כהגדרת הזמן והמקום, שכבר נוכחו למדי, שצדדי הקדושה הם הרבה גבוהות מהגדרת הזמן והמקום, כן גם כל הגדרות שבההוי', כמו למשל ששנים מרובים מאחד ושיש אינו אין ואין אינו יש, ג"כ מצד הגדרותינו הוא, והיינו שהטבע של ההוי' כולה להיות חי בהגדרות אלו. ואין אנו צריכים לומר שהגדרות אלו כבר קימים המה, ושכל השתדלותנו להשיגם בסדרם הנפלא והנורא, אלא שאנו אומרים שטבע ההוי' כטבע הזריעה, שאעפ"י שבכח הקרקע טמון ההשרשה לכל הגידולים האילנות והצמחים שמגדלת, בכ"ז הלא אך האדם הוא הזורע ומבלעדו לא תצא צמחה בפועל. כן גם כל ההגדרות שבההוי' דרוש הוא האדם לזרוע אותם במחשבתו ובמגמתו, והוא הוא המגדל ומצמח לכל אותם ההגדרות, וכיון שכל ההגדרות מהויות שלנו, לא נפלאת היא להבין מה שאנו אומרים שלא מכלל מוחלטי המציאות הנם, אלא דלא עדיפי מינן.
בזה נעמוד על כונת הרמב"ם בדבר השגחה פרטית, שאומר שגם היא "נידונית ושולטת לפי ערך המתיחס אלי". - כי באמת גם ענין ההגדרה הזאת, שהעלם ההשגחה עם השגחה פרטית הם שני דברים סותרים זא"ז, אם העלם אין השגחה ואם השגחה אין העלם, ג"כ אינו אלא מצד הגדרתנו, ומצד ההגדרה היותר עליונה גם זה אינו בכלל הסתירות. ועל כן ישראל עם קדוש, העדין יותר במערכת ההגדרות, רואה כבר איך שזה ההשגחה עצמה, המתדמית לשאר עמים להשגחה כללית והעלמת הפרטים, היא היא עצמה ההשגחה הפרטית והפרטי פרטית. דכן היא המדה שכל מה שהאדם יותר מצייר במחשבתו ההעלאה מההדרגות הרגילות הלא זורע ומהווה הגדרות יותר גבוהות ויותר רמות.
אמנם אם הסידור של כללות ההנהגה, יהי' עפ"י סדר ההדרגה היותר עליונה מטבע ההוי' כולה, יוכל לגרום אמנם חולאים גדולים, כי בזמן שמסלק עצמו מכל ההדרגה וצופה ומביט במה שלמעלה מכל האצילות הרי אינו מוצא גם אז את עצמו, ומי העובד? ומי החושב והעושה? - ועל כן הפלוסופיא של קנט עמדה הכן להרוס כל המוסריות ולהביא חורבן גדול לעולם.
ואמנם המחשבה הישראלית יורדות יותר עמוק, שגם אחרי שנסלק עצמינו מכל ההגדרות ונעלה למרום פסגת ההעלאה, אין זה מוחק לגמרי גם את ההגדרות שלנו. ואם אמנם מצד ההגדרות העליונות אין כאן זמן ומקום ושאר ההגדרות, אינו סותר אם נאמר אם יש זמן ויש מקום. מפני שגם הגדרה זו שהן אינו לאו ולאו אינו הן, הכל אך הגדרותינו החומרית הִנֶה. ועל כן אנו בני ישראל עם קדושו נוכל לאמר שהגדרותינו אינם מדומים לבד, אבל נוכל לאמר שהם אמת אביקטובי, ומ"מ אינו סותר לאמת אביקטיבי יותר גדול.
(הד הרים - קבוצת מכתבים מאת הרב ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל אל אאמו"ר הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, עמ' לז-לט)
אמנם עכשיו מוצאי היארצייט, אבל