נניח שהייתם בפנימיהעובד על זה
ונניח שהיה לכם ילד מטומטם בחדר,
מה הייתם עושים?
אפשר בלי נניח? היו כאלה.שעות של אמת.

מתעלמים פשוט.

או לוידעת מה עושים.

נותנים לו כאפה ואומרים שיסתום.פיצוחית

מה יש לעשות? 

להתמודד.

ואם ממש ממש קשה. אפשר לעבור חדר (בלי להעליב ולעשות בפיוו השתחררתי ממך)

כאפה זו אחלה אופציהעובד על זה
תלוי מה הוא עושהכבתחילה
אוה יש המון אופציות תלוי במה הוא מטומטםניגון הלב
רעל בקפה
מסמרים/נחש/עכבר במיטה
אבל הכי הכי זה ללמד אותו לקח ולהבהיר לו שהוא מטומטם
סובלים בשקט...מיכל318
עד שהעצבים ממש עולים ואז מבקשים לעבור חדר...

אבל זה תלוי איזה תימתום...
מה ז"א מטומטם? מאיזו בחינה?רגע שלם

פרט, הסבר,נמק.

אם אתה רוצה תשובה רצינית, אז תחשוב בהגיון, מה ה' רוצה שתעשה?מילי דשטותאאחרונה

שתיתן לו כאפה?! לא!

שהוא איכשהוא ייעלב? לא!! חס וחלילה!!

אלא אם כן הוא נותן לך כאפות, אז אתה יכול להחזיר, אבל אתה יכול להיות בוגר יותר ולנסות דרך אחרת. (יש גם איסור לא תיקום ולא תיטור)

יש דברים שאומרים זה הוא, אבל אני יפעל אחרת.

מה כן עושים?

מבינים שה' שם אותך בכוונה במצב הזה.

מנסים להתאפק ולא להגיב כמו שהרגש דוחף אותנו.

מנסים לעזור לחבר כמה שיכולים, אבל בלי שהוא ירגיש ילד קטן שהגננת עוזר לו.

ואם זה ממש בגדר הלא רלוונטני העצה האחרונה (השורה הזאת^^) אז לא ליזום איתו שיחות מעצמך, אבל כן לענות בכבוד..

תדמיין אותך במקום הזה (באמת! כשמגיעה לך סיטואציה איתו תחשוב רגע שהוא זה אתה, כי ככה ה' סובב שתהיה, מה היחס שתרצה לקבל?)

ודבר אחרון אתה יותר מבשמחה יכול לשאול שאלות ואני יענה אם לא מסתדר לך מה שכתבתי

כתבתי את ההודעה הזאת ברצינות לידע כללי

 

 

 

 

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך