
כן, אני ניצולת החרדים ברוך ה'
את לא צכה לערוך...
אבל כמה אנשים כבר שמו לב לזהה.
ביגלל שאני אוהבת חיילים?🤔
לא חושבת שזה קשור...🤔

אולי בגלל שאת פחות מכירה חיילים, אז הגיוני שנחשוב ככה

כל הבני דודים שלי היוא בצבא ועוד אחד עוד מעט גם מתגייס.
ואני כל הזמן רואה חיילים בכללי כימעט בכל מקום😍
אם אתם רוצים את סיפורי המלא.. יש לי קישור.כתבתי את זה פעם אחת ושמרתי את הקישור.

כן, אני ניצולה ברוך ה'😁

אבל רק אם מתאים לך
(יוצאת מנקודת הנחה שכבר פרסמת אותו פה ולכן שואלת)

אהמ... אז ככה... זה לא בדיוק "סיפור".
זה פשוט משהו שקרה בחיים.
זה התחיל מצוק איתן.
לפני זה אני יודה באשמה שביכלל לא עניין אותי חיילים, אפילו שחייל עבר ברחוב התייחסתי אליו כמו אל אוויר. (אניייי???!)
באמת שהם לא עניינו אותי.
והם היוא בשבילי כלום. כלום ממש.
עד שהגיע צוק איתן.
אצלנו זה לא היה כזה אסון, 3 פעמים ביום יש אזעקה, אז הולכים לממ"ד ואחרי דקה יוצאים...
ואז התחילו להכניס חיילים לעזה... וחיילים נרצחו שם,ואז פיתאום... כאילו לקלוט, שאנחנו בבית מוגנים, והם בחוץ, בעזה, אם יש אזעקה. הם בחוץ. יכולים למות. וזה עוד היה בקיץ, שרותח אש, והם פשוט(ממש לא פשוט) יצאו להילחם, בידיעה שיכול להיות והם לא יחזרו חיים הביתה!!!! להקריב את החיים שלהם, את הכל!! לא לראות יותר את המישפחה... לנצח!!(עד שיבוא מתישהו המשיח)
לוותר פשוט על הכל.
על הכל, הכל , הכל...
על ההורים, על האחים, על כל המישפחה, על החברים, על כל הרגעים של הלבד,על החברה, על הכלב, על כל דבר אפילו קטן...
ועל הדבר הכי גדול.
ובשביל מי הם הלכו להילחם? בשבילנו. שהם אפילו לא מכירים אותנו!!
והקריבו את החיים שלהם.
והיום הם כבר לא פה...
ואז ה' האיר לי את העיניים.
למה אני צכה להעריך אותם רק אחרי המוות?
ואז התחלתי להעריך אותם. והערכה גרמה לי להעריץ אותם והערצה גרמה לי לאהוב אותם.
ואני הכייייייייי אוהבת אותם!! הכייי שבעולם!! הם האהבה הכי גדולה שליי בעולםםם!!!
מבחינתי, ילד שלובש מדים ולוקח נשק ומוכן להקריב את החיים שלו בשבילי/בשבילה/בשביל כולם....
הוא הכייי גיבור מכולם!!
זה אושר שאין לתאר...
עזבו, סתכלו על עכשיו.
על אתמול, על היום, על מחר, גם ש-קר וגם ש-חם...הם עדיין שם. שומרים. בגבולות, בשטחים, בירושלים...בכל מקום שצריך...
(למרות שאני מודעת לזה שהאהבה שלי מוגזמת וקיצונית... אבל.. לא יודעת.. זה במילא לא ישתנה...)
כמה שאני יסביר,זה לא ניראלי משהו שאפשר להבין.




(אני עוד כמה ימים צובעת את החדר לצבע ירוק זית ושמה תמונות של חיילים. אבל @כל הזכויות שמורות לי בלבד😁)


(ויש לי עוד כמה שיגעונות לגבי חיילים)

@תפוחית 1
@תהיללווששששש

http://ch7.io/qQqaN

http://ch7.io/qQqaQ


@תפוחית 1
@תהיללווששששש

אצלי זאת אהבה מולדת, בלי סיפור או משו..

משו שעובר בגינים מאבא

לא בטוחה שזה כ"כ לגיטימי לפסול כך חלק גדול מישראל.

ועזבו...
לא תבינו במילא אף פעם...
-סוף-

ואני סבבה ולא נגד צבא ואני אפילו מאוד אוהבת אותם

ובואו לא נהפוך את השירשור הזה למשהו.. שאני לא אוהבת...
אבל אותך אני אוהבת .אל תדאגי.❤
אני יודעת שלא כולם כמו ההם...

אני מקווה שיתאפסו על עצמם..

(אבל שלא תחשבוו שאני חילונית או משהו כזה...
אני עדיין דוסית לגמרי רק לא חרדית.)

👏

יש שם רשימה ארוכהההה של מתנות שימושיות.

אשכרה.