בויקה בויקה
ושם ינוחו יגעי כוח
אוווו 
בזה מסתכמים שבתות של אולפניסטיות ובני ישיבות. נקודה.
בויקה בויקה
ושם ינוחו יגעי כוח
אוווו 
בזה מסתכמים שבתות של אולפניסטיות ובני ישיבות. נקודה.
רגע שלםוכמובן יש את
קדוש קדוש קדוש ניתן לערבים בראש
את גוש קטיף נכבוש את גוש קטיף נכבוש!!
של אולפניסטיות מורעלות וימניות
את גוש קטיף נכבוש, את עזה ואת יו"ש
אצלנו אומרים רק על הגוש
נאמץ את זה בע"ה
ממלכתיים וכו![]()
לא בקיאה בכלל בכל מה שקורה בממשלה/ארץ וכו
לשמחתי/לצערי...
רגע שלםדברים קורים במדינה ואני פשוט לא מודעת אליהם.
שה' יעזור.
כששר החינוך היה שר חינוך לא היה חינוך, אולי כשיהיה שר מלחמה לא תהיה מלחמה?
אחד המשפטים הגאוניים שלהם.
חבדניקים מכירים גששים?!
אנחנו דת"ל
הר ומדברמשרשור שירי שבת אולפנסטיים
מגיעים איכשהו לפוליטיקה וגששים
איי איי![]()

uמה שנכון נכון
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)