אני משרת בתפקיד משמעותי מאוד, יש שיאמרו שאולי באחד התפקידים הכי משמעותיים שצה"ל יכול להציע.
בשנים האחרונות עברתי כל מיני היפוכים, היפוכים שכיוונו אותי לאמת, האמת הפנימית שלי והאמת שיש עוד מישהו בעולם חוץ ממני.
אני פונה אליכם, גם אם אני מבין שלא כל כך תוכלו לייעץ מהמקום והמעט שאני כותב. אני נמצא בשירות חובה, פחות משנה לפני השחרור, לאחרונה הבנתי שאני צריך לעבור מסלול מסוים בחיים מחוץ לצבא, מסלול לא פשוט בכלל, שעשוי לקחת אפילו גם כמה שנים, הבעיה היא שאני מבין שאני צריך לצאת לדרך הזאת כבר עכשיו, אבל זה דורש ויתורים. זה דורש לוותר על התפקיד, על המשמעות, על היכולות והידע שלא נמצא אצל כל אחד, על המתנה שזכיתי בשירות, זה גם דורש מעין בגידה במקום ובאנשים קרובים. זה דורש פשוט לקום וללכת, ביום אחד או בתוך כמה שבועות, למקום אחר, רחוק יותר, ולהשאיר את הכל מאחורה. בחיים אחרים, יכול להיות שהייתי ממשיך בצבא קבע ארוך טווח או אולי יוצא לקצונה, אבל עכשיו זה פשוט דורש אומץ, ויתור והשלמה. האם אולי זה לא נכון? אולי כדאי להמתין לשחרור? אך מה אז יהיה? יש אנשים שיכולים להשתחרר בשקט ולהתחיל את החיים שלהם, אבל אני צריך את המסע הזה, זה לא מסוג המסעות שאולי אתם מדמיינים, מסע של חיפוש אמת, אבל זה מסע אחר וארוך שאילו היה לי את האומץ לספר לאחרים, כנראה שהם היו אומרים שעדיף לא לבזבז את הזמן...
חשוב לי שתשימו לב להיבטים של המשמעות והשירות שבאמת פשוט זכיתי בו. למיטב ידיעתי אין לי יכולות לענות להודעות בפרטי כי זה משתמש חדש.
תודה רבה על הקריאה