מילא כשזה אצל אדמו"רים וכשזה לא קשור לפוליטיקה
קצת מוזר לראות את כל הפוסקים הגדולים וראשי הישיבות עסוקים בזה ומורים הוראות כביכול הלכתיות
"במקורות – ברמב"ם, בשולחן ערוך או בשאר פוסקים – אין כל הד לכך שבתחומים שאינם הלכתיים יש לשאול 'שאלת חכם'... במקום בו נולדתי וחייתי עד גיל שמונה עשרה לא שמענו מעולם על מונח כמו 'דעת תורה'. בשאלות הלכה היו פונים כמובן לרב. לא אחת היה הרב זועק חמס ומשמיע קולו גם בשאלות מוסריות. אבל תפיסה שלפיה כל ענייני הקהל נחתכים על פי הרב? לא היה כדבר הזה. זו תופעה חדשה. צאו ובקשו בכל ספריהם של חכמי הונגריה וראו האם מופיע שם המונח 'דעת תורה' אם לאו. ככל שידיעתי מגעת, המונח אינו רווח גם בכתביהם של גדולי ליטא, לא אצל ר' חיים עוזר, לא אצל ר' חיים מבריסק ולא אצל החפץ חיים... יש לנו שכל והננו צריכים לפעול על פיו, ואין זה נוגע כמלוא הנימה למצוות כיבוד תלמידי חכמים, שלצערי לא תמיד נזהרים בה" (הרב עמיטל).
בלבלת אותי.
