ימי החורף מביאים איתם חושך מתארך ופחות אור יום. איך אתן?ציפי כהן
מה עובר עליכן בימים אלה?
מה האור שלכן, ומה החושך?
מה נותן לכן כוחות התמודדות?
ומה עוזר לכן לראות את האור ולחדש אותו מבפנים?

שתפו אותנו 💓.

מאחלת ימי אור פנימי וחיצוני.
חיבוקים לכולן
ממ.. בשבילי החורף אומר שעוד מעט בדיקותאמא לנסיך קטן
סוף סוף אחרי המתנה מייגעת ומתישה. בנר שלישי של חנוכה. ואין לי כוחות להתמודד ולא רוצה כבר. באלי חיים שלווים וחלקים בלי להתמודד איתם. מקווה שיגיעו תוצאות טובות (חלקם אחרי חודש מיום הבדיקה😩) ותאמת? בא לי שתהיה בעיה. כדי שלא יגידו לי הכל בסדר ונפל סתם ואולי עוד יפול. אני לא אעמוד בזה.
סליחה אם לא עמדתי בקריטריונים של השאלות וייאשתי פה משהי. פשוט התפרקתי😔
הכל מובן והכל לגיטימי, אין תשובה אחת...ציפי כהן
זו היתה הכוונה. שתביאי את עצמך כפי שאת עכשיו.
ואת חוששת, מתוחה ומצפה לבדיקות.
אוי, כמה זה קשה. מוכר לי.
ההמתנה לבדיקות, ההמתנה לתוצאות... התקווה שיהיה ממצא כלשהו שיאשר לי את מה שקרה, שנדע אחריו איך להתמודד ואיך לטפל... כי אם לא נדע מה זה- איך נוכל לטפל בזה? ולמנוע...?
כואב וממלא בתקוות וציפיות.

אני לא יודעת מה לאחל לך.
איני רוצה שימצאו לך משהו פתולוגי, לא כדאי שתהיה לך מחלה כלשהי או סתם משהו בדם... עדיף כמובן שלא ימצאו כלום.
מצד שני עדיף שיהיה ממצא כדי שיוכלו לדעת איך לטפל...
כמה מורכב.

אשתף אותך שגם אני עברתי בדיקות (קרישיות) ולא נמצאו ממצאים שמאשרים קרישיות, ובכל זאת טופלתי כאילו יש לי, מכיוון שהיתה לי רעלת הריון פעמיים. הרופא אמר שאני "מתנהגת כמו אחת שיש לה קרישיות" ולכן החליט לטפל בי כאילו יש לי...
כך שלעיתים אפשר לקבל טיפול גם אם אין ממצאים חד משמעיים.
אולי זה יכול להאיר לך מעט בתוך היאוש והפחד?

מתוקה,
אני איתך (ובטוחה שכולנו), בהמתנה הדרוכה ובתקווה.
מאחלת לך ימים שלווים עד לבדיקות, וגם לאחריהן.
היי עם מה שעכשיו. הזמן ינוע גם ככה...

מחבקת!
💜
תודה.. מעודדת ומדהימה כמו תמיד!😙אמא לנסיך קטן
לפעמים אני לא יודעת מה לחשוב. באמת לא יודעת כמו במצב הזה. מה עדיף.?פשוט אוף. מה שמוסיף זה שבעלי לא הכי אוהב לדבר על זה. כואב לו מדי.. אז אני די מפנימה ומרשה לעצמי לפרוק מדי פעם רק כאן..
מזל שיש אתכן😅
יקירה, נראה לי שהקושי העיקרי הוא שאי אפשר לדבר על זהציפי כהן
באופן חופשי בבית.
את אומרת שזה כואב לו, וזה אכן כואב גם לך.
כואב לשניכם.
אני חושבת שכשכואב כל כך לשני הצדדים- מה שעוזר זה לדבר על זה. להקשיב אחד לשני. להיות אחד עם השני בכאב.
לחלוק זה עם זה את הניואנסים של הכאב, האבדן, הצער,
התקווה, הפחדים, היאוש...
הכל מותר והכל לגיטימי וטבעי כל כך.
הכאב חד, הוא מלא התמודדויות יומיומיות, וזה קשה כל-כך לשאת אותו לבד!

אכן, קשה מאוד להיות עם הכאב.
לדבר אותו. לשים אותו על השולחן.
הוא שורף... הוא צורב... הוא ממלא את הלב... הוא כל כך.. כואב!!
הכי עדיף.... לשמור אותו מתחת לכרית, או ביני לביני, או לנסות לא לחשוב עליו או לא להרגיש אותו, או לא לתת לו שם (כי מה זה יעזור שנדבר עליו... הוא לא ייעלם... לא ייוולד לנו תינוק אם נדבר על הכאב... ולמה שנחפור בו סתם אם זה לא באמת יזוז לאנשהו. ואולי זה גם יפרק אותי או אותנו... אז למה בעצם?)

אפשרתי לעצמי להפליג לרגע בנבכי ההתלבטות אם לדבר על הכאב או להתעלם ממנו.
זה אכן כל כך קשה לדבר. לאפשר. לתת לכאב מקום.
ועם זאת, בוודאות ומנסיון אני רוצה לומר לך ולו-
הוא קיים ביניכם.
הוא נוכח. הכאב.
הוא חי ומפרפר ובאמת שורף בלב.
ולמה לא תתנו לו מלים אם גם כך הוא נוכח?
למה לא תאפשרו לעצמכם ערב של יחד זוגי, בו תוכלו להניח לרגע את כל טרדות היומיום, להתמקד בעצמכם ובמה שאתם עוברים, ללטף את עצמכם על הקושי (המשותף!!) שלכם, לשמוע אחד את השני, לבכות, להתרפק, להישען, להקשיב ולהיות מוקשב...?
החוויה של היחד מעצימה לאין ערוך את היכולת לשאת את הכאב.
ומעצימה את הקשר הזוגי.

אני מציעה-
במקום להתבודד איש עם כאביו-
התאחדו יחד והיו אחד בשביל השני.
תמכו אחד בשני.
נסו לראות מה כל אחד מכם זקוק.
דברו על הצרכים שלכם, על התחושות ועל הקולות העולים מבפנים.
היו חומלים כלפי עצמכם וכלפי בן / בת הזוג.
מגיע לכם.
לשניכם.

חיבוק. 🌹

דיברתי איתו על התחושות שלי..אמא לנסיך קטן
הוא די מבין. הבעיה שאחרי כל הפלה אני זאת שהסתגרתי כשהוא רצה לדבר. היה לי קשה לשאת העדפתי להתעחם כאיחו לא קרה כלום. כשאמרתי לו הוא הבין אותי. עכשיו אנחנו הפוכים. אבל בכל אופן נשב לדבר על זה. אני מרגישה שממש קשה לי לשאת. עוד יותר כשרואה נשים בהריון. כמה קל להן להרות ולי לא וכמה קל להן לסחוב ולי לא ואיך הן מצליחות להשלים תשעה חודשים ואני לא. מתביישת להודות שאני מקנאה. אבל כנראה שזב בגלל שלא הוצאתי את הכאב החוצה באמת.
תודה לך😙
מקסימות שאתן..א-ב-א!!!

@אמא לנסיך קטן שולחת לך חיבוק, המסע הזה מעלה אצלנו הרבה רגשות... לא יודעות כבר מה להעדיף...

אישית אצלי גם כשקיבלתי תשובה עכשיו מהפתולוגיה בהפלה השניה (היה זיהום...)-זה לא גרם לנו לדעת מה בדיוק קרה, ועדיין עם התשובות התמונה לא לגמרי ברורה,וא"א כ"כ לדעת.

וזה באמת לא פשוט...אחרי ההפלה הראשונה 3 רופאים שונים המליצו לי על תפר צווארי, וחשבנו- הנה, עכשיו אנחנו כבר חכמים יותר ועכשיו כבר לא תהיה שוב הפלה, הרי הרופאים יודעים מה שהם אומרים...ואז הייתה לי ההפלה השניה...אז מסתבר שיש לנו את הרופא הגדול מכווולם, הקב"ה, שהלוואי שהוא עצמו היה מגלה לנו באוזן מה הבעיה המדויקת והספציפית והיה נחסך ממנו כל המסע המייגע הזה.אין ברירה רק להשען על הקב"ה שמקציב נשמות ולהתפלל ולהתחנן אליו שלא יקרה שוב...אנחנו רק בידיים שלו, הוא המחליט והקובע ולא הרופאים. (כמובן יחד עם זאת לעשות את כל הבדיקות הנדרשות)

 

ועכשיו אני כרגע גם לא יודעת מה מעדיפה...מצד אחד בא לי הריון חדש...מצד שני יודעת שכדי להגיע אליו כנראה אצטרך טיפולי פוריות שכרוכים במתח ציפיות ואכזבות, וגם נגיד שכבר אהיה בהריון, ברור לי שההריון יהיה מאוד לא פשוט רגשית אחרי 2 הפלות רצופות, האם יש לי את הכוחות לזה עכשיו? למרות שעוד מעט כבר יעברו 3 חודשים, עדיין לא שכחתי את ההפלה הטראומטית שחוויתי.אז אולי עם ל הרצון המאוד חזק פשוט ארפה קצת בנתיים.

 

וכן יש ביומיום הרבה סיטואציות שזה כ"כ צובט ההרגשה שלי יש רק ילד אחד ואצלי הכל כ"כ מסובך ולאחרות יש מלאא ילדים ואצלן הכל הולך חלק...

 

אז שיהיה בהצלחה לכולנו!

ושנזכה להגיד לקב"ה תודה ושוב תודה על כל הדברים הטובים שיש לנו בחיים ואז הוא ירצה לתת לנו עוד ועוד טוב.

ריגשת וחיזקת💓אמא לנסיך קטן
אפשר לשאול למה תצטרכי הפריה? פשוט הייתי בסרט הזה.. בסוף הראשון טבעי השלושה שנפלו עם טיפול..
אאוץ'. מבאס כ"כ...בעז"ה אני לא אצטרך הפריהא-ב-א!!!אחרונה

יש לי בעיה עם הביוץ אז בטיפול כדי להכנס להריון אני מקבלת זריקות וזהו.זה מה שהיה לי ב2 ההפלות האחרונות(בראשונה-כל טיפול זריקה אחת. בשניה-כמה זריקות).

הבן שלי-הריון ראשון היה טבעי.

נראה מה נעשה בשביל ההריון הבא...

גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך