אם הייתה לכם בחירה מלכתחילה האם לחיות את החיים שלכם.
עדיין הייתם רוצים? כן\לא, נימוק.
אם הייתה לכם בחירה מלכתחילה האם לחיות את החיים שלכם.
עדיין הייתם רוצים? כן\לא, נימוק.
באופן כללי לא הייתי רוצה שיהיה עולם. הטוב לא מצדיק את הרע שיש כאן.
אם היו אומרים לי שבכל מקרה יש עולם, אז זה תלוי באיזה מצב אהיה ברוב החיים שלי. אם כמו עד עכשיו- מעדיפה לא לחיות. אם כמו שאני מתכננת שיהיה- אז כן, אני כן רוצה להיות כאן.
ההורים שלי...
לפחות לא במצב הנוכחי.
בעז"ה יהיה יותר טוב.
מתנה חייבת להיות משו טוב?
זו מתנה של אפשרות, השאלה איך מנצלים אותה. ובכל מקרה - על כרחך אתה חי.
מקווה שיהיה לך טוב ותרגישי אחרת.
ללא ספק.
ולא בגלל שום קלישאה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)