זה היה שבוע די תוסס. שבוע שבת ארגון, יום חופש לכולם בגלל האזעקות, שפעת חריפה (כולל חום), הייתי אמורה להיות בשבת אצל חברה (ובסוף אני בבית) ואיכשהו יצא שביקרתי היום בסניף. צחוקים.
אבל מה, ללכת לישון? אני רוצה שתגיע השעה 00:00 כדי שאוכל להדליק את האינטרנט ולראות מה היה בווצאפ מאז שלוש וחצי בצהריים. לא הרבה, בזה אני בטוחה. אבל אולי משהו אחד מעניין קצת. לכאן נכנסתי מהמחשב, ובטח תכף אכנס לפייסבוק לדקותיים (וואו, לא כתבתי בפייסבוק כבר חודשיים, אני חושבת. באמת די נטשתי), אבל ווצאפ. מתחשק לי להיכנס לווצאפ שלי.
אתם יודעים כמה זמן לא ראיתי סרט חדש, ככה מההתחלה עד הסוף? מאז שיצא סיירה בורג'ס היא לוזרית, כלומר יותר מחודש. וואו, הזוי. וסדרה, הפסקתי לראות סדרות. אין שום סדרה שאני עוקבת אחריה. העונה הרביעית של פולר האוס יוצאת עוד חודש ואני לא אראה אותה ככל הנראה, את חסרי בושה הפסקתי לראות לקראת סוף העונה השניה, על 13 סיבות אין בכלל על מה לדבר, ויש לי עוד רשימה ממש ארוכה של סדרות שתכננתי לראות, אבל אין סיכוי שאני אעשה את זה. אני פשוט... לא צופה קבועה של משהו. כן, פרק של אחותי קפצה כיתה פה ושם, אבל זהו. אילת לא ראיתי, אובוי לא ראיתי, צפוף גם לא. ועוד לא התחלנו לדבר על הסדרות האיכותיות.
אני גם בקושי כותבת. כן כותבת מדי פעם, זה לא שהפסקתי לגמרי, לא נראה לי שאי פעם אפסיק (אולי בעצמם כן, בערך). אבל אני לא כותבת כל יום, כמו בעבר.
אני לא מדברת עם חברות, בטח שלא נפגשת איתן.
אני לא עובדת. לא לומדת. לא מתנדבת.
הפעמים היחידות שאני יוצאת מהבית זה כדי להוציא את הבנות מהגן ומהמעון. וגם לקחתי את אחיה לרופאת המשפחה. אני מניחה שאם יהיה צורך (וזה סביר), אני אלך לסופר לקניות, או אפילו למרכז. הנה, רק היום באתי לסניף כדי להחזיר את תהילה הביתה. אבל זהו.
מה אני כן עושה?
אני מסדרת את הבית המון. מתקנת דברים שיש לתקן, כמו ידיות עקומות או דלתות מפורקות. אני ממיינת ספרים ומגרשת אבק מעל מסגרות של תמונות. אני שוטפת כלים ומחזירה קניות למקום. אני משחקת עם צופיה ועם חנה, מדברת עם תמר, פותרת חידוני טריוויה.
ויותר מהכול, אני מרגישה טוב. אני לא בלחץ, אני לא דואגת. אני ישנה לילות שלמים כמו שצריך. אני נראית טוב, כי טוב לי. אני מחייכת וצוחקת ומחבקת ולא נעלמת למיטה לשעות על גבי שעות. אני מרגישה טוב.
זה מפריע למישהו?
