ילדה קטנה שבי
ילדה גיבורה שבי
שבאותו יום אפל
לפני שנתיים וחצי
כשחזרת הביתה
הוא הגיע
ונגע
והלך
והרס
את הכל
כל מה שהאמנת בו על בני אדם
כל מה שחשבת שיש
הכל.
ואז ישבת במשטרה
והגשת תלונה
ודיברת בקול אדיש
כאילו מעכשיו את לא בסטטיסטיקות של הטרדה ותקיפה
כאילו כלום לא קרה
למרות
שקרה הכל.
והכל התרסק לך בפנים
וחשבת
שאין כבר טעם שתיהי פה
כי למה שתרצי להיות בעולם
שבדרך הביתה בשעה חמש וחצי בערב
יגיע מישהו ויגע ויהרוס ויפצע
כאילו את סתם גוף
ואין לך נשמה ואין לך רגשות.
ילדה קטנה שבי,
שעברה הטרדה מינית
שחזרה בוכה הביתה
שהלכה להגיש תלונה
שחשבה שסוף העולם הגיע
כי למה מישהו נגע בה בכלל
שלמחרת הלכה לבית ספר כמו ילדה גדולה
וגם למחרת
וגם כל החודש
כל השנה
וישבה בשיעורים
ובזמן שהמורה חשבה שהיא מקשיבה
היא שוב ושוב
חזרה לרגע המקולל ההוא
של המבט לפני מה שהוא עשה
של התחושה
של ההרגשה
של האסון
ושוב ושוב הרגשת
כמה הכל לא טוב
וכמה הכל נשבר.
הילדה שבי
שהייתה בבוץ
בבור
עמוק
מאוד
ולא חשבה לצאת ממנו
כי מה מחכה לה כבר
והתעלמה מכל אלו
שנתנו יד.
הילדה שבי,
שיום אחד החליטה
שמספיק
ונתנה יד
למי שעוד לא התייאש ממנה
וחיכה בשפת הבור
ויצאה ממנו
אחרי המון זמן.
הילדה שבי
שבמשך שנתיים
התקדמה כל כך
והתגברה
וחזרה לישון אחרי הסיוטים
והסכימה ללכת באותו איזור
וכבר לא רואה בכל בנאדם סוטה או פדופיל
אבל הילדה הזאת
כל פעם שהיא היתה רואה אותו
וזה קרה לה כמה פעמים
או מישהו שדומה לו
רעדה
וחזרה אחורה
עד שעבר לה,
וה' הטוב
שהיא למדה לאהוב שוב,
היה נותן לה כוחות לחזור.
הילדה שבי ישבה השבוע
והקשיבה לשיחה באולפנה
שיחה על פגיעות ברשת
ועל זהירות
ועל בלה בלה בלה
ואז המרצה סיפר על ילדה
שעברה פגיעה
דרך איזו רשת חברתית
ילדה בת 14
כמוהה
כמו מה שהיא הייתה באותו זמן
14 פחות שבועיים
ומאותו רגע
הילדה שבי, שהיא בעצם אני,
הרגישה שוב
את הקושי
את התהליך
את הכל
ולא היה לה כיף יותר
והיא לא הקשיבה יותר
וכל הזמן היא חשבה
על ילדה בת 14
שעברה הטרדה מינית דרך הרשת
ועכשיו
היא תעבור דרך דומה
לזאת שהיא עברה
עד
עכשיו.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)