(קטע מצאתי בניקיונות פסח.)
בת הטבח התלוננה בשיחה עם אביה על הקושי אשר בהתמודדות עם בעיות בחיים. הטבח הובילה למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים. בסיר הראשון הוא שם תפוח אדמה, בשני הכניס ביצה ובשלישי שפך גרגירי קפה. לאחר זמן מה שלף את התפוח אדמה מן הסיר ושם בצלחת, את הביצה ושם בקערה ואת הקפה ושם בספל. הביט בבתו ושאל "מה את רואה"? הבת התקרבה וראתה; התפוח אדמה היה רך ומעיך. היא קילפה את הביצה שהייתה קשה. הקפה הדיח ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג. אמר הטבח: "כך בני אדם שונים מתומדדים עם קושי זהה. המים הרותחים הן אותו מצב נתון עבור שלושת המוצרים: התפוח אדמה, שהגיע למים קשה, התרכך עד מאוד וניתן עכשיו ומעכו בקלות. הביצה שהייתה עדינה ונוזלית תחת הקליפה הרקה, התקשתה כולה. פולי הקפה, לעומת זאת, הם ייחודיים! לאחר שהותם במים הרותחים, הם הפכו את המים למוצר משובח". "לאיזה מהם את דומה? כאשר בעיות מגיעות למפתן דלתך, כיצד את מגיבה? כתפוח אדמה הנראה חזק ומאבד את תכונותיו במצבי לחץ? כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר קשיים? שנראית אותו דבר מבחוץ אך ליבה ונשמתה התקשו עד מאוד? או אולי את פולי הקפה, שתפקידם בחיים להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר הניתן? הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר עת שהמים בשיא הרתיחה." כדי להיות פולי קפה רק צריך לזכור, כי לכל דבר הקורה בחיים יש סיבה... רק נשאר לנו לגלות מה היא וללמוד ממנה. אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון!
