מה אתם עושים? נותנים/לא נותנים? כמה נותנים? באיזו תדירות?
ממתי שנותנים, לא קונים מתנות קטנות וכו'?
אשמח שתשתפו 
מה אתם עושים? נותנים/לא נותנים? כמה נותנים? באיזו תדירות?
ממתי שנותנים, לא קונים מתנות קטנות וכו'?
אשמח שתשתפו 
מכיתה א' כל ילד מקבל דמי כיס. בהתחלה נתנו פעם בשבוע שני שקלים, ועכשיו עברנו לתת להם בכל ראש חודש שמונה שקלים.
מכיתה ג' הילד יכול לשמור את הארנק אצלו ולהשתמש בכסף לפי בחירתו (בפועל הם שואלים אותנו לפני קנייה). עד אז הארנק נשמר אצלנו, ולפי בקשתם אנחנו מביאים להם את הכסף ומסייעים להם לקנות.
לדמי הכיס מצטרפות מתנות כספיות חד"פ מסבא וסבתא וכדומה.
הם לומדים כך לחשב ולהתחשבן, ולהחליט אם הם רוצים לחסוך או לקנות דברים קטנים כל כמה זמן.
הכלל הוא כזה: אם הם רוצים משהו שלא תכננו לקנות בכל מקרה - אז זה מהכסף שלהם. אנחנו עדיין ממשיכים לקנות להם מתנות קטנות לפי הצורך ומתנות גדולות לימי הולדת וכו', והם גם ממשיכים לקבל פרסים (מ"הכול בשקל") על מבצעים שאנחנו עושים לכולם.
מתואמת- התכוונת שעכשיו אתם נותנים להם 8 ש"ח בראש חודש במקום שני שקלים שבועיים? (או בנוסף).
ושוב תודה רבה, גם לך וגם לאם יהודיה. החכמתן אותי.
אז זה יצא ארבעים שקל כל שבוע... קצת יותר מדי, במיוחד שיש עוד ילדים בדרך...
הגדולות שלי בנות 12, 13 ו15 הן צריכות את הכסף הזה לכל מני בזבוזים משלהן (ממש לא מתערבת מה הן קונות...)
וגם סתם לחיסכון האישי שלהן. והקטנים.. סתם כי הם מקנאים אבל בתכלס הם לא עושים איתו כלום רק שומרים ושומרים אז זה בסדר מבחינתי בסופו של דבר הם לומדים לחסוך, למשל יש הרבה דברים שאנחנו אומרים להם- יש לך כסף תקנה ממנו.
אבל לימי הולדת הסבים והסבתות וגם אנחנו מביאים להם כסף אם הם מעדיפים מאשר מתנה.
הסבים והסבתות גם מביאים להם בחנוכה ובפסח - הצטברו להם סכומים מאוד גדולים, למעלה מ1500 שח לילדים בני 10 ומעלה..
והם כמעט לא מבזבזים, רק על דברים שהם ממש רוצים (נגיד הבת שלי רצתה רולר בליידס - אז זה היה מהכסף שנתנו לה ליומולדת. הבן רצה נעלי בלנדסטון מקוריות - אז חלק גדול מהתשלום היה על חשבונו. שני הילדים השתתפו חלקית בקניית כלי הנגינה שלהם - כי רציתי שיהיו רציניים בעניין.. החוג עצמו כמובן על חשבוננו. אם היה משחק יקר שהם רצו כמו ההמשך של קאטן - כל אחד הביא סכום וקנו.
לטיולים - אני נותנת סכום של עד 8-10 שח- תלוי בטיול. אם הם רוצים להוסיף - על חשבונם.
ככלל - מעדיפים ממש לא לעודד אותם לקנות ממתקים ושתיה מתוקה סתם כך- לא בריא, ואם הם רוצים זה על חשבונם, אבל כמעט לא קונים וגם אן ירצו אנחנו לא מרשים יותר מדי.
לשבת אנחנו קונים הפתעות ומעדנים ולפעמים נשאר קצת לשבוע.
הבן שלי כל השמן רוצה לקנות עם הכסף שיש לו מחשב, אייפון, טאבלט וכדו'.. הבעיה היא שאנחנו לא מרשים... כך שבאמת אין להם על מה לבזבז.
מה ילד בכיתה ו עושה עם 12 ש"ח בשבוע? למה הוא צריך את זה?
ולמה בכיתה י צריך 25 שח בשבוע? אם הילד רוצה הרבה כסף למשהו - שיעשה ביביסיטר או עבודה אחרת וירוויח טוב
אצלנו יש להם כל כך הרבה כסף והם כמעט ולא מוציאים על כלום.
על מה יש להם להוציא כסף? על ממתקים? על קשקושים בהכל בשקל?
אולי רק אצלנו הילדים קמצנים וכמעט לא מוציאים על כלום? וגם לימי הולדת כמעט אין להם משהו שהם רוצים במיוחד, אז הם מעדיפים כסף... 
בסוף הם בקושי השתמשו, מכרו אותו וקבלו הרבה מהכסף חזרה..
בגיל בוגר חשוב שידעו איך להשיג אותו
מעדיפה שיחיו בעולם תמים בלי לחשוב על ענייני כספים.
בעבר נתנו כמה פעמים בעיקר כי הילדים דיברו בקינאה על זה שחברים מקבלים והם לא. אבל הפסקנו. לא מרגישה שחסר להם משהו.
כשיש עניין ספציפי שבשבילו צריכים כסף הם באים ומבקשים ואנחנו מחליטים אם לתת או לא.
בגיל ההתבגרות הם מתחילים לעבוד ולהרוויח ואז הם שומרים לדברים שהם רוצים. וגם בבר/בת מצווה מקבלים קצת כסף במתנות.
בשלב הזה הם לומדים לחסוך ועל מה כדאי להוציא.
מי שהולך לפנימייה אני מציידת אותו בקצת כסף מידי שבוע שיהיה להם אם הם רוצים לקנות לעצמם משהו במכולת.
בדיוק עכשיו אני שוקלת מה לעשות בחנוכה, הסבים סבתות שלהם לא מחלקים דמי חנוכה והם תמיד מקנאים בחברים אחרי חנוכה כשהם שומעים סיפורים.חושבת אם אנחנו צריכים לתת, אבל אין פה איזה עניין הלכתי כמו במועדים (ואנחנו לא בדיוק מיליונרים...)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות