הכל הוא טוב בשורשו 

הבעיה שאנחנו לא מרגישים אותו ,ולכן זה קשה

אנחנו מרגישים את ההפך

להיות בשמחה זה משהו פנימי, אבל פעולות חיצוניות יכולות לעזור להגיע לשמחה פנימית אמיתית.

יש שתי דרכים-
מבפנים החוצה ומהחוץ לבפנים.

מבפנים החוצה הכוונה לשבת ולהתבונן בכל הטוב שיש לך בחיים, וכמה שה' אוהב אותך.
וגם לבחון מה מפריע לך להיות בשמחה.
אדם מטבעו אמור להיות שמח, לכן ילדים כל הזמן שמחים, הבעיה היא שתסבוכי החיים מפריעים לנו לפעמים.. (או יותר נכון היצר הרע- בגלל שהשמחה היא דבר כ"כ חשוב בעבודת ה', היצר עושה הכל כדי להפריע לנו להגיע אליה).

החוצה לבפנים הכוונה לעשות פעולות של שמחה גם אם את לא מרגישה שמחה, והם כבר יעזרו לך להגיע לשמחה אמיתית.
לדוג'- לחייך, לרקוד, להפגש עם חברות וכו'
"אחר המעשים נמשכים הלבבות".

צריך לשלב בין שתי הדרכים.
בשביל שמצד אחד השמחה לא תהייה רגעית וחולפת, ומצד שני שיהיו לנו דרכים להגיע מהר לשמחה בזמנים קשים שאין זמן או פניות נפשית להתבוננות עמוקה.

וכמובן כמו כל דבר-

להתפלל לזכות להגיע לשמחה.

באגרת יא באגרת הקודש (להשכילך בינה)

ובשאר היום לשמוע שירים שמחים

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן - תניא - אגרת הקדש - פרק יא | ספריית ליובאוויטש

אפשר לדפדף בתפריט מצד ימין

שמעתי שמחקרים הראו שאנשים שחייכו כל יום חיוך מעושה למשך 15 שניות רצופות ירדו ברמת הדיכאו.

וגם בבוקר, ההודאה של ברכות השחר חשובה מאד. 

מצב הרוח במשך היום ממשיך לפי מה שהמוח קלט כשהוא קם בבוקר.  

שהרי חוסר השמחה הטבעית נובע מהדעת, או מחוסר דעת...

בנשמה יש שמחה תמידית ללא סיבה וללא הסבר וללא הבנה

פשוט שמחה שלוה ואור

ואיך עושים זאת?

בדרכי מדיטציה

השקטת התודעה ואיפשור לנשמה את שמחתה הטבעית הפנימית

כמו שמוסיקה ונגינה מוציאים אותנו מהדעת ומאפשרים לשמחה טבעית לפרוח

או יין להבדיל

מדיטציה מאפשרת זאת בדרך טובה טבעית אלוקית

ואם גם מצליחים במדיטציה להתחבר לגוף בנוכחות (לא יצרים או דחפים) אז ממש אפשר להגיע לאושר נצחי "מבשרי אחזה א-לוה"

כל התופעות בעולם הן ארעיות. במחשבות ברגשות ובתחושות

אך הנשמה נצחית ואפשר לחוות אותה וזאת תכליתנו

צריך לשתות המון בשביל זה וכל יום מחדש

ממליצה בחום 'שעריו בתודה' של הרב ארוש. דגש על פרקים 1 ו 2. וכמובן על השאר.. זה רק הפתיחה..

שמחה. 5 דברים שיש לך. תאמרי עליהם תודה..

למה כל דבר שיש לנו זה נראה ברור מאליו??? למה על כל מה שיש לנו אנחנו עדיין עצובים, מדוכאים, מתלוננים??

מששל יפה ששמעתי פעם..

אדם אחד כל חייו התלונן קיטר בכה לא היה מרוצה תמיד מצא כמה רע קשה לו וכמה חסרים לו דברים וכמה לא הולך לו..(ויכולהיות שבאמת לא הלך לו כלום בחיים..)

בא הקב"ה אמר לו.. 'על זה אתה מקטר בני? בוא.. אביא עליך משו אמיתי שעליו תצטער ותבכה ותקטר באמת...'

והביא עליו הקב"ה יסורים וצער רב.

לעומת זו היה אדם אחר אשר הודה, שמח הסתכל על הטוב גם כשהיה קשה והיה משתדל לזכור תמיד שזה מכוון ומישהוא דואג לו גם בקושי ובהסתרה.. תמיד זכר להודות, שמח על מה שיש..

בא הקב"ה אמר לו..'על זה אתה מודה בני? בוא.. אביא עליך משו אמיתי שעליו תודה תשמח ותיהיה מאושר באמת....'

אין לנו מושג כמה כוח יש לתפילה!
יכול להעיד על עצמי, שלא מעט פעמים אני "כבוי". וברגעים האלה במיוחד מתפלל על שמחת חיים.
וזה פשוט נס! פתאום יש שמחת חיים!
ואז במחשבה לאחור ניסיתי לחשוב מה גרם לי להיות שמח, וחוץ מהתפילה אין לי ממש הסבר לזה..
כמובן שצריך לעשות השתדלות, להיות בחברת אנשים שמרגישים איתם בנוח לחייך ולשמוח, 
ומצד שני, להתרחק ממה שמוריד לנו את החיוך. תפילה+אמונה+השתדלות-חיוך מובטח!
ומזה להיות בשמחה? משתנה מאדם לאדם, יש כאלה שברגע שהם מאושר מבפנים, מאושרים גם בחוץ.
ויש כאלה שבחוץ נראים רגילים, אבל בפנים מאושרים.
את לא צריכה לחייך כל היום, אבל הלב צריך לחייך..בתוכך את צריכה להיות שמחה!
זה עיקר, מה שיש בלב..
ולמה תהי שמחה שדברים מתפקששים לך?
כי ישלך את האבא הכי מדהים בעולם! שאומר לך "לא חמודה שלי, מה שרצית לעשות זה לא טוב לך, ישלי משו טוב יותר לתת לך.."..
לנו זה נראה שהדברים מתפקששים, אבל אנחנו קטנים מכדי לדעת מה באמת הכי טוב לנו..
לאבא שלנו יש תוכניות יותר טובות עבורנו, הוא יודע מה טוב לנו
אז גם מתפקשש, תשמחי! כי זה הכל לטובה, ולכי תדעי איזו הפתעה מחכה מעבר לפינה

 

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי