הלווייה זה קשה
וכשסבא הוא המת זה עוד יותר קשה
ולראות את הגופה ככה מכוסה בפרוכת זה קשה
ולראות אותו רק עם תכריכים מוכנס לקבר זה קשה
ובידיים שלי הרועדות למלא את הקבר שלו בעפר זה קשה
לשמוע את ההספדים שמדברים עליו בלשון עבר זה קשה
לגזור לאמא שלי את החולצה זה קשה
לראות את סבתא מתפרקת זה קשה
לשמוע את אחים שלי הקטנים בוכים זה קשה
להכניס את כל המכתבים שלהם והציורים שלהם וההספד שלי לקבר זה קשה
ולהצליח לקום..לחייך..להמשיך את החיים כרגיל ולחיות אותם כמו שסבא היה רוצה
זה גם קשה
התיישבתי ליד הקבר והכאבתי לו עם העפר...על כל פיסת עפר ביקשתי ממנו סליחה..בכיתי בהיסטריה...נדרתי לו שלא נשכח את החסד שלו..שאת האהבה והרוח שהוא נטע בכל המשפחה המדהימה שלנו אנחנו נשמר ונעצים...ביקשתי ממנו שיהיה מליץ טוב עליי..שיבקש מה' שיפסיק לטלטל אותי..מפה אני לא זוכרת..לקחו אותי מהקבר בכח
הלווייה ראשונה שלי...כנראה לקחתי קשה מידי..
- לקראת נישואין וזוגיות