ולא, זה לא כי הם מושלמים
ולא ולא ולא
ולהיפך.
יש ילדה שפעם פשוט בזבזה לי ככ הרבה זמן
וזה גם די פגע בי, אבל ידעתי שזה לא הכוונה שלה
אבל
אני מחזיק ממנה מאוד.
יש מישהו שהוא כמעט ולא דתי,
אבל מהמעט שכן. אני קורא לו צדיק ועומד מאחורי זה
אני מסוג האנשים שהדברים הקטנים אבל הכנים! בלבד הכנים!! שובים אותי
אני מעריך ככ הרבה אנשים
כנראה גם אתכם.
יש שיעריכו אותי, כנראה גם הם מעריכים את כולם.
אבל שתדעו
שרואים אם זה מכל הלב
רואים
לא צריך רוח הקודש.
תשקיעו
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
