נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
) 
