באופן כללי לא הייתי רוצה שיהיה עולם. הטוב לא מצדיק את הרע שיש כאן.

אם היו אומרים לי שבכל מקרה יש עולם, אז זה תלוי באיזה מצב אהיה ברוב החיים שלי. אם כמו עד עכשיו- מעדיפה לא לחיות. אם כמו שאני מתכננת שיהיה- אז כן, אני כן רוצה להיות כאן.

ההורים שלי...

לפחות לא במצב הנוכחי.

בעז"ה יהיה יותר טוב.

מתנה חייבת להיות משו טוב?

זו מתנה של אפשרות, השאלה איך מנצלים אותה. ובכל מקרה - על כרחך אתה חי.

מקווה שיהיה לך טוב ותרגישי אחרת.

ללא ספק.

ולא בגלל שום קלישאה.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.